מהפכת הזהות העברית - מפגש ראשון

 

תמלול של שיחה שנערכה בין הרב יהודא לאון אשכנזי (מניטו) לבין הרב דב ברקוביץ', דניאל שליט ומנחם לבני בשנת 1991

 

 

תמלול, כותרות, ומקורות: איתי קולין

0585421421

תודה לדניאל שליט על ההקלטה, ולצוות מכון מניטו על הסיוע במקורות

הסבר טכני: כשתראו סוגריים מרובעים הכוונה לתוספות שלי, כדי לעזור ברצף הקריאה וסיוע להבנה של הקורא, או בגלל שלא שמעתי טוב (במקרה כזה ציינתי זאת כך: [...]) ההדגשה של המילים וסימני הפיסוק נעשו בהתאם לאינטונציה של הדובר. מפאת חשיבותה ההיסטורית והתורנית של ההקלטה, השתדלתי להיות מדויק וצמוד לנאמר, גם אם לפעמים הדבר נראה מוגזם.

בקשה אישית: מניטו היה איש של תורה שבע"פ. אם הטקסט שלפניך הוא המפגש הראשון שלך עם התוכן של הרב, נסה קודם (או במקביל) לשמוע את השיעור בקובץ קול הנמצא באתר. דרך השמע, הבנת דבריו וכוונתו של מניטו תהיה מדויקת יותר.

 

 

 

תוכן עניינים:

פתיחת השיחה

מונוטאיזם בעולם המחשבה

המעבר מהזהות העברית לזהות היהודית

המעבר מהזהות היהודית לזהות העברית

הנבואה העברית

הזהות העברית באספקלריא של סיפורי התורה

היחס בין עם ישראל לאנושות: קשר של כבוד כעברי, או קשר של ביזוי כיהודי

העבודה הדתית של היהודי מול עבודת הבורא של העברי

מה תפקיד בית המקדש?

הביבליוגרפיה היהודית המסתורית של מייסדי הנצרות

הישראלי – אוניברסאליות, חומר ורוח

תורה של עברים ותורה של יהודים

פירושו של רש"י - הפרשנות היהודית של התנ"ך העברי

צריך ללמוד את כל התורה מההתחלה

כשמניטו גילה את "הקדושה הטבעית" אצל הרב קוק

כללים מעשיים לשיטת הלימוד העברי

מהות האמונה בעם ישראל על רקע סיפורו של אברהם אבינו

'תורת התולדות' מגלה המסר של התורה: המוסר

המוסר העברי האבוד

הפגישה עם הדלאי למה

תורה של כלל-ישראל

פילוסוף כשר ופילוסוף טמא

המפתחות של מניטו

המשפט העברי

הסיפור על ה'מתיבתא' - נא לסלק לפני הלימוד: נצרות ותחושות אשמה

דיון ענייני לגבי תחילת הלימוד המשותף בין המשתתפים

 

 

פתיחת השיחה

מניטו: תשמע, השאלה שלך העיקרית היא במה להתחיל? כי לא רק כולנו פה משוכנעים שהמצב הוא, כפי שתיארת:‎ הרבה הרבה…

דניאל שליט: רגע - סליחה. אתה מסכים איתי? דב?

הרב דב ברקוביץ': הולך איתך בשלב הזה.

מניטו: כן, יפה. לא, אני משוכנע, שהרבה הרבה, בהרבה... אולי מישורים אחרים, סיבות אחרות, אבל מרגישים - פחות או יותר - שצריך התחדשות. התחדשות מקבילה להתחדשות ההיסטורית שקרתה עם הציונות ומדינת ישראל. מי שהבין מה שקרה לעומק, זה חזרה לעבריות של העם היהודי. לשורש העברי של העם היהודי.

דניאל שליט: טוב, אז זה טרמינולוגיה סגורה. אנחנו לא מבינים אותך!

מניטו: לא לא. זה טרמינולוגיה מקראית [צחוק קל], אני רוצה רק להגדיר ש...

מונוטאיזם בעולם המחשבה

קודם כל - זה ברור כי אסור להכליל. כל מה שאנחנו אומרים זה סכמטי, כן? יש יוצאים מן הכלל פה ושם. אבל בדרך כלל, ביהדות האירופאית קרה איזה ניתוק בין – נאמר במושגים המסורתיים - 'עולם האגדה' ו'עולם ההלכה', 'עולם המדרש' ו'עולם המחקר במקרא', 'עולם הפילוסופיה' ו'עולם האמונה', ועולם - נאמר - 'החכמה'. חוץ ממקרים בודדים, משיעור קומה גדולה למשל המהר"ל, ולא רק המהר"ל: ה"פרי צדיק" - כל אחד והסגנון שלו, כל אחד והעולם שלו - השל"ה. בעולם האשכנזי אני מתכוון. מרגישים כשלומדים אותם שמאחורי כל הפירושים שלהם יש תפיסה כוללנית של השאלה שלנו: מה המסר העיקרי של הנבואה העברית?

אז אני נולדתי וחונכתי בעולם הספרדי, ויש הבדל ניכר: אצלנו לא היה הניתוק הזה: או זה, או זה, ואיך להתמודד עם העימות בין זה וזה. איחוד השם, ה"מונותאיזם"^[1] בלועזית – היה... היינו חיים את זה באופן אולי יותר שורשי. מלכתחילה, אין שום עניין של שאלה של עימות, או בעיה בין מדע ואמונה, בין פילוסופיה וחכמה. יש רק שאלה אחת:‎‎ זה לחשוב לפי האמת. נושא פילוסופי, אם מבינים אותו לפי האמת - זה תורה. נושא של תורה, אם מבינים אותו לפי האמת - זה פילוסופיה גם כן.

המעבר מהזהות העברית לזהות היהודית[2]

למה אני מתכוון?

הייתה תקופה של הנבואה. אותה תקופה הסתיימה בחורבן בית ראשון. זה, פחות או יותר, סוף התקופה של העם העברי. מושג 'יהודי' לא היה קיים באותה תקופה. 'יהודי' זה משהו אחר לגמרי, שאני רוצה להגדיר שוב, כדי שנבין במה מדובר: מושג 'יהודי' יש לו - קודם כל - הגדרה סוציו-היסטורית: זה שבט יהודה, שהיא שלטה במלכות יהודה, ולכן השם של "יהודאי" או "יהודי" נאמר. בכמה נביאים אחרונים מוצאים אותו שם כבר. [המושג הזה] ניתן לאלו שהיו שייכים למלכות יהודה. אז מלכות יהודה - זה מושג של צמצום של עם ישראל: זה אובדן עשרת השבטים, סיום הנבואה. ואז מתחיל מתחילה התקופה או ה… נאמר העידן של"גלות החל הזה" (עובדיה א כ) לפי מה שאומר הפסוק, שהזהות העברית - נעלמה. חוץ מיוצא מן הכלל, יחידי סגולה, שהמשיכו להיות מאותה זהות העברית - שעוד לא הגדרתי אותה - אצל היהודים. אבל היהודים היו צאצ... יורשים של העברים, נאמנים לדרך - לא רק דרך האמונה, [אלא גם] דרך התנהלות החיים שלהם - לאותה תקופה של העם העברי, דהיינו: ישראל בתקופת הנבואה. אז עברי היה עברי, נקודה. זה זהות מיוחדת בין העמים, לא אחת מהעמים, אלא בין העמים, בין האנושות, זה - מאברהם אבינו זה מתגלה - אבל זה כבר קיים מעֵבֶר בן נח, מצאצאי נח, זה קיים כבר מאדם הראשון! ורבדים רבדים, עד שזה מתגלה אצל אברהם שנקרא: "אברהם העברי". אבל אנחנו מגלים: אברהם העברי דווקא בגלות באור כשדים. זה נושא אחר שאחר כך אני אחזור.

כדי להבין את זה: עברי - היה רק עברי! למשל, יוסף הצדיק, שהוא היה "נער עברי" לפי ההגדרה של הפסוק^[3], ולא בכדי. היה מצרי באופן תרבות דאז. התרבות שלו, התרבות החיצונית - הייתה מצרית. אבל הזהות שלו הייתה זהות עברית. היה - לא רק "היה קשור" - היה בעצם, מאותה זהות של הזהות ההיא. אבל יהודי? חוץ – שוב - מכמה מקרים של יחידי סגולה, יהודי זה לא זהות פשוטה! זו זהות צמודה לזהות חיצונית לגמרי, זרה לגמרי. אין דבר כזה: "יהודי, נקודה", יש רק: "יהודי-פרסי", "יהודי-תימני", "יהודי-אירופאי" - ככה או ככה. אני לא מוצא בשום היסטוריה שלנו, הטיפוס הזה: "היהודי" אלא…

מנחם לבני: רק במגילת אסתר^[4]

מניטו: כן.

מנחם לבני: אז [יהודי] פרסי שם.

מניטו: כן. זה כבר יהודי פרסי, כן. במקרא - המושג "יהודי" זה "יהודאי", דהיינו - שייך למלכות יהודה. זה מובן מה שאני אומר, כן?

ולפי דעתי, התלמידי חכמים, בתקופה של היהדות - אלפיים שנה – התלמידי-חכמים היו שייכים קצת יותר לזהות העברית. אבל יהודי פשוט היה איזה מין יצור כזה - אני לא רוצה לומר "מוזר", מוזר זה... זה ברור שזה היה מוזר, כן? - שהוא מצד אחד עברי, מצד שני גוי! יש איזה מין, ככה, סימביוזה, כן?

המעבר מהזהות היהודית לזהות העברית

למעשה: אני דיברתי הרבה עם אחד מן "הכנענים" - אמיר^[5] - כדי להסביר לו: כי לפי דעתי, הטעות של "הכנענים" זה היה דווקא שלא הגדירו את עצמם כ"עברים" אלא כ"כנענים". אבל חוץ מזה - הם תפסו את זה: שזו הייתה זהות ארעית עד שיבוא היום ואפשר לחזור לזהות העברית, שזה נקרא במושגים אחרים: "ימות המשיח", "גאולה" וכו'. גאולה ממה? דווקא מאותה זהות הגלותית של היהודי, שהוא עברי בתוכו, אבל צמוד לתרבות גויית, לזהות גויית.

ויש סיבות משיחיות לזה, זה עוד... נושא אחר, יש מטרה משיחית לזה, כן? כשחוזרים אחרי אלפיים שנה לארץ ישראל, מביאים איזה מטען אנושי שקיבלנו בגלות. אז כל אחד - מביא את המטען של הגוי שלו: יהודי-בבלי מביא בבל, יהודי-רומאי מביא רומי, וכן הלאה. וכל זה - אנחנו כבר לומדים בסיפורי התורה על חיי האבות! העם העברי. יש תעודת זהות ברורה בתורה. נחזור שוב אחר כך.

אז מה קרה? אנחנו נמצאים דווקא באותו דור, באותה תקופה של המהפכה מ... שוב: מיהודי שחוזר לארץ ישראל, חוזר לעבריות. אז מה שחסר, זה פשוט מה שהרב הגדיר כ"תורת ארץ ישראל". ולכן כל השאלה שלך, אפשר למצוא התשובה באותה דרך: מהי "תורת ארץ ישראל"? מה ההבדל? כן?

הנבואה העברית

טוב, הנקודה הראשונה שרציתי להבהיר, תגידו לי אם זה מספיק ברור, זה: מה ההבדל בין עברי ויהודי?

דניאל שליט: לא…

מניטו: ולא גמרתי…

דניאל שליט: ברור שיש הבדל, אבל עוד לא ברור מהו ההבדל.

הרב דב ברקוביץ': לא ברור מה התכנים של עברי? אתה מתכוון ל... אני רוצה אולי, ברשותך, גם להוסיף רק עוד נקודה: אם אתה מדבר על ה... אני שמעתי: האפיון המרכזי למעבר בין עברי ליהודי הוא איבוד, הוא סוף הנבואה. ככה לפחות אני…

מניטו: יפה. באופן היסטורי, זה ברור, כן.

הרב דב ברקוביץ': יפה. עכשיו מה שאבל מאפיין גם את תקופת הנבואה, היא שרוב[6] הנבואה היתה הופעה...

מניטו: כלל אנושית.

הרב דב ברקוביץ': [מצומצמת] מאד, בתקופה של בית ראשון, בוודאי אצל מלכות ישראל. […] אצל מלכות יהודה. להיפך - הנביאים במלכות ישראל הם היו כאנשי... "האיש הוא משוגע" הוא אומר...

מניטו: כשאתה אומר "נבואה", "נביא" - למה אתה מתכוון?

הרב דב ברקוביץ': אז אני רוצה, בגלל… זה מה שאני רוצה לשמוע, זאת אומרת, אני רוצה רק לומר, אני רק אגיד במשפט אחד: אם אתה מדבר על "תורת ארץ ישראל" אז לפחות בעיניי אתה מדבר על תורה שהיא חייבת להפוך לנחלת-כלל. כאשר אתה מדבר על "נבואה" אתה מדבר על דבר שהוא ביסודו, לפחות באיך שהיא הופיעה - נחלת בני-הנביאים.

מניטו: כן.

הרב דב ברקוביץ': עכשיו, השאלה היא אם אתה רוצה להפוך את "העברי" ליסוד תרבותי-כללי? בדור שלנו - איך אתה הופך? איך אתה… חוץ מזה, מה עוד יש בעברי?

מניטו: השאלה שלך - אז צריך ללמוד אותה! אתה זוכר מה אמר הריה"ל ב'כוזרי'? דווקא התכנים של הנבואה העברית הם תכנים כלליים, זה נבואה של כלל-ישראל. זה מתבטא ביחיד זה או אחר, נביא זה או אחר, אבל הנבואה שלו היא הנבואה של עם ישראל. ושונים^[7] אצל הגויים: אצל הגויים יש יחידים שיש להם סגולת הנבואה. אבל העם, הכלל של הגוי הזה אין לו שום שייכות לנבואה. יש רק יחידי סגולה אצלם שהם - לפי ההגדרה של הריה"ל: בתוך ה"עניין האלוקי", לפי ההגדרה המקראית אפשר לומר: "צלם אלוקים" - שיש להם אותה סגולה לגלות את האמת הנבואית לגבי אותו עם. אבל העם עצמו - אין לו את הסגולה הנבואית. זה ההבדל עִם [בין הגויים לבין] עם ישראל. כל יחיד של עם ישראל - ויש דרגות לאין-סוף - הוא שייך לאותה סגולה הנבואית של "ממלכת כהנים וגוי קדוש". זה באותה תקופה של עם ישראל.

מי הם היו הנביאים? זה העברי, "העברי-פלוס", "העברי-האמיתי". אני חוזר להסבר של הריה"ל גם כן: יש דומם, יש צומח, יש חי, יש חי-המדבר, ויש נביא.[8] ו"חי-המדבר" - זה כל אומות העולם. "נביא" - זה כבר ישראל. זה מובן מה שאני אומר? זה נאבד! לא, זה לא נאבד, זה נעלם אחרי חורבן בית-ראשון, כפי שאמרת, ואחרי הפיזור הגדול שהתחיל באותו זמן. העם היהודי הוא עם מפוזר, וצמוד לזהויות נוכריות אחרות.

הזהות העברית באספקלריא של סיפורי התורה

אני... אולי... ואני מקווה, שאני - במשפחה שלי - האחרון שהיה יהודי-צרפתי. ואני מקווה שבניי, נכדיי, וכן הלאה, יחזרו לאט לאט, אבל זה יהיה מהר - "שילשים וריבעים" - לזהות העברית, נקודה. ואם יש להם מטען תרבותי של תרבות אחרת - זה "עושר" שקיבלנו מהחוץ, אבל הזהות שלנו היא עברית. אני עוד ארחיב את הדיבור על זה

מנחם לבני: יש לי שאלה...

מניטו: רק דקה. אתה לא יכול לתאר איך, למשל - יהודי-ספרדי מקורי - וכשאני אומר "ספרדי" זה מספרד, זה לא מ-בבל. כן? בבלי זה עוד פרשה אחרת. זה דומה, אבל זה לא ספרדי, זה בבלי. כן. מנוסח ספרדי, אבל זה בבלי. זה משהו אחר. וזה חשוב להבין את זה. כן - ההבדל בין יהודי-ספרדי מקורי, ויהודי-אשכנזי מקורי: שייכים לשתי עולמות שיש להם קשר לזהות של העם העברי, אבל שתי עולמות של יהדות שונים לגמרי.

כל זה – לא, לא מבינים מכיוון שזה אולי... מימי הביניים [ש]עיקר החכמה של "תורת ארץ-ישראל", נאמר "תורת כלל-ישראל", תורת החכמה, הנבואה העברית - זה נעלם. גם אצל הספרדים, גם אצל האשכנזים לרוב, חוץ מיחידי סגולה.

אני חוזר לנושא. אולי אני אגדיר את זה ככה: לפי הסיפור של התורה, אותה ההקדמה ההיסטורית של סיפור מאדם הראשון עד יציאת מצרים, ואז, ורק אז! ישראל מופיע, כחברה, כעם, ומקבל את התורה כמצוות, כקודקוס. אבל זה גוף התורה כל הסיפור הזה! יש מקורות על זה בגמרא: ש"תורה" - זה מבראשית עד ו-"זאת הברכה". ההגדרה ההיא - כי "תורה זה רק תרי"ג מצוות" זה הגדרה של... של "מה זה שולחן ערוך?" כן. אבל "תורה" זה מושג יותר רחב.

אז לפי סיפור התורה, הקב"ה ברא אומות העולם. "אומות העולם" זה האנושות - לפי סיפור התורה, אני חוזר - ומכיוון שצריך ממלכת כהנים וגוי קדוש לאומות העולם, לאנושות, אז - ברא בריאה חדשה, ובריאה בתוך בריאה: את עם ישראל. אבל ההיסטוריה של האנושות זה לא ההיסטוריה של ישראל! זה היסטוריה של אומות העולם. ולכן יש זהות - לא רק תרבותית, אנושית - של אומה באומה^[9] שזה עיקר ההיסטוריה של העולם שלנו.

דניאל שליט: שזה לא הבנתי. עוד פעם - ההיסטוריה של ישראל היא עצמאית לגמרי?

מניטו: לא! ההיסטוריה שלה היא צמודה להיסטוריה של האנושות, היא קשורה, היא "ביחס-ל…". ויש שני ממדים, הרב חרל"פ הסביר את זה: יש ממד של ממלכת כהנים - זה בסוד התרומה, ויש ממד של "גוי קדוש" - זה בסוד המעשר. משהו כזה, או ההיפך, אני לא זוכר, צריך לראות. יש היבט קשור לאומות העולם, זה - ממלכת כהנים, ויש היבט פנימי, עברי כשלעצמו, זה - גוי קדוש. אבל - מה שנאבד באיזשהו שלב היסטורי של היהדות, שעיקר הבריאה, עיקר מחשבת הבריאה זה האדם! זה לא ישראל! מה זה: "ישראל עלה במחשבה תחילה"? זה ישראל-של-האדם! זה מובן? לא.

אולי בצורה אחרת: סופסוף אנחנו לומדים מסיפור התורה כי יעקב הוא קיבל את השם "ישראל". אבל - "שם ישראל" לא מיועד למין בריאה... מיוחדת מלכתחילה, כן? כשלמשל, הביטוי הזה: "ישראל עלה במחשבה" (בראשית רבה, א', ד') - הקב"ה רצה שיהיה איזה שהוא ישראל. ההיסטוריה הריאלית גילתה שיעקב הוא ישראל. אז מכאן ואילך - זה בלתי הפיך - "ישראל" זה יעקב שקיבל את שם "ישראל". אבל מי הוא יעקב? יעקב הוא‎ יעקב בן יצחק, בן אברהם, בן... בן... בן... בן… בן אדם הראשון. זה עבר דרך אותו גזע. זה היה יכול להיות גזע אחר, שמביא לישראל, והיה ישראל! למפרע, אנחנו לומדים - וזה בלתי הפיך - שדווקא העברי הוא "ישראל". זה מובן מה שאני אומר? אז כשהחכמים אמרו: "ישראל עלה במחשבה תחילה" - לא מדובר ליהודים! לא מדובר ליעקב! מדובר לישראל! והיה צריך מאמץ כביר כדי להוליד את יעקב שהיה מסוגל להיות ישראל. והתורה מסבירה את כל השלבים של התולדות. וצריך קודם כל השלב של אברהם. אברם זה התחלת ההולדה ההיא, אבל אברהם זה עוד לא ישראל, רק למפרע מיעקב אברהם הוא מישראל. אברהם זה כבר גילוי מידת החסד, אבל מידת החסד זה עוד לא ישראל. אחר כך היה צריך - יצחק. ויצחק הוא צדיק של מידה אחרת לגמרי, מנוגדת לגמרי. זה - הוא צדיק של מידת הדין, ויצחק זה עוד לא ישראל. רק כשיצחק הוליד יעקב, ויעקב כבנו של יצחק, בנו של אברהם - אז מופיע את הזהות של ישראל. כל הסיפורים האלו - ‎הרבה תלמידי חכמים למדו את זה כאיזה חומר שנותן מחשבה למוסר, כנותן מחשבה ל... ל… אין מושגים בעברית, כזה… [צחוק קל], לעניין של Religio.

היחס בין עם ישראל לאנושות: קשר של כבוד כעברי, או קשר של ביזוי כיהודי

אבל לאמתו של דבר, אנחנו לומדים את תעודת זהות של עם ישראל כממלכת כהנים וגוי קדוש של האנושות כולה! ולכן היחס בין עם ישראל ואומות העולם היה הכרחי מלכתחילה, אבל יש שתי בחינות: יש שתי בחינות! או - בכבוד ובתפארת, כפי שהיה בתקופות שונות ובעיקר בתקופה של חיי האבות: כשאברהם מגיע למצרים - "נשיא אלוקים אתה בקרבנו" (בראשית כג ו) - כשיעקב מגיע למצרים, כשיוסף מגיע למצרים. זה התקו... זה הממד העברי, נאמר. אומות העולם - מגלים את זה, מכירים בזה: "העברי נמצא בתוכנו".

ויש ממד אחר! כשהעברי חוטא [ל]גבי הזהות העברית, אז הוא יהודי בגלות! מכל מקום, זה אותו תפקיד, אבל זה: או בכבוד, או ב... בביזוי. זה מובן מה שאני אומר פחות או יותר, כן?

אז - מה קרה? החטא שחטאנו, אם אפשר לומר... יש ביטוי כזה: "מפני חטאנו גלינו מארצנו". אני שמעתי פעם רב שהיה מסביר: לפני, מלפני שחטאנו, מפני, מלפני זה, גלינו מארצנו. איזה חטא? באיזה חטא מדובר? כשהקב"ה אומר לאברהם: "ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בראשית טו יג) - איזה חטא היה? יש ויכוח במקורות, כן? אחד אומר ככה, אחד אומר ככה, אבל סופסוף אי אפשר להגדיר את זה כחטא מן החטאים שאנחנו רגילים להגדיר לפי השולחן ערוך. לא אכל כשר? לא הניח תפילין? זה לא זה. זה חטא לגבי הזהות! אם הזהות העברית היא בסדר, אז - אור לגויים מירושלים, זה המישור המשיחי האופטימאלי. אם הזהות איננה בסדר, אז - זה גלות. וזה בגלות שהיהודי מופיע! היהודי - דהיינו: הזהות דו-פרצופית, מצד אחד: עברי בפנים, מצד שני - גוי מבחוץ.

לפי דעתי - וזה הגדלות של הרב קוק - התקופה של הציונות זה תקופה של קץ הגלות ההיא. קץ ה... העידן הזה של הגלות. וכל התהפוכות שאתה מרגיש בעולם כולו, הם... הם דווקא קשורים לאותו זמן! זמן קיבוץ גלויות - זה זמן המהפכה העולמית שאנחנו עדים לה.

לכן, שוב, צריך לחזור לזהות העברית. ויש השגחה בעולם! ההשגחה החליטה - לא זכינו אחרת - שזה דווקא דרך החילונים נעשה המהפך הפנימי-הזהותי הזה. מכיוון שהיהודים של ה"שולחן-ערוך", נאמר - הרבנים בדרך-כלל ויש יוצאים-מן-הכלל, לא היו מסוגלים לזהות מה מתרחש! לא היו מסוגלים לגלות את זה: הגיע הזמן. וממשיכים להיות יהודים-גלותיים, בלי להסיק מסקנות ממה שהם בעצמם מאמינים: שזה סוף הגלות, וחזרה ל"ארץ-אבות", או ל"ארץ המובטחת", זה יותר עמוק מזה. ולכן אנחנו ממשיכים עם תורה של היהודים, וכבר אנחנו נמצאים בעידן של העברים: זה החברה הישראלית. זה השאלה שלך!

העבודה הדתית של היהודי מול עבודת הבורא של העברי

מנחם לבני: איך הרב מגדיר את ההבדל בין "תורה של עברים" לתורה של…

מניטו: כן כן. אני חוזר: מההתחלה - וכל השאלות הראשונות שלך הם פה – מההתחלה, יהודי קורא את התורה כקודקוס של דת! יהודי - הוא דתי!

מנחם לבני: קודקס.

מניטו: קודקס. כן. "יש מילה רבנית - "קודקוס", של דת. כשאתה אומר "המון חזרו בתשובה", רק יחידים חזרו לתורה. הרוב - חזר לדת. וזה או ש"ס, או דגל התורה, או [מה שאתה לא רוצה].

מנחם לבני: מה זה "דת"?

מניטו: דת זה... במושג…

מנחם לבני: ציווי, "דתי המלך", ציווי. מערכת של ציווי.

מניטו: לא לא. דת, אני... למה אני מתכוון? במושג הנוצרי של המילה: יש החיים, אבל זה שייך לעולם, זה חול. ויש עבודה דתית, מצוות - לפי דתם^[10], כן? - יש איזה מצב רליגיוזי, זה "דת". אז יהודי, מה מבקש יהודי בתורה? עניינים דתיים! וביהדות האמיתית יש גם כן דת! אבל יהדות זה יותר מ"דת". והמילה "דת" היא מילה זרה, כן. זה ידוע. משתמשים בזה, אבל אין מילה כזו בעברית מקראית.

דניאל שליט: אני חושב ש"אֵשׁ דָּת לָמוֹ", זה כנראה דבר אחר…

מניטו: יתכן.

דניאל שליט: זה לא יכול להיות הדת הפרסי. הדת הוא…

מניטו: זהו. זהו.

דניאל שליט: זה לא יכול להיות.

מניטו: "וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת", כן? נכון. אבל, יש לנו מושג של "תורה", זה משהו אחר. ו"תורה" זה גילוי מחשבת הבורא! וזה מושגים פשוטים! וצריך להבין אותם לעומק. כשהרמב"ם אומר: "עבודת הבורא" - הוא לוקח את זה מחז"ל, כן? - עבודת הבורא זה עבודת הבורא! זה לא עבודת "אליל שגילה איזה דת", "מנהיג שגילה איזה דת". יש... היהודים סופסוף, אף-על-פי שהם נשארים נאמנים בלי להבין לדברי הנבואה - של נביאי ישראל, כן? - היהודים מתפקדים כאילו יהדות זה דת כמו הדת הנוצרית, או כמו הדת המוסלמית, או הדת הבודהיסטית, או משהו אחר. ו... רק דקה

מנחם לבני: איך זה צריך להיראות אחרת? נניח שיהודי - שיהיה עברי שהוא לא דתי, איך הרב מתאר…

מניטו: לא לא לא - עברי אמיתי הוא דתי. הוא גם דתי.

מנחם לבני: לא. אבל את הצד השני. אולי הרב ייתן את שני הדפוסים כעת.

מניטו: כן כן. אני רוצה להגיע לשורש הדברים. אבל מכל מקום צריך לגלות את זה: המצב של יהודי זה היה מצב ארעי. שמרנו את המצוות, לא קיימנו אותן. שמרנו אותן.

ופעם אני אמרתי לך: יש שחושבים ככה: שהקב"ה רצה לברוא בית כנסת, ומסביב לבית כנסת - שם עולם. כן? זה דת. מי שחושב ככה - הוא חושב ממש כמו נוצרי! כמו מוסלמי! כמו כל בן-אדם שהיה לו איזה רגש דתי והוא רואה בבורא עולם מייסד דת. זה עבודה זרה לגמרי! זה ההגדרה אולי של העבודה זרה, לא אמרתי "עבודת אלילים", אלא "עבודה זרה". הקב"ה, לפי המסורת של נביאי ישראל, הוא בורא עולם! הוא לא בורא בית כנסת, ושם מסביב בית כנסת עולם. לכן - צריך מהפכה גמורה! העולם הוא בריאה של הבורא. ובעולם צריך את בית המקדש. אהא! זה תורה!

מה תפקיד בית המקדש?

מנחם לבני: מה תפקיד בית המקדש?

מניטו: לקדש את החיים. מה קרה בבית המקדש? האדם השלם, הכי שלם - הכהן. לבוש בבגדים השלמים. ויש חכמה על זה: "מה זה "אדם שלם", מה זה "בגדים שלמים". והוא חי בבית השלם - זה בית המקדש. והוא אוכל את האוכל השלם. והוא חי את החיים השלמים. זה מה שקרה בבית [המקדש]. זה הקדושה‎.

מנחם לבני: אבל אדם פשוט, מה... לא כהן גדול. מה היחס שלו לבית המקדש?

מניטו: אדם פשוט - הוא קשור לבית המקדש בכוונה שלו, בעבודה שלו. מה זה "עבודה"? זה לא דת! "עבודה" זה החיים: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג ו).^[11] ואנחנו יודעים את זה! לפני החטא - העבודה הדתית של אדם הראשון היתה העבודה של החיים: אכילה, תשמיש המיטה, נשימה, זה עבודת הבורא. שכחנו את כל זה. שכחנו את כל זה!

לכן אני אמרתי - שזה דומה מאד לתפיסה הנצרות…

הביבליוגרפיה היהודית המסתורית של מייסדי הנצרות

דניאל שליט: עכשיו אני רוצה לשאול משהו על הגמרא: בית שני. בית שני, גמרא, זה - לפי זה - זה תורה קצת ירודה... יש שתי דרכים לתפוס את התורה הזאת: מצד אחד - אפשר להגיד "זה הכרחי", זה כמו היחס בין חכמה ובינה. מוכרח להיות ברק, איזשהו ברק נבואי. אחר-כך צריך להיות איזשהו תקופה של עיבוד, של בירור, של ירידה לעומק העניין. ואז שני…

מניטו: כן כן. תמשיך…

דניאל שליט: עכשיו - השאלה, השאלה היא אם זה נשאר בטהרתו, או שזה עבר שלבים נוספים של איזשהו התקשות?

מניטו: תשמע, אולי נחזור להגדרות הכלליות. מה שקרה בבית שני, והרב מסביר את זה אפילו ברמיזה, גם ב"אורות", גם ב"ערפילי טהר": שהיהדות הפכה להיות דת בבית שני. ועיקר החברה היהודית בבחינת...

דניאל שליט: הוא תולה את זה בבית שני, או ב…?

מניטו: בבית שני.

דניאל שליט: או בגלות?

מניטו: לא לא. בבית שני. בבית שני עצמו.

הרב דב ברקוביץ': זה גם בר' צדוק, בבית שני, הוא כותב.

מניטו: מה?

הרב דב ברקוביץ': גם בר' צדוק זה מופיע בבית שני.

מניטו: כן. נכון. ועיקר הממסד הדתי בבית-שני היה צדוקי!

דניאל שליט: אז לפי זה אותו הבנאדם מנצרת - אמר מה שאמר בצדק!

מניטו: מה? מי?

דניאל שליט: היה בנאדם אחד מנצרת...

מניטו: אה! לא לא לא!

דניאל שליט: שהוא בא ואמר את זה: "חבר'ה - אתם שבויים באות". יש "האות" ויש "הרוח", נכון?

מניטו: תשמע. זה מה שהנוצרים אמרו שמישהו אמר, אבל ה"מישהו" הזה? כבר יש לדון על זה, אם היה קיים או לא. אם אתה לומד את האוונגליון - עם החכמה היהודית, כן? - אם אתה מבין מה מחברי האוונגליון, כשהיו יהודים, אמרו במה שאמרו, אז אתה מבין שזה היה מיתוס. זה... זה מין פרצוף שמגלה את זהות ישראל לגויים. צריך לתפוס את זה! כי אנחנו מאמינים שיש השגחה בעולם! אז המשגיח העליון - לא עושה טעויות כזה! לייסד... נצרות. עולם ומלואו! זה משהו נדי... זה משהו ענקי הנצרות! בתפקוד העולם. אז זה בא מאיזה טעות?!

מה זה, מה קרה? הם רצו לייסד איזה מין דיאספורה [תפוצה] של עם ישראל בבחינת "משיח בן יוסף". דהיינו: ישראל כעבד לתרבות החיצונית. מה שעשה יוסף במצרים - הם רצו לייסד לרומי. ולכן נתנו כְּאָב לאותו משיח-שקר - את "יוסף". וזה ברור מאד! אין לי הספרים שלהם פה, אז אני רוצה להסביר רק בקצרה: כי זה חשוב להבין שמייסדי הנצרות ידעו את תורת ישראל! הם... זה במתתיה^[12], איזה מין... פרק ראשון. הם מסבירים את השושלת של המשיח שלהם. אז בהתחלה כתוב ככה: "אברהם הוליד את יצחק", "יצחק הוליד את יעקב", "יעקב הוליד את יהודה ואחיו", בסוף של השושלת יש מישהו בשם "מתן" שהוליד את "יעקב", שהוליד את "יוסף", שאמרו עליו שהוא... בעל של... היא שהולידה את מי שיצא... טוב.

אז המתתיהו הזה, מסביר מה הם רוצים: עד כאן - היה לנו היהדות, דהיינו: התורה לפי יהודה. עכשיו - אנחנו רוצים לייסד תורה לפי יוסף! מה ההבדל? יהודה זה דווקא הממד הפנימי, העברי, של עם ישראל. יוסף - זה הקשר לגויים! זה מובן? וכל התחרות המשיחית‎ בסיפורי התורה זה בין יהודה ויוסף! אז שוב כתבו מיתוס. הם מכירים במשיח-בן-יוסף, ומי השטן של יוסף? אחד בשם "יהודה"!^[13] זהו! וזה ברור, כן? שזה מיתוס. ולכן, דווקא המייסדים של הנצרות - זה עובדה היסטורית - והם מאמינים במה שהם מאמינים. במה מאמינים? בישראל כאמצעי בין הבורא ואומות העולם. וזה טיפוס של ישראל שמספרים ההיסטוריה שלו. צריך ללמוד את האוונגליון שלהם.

הישראלי – אוניברסאליות, חומר ורוח

אני חוזר לנושא שלנו: דווקא, צריך להבין מה אומרים המקורות על המושג "עברי"! לא זוכר אם למדנו את זה, אז אם אתם רוצים - נלמד קצת, פסוק אחד, במדרש, אני מחפש את המקור… זהו, רק דקה: "וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃ וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ". (בראשית י כד) כן. ולכן - בנו של עבר נקרא "פלג" כי בימיו נפלגה הארץ. זה אומר שהזהות של עבר הייתה זהות כלל-אנושית לפני הפְּלגה של הגויים. זה מובן? כן?

ולכן יש - מכאן ואילך - אומות העולם, וצאצאי עבר, העברים, שהם האדם האמיתי לפי ההגדרה שלנו: "כלל-אנושי". ולכן יש כוח כלל-עולמי בזהות היהודית שהיא קיבלה מהזהות העברית. וזה נותן אפשרות ליהודים להיות - "יהודי-כל-גוי-שאתה-רוצה". זה מגלה, באופן פרדוקסאלי, את הכוח הכלל-אנושי של העם העברי. היהודים מגלים את זה. ולכן כל עוד היינו בתקופה של ההיסטוריה היהודית, כל יהודי ויהודי יכול להיות רק צמוד, קשור, לפן אחד של האנושות – הפנים של הגוי שהוא חי בתוכו. ישראלי, שחוזר ל"עבריות", הוא צמוד לאנושות כולה, בדרך כלל.

הרב דב ברקוביץ': מבחינה זאת החילונים צודקים.

מניטו: שאומרים?

הרב דב ברקוביץ': שאומרים שהתרבות הישראלית היא צריכה להיות פלורליסטית, היא צריכה להיות קשורה… קוסמופוליטים כזה.

מניטו: לא. יש הבדל בין...

הרב דב ברקוביץ': היא צריכה להיות קשורה לכל העמים...

מניטו: יפה, יפה. יש…

הרב דב ברקוביץ': לשמוע את כל התרבויות.

מניטו: יש הבדל בין קוסמופוליטיסט ואוניברסליסט. העברי הוא אוניברסלי, היהודי היה קוסמופוליטי. וזה היהודים שמביאים את תרבות החיצונית. העברי - הוא צריך לאחד את זה, לקדש את זה. אומות העולם מרגישים בזה, הגויים מרגישים בזה: ישראלי זה כבר ממד, רמה אחרת מהזהות היהודית. הם מגלים את זה. ממש מה שקרה ביציאת מצרים קורה בימינו אנו: יש איזה מין הרגשה שנולד אנוֹש מיוחד שנקרא "ישראלי", שמסוגל גם לרוחניות וגם לגשמיות, בגדול. והם מפחדים מזה. כי...

דניאל שליט: מי מפחד?

מניטו: הגויים! כי בדרך כלל...

הרב דב ברקוביץ': הם רוצים וגם מפחדים.

מניטו: זהו, אתה צודק. כן. ומצד אחד - הם משתחווים לזה, מצד שני - מפחדים מזה. זה מה שקרה ביציאת מצרים! דווקא.

יש לי צורה של הסבר: דרך זמן ההיסטוריה, סופסוף, האדם המערבי הוא מסוגל לגדולות במדע וטכנולוגיה, והוא ממש עיוור בכל העניין של רוחניות. וחוץ מאלו שלוקחים איזה מורה-דרך, דווקא במזרח. אין שום מסורת רוחנית מערבית. לוקחים את זה מהמזרח. המזרחיים? זה ההפך: סופסוף הם מסוגלים לגדולות ברוחניות, ועיוורים לכל מה שקשור למדע וטכנולוגיה, וזה לא היה ככה בהתחלה. אלא-אם-כן הם לומדים אצל המערב. בישראל יש גם זה וגם זה. והעולם כולו מרגיש בזה ומפחד מזה.

 

תורה של עברים ותורה של יהודים

מנחם לבני: איך הרב רואה את עזרא, עזרא הסופר?

מניטו: עזרא הסופר זה דווקא מה שאומרת הגמרא: הוא ירד לבבל כ"בן נביאים" ועלה כ"אַב חכמים"^[14]. זה סוף תקופת הנבואה...

דניאל שליט: איפה זה כתוב?[15]

הרב דב ברקוביץ': כדמות של עברי ויהודי ש...

מניטו: כן. זהו! של מעבר בין...

דניאל שליט: מה, מה זה?! זה, זה מהפיכה מה שאתה אומר!

מניטו: לא לא! זה...

דניאל שליט: למה [...] כי זה נמצא במדרש?

מניטו: זה בגמרא!

דניאל שליט: איפה בערך?

מניטו: בסנהדרין. אני אחפש את זה.

דניאל שליט: בסדר, ירד...

מנחם לבני: שמה הגמרא שם אומרת: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו?

מניטו: זהו! נכון! זה באותה סוגיה, אולי בסוגיה אחרת

מנחם לבני: לכאורה יש פה הקבלה בין עזרא לבין משה.

מניטו: זהו! הוא נתן ליהודים את התורה ששייכת ליהודים. משה רבנו נתן לעברים את התורה ששייכת לעברים. אותה תורה, אותן אותיות, אבל המשמעות ה... זה מובן?

דניאל שליט: אולי לכן משה רבנו לא הבין את התורה של רבי עקיבא. נו מה...

מניטו: יפה. יפה.

הרב דב ברקוביץ': לא רגע, השאלה היא ככה: אם אנחנו חוזרים עכשיו לעבריות...

מניטו: אז צריך ללמוד את התורה...

מנחם לבני: זה מתן תורה שלישי.

הרב דב ברקוביץ': האם הרב אומר שאנחנו מדלגים על התורה של היהודים?

מניטו: לא! חלילה וחס!

הרב דב ברקוביץ': חלילה וחס. אז...

דניאל שליט: או! אז איזה תפקיד יש לה?

הרב דב ברקוביץ': אז איך אנחנו כוללים את זה? באיזה צורה?

מניטו: יפה! זה השאלה שלנו.

הרב דב ברקוביץ': בתוך העבריות ש[...]^[16]

מניטו: זה, זה השאלה שלנו: היהודים היו ממוצא עברי - ושכחו את זה. הישראלים הם ממוצא יהודי - ואסור לשכוח את זה! אולי אני יכול לקבל מסכת סנהדרין?

הרב דב ברקוביץ': אולי...

מניטו: לא, יש לי מקור ב… תן לי "תורה תמימה" שמות. יש מקור בזה דווקא, רק דקה. אני אמצא את זה מיד… [דפדוף]

[ההקלטה הופסקה]

 

פירושו של רש"י - הפרשנות היהודית של התנ"ך העברי

מניטו: "במשה הוא אומר ומשה עלה אל האלהים". והגמרא אומרת על זה: תניא, רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אילמלא (לא) קדמו משה. במשה הוא אומר (שמות י"ט) ומשה עלה אל האלהים, בעזרא הוא אומר (עזרא ז') הוא עזרא עלה מבבל, מה עלייה האמורה במשה תורה - אף עלייה האמור בעזרא תורה. (בבלי, סנהדרין כא ב) זה מפורש בגמרא. דהיינו: עזרא מסר ליהודים את התורה השייכת ליהודים בתקופה שלאחר הנבואה. משה מסר את התורה לעם העברי, בתקופה השייכת… ויש לנו עד עכשיו, יש לנו המסורת של 'הלכה למשה מסיני'. יש לנו אותה מסורת של משה רבנו, אבל בסגנון השייך ליהודים.

אולי אני אתן לכם דוגמא אחת: הרבה פעמים יש בפירוש רש"י: "לא ידעתי מה בא ללמדנו^[17]" נתקלים בזה, גם במקרא, גם בגמרא. אז בדרך כלל אנחנו מסבירים את זה כ"ענווה של רש"י", כן? "ענווה של אדם גדול". "הוא לא יודע? הוא אומר שהוא לא יודע". ובכל מקרה ספציפי אפשר להבין לגופו מה הייתה הקושיה ולמה הוא אומר: 'אני לא יודע מה בא ללמדנו'. אבל זה... סופסוף, אם אנחנו רוצים להבין ככה, אז רש"י היה צריך - בכל מקום שהוא לא מפרש – היה צריך לומר: "אני לא מפרש מכיוון שאני לא יודע!" כן? לאמתו של דבר זה משהו אחר לגמרי! ושוב - כל מקרה אפשר להבין לגופו. כשרש"י בא כדי להסביר תורת-משה לעם העברי אחרי תקופה ארוכה של הפסקת הנביאים, הוא המפרש הראשון, המפרש ליהודים שלא מסוגלים להבין, לתפוס, את המשמעות העברית של לשון-הקודש. הוא מפרש להם, לעידן שלהם [את] משמעות המקרא. הוא שונה^[18] את המשמעות כדי שלא נטעה: "פה רק עברי מסוגל להבין. אתה יהודי? אתה לא יכול להבין, אני מסביר לך איך אתה צריך להבין את זה". אולי נתחיל בהתחלה, ואחר כך אני אתן לכם דוגמא:

"בראשית ברא אלוקים" – רש"י אומר: "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני"^[19]. אין שום משמעות למילה "בראשית". ואם אין שום משמעות למילה "בראשית", למה התורה כתבה "בראשית"? דהיינו: העברי היה מסוגל להבין את ה"בראשית" הזה, היהודי הוא לא יכול. לכן היהודי צריך להסתפק בהסבר של המדרש: מהו היעד של בריאת העולם? אם יש ראשית - אז יהיה שארית. זה אותן אותיות, זה קבלה, אבל בכל זאת - זה אותו נושא. אם יש ראשית, יש איזה תכלית, ולכן בתכלית: מה נברא העולם? זה ההסבר היהודי של המילה "בראשית". אבל ההסבר העברי זה: התחלת הזמן! ויהודי לא מסוגל לתפוס מושג כזה מכיוון שאינו מסוגל לנבואה של העברי! וזה מתחיל מההתחלה עד הסוף...

מנחם לבני: זה לא מובן. למה לעברי זה התחלת זמן, והוא כן מסוגל להבין מושג כמו "התחלת זמן" ויהודי...

מניטו: מכיוון שהיה נביא!

הרב דב ברקוביץ': גם הרמב"ם, גם ברמב"ם "בראשית" הוא התחלת הזמן.

מניטו: כן... ו… אני עכשיו נמצא במה שקרה ברש"י, כן? ויש... גדולי ישראל ידעו להבין את המושג הנבואי של העברית של לשון הקודש. אבל הסבירו, תרגמו. יש מושג של "לפרש", זה במובן של "להסביר". אבל להסביר כדי לכסות את מה שכתוב. זה מובן מה שאני אומר?

מנחם לבני: הרב כותב ב'ריש מילין': "זה אחוריים של הפנים המחשביים"^[20]

מניטו: זהו. למשל. אז אני ניקח איזה דוגמא: כשהמקרא אומר: רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, כשהתורה מספרת שיעקב הלך אצל לבן. רק דקה אני אמצא. "ויצא". בפרשת "ויצא". לא, לפני, בסוף "תולדות". יש רש"י אופייני בזה. זהו: וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם". (בראשית פרק כח ה)

[ההקלטה הופסקה]

מניטו: ...ופה רש"י מסביר: "איני יודע מה מלמדנו"^[21]. אז לפי הפשט, כל זה - כבר אנחנו יודעים: שלבן הוא בן-בתואל, שבתואל הוא ארמי, שהוא אחי רבקה, ושרבקה היא אם יעקב ועשו. אז למה רש"י אומר "אני לא יודע מה בא ללמדנו"? מכיוון שהוא לא יכול להסביר מה שהיה יכול להסביר, אם לא היה באותה תקופה שהיה חי. זה ידוע שלפי ההסבר של חז"ל: סופסוף יעקב מביא לישראל, ועשו מביא לרומי! לא צריך הרבה הסברים, זה ידוע^[22]. ופה יש איזה…

[ההקלטה הופסקה]

...צדיק בלי להיות ישראל. זה לפי סיפור התורה. עשו צדיק – זה יעקב, "אין עתיד לעשו", אלא שיכיר כי יעקב הוא ישראל. כי עשו מתיימר להיות ה"ישראל האמיתי". כשחוזר בתשובה – הזהות שלו כעשו – מתעלמת [נעלמת] לגמרי. הוא... עשו חוזר בתשובה – זה יעקב! ההסבר הזה – הוא [=רש"י] לא יכול לומר. כי הוא חי בסביבה הנוצרית. לכן הוא אומר: "תדעו, פה יש משהו להבין, אני לא יכול להסביר לכם, אבל אתה צריך ללמוד עד שתבין". וההוכחה היא פשוטה: כי - מאיפה רש"י לומד שישמעאל חזר בתשובה? מכיוון שכתוב בקבורת אברהם: וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו (בראשית כה ט) יצחק לפני ישמעאל – אז זה הסימן שישמעאל חזר בתשובה^[23].

מנחם לבני: זה הגמרא אומרת.

מניטו: זה…?

מנחם לבני: גמרא

מניטו: גמרא. כן. רש"י מביא את זה. ופה כתוב: יעקב לפני עשו – שמא תחשוב שעשו חזר בתשובה? תדע שעשו לא חוזר בתשובה, מכיוון שהלכה…

מנחם לבני: ידוע...

מניטו: כן, בידוע ש... זה מובן?

דניאל שליט: "עשו שונא ליעקב" (ספרי במדבר סט)

מניטו: כן. אלא - הוא מחוץ להגדרה: "רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב". ועשו זה בחוץ.

טוב, זה רק בקצרה. זה דוגמא שרש"י בא כדי להסביר ליהודים איך להבין את המקרא שניתן לעברים. במישור של החכמה של העברי יש משמעות ברורה, במישור של החכמה של היהודי - זה קשה בנסיבות אלו ואחרות להסביר. מה ההבדל סופסוף? ההבדל זה - הפסקת הנבואה. ההשפעה של הנבואה, דרך רוח הקודש, הגיעה עד רש"י. מרש"י ואילך, אנחנו צריכים להסבר של רש"י. מה שעשה עזרא בתקופה שלו, רש"י עשה בתקופה שלו. וזה לא לחינם כי דווקא הפירוש של רש"י הוא מתגבר על כל הפירושים האחרים שהיו בכל הקהילות, כן?

טוב, אז אני משוכנע שזה הכוונה של הרב קוק, כשהוא מסביר - בכל המקורות שלו - כשהוא מסביר שאנחנו חוזרים לתחיית העם, לתחיית הנשמה של ישראל. לכן נחזור לשאלה שלך:

צריך ללמוד את כל התורה מההתחלה

אני הסברתי לך הרבה פעמים: זה לא רק המקרא. גם המשנה, גם הגמרא, המדרש, הזוהר – הכול צריך ללמוד מההתחלה, באותו מישור של לשון הקודש. אצל כל תלמיד חכם יש הברקה זו או אחרת, פה יש לו איזה מין... גילוי, בבחינת חידוש, הוא תפס, הבין, מה אמר המקרא בלשון הקודש.

הרב דב ברקוביץ': אצל הרב קוק זה נקרא: "שריד הנבואה"[24]

מניטו: נכון.

הרב דב ברקוביץ': שריד הנבואה אצל התורה שבעל-פה,

מניטו: אצל היהודים! כן!

הרב דב ברקוביץ': אצל חז"ל, אצל הרב פיינשטיין...

מניטו: זהו. אצל היהודים יש ניצוצות כאלו. אבל אם אתה רוצה לחנך מחנכים, אז צריך מההתחלה לגלות את השיטות של גדולי ישראל, שהם... לא רצו לגלות את זה! כל פעם שאומר: "פה יש סוד", "פה רק אני אגיד ברמיזה", "והמשכיל יבין" וכן הלאה. ולפי דעתי צריך להתחיל בהבנה, ההקדמה ההיסטורית של התורה, כ-תורה. צריך להתחיל בזה.

דניאל שליט: כתורה, לא כדת, אתה אומר.

מניטו: לא כדת. זהו. ו...אני משוכנע כי…

הרב דב ברקוביץ': יש ביטוי של: בית מקדש ולא של בית הכנסת.

מניטו: יפה. אף על פי שבית הכנסת זה "מקדש מעט", כן?

כשמניטו גילה את "הקדושה הטבעית" אצל הרב קוק

ולמשל - כשאני גיליתי... זה הלימוד הראשון אצל הרב צבי-יהודה ז"ל, לפני עשרות בשנים: כשאני גיליתי את המשמעות של המושג "קדושה טבעית", אני הגעתי אצלו כיהודי גלותי. והשיעור הראשון היה - מה זה "קדושה טבעית". סופסוף זה לקח לי את כל הלילה כדי לתפוס את זה. כשגיליתי את זה – אז גיליתי את הכל בבת אחת!

דניאל שליט: רגע, קדושה טבעית זה שייך רק לאבות? או שזה סיפור גם בשבילנו.

מניטו: זהו! "קדושה טבעית" זה הקדושה של עם ישראל בארצו. זהו. זה... נקודה. יש מושג כזה - "קדושה טבעית" שלא היה ידוע לי! בכל הלימודים שלי בתורת הגלות - קדושה זה דווקא נגד הטבע! ומה זה "קדושה טבעית"? אז שוב, צריך לחזור ללמוד את הכל מההתחלה!

למשל, כשהוא לימד אותנו שהזוהר אומר: "קודשא בריך הוא" – הוא לא אומר "קדישא בריך הוא". וכולם מתרגמים כאילו זה הקב"ה. אז "קודשא בריך הוא" זה לא "קדישא בריך הוא"! זה "הקודש ברוך הוא". אז מה זה "הקודש"? מה ההבדל בין הקודש והקדוש ברוך הוא? כן? או למשל...

דניאל שליט: רגע רגע, מה השאלה...

הרב דב ברקוביץ': ...הרב צבי יהודה?

מניטו: אני למדתי את זה אצל הרב צבי יהודה! אבל זה בא מאביו, כן?

הרב דב ברקוביץ': נו, ומה…

דניאל שליט: מה התשובה?

מניטו: מה, מה ההבדל, כן? הוא היה רגיל לומר את זה ככה: "בארמית אי אפשר לתפוס: 'הקדוש ברוך הוא', 'הוא' - אין לנו תפיסה".

דניאל שליט: אהא...

מניטו: "בעברית אפשר לומר 'הקדוש ברוך הוא'. אבל בארמית..."

דניאל שליט: ...קדושה, זה "איקרי…"סתר דאיקרי קדושה" – זה כתוב שם בתוך שער ב'אורות הקודש'.

מניטו: כן. וכו' למשל. וחוץ מזה, כשלומדים מה שכתוב בזוהר: "קודשא בריך הוא, תורה, וישראל – חד הוא". קודשא בריך הוא, תורה, וישראל חד הוא: אז "קודשא בריך הוא" - זה לא הקב"ה, זה ה"קודש ברוך הוא", "תורה וישראל" - ישראל זה עם ישראל, אז זה מתגלה ש"קודשא בריך הוא" זה ארץ ישראל. ולומדים את זה! למשל כשאנשים אומרים: "המקום" במקום הקב"ה, "המקום". מה זה "המקום"? "ברוך המקום ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לעמו ישראל" (הגדה של פסח). "המקום" זה ארץ ישראל.

דניאל שליט: למה? רגע. "המקום" זה "מקומו של עולם"...

מניטו: יפה. אבל "מקומו של עולם" מתגלה דווקא בעולם ב"ארץ ישראל". כל זה לומדים! צריך לתרגם את העברית שלנו ללשון הקודש. והניסיון נתן לי שלא הרבה מסוגלים לסבול את זה. הרבה שמתחילים בזה - חוזרים ל"תורת היהודים", דהיינו ישיבות בני ברק. מפחדים מזה. יהודי זה כמו יעקב – הוא מפחד מלעלות.

דניאל שליט: כן. יש לי שאלה גדולה...

מניטו: דווקא - שמעת את זה: יש הבדל בין יעקב וישראל.

דניאל שליט: כן

מניטו: יהודי הוא שייך ליעקב.

הרב דב ברקוביץ': עכשיו שוב, אפשר להבין: יהודי שמאבד את "היהודִיוּת" שלו, הוא חושב שהוא נופל לתהום, הוא לא מבין שהוא עולה למעלה.

מניטו: זהו. אבל בלי, בלי להבין! כשיעקב זכה בשם "ישראל" לא אבד שום דבר מסגולתו כ"יעקב", אבל התעלה במדרגה של ישראל. ודווקא יוסף הוא בנו של יעקב, יהודה הוא בנו של ישראל. זה ההבדל, כן. בבחינת יעקב – זה היהודי הגלותי! "ויעקב אהב את יוסף" (בראשית לז ג) - יעקב אהב את יוסף. "אלה תולדות יעקב, יוסף" (בראשית לז ב). אבל יהודה? זה כבר גילוי הסגולה להיות ישראל אשר היתה ביעקב. אולי ניקח פסוק אחד: וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת" (בראשית מז כט). כן, יש כוונה בפסוק: מכיוון שיעקב חי במצרים - ימי ישראל מתקרבים למות. לא ישראל, "ימי ישראל". זהו. הבעיה היא ככה: היינו בבחינת 'יעקב' בגלות, וחזרנו לבחינת 'ישראל'. אז צריך תורה לישראל! יש לנו בידינו רק תורה של יעקב! הסגולה שמסר לנו הרב קוק, היא דווקא באותה תורה של יעקב: אותן האותיות - צריך לגלות את תורת ישראל. לא לעזוב את זה!

 

כללים מעשיים לשיטת הלימוד העברי

דניאל שליט: איך עושים את זה? זאת אומרת, עכשיו אני לומד 'משנֶה ברורֶה'. ואני יש לי עסק מאד… דבר... עם דברים קטנטנים כאלה, כמו למשל, אני יודע, כתם על המכנסיים בשבת...

מניטו: מכאן ואילך – אני אהיה אפיקורסי גמור.

דניאל שליט: מה?

מניטו: מכאן ואילך – אני אהיה אפיקורסי גמור [צחוק קל]. צריך להתחיל בהתחלה. לא הסוף.

דניאל שליט: אהא.

הרב דב ברקוביץ': בתנ"ך.

מניטו: זהו. במקרא. במקרא כמקרא. אחר-כך משנה. וצריך לדעת שהמקרא שלנו הוא מביא אותנו למשנה שלנו! לא למשנה של תקופה זו או אחרת. וכן הלאה.

מנחם לבני: מה פירוש "משנה שלנו"?

דניאל שליט: מה? מה פירוש "משנה שלנו"?

מניטו: אני אסביר. אני אמרתי ברמז, אני אסביר: "והלכת אל השופט אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז ט).[25] אתה לא יכול ללכת אל השופט שאינו בימים שלך! אז מה כוונת הפסוק פה?

דניאל שליט: זה אבא שלך.

מניטו: זהו! זה ברור! יש שהולכים אל השופט של ימים אחרים! באותם ימים - היה השופט האמיתי! בימים שלי - זה לא השופט שלי! טוב. 'משנה ברורה' זה רבד אחד. אני צריך משנה של היום. אתה מבין?

דניאל שליט: איפה מוצאים את זה?

מניטו: איפה מוצאים? אני אספר לך סיפור. זה השאלה שלך! איך עושים את זה, לא איך מוצאים את זה.

דניאל שליט: נכון. נכון. נכון.

מניטו: אני פעם הייתה לי שאלה. הייתי בגלות, בצרפת, היתה לי שאלה… קשה מאד. הלכתי אצל הרב שעפרן[26], של ז'נבה, שהוא תלמיד חכם גדול. ושאלתי את השאלה שלי אצלו. אז הוא אמר לי: "תשמע, אותה שאלה לא כתובה בשולחן ערוך שלנו. התשובה לא כתובה. בשולחן ערוך שלנו יש ארבעה טורים. אבל זה כתוב בטור החמישי" - ואיפה זה הטור החמישי? - הוא אמר לי: "הטור החמישי זה אתה". [צחוק קל]. מאיפה הביא… זה לא העניין.

ולכן אני חושב שצריך להתחיל בצניעות, בצניעה: קומץ תלמידי חכמים שלומדים ביחד, איך לבטא את השפה של אותה תורה, אבל שייכת לעולמנו-אנו. עם איינשטיין, עם כל מה שאתה אמרת, עם… אבל מההתחלה! מההתחלה ממש! וכל מה שלא שייך למשימה שלנו - לדלג! אחר כך נראה. אין לנו זמן עכשיו! זה ברור, כן?

הרב דב ברקוביץ': אם אני מבין, אני קיבלתי... אני מבין ציור כזה: שבעצם, אם אתה לומד משנה למשל, אז אנחנו לומדים תורת ה… מה שאתה אומר, מה שאתה קראת: "תורת היהודים", ללמוד משנה דרך העיניים‎ של אביי ורבא.

מניטו: יפה.

הרב דב ברקוביץ': עכשיו - מה שהרב מציע, שאנחנו נראה את המשנה דרך העיניים…

מניטו: של משה ואהרן.

הרב דב ברקוביץ': של משה ואהרן…

מניטו: יפה

הרב דב ברקוביץ': ואף-על-פי שזה אותם המילים!

מניטו: יפה מאוד.

הרב דב ברקוביץ': ואז משמה - אנחנו נגיע לאביי ורבא.

מניטו: הם עוזרים לנו, הם עוזרים לנו.

מנחם לבני: ומה יקרה אם נגיע למסקנות חלוקות?

מניטו: אה! תלוי מי מגיע! תלוי מי לומד! תלוי מי. זה השאלה האמיתית. תלוי מי עושה את זה. זה ברור! מי ש… יש עניין של אמונה תחילה. יש לי קצת ניסיון בזה - אפשר להרגיש מייד מי מאמין בתורה מן השמיים. מי שמאמין בתורה מן השמיים - אפשר לסמוך עליו. מי שלא מאמין בתורה מן השמיים - אי אפ... אסור להתחיל! כי זה, אצלו, זה פילוסופיה דתית. יש לי הרבה מכרים אצל הרפורמים, אצל הקונסרבטיבים. אנשים נחמדים, שומרי מצוות, כל אחד לפי מדרגתו. אבל הם מחוץ לתמונה! כי מושג של "תורה מן השמיים" - אין להם שום תפיסה בזה! הם לא מבינים מה התוכן של האמונה בישראל.

מהות האמונה בעם ישראל על רקע סיפורו של אברהם אבינו

האמונה בישראל - זה לא עניין תיאולוגי! זה לא ש"אני מאמין כי הבורא קיים", כן? זה אינפנטילי עם נושאים כאלו. מה, מה זה... כשבפעם הראשונה שהמילה "אמונה" כתובה בתורה: וְהֶאֱמִן בַּיקֹוָק וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה (בראשית טו ו). אולי נלמד את זה: מה בין רש"י ורמב"ן בפירוש? אתם זוכרים את הפירוש של אותו פסוק? ברש"י ורמב"ן. אז נמצא את זה מיד. במה האמין? וְהֶאֱמִן בַּיקֹוָק וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. ובמה האמין קודם לכן? מה החידוש שהתורה אמרה "האמין"? מה, מה האובייקט של האמונה שלו? זה לא מציאות הבורא!

הרב דב ברקוביץ': נכון. נכון.

מניטו: זה לא מציאות הבורא! זה ההבטחה שיהיה לו בן! איזה… מי יכול להבין את זה? כל בן-אדם בריא ושלם יש לו בן! אז זה עיקר האמונה?!

מנחם לבני: [צחוק]

מניטו: זה סימן שאנחנו לא תופסים במה מדובר [צחוק]. כל ההיסטוריה של האמונה מתחילה במה שאברהם האמין שיהיה לו בן. ואנחנו - זה… זה כמין בדיחה! סיפור: איך זה קשה לאותו בן להיוולד. כן. ואחר-כך את כל התלאות וכו'. כל זה צריך לגלות לנו במה מדובר!

מנחם לבני: [...] שהוא אומר שהוא, האמונה היתה שההבטחה תימשך גם אם הזרע [יוכתם]. שה...

מניטו: כן! כל זה… תשמע - זה...

מנחם לבני: שהסגולה תימשך, ובכל זאת...

מניטו: זה... כל זה - זה נכון! זה… זה עשיר! זה חכמה עשירה, אבל זה ממדים צדדיים של העניין. עיקר השאלה – הוא לא נתן תשובה.

דניאל שליט: כן, על זה - זה יש [...] של חז"ל, זה: ההרגשה, זה שיש לי עם מי לעבוד פה. יש עם מי לעשות עסק.

מניטו: תשמע, הוא יודע...

דניאל שליט: זה לא אמונה במשהו, אלא זה הפעולה ביחד. כן? יש...

מניטו: תשמע, גם בזה נוסף לזה. תשמע, אברהם היה יודע שלפי תפקוד העולם - והוא היה מאמין בבורא עולם - לפי תפקוד העולם, לפי רצון הבורא ששם אותם חוקות העולם בעולם אין לו ילד, אין לו בן, זה הסוף שלו. זה סוף של שושלת העברים, כן? ובכל זאת - הוא שומע קול ה'[27] - מה זה קול ה'? רק נביא יודע - אבל הוא שומע קול ה' אומר: אתה תהיה. לך יהיה זרע שיהיה ברכה לכל משפחות האדמה. הוא לא יכול לקבל את זה! רק, עד שהאמין בה' [יקוק]. עד כאן היה מאמין ב"אלוקים". אז כל זה, זה מגלה לנו נושא ללימוד! האמונה היא בה'! [יקוק] והיה יודע את אלוקים! אלוקים - זה בורא עולם, הוא משגיח בעולמו דרך חוקות העולם[28]. דרך... זה אמר המדרש באופן ברור מאד: "ויוצא אותו החוצה"[29]. תחת השפעה של אלוקים? אין לו בן. אבל עד שגילה שיש יקוק! זה למעלה מאלוקים, והאמין ביקוק. אז המחלוקת בין רש"י ורמב"ן: רש"י אומר ככה: זה… פרק ט"ו אני חושב. רק דקה...

[הפסקת הקלטה]

מניטו: "וזובח לאלוקים יחורם" (שמות כב, יט). זהו. אז רש"י אומר על "והאמין בה' ": הקדוש ברוך הוא חשבה לאברם לזכות ולצדקה על האמונה שהאמין בו.[30] ולכן הפשט לפי רש"י: שאברהם האמין בה', והקב"ה חשב שאותה אמונה היא צדקה, חשב את זה כזכות. איזה זכות יש להאמין בה' כשה' מתגלה? זה השאלה של הרמב"ן. והרמב"ן אומר: אנחנו לא יכולים לקרוא ככה, אלא צריך לקרוא ככה: אברהם[31] האמין בה', והוא אברהם חשב שאותה הבטחה באה לו מה' כחסד, כסתם כך. כמתנה.^[32] זה קריאה אחרת לגמרי. למה? ורמב"ן בא אחרי רש"י. הקריאה של רש"י - היא קריאה שהיא מתאימה לתאולוגיה של הנצרות! "האמונה זה הזכות", כן? והרמב"ן - הוא חי המחלוקת עם הנוצרים, הוא יודע שאי אפשר לקרוא ככה. אז הוא אומר: אנחנו יהודים. לנו היהודים, המשמעות של המקרא הוא: שצריך להאמין, וההבטחה במה שאנחנו מאמינים - זה בא מחסדי ה'. זה פסוק אחר לגמרי! אבל הוא יודע שרש"י הוא צודק. לזה אני רוצה להגיע: אברהם היה בבחינת בני נוח. והוא התעלה עד המדרגה של אמונה בה' [יקוק], זה זכות... ענקי! גוי שמאמין בה' [יקוק] – זה זכותו! רק האמונה זה זכותו. הוא לא ישראל! אין לו עול-מצוות. האמונה זה הזכות שלו. ולכן הקריאה של רש"י – רש"י צודק. והפחד של רמב"ן - שאם כן - זה המשמעות של הנצרות. וזה האמת! כן? במשמעות של הנוצרי. גוי שמאמין בה' [יקוק] – זה זכותו. כן.

אני זוכר כשהייתי סטודנט, הייתי בכמה מחנות סטודנטים, ופגשתי פעם אחת איזה נציג של סטודנטים של יוגוסלביה. והוא היה פעם נוצרי, ואחר-כך היה מרקסיסט. אמר לי, שאלתי אותו למה הוא עזב את האמונה שלו: "איזה שייכות יש לי? אני יוגוסלבי, עם אברהם, יצחק, ויעקב והאמונה שלהם?! זה אקזוטי בשבילי!". זה הבעיה. כשגוי מגלה את אמונת עם ישראל – שהגאולה היא אפשרית, שאפשר להוליד את הבן אפ-על-פי שההיסטוריה נגמרה, וכן הלאה, ומאמין בזה - יש לו זכות גדול! לכן אנחנו רואים שהמחלוקת בין רמב"ן ורש"י - היא עמוקה מאד! וזה לא כפי שלומדים באוניברסיטה או בישיבה: 'רש"י חשב ככה, והרמב"ן חשב ככה'. יש בעיה גדולה מאד! האמת היא עם רש"י, אבל המשמעות היא: מה זה האמונה? זה עוד דוגמא.

'תורת התולדות' מגלה המסר של התורה: המוסר

ולכן אני סבור שצריך להתחיל מהתחלת הלימוד: "מבראשית ברא", עד "וזאת הברכה", כדי לחזור לנפש העברית, ולתפוס את התורה בבחינת לשון הקודש. וזה לא אומר שבישיבות אין רבנים שחיים באותו עולם, אבל זה ... זה רק... ארבע אמות של המחשבה שלהם. מה שהעם צריך עכשיו - שזה יהיה באופן ראסמי את תורת ישראל. אז מכיוון שלחילונים יש כל כך סיבות לא להיות שומרי מצוות, לא להיות... לא להיראות כמאמינים, וכן הלאה. מכיוון שלרפורמים ולקונסרבטיבים יש כל כך סיבות - שהם עם-ארצות גמורה, כן? - להיות כמו שהם, אז אני חושב שצריך להתחיל עם מאמינים אמיתיים בתורה מן השמיים, שומרי מצוות כדין וכדת, ולגלות את עומק אותה תורה. ושעניין של הנסתר - זה לא רק מיסטיקה ככה באוויר! זה דווקא הפשט האמיתי של התורה. זה המיסטיקה האמיתית. זה הגאון מוילנה אמר את זה: כי הסוד זה הפשט האמיתי. זוכרים את זה? ולהתחיל ככה! לבחור אולי כמה נושאים... כי אפשר, אין זמן לקרוא את הכל ככה, לבחור כמה נושאים ולגלות קודם כל - 'תורת התולדות', זה מגלה את הזהות של עם ישראל העברי.

הרב דב ברקוביץ': מה זה "תורת התולדות"?

מניטו: כן! תורת התולדות! כן!

הרב דב ברקוביץ': מה הכוונה?

מניטו: מה זאת אומרת? אדם הוליד את קין, ואחר-כך את שת, שת הוליד סופסוף את נח - מה? מה? איזה תורה יש בזה? כדי להבין את ההתפתחות של הזהות של האדם בבחינת 'ישראל', מי הוא 'ישראל'? מה התכנים שלו? מה המידות שלו?

המוסר העברי האבוד

למשל - כשאנחנו דנים עם כמה פילוסופים, או יהודים או גויים, האם יש תורת המוסר מיוחדת לישראל. מוסר זה מוסר! כן? צריך ללמוד את זה! יש מוסר מיוחד לישראל: זה איחוד המידות! חסד זה מידה, דין זה מידה, אבל האמת - זה איחוד! חסד ודין זה מסוכן לישראל! למשל, עכשיו הבעיה הכי חמורה, הכי חזקה לגבי ישראל, בעולם כולו, זה: אתיקה ופוליטיקה בישראל. העימות בין מוסר ופוליטיקה בישראל, היחס לערבים, עם "השטחים" וכל זה, וכל זה... אבל הקנה-מידה של הפילוסופים האלו - זה הקנה-מידה של ההגדרה הנוצרית של המושג!

דניאל שליט: שהיא?

מניטו: שהיא - רק חסד! חסד ורק חסד! ומכיוון שהזולת הוא הערבי - "אז צריך להתייחס איתו בחסד, זה - מוסרי". ולפי התורה שלנו: זה לא מוסרי! זה חורבן של העולם! כן? צריך – אמת! איחוד האמידות! למשל - כשיש פסוק: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (דברים פרק י פסוק יט). לפי התפיסה הנוצרית, וזה... זה מה שמצלצל במוח של תלמידי חכמים שלנו פה בישראל, מזרם זה או אחר - תלמידי חכמים אמיתיים! כן? – "צריך לתת את הכל לגר. מכיוון שיש לנו פה גרים" - במושג 'עם נכר' כן? – "שהם הערבים, הם רוצים את ארץ ישראל? המוסר נותן שאנחנו נמסור ארץ ישראל להם". הרב [עמיטל][33], מי שאתה רוצה. כן? זה... זה נוצרי! זה לא מוסרי! זה …

מנחם לבני: זה גם לא יכול להיאמר ע"י תלמיד חכם, כי "גרים" - יש לזה משמעות. זה לא גרים.

מניטו: יפה ! יפה ! יפה !

מנחם לבני: זה לא תלמיד חכם!

מניטו: הפשט זה אִתי[34]. שהוא רואה את עצמו כ-גר!‎ אבל הוא [הערבי] רואה אותך כגר אצלו! אז זה לא גר! זה אויב! זה משהו אחר. אז צריך לתקן את זה!

מנחם לבני: לא, אבל הפשט עצמו: "גר" זה התגייר ממש. הוא אפילו לא מתייחס לגר…

מניטו: לא לא. זה דרש. מכל מקום זה דרש. "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּמִצְרָיִם" - אנחנו לא היינו גרים של הדת המצרית. כן.

מנחם לבני: לא, אבל זה מתייחס ל'גר-תושב'.

מניטו: כן! אבל זה אחר כך, זה נוסף לפשט הרגיל. אחר כך הוא אומר לך את זה. מי שמקבל על עצמו את הסטטוס של גר. ומה זה הסטטוס של גר? 'גר-תושב' וכן הלאה. אבל הפשט זה - נכר! מי שאינו שייך לאומה שלך! ואהבת אותו - אם הוא גר אצלך! אבל בתנאי שהוא יראה את עצמו כגר!

מה שאני אומר - שכל הצרות שלנו באות מכיוון שיש השפעה של מחשבה נוצרית ואמונה נוצרית ביהדות, מכיוון ששכחנו את השורשים העבריים של האמונה היהודית. זה מה שאני אומר. אז אני מציע לכם את זה ככה: ניקח אולי פעם, יום שלם, נלמד פסוק אחד עם רש"י, משנה אחת, סוגיה אחת, מדרש אחד, ונראה אם אפשר לתפוס את המפתחות לאותו לשון שנקרא: "לשון לימודים", כן. ותודה לאל - יש לנו מורה דרך. מבחינת הסינתזה של העניין, יש לנו את 'תורת הרב קוק' שהכל נמצא בו! כי כל פעם שאני חוזר על קטע זה או קטע אחר, אני מגלה שזה הוא שמוסר לנו! מה המשמעות של התורה בהיסטוריה, התורה במציאות.

אנחנו עובדים הבורא. העבודה שלנו זה עבודת הבורא! זה לא העבודה של איזה מייסד דת מוסרית זו או אחרת. יש גם כן את זה, אבל זה לא העיקר. העיקר זה ההיסטוריה של הבריאה, מה קורה בהיסטוריה. למשל, צריך להסביר למה פתאום קרה מה שקרה באירופה? למה פתאום כל אומות העולם רוצים יחסים דיפלומטיים עם ישראל? מה קורה פה? מה... מה העולם כולו מגלה בישראל שרוצה את זה? מה השייכות לשאלות שאתה שאלת?

הפגישה עם הדלאי למה

למשל, אני אספר לכם סיפור. אני קשור בעיקר עם כמה משליטי אפריקה. טוב, זה עניין שכבר שנים. ובקיץ שעבר קיבלתי הזמנה מהדלאי למה של טיבט. הוא היה בצרפת והוא רצה לפגוש איזה רב ישראלי שהוא רוצה לדבר איתו ושמכיר את המחשבה שלהם. סופסוף זה נפל עליי, משרד החינוך ביקש ממני: "אתה מוכן"? הלכתי. אז ביקשתי: מה הוא רוצה באמת? דרך אגב, שמעתי שיעור שנתן לחסידים שלו, היו 3000 איש, אולם ענקי, וזה דומה מאד לחסידות ברסלב עם קצת מוסר ליטאי [צחוק]. וזה דומה מאד [צחוק]. טוב, עם טקסים, זה לא דת ממש, אבל זה חכמה עם טקסים של עבודה זרה מוחלטת. שמאניסט, כן. טוב. דרך אגב, שאלתי אותו: "למה אתה צריך כל העבודה זרה ההיא? מה שאתה אמרת - זה... זה קרוב לליבי! אני מבין את המשמעות של כל המוסר[35] שלכם. אבל למה אתם צריכים את זה?" אז הוא אמר לי: "אני לא צריך! העם שלי צריך!". ואחר כך אמר לי: "העם שלך גם כן…" [צחוק]. זה ממש אישיות, כן. אז שאלתי אותו: "מה אתה רוצה?" אז, בעיקר שני דברים: הוא אמר לי, לפני חודשים: "ישראל צריכה לחדש יחסים עם סין". וזה היה לפני ששמענו את כל מה שקרה, הוא ניבא את זה[36]. ומכיוון שהם גולים מטיבט, בהודו - מכיוון שסין לקחה את טיבט - אז הוא רוצה שישראל תשפיע קצת על הסינים כדי... המצב של הטיבטים יהיה אחרת. אני אמרתי לו: "מה ... מה אתה סח? [צחוק] סין - מצד אחד, וישראל - מצד שני, איך אנחנו יכולים לעשות?" אז הוא אמר לי: "אתם לא יודעים מי אתם!" ככה הוא אמר לי. פשוט. אז אני שאלתי אותו: "אתה חושב שדרך ישראל אתה יכול להיות יותר קרוב לאמריקה? לְבּוש?" - "לא לא לא. מה שאני רוצה - שממשלת ישראל תגיד לסין: 'סעיף 1 – טיבט'". זהו, דוגמא. זה ממש פלא!

דניאל שליט: רגע. מה זה: "לא יודעים מי אתם"? יש לו קשר עם בורא עולם? או עם האקאשיק רקורדס'[37]?

מניטו: לא , יש לו קשר - אחר-כך אני אוסיף את השאלה השנייה - יש לו קשר עם החכמה שלו! בחכמה שלו יש דבר כזה: שיש בעולם איזה עם ש... טוב. אז אחר-כך הוא אמר לי: "תשמע, אתם מסיימים גלות של אלפיים שנה. ואנחנו מתחילים…"

הרב דב ברקוביץ': הוא יודע את כל הסיפור של היהודים? [38]

מניטו: מה? הוא יודע, כן. היו לו מפגשים עם הרבנים של אמריקה כבר. ומכיוון שהוא לא מצא אצלם אוזן קשבת, אז הוא רצה מישראל. והוא אמר לי: "אתם מסיימים גלות של אלפיים שנה. ואנחנו מתחילים הגלות שלנו. אז אנחנו צריכים לדעת איך אתם עשיתם כדי להישרד דרך אלפיים שנה". פשוטו כמשמעו! כן?

טוב, אז אחר-כך היה החידוש של היחסים עם סין, עכשיו עם הודו, ויתכן מאד שבעוד כמה חודשים תשמעו את זה: כי "הדלאי למה יבוא לירושלים לאיזה כנס" - זה רק מסווה לקשרים עם ראש הממשלה, כן. ואנחנו מכינים את זה! כדי שלא... כששונאי ישראל לא יראו בזה... אז יהיה איזה כנס של כמה פרסי נובל, כי גם הוא פרס נובל, אז יבואו ככה עשרה, חמש עשרה, הוא ביניהם ל… טוב.

אז זה אחת מהשאלות שלו, שלנו: בעיני אומות העולם - 'ישראל' זה לא הדת היהודית! זה עם ישראל! והם מרגישים שקרה משהו בהיסטוריה של עם ישראל - זה קשור להיסטוריה הכלל-עולמית - מה התורה אומרת מזה?! וזה לא עניין של אמונות של דתי זה או אחר.

 

 

חתונה נפרדת?

לפני יומיים, הייתי באיזה חתונה בירושלים. בנו של אחד מהתלמידים שלי, שעכשיו הוא משגיח ישיבה בבני ברק. אז הייתי, ואני... אני לא רגיל ללכת שמה, כי אני לא אוהב גיהנום. טוב, זה עניין אחר. הלכתי לחתונה, זה היה בבית וגן. וכמובן, זאת הייתה חתונה - גברים מצד אחד, ונשים מאחורי הפרגוד (צחוק קל)

דניאל שליט: [...]

מניטו: זה היה משהו נורא... רק הפרצופים שלהם. וראיתי: ההתנהגות הדתית דומה מאוד לדתיות שלהם (של הטיבטים) - "גם לכם יש דת". זה דומה מאוד. (צחוק) אבל זה כבר עולם אחר, עם אחר לגמרי. ביקשו שאני אדבר. אני אמרתי להם: "תדעו, זה מסוכן, אם אני אדבר עם הרבנים שלכם, אין לי שום..." רצו, רצו. אז אני אמרתי אליהם: "זה רק מכיוון שאני קשור לאותה משפחה, שהסכמתי לבוא לחתונה שבסעודת מצווה של חתונה יש גברים באולם אחד, ונשים באולם שני" - "למה"? - אז אני הסברתי להם: "ממה אתם מפחדים? אם בקהל שלכם - אתם מפחדים שיקרה משהו, כשיש כל הרבנים האלו, ונשים וגברים - ואתם מפחדים, ממה? אז אני מפחד להיות איתכם." (צחוק) תפסתם?

דניאל שליט: זה היה דבר תורה?

מניטו: זה היה דבר תורה, כן. טוב, זה היה דרך פסוקים, דרך מאמרים, דרך בדיחות, אבל בכל זאת - זה עבר!‎ הם הסתכלו עליי כאילו אני משוגע. (צחוק) אני אמרתי: "זה סכנה של טומאה אצלכם. אתם מפרידים..." איך אומרים את זה, זה הפירוש של: "אין מזל לישראל"! גברים מצד אחד, נשים מצד שני - בסעודת מצווה של חתונה. "איפה זה כתוב?!" - אני אמרתי.

 

 

תורה של כלל-ישראל

טוב, זה… צריך סופסוף מהפכה שלמה! כן? כי רוב העם, כולל הציונים-דתיים, חושב שהתורה היא אצלם! אבל אצלם יש דת, אין תורה! תורה זה משהו אחר. אף-על-פי שפה ושם יש איזה ניצוץ, ברק של איזה תורה אמיתית. או במילים אחרות: יש שיטה זו או אחרת. כל שיטה ושיטה שייכת לנשמה המיוחדת של שבט אחד. רק, מה שאנחנו מחפשים זה: 'תורת כלל-ישראל' כפי שתיארנו.

ואני חונכתי בספרדיות הכי ספרדית - צפון אפריקאי, כן? אני שייך למשפחה של רבנים, צפון אפריקאים (אף על פי ששמי "אשכנזי", זה סיפור ארוך). כשפגשתי את הרב, אחרי הפסק של אלפיים שנה.

דניאל שליט: מי זה "רב"?

מניטו: הרב קוק! ומיד - התחלנו ללמוד יחד, כאילו זה היה אתמול! אלפיים שנה, כן? כי אני הרגשתי - פה מדובר בתורת הכלל. זה שייך גם לי, ולאו דווקא לחסידים שלו. זה, זה העניין. אז אני משוכנע שתגלו אחר כך: בכל אחד ואחד מגדולי ישראל זה אותו עניין: אם זה המהר"ל, אם זה המלבי"ם, אם זה ה'אור החיים', אם זה הרמב"ן, אם זה הגאון מוילנא - זה אותה תורה, אבל צריך ללמוד אותה ברמה של תורת ארץ ישראל. זה מובן.

פילוסוף כשר ופילוסוף טמא

וזה לא עניין של "נגלה לפי הנסתר". זה עניין אחר - נגלה ונסתר. אלא דווקא - פשט הדברים! זה מה שקיבלנו מהרב: צריך להבין מה שכתוב - כמו שזה כתוב. ולא להוסיף פירושים… שכליים, דהיינו - פילוסופיים. כי קרה משהו: הנבואה נפסקה, אנחנו עוד קשורים לעולם הנבואה.

אבל מה זה פילוסופיה? פילוסופיה - זה מי שהוא בעל שכל, יש לו שאלות אמיתיות, אבל הוא מחפש את התשובות בשכל שלו. הוא לא מאמין שהיה אף פעם [אי פעם] "תורה מן השמיים". ולדאבוני יש אצל הרבה רבנים משלנו איזה סכיזופרניה הרוחנית ההיא: מצד אחד - הם מאמינים בתורה מן השמיים, מצד שני - הם פילוסופיים! זה מובן?

ויש פירוש של המילה "פילוסוף". במסכת שבת (דף קטז א) רש"י מפרש: "מין"[39], ותוספות מוסיף "שמעתי מאחד שבא מארץ יוון כי ביוונית 'פילוסוף' זה 'אוהב החכמה'"[40]. טוב. אבל יש עוד מקור במסכת עבודה זרה (עבודה זרה, נד ב). במסכת עבודה זרה רש"י מפרש "פילוסופים" כ"חכמי אומות העולם"[41]. לכאורה יש סתירה: הם או מינים, או חכמים. והתשובה היא פשוטה מאד: במסכת שבת זה בפרק "כל כתבי הקודש". לגבי התורה - פילוסוף הוא מין. הוא שולל תורה מן השמים. אבל לגבי העבודה זרה - הוא חכם! מכיוון שהוא שולל את העבודה-זרה. הבנתם את ההבדל פה. אז ככה אנחנו לומדים: באותה סוגיה, זה ב"כל כתבי הקודש": כי מדובר בפילוסוף יהודי. פילוסוף יהודי הוא מין. פילוסוף גוי הוא חכם. אתה מבין את ההבדל? [צחוק]. ובאמת הם חכמים! אני לומד את השאלות של האדם אצל הפילוסופים. אבל התשובות - זה אצל הנביאים. זה משהו אחר, כן.

המפתחות של מניטו

אז אם אתם רוצים לייסד איזה בית מדרש, לפי דעתי דור שלם צריך להיות ככה, ב"בת מלך פנימה" (תהלים, מה, יד), לחנך את המורים, ולהתחיל בהתחלה! ואחר-כך זה הולך מהר מאד. יש לי כמה תלמידים שתפסו את השיטה, ועכשיו הם לומדים מעצמם, מכיוון שיש להם את המפתחות.

המשפט העברי

דניאל שליט: יש עוד דבר: זה לא רק מורים, אלא זה גם אלה שעושים את החוק. אלה שמעצבים. הרי חלק ניכר מהחוקה שלנו, המשפט שלנו, זה משפט שלא שייך לנו בכלל!

מניטו: אתה צודק! אז אפשר להתחיל באותו צד - המשפט העברי. ולהתחיל דווקא בסוגיות שקשורות לשאלה שהערתי: מהי ההגדרה של המוסר היהודי האמיתי לפי התורה? מה זה "אמת המוסרית"? מה זה "אמת" בבעיה של המוסר? וזה נושא רחב מאד: מה לוקחים מהרומאים? מה לא לוקחים! אתה זוכר את המדרש הזה על: "כי ציד בפיו"? (בראשית כה כח) עשו, כן? היה מרמה את אביו עם כמה פלפולים של... וקראתי באחד מהפירוש של המקובלים - כי כשרש"י אמר על הפסוק - כשיעקב אמר, פגש את עשו, אז: "ויצר לו וירא מאד" (בראשית לב ח).

דניאל שליט: כן, "ויצר לו".

מניטו: אז רש"י מסביר: "ויצר לו - שמא ייהרג, וירא מאד - שמא ייהרג את אחרים"^[42]. יש לזה פירוש נפלא: מה זה "יהרג את אחרים"? שמא יהרג את עשו, כן? עשו נקרא "אחרים". "הלכה כאחר", "הלכה כאחרים"[43]. כי יעקב היה יודע "כי ציד בפיו": כי "נשמתו של ר' מאיר היתה בפיו של עשו"[44]. ולכן הוא פחד להרוג את עשו, מכיוון שיש בעשו איזה חלק טוב שסופסוף התגלה אצל ר' מאיר: "סתם משנה ר' מאיר"^[45]. לכן יש איזה פן של החוק הרומאי שנכנס בתורה שבעל-פה דרך הגרים האלו, שהביאו את החכמה של היורידית [משפטית], את החכמה של החוקיות של הצדק. אבל זה לא האמת המוסרית! וצריך להבין דרך...

דניאל שליט: רגע רגע, החכמה שגרים הביאו - זה החכמה של הכלליות? של האוניברסאליות?

מניטו: לא לא לא! אני מתכוון לחוקה הרומאית, כן? המוסר אצל הרומאי – זה לא הערך המוסרי, הערכים, המידות שלנו. אלא ההתאמה עם החוק!

דניאל שליט: אז זה הכלליות! האוניברסאליות, זה הקנטיאניות...

מניטו: לא לא לא. לא לא לא. כן, זה קשור, אבל אני מתכוון על משהו אחר, היה חסר לי ביטויים: "אם אתה מציית למה שכתוב בחוק – זה האמת המוסרית". אבל זה לא העניין... זה נקרא "מידת הדין" אצלנו, זה לא המוסר של התורה! זה חורבן העולם! אם יש, אם זה הקנה-מידה של האמת המוסרית - זה אינו...

דניאל שליט: זה "יקוב הדין את ההר" (מסכת יבמות צב ע"א). זה ה…

מניטו: למשל, למשל. ואני... מרגיש בנטייה בחברה הישראלית. לא רק בכנסת, אצל השופטים: כי "החוקה הכתובה - היא למעלה מהמוסר האמיתי". זה נטייה [לרומאיות]...

הרב דב ברקוביץ': היום - היום זה ממש ככה.

מניטו: נכון!

הרב דב ברקוביץ': "מדינת חוק - ערך עליון".

מניטו: זהו.

מנחם לבני: זה יש… אין מוסר!

מניטו: זה – אין מוסר! יש רק חוק. אין מוסר. וזה ממש ככה.

הרב דב ברקוביץ': ...הנפילה הגדולה ביותר.

מניטו: מה שאומר הפסוק, רק: "ויהי בימי שפוט השופטים"! (מגילת רות א, א) אנחנו נמצאים בתקופה של שופטים! השופט הוא השליט פה. אבל תלוי מי הוא השופט!

מנחם לבני: לא רק שאין מוסר, אלא גם שאסור להיות מוסרי!

מניטו: אסור להיות מוסרי, צריך...

דניאל שליט: אבל מתי, מתי זה, הדבר הזה בעצמו - מתנקם בהם? כאשר החוק לא מוצא חן בעיניהם! אז הם מתחילים לחפש איפה יש איזה שהוא זכויות, איזה שהם פרנציפים, שהם מעל החוק... מחפשים ולא תמיד מוצאים.

מניטו: ואני משוכנע, שאפשר ללמוד את זה, דווקא - בעניין של המידות של אברהם, יצחק ויעקב – מי הוא "ישראל" במידות האלו? אפשר שמישהו ילמד דוקטורט על זה! אז זה קשור לאותה שאלה: המצב של המשפט בישראל.

הסיפור על ה'מתיבתא' - נא לסלק לפני הלימוד: נצרות ותחושות אשמה

מנחם לבני: איך הרב רואה תבנית של הישיבה התיכונית היום?

מניטו: תשמע, אני ניהלתי ישיבה תיכונית ארבע שנים.

דניאל שליט: איפה? בארץ?

מניטו: כן בארץ. זה היה "המתיבתא" הספרדי בעיר העתיקה, אחרי מלחמת ששת-הימים. כשחזרנו לעיר העתיקה, אני ניהלתי את זה. הרמתי ידיים! כי כל הר"מים - הר"מים זה העיקר של תורה בישיבה תיכונית - היו שייכים לשיטה של 'פורת יוסף'![46] ולא היה אפשרות לתפקד. אז אני אמרתי: "או - זה התכניות של משרד החינוך, או - אני מתפטר". התפטרתי וסגרו את הישיבה. שמעתם על ה"מתיבתא", כן? סגרו את זה...

דניאל שליט: מה זה התוכניות של "פורת יוסף"? מה זה?

מניטו: השיטה של "פורת יוסף" - זה הרב עובדיה יוסף! כשמו כן הוא, כן? למשל: הייתה מלחמה, כל יום העצמאות הייתה מלחמה! ר"מ זה רוצה תהילים, ר"מ זה רוצה תחנון, ר"מ זה... כל הר"מים לא רוצים דגל. וכן הלאה. זה רק סימן, כן? איך היו מעבירים דף גמרא. אני אמרתי: "אתה לא כומר! אתה רב! תשנה את הרמה, תשנה את הסגנון פה". אלא - הם מדברים כמו כמרים!

דניאל שליט: מה זה "כמרים"?! לומדים דף! מה זה "כמרים"?!

מניטו: לומדים דת! [צחוק של המשתתפים] כשאתה רואה בורא עולם מדבר בדף גמרא - זה תורה. כשאתה רואה איזה כומר מדבר – זה לא גמרא! זה לא תורה! אתה מבין, כן? חוץ מאחד – דווקא הרב כהנא, אחיו של כהנא. שהוא ממש תלמיד-חכם עצום. יש לו איזה צד רליגיוזי גם כן, כן? אבל החכמה שלו היא חכמה אמיתית. מי שלמד תורה כתורה!

צריך לסלק מהלימוד את כל האדיקות ההיא: "ברוך ה'..." וכן הלאה, כן. צריך לסלק את זה. לא יודעים אם זה אמונה אמיתית, או אם זה אמונות תפלות. במה הם מתכוונים, כן? וצריך לגלות להם גדלות של מחשבת הבורא. ודווקא [דופק על השולחן] - בגמרא! באביי ורבא, ברש"י, ברמב"ן, בגדולים! כן? ולסלק את כל הפירושים האלו שמביאים אדם להיות שהוא משוכנע שהוא חוטא, אז "הוא צריך להיות דתי כדי לכפר על החטאים". זה לא התורה!

אולי אני אתייחס לזה. יש לנו הרבה מקורות שמסבירים: כי כל מה שקיבל משה - גם אהרן קיבל. ולמה אנחנו אומרים: "תורת משה" ולא "תורת אהרן"? מה ההבדל בין "תורת משה" ו"תורת אהרן"? ההבדל הוא פשוט מאד: משה בא כדי לגלות תורה של תיקון העולם. אהרן - הוא שייך לכהונה: אם יש חטא – צריך לכפר את החטא. "תורת אהרן" זה תורת הכפרה, "תורת משה" זה תורת התיקון. משה - לא מעניין אותו כל העניינים של בית המקדש. זה דווקא פרשת "תצווה", כן? [כמה שניות של שקט] מה? ששמו של משה לא מופיע ב"תצווה". המדרש היה אומר, זה בגמרא: היה לומד ביום ושוכח בלילה[47]. זה שייך לאהרן. אבל - אם יש חטאים - צריך לכפר! אבל לראות כל התורה כתורה של כפרה? זה נצרות! אתם מבינים את העניין?

טוב, אז הסכנה היא: שמי שתופס את זה, וחושב כי חכמת [התורה] זה פילוסופיה - זה סכנה יותר חמורה. צריך להיות גם מאמין וגם חכם. קשה להסביר למה אני מתכוון, אבל זה ברור, כן.

דיון ענייני לגבי תחילת הלימוד המשותף בין המשתתפים

דניאל שליט: פה השאלה היא, תכל'ס - איך מתקדמים מפה.

מניטו: צריך לבחור נושא ולהתחיל מההתחלה. אני יכול לתת לכם דוגמאות, ואחר-כך מישהו אחר ייקח אותו נושא...

[הפסקת הקלטה]

מניטו: מה זה אומר לנו? או הסוגייה הראשונה של מסכת קידושין, או של מסכת בבא קמא. מה זה אומר לנו? לנו, אנחנו, דהיינו: אנחנו יהודים אחרי אלפיים שנה של יהדות, מקיימים תורה, מצוות, שולחן-ערוך אמיתי, [מוסר ה?][48] אבל בתוך הלימוד - מה זה אומר לנו? זה נאמר בסיני, מה זה אומר לנו עכשיו? תפסתם את הסוג… זה פשוט מאד.

דניאל שליט: אני מאד אוהב את הרעיון של ללמוד בראשית, כי זה מתאים לי לברוח מהפרטים, אבל אני מפחד שזה יכול להיות איזה מין סגנון שלם, של - לעשות חכמת… חכמת ישראל...

מניטו: לא...

דניאל שליט: אז אולי יותר טוב דווקא 'בבא קמא'.

מניטו: לכן אני אמרתי…

דניאל שליט: לא לברוח מהפרטים.

מניטו: נכון. יפה. לכן אני אמרתי: לשאול מה זה אומר לנו עכשיו?

דניאל שליט: כן.

מניטו: כי [...] המישור של המחשבה.

דניאל שליט: אז מה? אז 'בבא קמא'?

מניטו: מה שאתם רוצים. אפשר גם זה, וגם זה.

הרב דב ברקוביץ': אז [...] ב'בבא בתרא' בכלל. 'בבא קמא' […]?

מניטו: 'בבא קמא'? נתחיל בסוגיה ב'בבא קמא'! ואחר-כך נראה. זה יקח לנו הרבה זמן, צריך יום שלם, כן? וצריך לתרגם כל…

[הפסקה בהקלטה]

 

 

^[1] נשמע עם גיחוך קל, אבל לא ודאי.

[2] להרחבה בנושא חשוב זה, מומלץ לצפות בשיעורו של מניטו בוידאו בעברית, תחת הכותרת: סיפורה של הזהות העברית - המפתח להבנת ההיסטוריה באתר המכון, וביוטיוב.

^[3] על פי בראשית מא יב, פרשת מקץ - כששר המשקים מזכיר בפני פרעה את יוסף הוא מתבטא כך: וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתׇּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר

^[4] מגילת אסתר ב ה: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי

^[5] הכוונה כנראה לאהרן אמיר, ממקימי קבוצת "הכנענים".

[6] [ברכת שהכל]

^[7] נשמע גם כמו "שומעים"

[8] ספר הכוזרי, מאמר ראשון

^[9] נשמע יותר כמו "אומה ואומה", אבל לפי ההקשר של המשפט נוטה יותר ל"אומה באומה"

^[10] נשמע גם "לפי דעתם" 25:04

^[11] השוו עם דברי הרב קוק בנושא: הספר מוסר אביך, ב: "בכל דרכיך דעהו - צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם. כשהוא עוסק בתפלה אז יבקש את הקב"ה בהבנת תפלתו וכונה רצויה באמנות הלב באותם הענינים של תפלתו. ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בעניינים אחרים. כי כיון שהוא עוסק בעבודה זו, הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דוקא ובה ימצאנה ולא במקום אחר. וכשהוא עוסק בתורה ידע שימצא הקב"ה בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בוריו ולזכור ולשנן היטיב. ובזה הוא יודע אותו יתברך בתורותו ולא באופן אחר, כי בשעה זו הוא מתגלה בעבודה זו. וכן בהיותו עוסק בגמילות חסדים להיטיב לחברו, אז יבקש את הקב"ה רק בהעמקת עצה איך להיטיב לו טובה גדולה הגונה וקימת. וכן בכל הדברים שעושה הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו יתברך."

וכן בספר 'אורות', זרעונים, ב'צימאון לאל חי': "מקום מנוחתנו הוא רק באלהים. אבל האלהים הלא למעלה מכל המציאות אשר יוכל להכנס בקרבנו ממנו איזה רגש ורעיון הוא, וכל מה שהוא למעלה מכל רגש ורעיון בנו הוא לערכנו אין ואפס ובאין ואפס לא תוכל הדעת לנוח. על כן ימצאו על פי רוב תלמידי חכמים מבקשי אלהים יגעים ועיפים ברוח. כשהנשמה הומה לאור היותר בהיר אינה מסתפקת באותו האור הנמצא מהצדק גם במעשים היותר טובים, לא באותו האור הנמצא מהאמת אפילו בלמודים היותר ברורים, ולא בהיופי - אפילו בחזיונות היותר מפוארים, אז מתנול העולם בעיניה: היא כל כך מתרחבת בקרבה, עד שהעולם כולו עם כל גשמיותו ורוחניותו גם יחד, עם כל גילוייו החמריים והרוחניים, נדמה לה לבי עקתא ואוירו נעשה לה מחנק. הם מבקשים מה שהוא למעלה מכחם, מה שהוא לעומתם אין, ולהפך אין ליש אין יכולת גם ברצון לרצות, על כן יחלש לפעמים כח הרצון וכל עז החיים באנשים אשר דרישת אלהים היא מגמתם הפנימית. צריך להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין - דרך השער. השער הוא האלהות המתגלה בעולם, בעולם בכל יפיו והדרו, בכל רוח ונשמה, בכל חי ורמש, בכל צמח ופרח, בכל גוי וממלכה, בים וגליו, בשפרירי שחק ובהדרת המאורות, בכשרונות כל שיח, ברעיונות כל סופר, בדמיונות כל משורר ובהגיונות כל חושב, בהרגשת כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גבור."

^[12] הכוונה כנראה למתי.

^[13] הכוונה כנראה ליהודה איש-קריות.

^[14] לא מצאתי מקור.

[15] באותו רגע נשאלה גם השאלה הבאה שלא כחלק מהרצף: מנחם לבני: איך הרב היה מעמיד…

^[16] לא מובן. דקה 39:57

^[17] רש"י בראשית פרק לה פסוק יג: "במקום אשר דבר אתו - איני יודע מה מלמדנו". וכן על בראשית כח ה (להלן): "אם יעקב ועשו - איני יודע מה מלמדנו"

^[18] לא מובן האם להבין את המילה "שונה" כאן במשמעות של מלמד, או במשמעות של מְשַׁנֶּה

^[19] רש"י בראשית פרק א א

^[20] הראי"ה, ריש מילין, האות אל"ף: "הלימוד הוא תרגום, אחוריהם של הפנים המחשביים, לא הערות הנשמתית כ"א תרדמתה"

^[21] רש"י על הפסוק הנ"ל: "אם יעקב ועשו - איני יודע מה מלמדנו"

^[22] מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קנב: "וילך אל ארץ, זו מלכות רומי רבתי, שבנאה צפו בן אליפז בן עשו" וכן במדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קנ: הביא עליו עשו להרגו, נצל ממנו כל אותו דורון ולא הרגיש, הביא עליו מלאך ונתגשש עמו, שנ' ויאבק איש עמו (שם ל"ב, כ"ה), זה שרה של רומי שבקש להרגו. וכן במדרש תנחומא (בובר) פרשת ויחי סימן יג: "ליוסף זיווגו כנגד מלכות רומי הרשעה הזו. אמר ר' שמואל בר נחמן מסורת של אגדה היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל"

^[23] רש"י על אותו פסוק: "יצחק וישמעאל - מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם"

[24] הראי"ה, אורות הקודש, כרך ב', 'הגיון הקודש''

[25] להרחבה נוספת בנושא, ראו הקלטה ביוטיוב: מפתחות הסוד לפסיקת הלכה.

[26] הכוונה ככל הנראה לרב אלכסנדר שעפרן, רבה הראשי של קהילת יהודי רומניה, ולאחר הקמת המדינה כיהן כרבה של קהילת יהודי ז'נבה, שווייץ.

[27] על פי עיון בהקלטות ובכתבי מניטו שיצאו לאור עד כה, לכינוי שם ה' בפסוק כ-יקוק, יש חשיבות מיוחדת בסיפורו של אברהם ובכלל. בחרתי לתמלל גם ה' וגם יקוק.

[28] נשמע גם כמו "העלם" בלי ו"ו

[29] תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד א: "ויוצא אותו החוצה - אמר לפניו: רבש"ע, הסתכלתי במזל שלי (ואין לי אלא בן אחד) [מסורת הש"ס: ואיני ראוי להוליד בן]! אמר לו: צא מאיצטגנינות שלך, אין מזל לישראל".

[30] רש"י בראשית פרק טו ו

[31] נשמע גם כמו "אברם"

^[32] רמב"ן בראשית פרק טו ו: "פירש רש"י הקדוש ברוך הוא חשב לו צדקה וזכות על האמונה שהאמין בו. ואיני מבין מה הזכות הזאת, למה לא יאמין באלהי אמן, והוא הנביא בעצמו, ולא איש אל ויכזב. ומי שהאמין לשחוט את בנו היחיד האהוב ושאר הנסיונות איך לא יאמין בבשורה טובה. והנכון בעיני כי יאמר שהאמין בה' וחשב כי בצדקו של הקדוש ברוך הוא יתן לו זרע על כל פנים, לא בצדקת אברם ובשכרו, אף על פי שאמר לו "שכרך הרבה מאד". ומעתה לא יירא פן יגרום החטא. ואף על פי שבנבואה הראשונה חשב שתהיה על תנאי כפי שכר מעשיו, עתה כיון שהבטיחו שלא יירא מן החטא ויתן לו זרע, האמין כי נכון הדבר מעם האלהים, אמת לא ישוב ממנה, כי צדקת ה' היא ואין לה הפסק, כענין שכתוב (ישעיה מה כג) בי נשבעתי (נאם ה') יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב. או יאמר כי אברהם האמין שיהיה לו זרע יורש על כל פנים, והקב"ה עוד חשב לו ההבטחה הזו שהבטיחו צדקה, כי בצדקת ה' יעשה כן, כמו אלהים חשבה לטובה (להלן נ כ), וכן ותחשב לו לצדקה (תהלים קו לא) דפנחס, שחשב לו הבטחתו זו שבטח בשם במעשה ההוא לצדקה לדור ודור, כי לעולם ישמור לו האל בעבורה צדקתו וחסדו, כדרך לעולם אשמור לו חסדי (שם פט כט)".

[33] נשמע גם כמו "אמיתי", אבל יתכן שבהגייה מרוקאית הכוונה לרב עמיטל.

[34] מגיבורי דוד המלך

[35] נשמע גם כמו "מוסד"

[36] הכוונה היא ככל הנראה לנפילת ברית המועצות בשנת 1991 (ההקלטה התרחשה אף היא בשנת 1991)

[37] המערכת המטאפיזית של היקום ע"פ האמונה ההודית

[38] נשמע גם כמו "העברים"

[39] רש"י, מסכת שבת דף קטז עמוד א: "[ד"ה] פילוסופא – מין".

[40] תוספות, שם: "פילוסופא - מין כדפי' בקונטרס ורבינו שמע [מיהודי אחד שבא מארץ יון ואמר] דבלשון יון פלוספוס הוא דוד החכמה ואית דגרסי פילא סבא והוא לשון לצון שחוק כדאמר באיכה רבתי דפלי ביהודאי פירוש ששחק ונתלוצץ".

[41] רש"י, מסכת עבודה זרה דף נד עמוד ב: "פילוסופין - חכמי האומות".

^[42] רש"י בראשית פרק לב ח: "ויירא ויצר - ויירא שמא יהרג, ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים"

[43] ביטוי שמופיע מספר פעמים בתלמוד. מעניין שחיפוש הביטוי מעלה שהוא מופיע הרבה בהקשר לרב הונא. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כט עמוד ב: "רבי יהושע אומר: שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפלה. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפלה. אחרים אומרים: צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה, ברוך אתה ה' שומע תפלה. אמר רב הונא: הלכה כאחרים". וכן בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף לט עמוד א, תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נב עמוד ב, בתלמוד בבלי מסכת שבועות דף לה עמוד ב, תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קז עמוד ב.

[44] ראו בספר ישראל קדושים, י, לר' צדוק הכהן מלובלין: "וידוע ע"פ כי ציד בפיו, שהם שורשי נשמות ר' עקיבא ור' מאיר העתידים לצאת ממנו, שהם שורש תורה שבעל פה". תודה לאביחי.

^[45] תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פו עמוד א דאמר רבי יוחנן: סתם מתניתין רבי מאיר, סתם תוספתא רבי נחמיה, סתם ספרא רבי יהודה, סתם ספרי רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא.

[46] ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי. הישיבה הוקמה ב-1923 ברובע היהודי בירושלים, ביוזמת הבן איש חי. בתחילה, ניהלו את הישיבה תלמידיו, ובראשם הרב בן ציון חזן. בכל הנוגע לציונות, יחסה של הישיבה היה אמביוולנטי. מחד, סדר היום האלטרנטיבי שביקשה לייצר לא נגע בסוגיות הציוניות שעמדו על הפרק. מאידך, רבני ותלמידי הישיבה נחשפו לסביבה ציונית ולרובם היו בני משפחה מגויסים למערכות ההגנה והאצ"ל. בעוד נשיא הישיבה, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, משך לכיוונה של הציונות הדתית ולימודי מחשבת ישראל, הנהלת הישיבה נטתה לכיוונה של אגודת ישראל. בעשרות השנים האחרונות התחזקה הנטייה אל עבר 'אגודת ישראל' והתחזקות הרוח החרדית-ספרדית בישיבה, לאחר שנים רבות שבהם עמדו בנשיאות הישיבה הרב עובדיה יוסף ובנו הרב יצחק יוסף. ככל הנראה מניטו מתכוון לרוח שנשבה מהישיבה בשנים הללו (עובד מתוך ויקיפדיה, עם תוספות שלי, א.ק).

[47] מדרש תנחומא, פרשת כי תשא סימן יב

[48] לא הצלחתי לקלוט מה המילה. דקה 1:31:13