ארכיון שיעורים

archionup1

logo arc

 

"ראיון ורעיון" - ראיון קצרצר עם מניטו

מתוך הקונטרס "איגרת למחנך" של המחלקה לחינוך ותרבות תורנית בגולה

מתוך מאגר כתבי היד של מכון מניטו

 

 

 

[סוף כל סוף הצלחנו לתפוס את הרב לאון אשכנזי]

 

מראיין:
מה הן הדרכים המאפשרות לנו השפעה דתית?

מניטו: עלינו להראות שיש השקפת-עולם יהודית, הנוגעת לכל שטחי המחשבה האנושית, כשם שיש לגויים השקפות-עולם. היו באירופה השקפות כאלה, למשל: תורה עם דרך-ארץ ושיטת המוסר. אבל שיטות אלו הן שיטות שחכמים יצרו אותן וגם הם לא השיגו אותן בבחינת תורה מן השמים. אסביר את עצמי: סטודנטים באוניברסיטה [המגיעים ללמוד את התרבות-הצרפתית ברמה גבוהה] יודעים שהחיים של היהודי שונים מן החיים של הגוי. זאת על שום הלכה המבוססת על תורה מן השמים. ועל כן מחפש הוא את השקפת-העולם שגם היא מבוססת על תורה מן השמים. הצרה היא שמין הוא מוצא זאת.

מראיין: זוהי הדיאגנוזה שלך. ומה רפואה אתה מציע?

מניטו: טבעי הוא שיש מחלוקת בהלכה. אבל לא יתכן שלא תהיה השקפה אחידה. ועל כן יש צורך שמנהיגי הדור יתאספו בכדי להגיע להסכמה אודות הבעיה: מהי השקפת-העולם של היהדות?

[אני עצמי סבור שההשקפה של רבותינו המקובלים היא הנכונה].

מראיין: אך לפי-שעה, מה נעשה? כיצד נשפיע?

מניטו: אני עצמי מעמיד לפני התלמידים זה מול זה טקסטים שלנו וטקסטים של גויים. ואז הם רואים בעליל את העדיפות של הוגי הדעות היהודיים בכל שטחי המחשבה האנושית. יש לטקסטים שלנו כח חזק.

[כמובן שצריך לדעת באילו טקסטים לבחור. לדעתי יש לבחור בעיקר טקסטים ממאמרי חז"ל].

מראיין: נקה למשל את הנושא "עם סגולה".

מניטו: טוב, אני מביא את דעת הריה"ל ומסביר אותה במלים המתאימות לדורנו. אבל אתה רואה, אנו חוזרים לבעיה היסודית, דהיינו, שאין השקפה אחת ולכן עלי לומר לתלמידים שזוהי דעת ריה"ל, ומהי ההשקפה האוביקטיבית איני יודע.

אתה מבין, היתה מסורת בהשקפה מרב לתלמיד וכך מדור לדור. אך מסורת זו נפסקה אחרי ימי הבינים ומאז קיים בלבול.

אני רוצה להוסיף בענין זה: כיום אין היהודים יודעים מהי יהדות ולכן כמובן גם הנוצרים אינם מכירים את היהדות וזה שורש אי ההבנה בין יהודים לנוצרים. היוצא שאם נמצא את אותה השקפת-עולם יקום השלום בין היהודים לנוצרים. שהרי אז יבינו הנוצרים שהם כמין גולה של ישראל, כלומר, יכירו בעליונות ישראל, והעיקר, יכירו במלכות ה'. המסקנה היא שבאשמת היהודים אין הנוצרים מתקרבים להרה חשובה זו.

[רוצה אני לציין שזו עצם הבעיה בין הדתיים ללא דתיים בארץ].

מראיין: נעבור לשאלה הקבועה שלנו. האם צריך, לדעת, לחנך לעליה לארץ?

מניטו: בודאי, צריך לומר שיש לעלות לארץ. יש לגרום לכך שהתלמיד ירגיש שאי-אפשר לחיות חיים עבריים בחו"ל. זאת יש להראות בפרטים שונים של החיים.

מראיין: ואם תתעורר בעית שהייתם של רבנים ומורים בחו"ל?

מניטו: ידוע לי שרבנים מסוימים רואים עצמם כשליחי עם-ישראל. ואני רוצה להדגיש שמי שנשאר כאן קליפתו היא יהודית אבל תוכו נוצרי. הנה ראיתי תלמידים שכל התפישה שלהם היא נוצרית למרות שיש בידם תורה ומצוות.

מראיין: אך יש הטוענים שחנוך לעליה מביא להתנגשות בין בנים לאבות.

מניטו: המורה יגיד את האמת. אם אדם גר כאן אך חש שנשמתו בארץ, ומרגיש עצמו בגלות הרי שבמשך הזמן בודאי יעלה לארץ הנה למשל היהודים מצפון-אפריקה מרגישים כך יותר מכמה מאחיהם ואין הם חוששים מבעיות של נאמנות כפולה. אך מצערת העובדה שהרבה אינם מרגישים כך, אדרבה, ברגע שהם מקבלים את האזרחות הצרפתית הם רואים עצמם כצרפתים. הנה למשל, כמה מעסקני הקונסיסטואר [לא הרבנים] רואים עצמם כצרפתים ואני מחשיב אותם כמסתייגים מיהדותם ח"ו. תקותי שאוירא דארץ ישראל תחכים אותם בע"ה.

 

הוספת תגובה