הרב יהודא ליאון אשכנזי  - מניטו
הרב יהודא ליאון אשכנזי - מניטוצילום: באדיבות המשפחה

השבוע הוטמע מושג חדש: 'שבוע מניטו', כל השבוע מחמישי שעבר ועד חמישי הזה מגוון שיעורים, ערכות ומבצעי ספרים והרשמות לדברים שקשורים למשנתו

כל השנה ובמיוחד השבוע הרבה שואלים אותי: תגיד, מה הקטע שלך עם מניטו?

אז ככה: לפני כ16 שנה בהיותי בחור ישיבה באחת הישיבות הגדולות והחשובות עברתי רעידת אדמה, לא פיסית אלא תיאולוגית! איזה 900 בסולם ריכטר +- אני שכל ענייני היה לימודי האמונה, זה היה מרכז סדר היום שלי ובום! זה נעלם! לא הידע נעלם, האמונה בנכונות שלו

לא יכולתי להמשיך כרגיל לא בלימוד ולא בהרבצת תורה בסמינריונים, אחרי שנים של העברת סמינריונים הודעתי ליעקב רכז ההדרכה שלא אוכל יותר להמשיך "אני חייב להאמין במה שאני אומר" אמרתי. 

"נו ומה קרה?" הוא אמר. 
"זה בטח עניין קצר של כמה בירורים ואני חוזר" הגבתי בתמימות. נסיונות שכנועיו נכזבו ונפרדנו 

מה שחשבתי שהוא מכה קלה בכנף ויסתדר במהירות לא הסתדר וכל עולמי חשך בעדי! נזרקתי לאיזה חלל פנוי שחור ומדכא! כל מה שהיה נראה לי ברור ומובן מאליו הפך בעיני להיות נחלתם של תלמידי הרב קוק בלבד, מונחים כ"עם ישראל" "דור של גאולה" "החילונים הם..." "מדינת ישראל היא רצון ה' ויסוד כסאו" הפכו להיות בעיני שפה פנימית של אסכולה מסוימת של איזו כת סגורה של כלל ישראל או משהו כזה.

עננת כפירה מבאסת ריחפה מעלי. התחלתי לתהות על דרכי, מהר מאוד מצאתי את עצמי בשבו"ש בישיבת 'חברון' בגבעת מרדכי - ספינת הדגל של הישיבות החרדיות, אפרופו "חלל פנוי שחור ומדכא"..., הפכתי למבקר קבוע בישיבת 'שובו בנים' של חסידות ברסלב, אפילו המראה של אנשי הדת הנוצרים והמוסלמים שמסתובבים תדיר ברחובות העיר העתיקה, בה חייתי אז, יצרו אצלי אי נוחות. מצאתי את עצמי מכתת את רגלי בין גדולי ירושלים בשאלותי.

והתשובות סיפקו, אבל רק לרגע, מהר מאוד המוח שלי ענה - "מן הסתם גם אלה שחושבים אחרת יודעים את זה ויש להם גם על זה את התשובות שלהם".

ביקרתי במכון מאיר ושם שמעתי את שמו של מניטו לראשונה!
התחלתי לגמוע באטרף את השיעורים שלו – סוד העברי א, ב, שיעורים מוקלטים בשערי אורה ועוד ועוד. ואז שאלתי את עצמי - זה רק אני, עוף מוזר, שמתחבר עם איזה רב צרפתי, שהוא גם קצת עוף מוזר בנוף המרכזניקי המוכר? זו שאלה שהלכה איתי לא מעט 

ואז באה ההתנתקות, הגירוש מגוש קטיף – קיץ 2005 

אני לא יודע אם מה שאני אומר נשמע מוכר למישהו אבל נדמה היה אחרי ההתנתקות שהקונספציה הציונית דתית קוקניקית, איך נאמר בעדינות, כשלה "האהבה לא ניצחה גם לא הרוח..."
רוח חדשה היתה חייבת להגיע

נדמה היה שמניטו הוא אחד מתוך שתיים שלוש רוחות חדשות שמקומן הגיע אז. מכל מקום החלטתי לבדוק אם מניטו זה הרוח הגדולה הזו אצל כולם או רק אצלי...
התחלתי ללמד...

לימדתי את תורתו במכינת קשת בגולן– היתה התלהבות גדולה! התחלתי ללמד את זה במכינה מיצר – מכינה חילונית, אגב חילונית מאוד ושמאלנית מאוד – הם כל כך אהבו שביקשו שאלמד את זה כל שנה! וזה נמשך 9 שנים, בינתיים מכון מניטו במרץ רב הוציא ספר אחרי ספר אחרי ספר של הרב אשכנזי – מה שוודאי היה ועדיין גורם מרכזי ביותר להפצת התורה הזו אצל הצעירים 

ב-2017 החלטתי לעשות כנס על משנת מניטו. זו היתה הפעם 1 שלי בחיים שאני מארגן אירוע, יצרתי קשר עם כמה אנשים בתחום. הם אהבו את הרעיון אבל אמרו: קח בחשבון שיגיעו גג 100 איש כי זה מה שיש, זה פחות או יותר מספר האנשים שהתחום הזה מעניין אותם בעולמנו.
הגיעו 450 איש!!! 

זה קרה בחוות הנוער הציוני בי-ם לילה שלם של לימוד משנת מניטו והיה מדהים ומטריף! זה עורר גלים הלאה, הקמנו [בשת"פ עם הרב שרקי וארגונו] את בית המדרש 'הרוח הגדולה' ללימוד משנת מניטו השאר הסטוריה.

תודה מניטו – איש שלא הכרתי, על דתיות נורמלית, על תשובות גדולות, אמון בי, הבנה עמוקה של איפה אנחנו חיים, תקווה לשלום אמת ביננו לבין המוסלמים, הנוצרים והרבה הומור!

זה הקטע שלי עם מניטו!