תמלול השיעור

 

תמלול, כותרות, ומקורות: דוד כהן
‏

 

 

שיעור 4

טוב לפעם הבאה תזכיר לי ניקח את המדרש ואת הזוהר כי יש משהו נוסף בזוהר, שלא נמצא במדרש .. המדרש הראשון שלמדנו זה היה על לך-לך, כן? אחר-כך למדתם את העניין של "ויהי רעב בארץ", אם אני זוכר.

קהל:

הרב: זה איתי, עמי כן? אבל אחר-כך, היו כמה שיעורים על עניין הרעב, ופה.. אז נמשיך קצת, סליחה דקה.. כן, אז נקרא את הפסוק י"א טוב, עניין הרעב אני מסכם רק בקצרה.

[ משימת עם ישראל – להביא דבר ה' לאומות]

לפי הפשט זה רעב של אוכל, אבל לפי המדרש צריך להבין את זה, יש רעב מדבר ה' . זה מה שלמדתם, ולכן כשיש רעב מדבר ה' , אתם זוכרים את כל הפסוקים שמביאים את הרעיון הזה, אז יש משימה על ישראל לספק את ה.. את מה שצריך. וזה מסביר לנו כבר מהתחלת ההיסטוריה של עם ישראל, כבר מאברהם אבינו שזה המשימה של עם ישראל. את זה נלמד ביתר דיוק אצל יוסף, זה היעד של יוסף הצדיק, הוא המשביר לכל העולם כולו, לכן הוא יודע לתת לאכול כשיש רעב.

וצריך להבין את זה גם במישור הפשט רעב, פשוטו כמשמעו, והאוכל זה אוכל נפש, גם האוכל החומרי זה אוכל נפש. וזה, לפי הקבלה ,זה הכלי הראשון של הנשמה, זה הגוף. הכלי התחתון נאמר, הראשון אבל במובן של תחתון. ולכן גם כבר באכילה יש משהו ששייך לנשמה עצמה, אוכל, זה אוכל נפש. אם אין אוכל לנפש, דהיינו הנשמה עצמה, הנפש לא מתקיימת בעולם המציאות. לכן יש הקבלה בין העניין של רעב של אוכל ורעב של דבר ה', "לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם"^[1] זה הנושא של המדרש הזה על הרעב ולכן כשהפסוק אומר "ויהי רעב בארץ" אז צריך להבין מיד שיש עניין של גלות שמתחיל.

מכיוון שיש רעב, אז צריך לרדת איפה שיש אוכל, כדי להוציא את האוכל הזה, כדי לתת לאכול לכל העולם כולו, זה נלמד שנגיע אל יוסף הצדיק, זה ביותר פרטים שם.

אתם רואים את ההקבלה בין הנושאים, כן? טוב, אז נמשיך קצת ונתחיל בפסוק י"א.

קודם כל אני חוזר על הפסוק י' "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" ולפי פשט הפסוק ,אנחנו רואים שיש חכמה גלויה בתורה, ולפי החכמה של התורה שבעל פה, זה מובן מאליו, מכיוון ש "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה " אנחנו מיד מבינים שמשהו מתרחש במצרים, ולכן מכיוון שיש רעב צריך לרדת למצרים...רק דקה, מה זה מצרים ? זה, באותה תקופה, זה הנוף התרבותי, שבו נמצא האדם.

המושג 'אדם' זה גבי ישראל, "אתם קרויין אדם" ^[2] המושג "האדם" זה אומות העולם, אז ההיסטוריה של אומות העולם עוברת דרך אומה זו או אחרת לפי התקופות, באותה תקופה ההיסטוריה של "האדם", אומות העולם, הייתה בעיקר במצרים , בתקופה הקודמת זה היה בבבל, באור כשדים, באותה תקופה זה היה במצרים . ולכן בלי שום הסבר נוסף , זה המדרש שמחזיר את כל הממדים של הנסתר שבפשט הזה, בלי שום הסבר נוסף, ויהי רעב בארץ, אז וירד אברהם מצרימה, מכיוון שמצד אחר אנחנו יודעים שהתרבות האנושית מתפתחת שמה דווקא במצרים.

ולכן זה במצרים. זה מובן כן?

"לגור שם" ,פה מיד אנחנו צריכים להבין את פשט המקרא, "לגור" ולא "לדור", לגור, כי אברהם , כשיצא מאור כשדים, חזר הביתה. חוץ מארץ כנען הוא בגלות ,לכן המילה פה זה לגור, ולא לדור, מלמד שלא ירדו אבותינו להשתקע שם, זה נאמר על יעקב אבינו." וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט"^[3] מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע שם , להשתקע, אלא לגור שם^[4] . אתם זוכרים את הברייתא במסכת כתובות , "כל הדר בחוץ לארץ, כאילו עובד עבודה זרה"^[5] אבל כתוב שמה "כל הדר" דלת-ריש ,ולא כל הגר. מי שמגדיר את עצמו כגר בחוץ לארץ אז הוא לא כאילו עובד עבודה זרה, יש גרסה אחרת במסכת אחרת , במסכת יומא אם אני זוכר, אז הוא נקרא עובד עבודה זרה בטהרה^[6] , מי שמרגיש את עצמו כגר כן. מי שנמצא בקורות החיים ,נמצא בחוץ לארץ מאיזה סיבה שהיא, מאיזה סיבה שהיא, יש לפי ההלכות סיבות שאפשר, למשל כדי להתחתן, אתם יודעים את זה, בשביל מה אני אמרתי את זה , יש חתונה בדרך ..חח.. לא נמצאת פה, ולכן אמרתי ..אבל מי שנמצא בחוץ לארץ אבל הוא מרגיש את עצמו, לא רק מרגיש, מכיר את עצמו כגר, בארץ נוכרייה, אז הוא לא נקרא "כאילו עובד עבודה זרה", הוא נמצא בנוף תרבותי נאמר, של עבודה זרה אבל הוא נמצא בטהרה, זה המושג של מקדש מעט, אבל מקדש, זה מובן. אז פה זה פשט הפסוק, " לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" , טוב יהיו לנו עוד הזדמנויות על הנושא הזה של רעב בארץ. אז אני ממשיך.

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ" אז צריך לזכור שעוד לא נשתנה השם של שרה, וגם של אברם כן, אנחנו עוד באותה תקופה של הזהות הארמית שהביאו איתם מאור כשדים, והם, גם אברם וגם שרי, באותו מאמץ להסתלק מהקליפה הארמית ולהגיע לתוך תוכי הזהות העברית.

אני מסכם ככה, כל מה שלמדנו מקודם, אבל זה מובן לכולם כן? אנחנו עוד באותו שלב של הזהות הארמית ונראה את זה עוד במדרש. "וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ". השאלה לפי הפשט, האם גילה את זה רק באותה שעה, שהיא יפת מראה או לפי פשט יותר מדויק , וזה ההסבר של המדרש , זה לשון עבר, " הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי " כבר , שאת יפת מראה. מה אמרתי יפת תואר? יפת מראה, כן. " וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ."

[ למה אברהם מביא את שרה ליטול סכנה במצרים?]

טוב פה יש נושא רחב מאוד ואולי כדאי להתעכב קצת בנושא, כי יש מחלוקת גדולה בין המפרשים, איך אברהם אבינו יכול להביא את שרה אשתו ליטול סכנה שכזה, שכזו, אם הוא מפחד שיהרגו אותי כשהמצריים ישמעו שזה אשתו, אז לא יירד למצרים. זה, יש כלל כזה, זה לנסות את ה'.

האם ה' יעשה נס בשבילו? זה פגם באמונה, ולכן יש מחלוקת בין המפרשים, איך להסביר את זה שאברהם, בכבודו ובעצמו, מביא אשתו ליטול סכנה שכזו, כן, לכן צריכים אנחנו להבין הרבה דברים שהתורה שהתורה שבעל פה מסבירה אותם, שידוע בחכמת ישראל, ולפי ההנחות של הפשט זה כבר ידוע, כבר לא צריך להסביר את זה. זה המשימה של המדרש להחזיר לנו את כל המידע הזה. איך להבין שאצל המצרים, הנוהל היה כשרואים אישה יפה , יפת מראה, נשואה, אז הורגים את הבעל כדי לקחת את האישה, זה לא סתם, צריך להבין את זה, איזה מין תרבות שכזו. אבל לא לשכוח הגיל שלהם, אברהם היה בן מאה שנה, ושרה הייתה בן.. בת סליחה, בת תשעים שנה, לכן צריך להבין את הנושא לפי כל הנתונים כן, יש דברים בגו. זה לא סיפור אנקדוטי ככה סתם, שפחד.. , יש משהו אחר לגמרי בעומק הדברים, רציתי להזכיר את זה, אז מכל מקום נלמד לפי המדרש מה הדיוק של המדרש, אם יש צורך אז נרחיב את הנושא כדי להבין, יש הפתעה נוראה.

שתי שאלות: אם אברהם יודע את זה, איך להסביר כי למרות הסכנה הוא הביא את שרה ליטול סכנה? וכשהוא אומר שהיא אחותו, מכל מקום היא אשתו, ואם המצרים ייקחו אותה, יהיה גם כן עבירה, לכן זה לא מובן. מאברהם נכון?

ולכן קודם כל צריך לומר שאנחנו לא מבינים כלל את כל הסיפור הזה, רק לפי דעתי , צריך להזכיר את זה, שהוא היה בן מאה שנה, והיא היית הבת תשעים שנה, במה מדובר? האם פרעה או איזה מצרי, איזה שר של מצרים רוצה לקחת אישה שהיא בת תשעים שנה?

זה לא מובן. ברור?

קהל: כתוב " וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ"

הרב: " וְאֹתָךְ יְחַיּוּ " וייקחו אותך.

קהל: והיא נשארת בחיים

הרב: היא נשארת בחיים כן, אבל אולי מוטב שהיא נשארת בחיים בלי עבירה, ושיסכים להיהרג? זה העניינים של ייהרג ובל יעבור זה נכון, זה עוד מחזק את הקושיה. ולכן אנחנו צריכים להבין עד כדי-כך להסביר: העניין של הרעב כל-כך חמור שאברהם אבינו לוקח על עצמו כל הסיכונים האלה. זה מובן?

טוב .. " אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ " לפי דעתי את ההסבר של כל העניין, נמצא בסוף הפסוק. " וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ " ... וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ, זה לא סתם הגדרה של "ואני נשאר בחיים" , היה אפשר לומר את זה אחרת לגמרי, כן, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ , צריכים להבין שעד שלא, לא אמרה שרה שהיא אחותו, הוא, הנפש של אברהם לא הייתה בחיים.

תפסתם את הנושא כן? פה מתרחש דבר מאחורי כל מה שאנחנו רואים במבט ראשון כאילו ואני חוזר על כל הקושיה, לא צריך לחזור על כל הקושיות שראינו, כן, וחוץ מזה, נראה אחר-כך שהסיפור הזה חוזר על עצמו, עוד פעם אחרת בחיי אברהם, אחרי הניסיון הזה, ושב הוא מכניס את עצמו באותה סכנה עם אבימלך, ואחר-כך זה חוזר על עצמו על יצחק אבינו ורבקה, אצל עוד אותו אבימלך. ולכן צריך לגלות מיד, לא צריך לקחת הרבה זמן בשביל זה, לגלות, כי פה יש איזה תורה, איזה מסר של התורה, צריך להבין אותו לעומקו ולא סתם איזה סיפור של עבירה לכאורה של האבות. חוץ מזה יש לנו כלל, של הדרש, כלל של הדרשות, כל מעשה צדיק הוא מעשה צדיק אעפ"י שלכאורה זה נראה כעבירה, צריך להבין אותו כמעשה צדיק. כל עוד לא נגיע להבנה איזה ערך יש במה שמתרחש פה, במעשה אבות, אז זה סימן שלא הבנו כלום. ולכן אני אמרתי יש דברים בגו, אפשר לומר יש סוד בדבר אבל בלי להגיע לסוד צריך להבין את הפשט דרך המדרש כדי להבין מה קורה פה. חוץ מזה יש, ברור כפי שיש, כמו שיש בכל הנושאים שבמקרא, יש סודות , אבל פה אין לנו עסק בנסתרות, זה מובן כן? אחר-כך וזה עבודה אחרת לגמרי, אם יש צורך אז אפשר לשאול מה אומרים חכמי הקבלה בלשונם הם, על העניינים הסתומים של הנושא, אבל עכשיו צריך להבין את זה לפי סגנון הנגלה, תורת הנגלה, במציאות .. אבל במדרגה של האבות. אני אתן עוד דוגמא, פה אנחנו קצת מתעכבים על עניין של שיטת הלימוד, כן. אני אתן דוגמא: חטא העגל, אז זה גם כן מפתיע, איזה עם, ארבעים יום אחרי התגלות של הר סיני, חטא כזה, כן, ולכן בא הכוזרי ומסביר, צריך להבין את החטא באותה מדרגה של גדלות של אותו עם. ובמה מדובר? אנחנו לא יודעים במה מדובר, כל עוד שלא נרד לעומק הדברים. תפסתם את.. הבנתם את הדוגמא? רגילים לומר איזה עם יש לנו, עם קשה עורף, ארבעים יום אחרי מעמד הר סיני , עושים פסל כזה? אז זה לא סתם, צריך לדעת מה קרה שמה, ומה באמת , אם יש חטא, איזה חטא יש. אז הריה"ל, הכוזרי נותן את ההסבר שלו, והוא אומר: לאמיתו של דבר זה לא היה חטא. איפה היה החטא? זה צורה לעבודת ה' שהתורה לא ביקשה. אבל אם התורה הייתה מבקשת זה היה כשר. זה ההסבר של הריה"ל. תפסתם את זה? טוב, שוב אנחנו חוזרים לעניין של עקב ענווה יראה, צריך הרבה ענווה כדי לנסות להבין מה כתוב בסיפורים האלה.

קודם כל נודה בזה שזה לא מובן, זה ממש לא מובן, אילו מדובר באיזה מן סתם בן-אדם ככה, מהרחוב, ואנחנו קוראים במעריב או ידיעות אחרונות, איזה מין סיפור, דברי הוואי, כן, אולי בחדשות, אני לא יודע מה אתם קוראים, ככה הזוהר מגדיר את זה "סיפורי דהדיוטי", זה לא סיפורים של הדיוטים ...חח אם אפשר לומר את זה ככה, הדיוט זה סתם בן-אדם...

אז אני חוזר רק על הדיוק הזה, לפני שנלמד את המדרש, "וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ", צריך להבין את הסגנון , כל עוד ששרה לא אמרה , אחי הוא, אחותו אני, הנפש של אברהם לא חי. זה מה שצריך לדעת, זה מובן? מכל מקום אפשר להתחיל בזה, מכל מקום אברהם לקח על עצמו סיכון חמור והביא את שרי לכלל סכנה. עם כל ה.. איך אומרים את זה בעברית? עם כל הזהירות שנהג בה, ונראה לפי המדרש מיד, מכל מקום לקח על עצמו סיכון. אז זה מגלה לנו שהמשימה שלו, היעד שלו הייתה חשובה מאוד, גדולה מאוד, כדי להתחיל בסיפור כזה. ועוד מה שאני רוצה להוסיף, זה לא סתם מה שקרה פעם, זה קורה לו פעמיים, ונראה שזה עוד לא הצליח, אז זה חוזר על יצחק, ואצל יצחק זה מצליח אז זה נגמר. ואנחנו יודעים שהאישה היא האחות. זה ניסיון אחד פה עם אברהם במצרים, ניסיון שני עם אברהם ואבימלך וניסיון שלישי יצחק עם אבימלך, ופה נגמר העניין. כשנגיע שמה, סיפור של יצחק בהיכנס אל אבימלך, הפסוק מגלה משהו חשוב מאוד,    "וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן" אתם זוכרים את הפסוק? "וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" ^[7] יצחק, לשון עתיד, מצחק, לשון הווה. איזה מין מומנט [רגע] של עולם הבא בחיי יצחק. יצחק , זה עתיד לבוא, אסור להיות בצחוק עד לעתיד לבוא, והנה מה שקרה שמה, יש רשות ליצחק לצחוק. אם מצחק ,זה ישמעאל , זה נקרא רשע, כן, אז יצחק מצחק אז שוב זה רמז שצריך להבין את העניין לפי הפנימיות שלו, ולא סתם לפי הסיפור שמבחינת סיפורי דהדיוטא, כפי שאומר הזוהר. זה מובן? לכן אני אמרתי את כל זה כהקדמה כי אני יודע לפי הניסיון של הלימוד, שיש המון שאלות שאין להם מקום פה. צריך להוציא את השאלות האלו, חבל על הזמן, כן, ננסה להבין מה קורה ואחר-כך אם יהיו שאלות, נשאל אותם, אבל מכל מקום לא שאלות מאותו , מאותה רמה, כי אברהם זה אברהם, שרה, זה שרה, פרעה זה פרעה. ומה קורה פה? זה מובן? טוב.

קהל: אפשר לשאול שאלה?

הרב: כן, חחח...זה שאלה או זה..?

קהל: נראה כאן ...

הרב: לא הבנתי, מה בדיוק אתה רוצה לומר?

קהל: האם הנפש של אברהם צריכה להתקיים באיזה מימד של קיום .... עכשיו השאלה היא האם אותו תנאי היה קיים אצל אדם הראשון שהוא, נאמר עליו " וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה "^[8]   הרב: יפה, יפה, אתה צריך לכתוב את זה, לא, ממש, זה חידוש אמתי. לפי מה שאני יודע מהנושא, זה חידוש אמתי. פשוטו כמשמעו, אומרים קל ונקי, תפסתם מה הוא אמר? זה פשט פשוט, " וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה " אני אוסיף משהו, מכיוון באמת שחווה הייתה אחותו. זה ברור, ונראה את זה בצורה אחרת במדרש, "נפש חיה" פשוטו כמשמעו, יפה.

טוב, זה נקראה לימוד בצוותא , אז יש עוד שאלות? אפילו לא מאותה מדרגה חחח..

ואחר-כך נראה מה שהפסוק מוסיף על הפסוק הזה, "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ " ^[9] אתם רואים את , שומעים את ההקבלה. " וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" ... "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ " כן, ונראה מה אומר המדרש על זה אם נגיע עוד הערב. מה שרציתי לדעת זה אם יש שאלות על הפשט של הפסוקים? אם אין שאלות ...

קהל: יש לי מה להוסיף על הקושיה, ...רש"י על "למען ייטב לי בעבורך" - "   יתנו לי ממון " ..

הרב: מתנות, לא ממון, "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם"^[10] זה עניין של דברי תורה , משה רבינו בסיני, לקחת מתנות באדם, מתנות, אתם רואים שרש"י הוא מחכמי הקבלה. או זה סתם שאברהם יש לו צורך של, מה זה? סוכריות הוא רוצה מה? מתנות , לא נשכח שאנחנו לומדים מקרא , ולא סתם ..טוב.

יש ויכוח בין המפרשים בעיקר סביב מה מסביר הרמב"ן על זה, אם אתם רוצים, פעם הבא נחזור על המפרשים , על אותו עניין, אולי בסוף המדרשים, נחזור על הפירושים של המפרשים עצמם. כדי לפתח את העניין.

המשך לימוד המדרש – מ', ד'

אז אולי ניקח עכשיו את המדרש עצמו, יש לכם פה ...

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא מִצְרַיְמָה" כל השנים הללו הוא עמה ועכשיו הוא אומר לה "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת תואר...מַרְאֶה אָתְּ"   אני לא יודע מה יש לי עם יפת תואר, דווקא אני יודע חח..

"אלא שע"י הדרך אדם מתבזה וזו עמדה ביפיה". זה הלימוד הראשון, כן, אז מה רוצה להגיד לנו המדרש? איזה קושיה הוא רוצה לתרץ?

קהל: הפשט של הפסוק זה שעכשיו הוא מגלה

הרב: כן, וזה לא הפשט, לכאורה זה לא הפשט, "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי..." אז הוא מפרש " נָא " כן? כאילו "נא" זה עכשיו, "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי..." לפי דעתי יש דיוק קצת אחר, מה שכבר ידעתי, אני רואה עכשיו שזה באמת כך. כי את אישה יפת מראה, זה מה שהמדרש לפי דעתי מוסיף כן, אעפ"י שידע כבר שהיא הייתה אישה יפת מראה, ואחר-כך המדרש מצדיק את זה, איך הוא ידע שהיא לא סתם הייתה יפה. אלא יפת מראה ומה זה יפת מראה? עכשיו אחרי הדרך , דרך כל העולם, הדרך מבזה את היופי, אבל היא עמדה ביופייה. אז הנה נא ידעתי, עכשיו זה מתגלה כאמתי ממש, זה מובן? הדיוק הזה? כן? "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ"   לפי הסבר המדרש, אני חוזר על זה,

" אלא שע"י הדרך אדם מתבזה וזו עמדה ביפיה" עכשיו צריך להבין את המשמעות של " ע"י הדרך". יש שני מצבים בחיי האדם, " בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" זה שני מצבים שונים לגמרי, לא צריך להסביר יותר, זה מובן כן? זה שתי עולמות. ולפי הסיפור שלנו, לפי הנושא שלנו "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ" זה בארץ ישראל," וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" זה הגלות. זה מובן? טוב.

כל פעם שיש לנו דרך, יש משהו לדרוש על זה, אז מה קורה פה? שכוחו של אברהם, לא רק שהוא יפה, בארץ כנען, ושל שרה גם כן, אלא גם בגלות. מה שהם צריכים לגלות לאומות העולם, אז הוא מגלה. עכשיו אברהם אבינו מגלה ששרה היא מסוגלת לגילוי הזה. זה הדיוק של המדרש, כן, כשהוא אומר שעל ידי הדרך האדם יתבזה, כל מי שמחוץ מהנוף הטבעי שלו, אני מתכוון להסברים של המהר"ל על הגלות אצל הגויים. הגויים לא מחזיקים מעמד בגלות, הגלות לישראל זה אפשרות להישאר ב.. אני לא רוצה לומר בחיים, כי זה לא חיים, אבל להישאר בהיסטוריה למרות ש לאמיתו של דבר, היה צריך להיות הסוף שלהם. אני חוזר אל תוכן הנושא הזה.

אתם זוכרים מה שלמדנו פעם, " וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה. וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת." ^[11] ימי ישרא, לא ישראל , כן , כשיעקב נמצא בגלות במצרים, אז ימי ישראל מתקרבים למות, לא ישראל, זה סוף של דברי הימים של ישראל. הוא נכנס לדברי הלילות , זה ביטוי של פרופ' נהר ז"ל , הוא נכנס לדברי הלילות, כן, וזה סגולה של עם ישראל, להתקיים דרך הממד הזה של הגלות, אצל כל אומות העולם, סוף דברי הימים , זה סוף ההיסטוריה שלהם, אבל אצל ישראל זה מין ארכה, פסק זמן, כדי לחזור לחיים, כדי לחזור למציאות.

אתם מכירים את הנושא, כן? למה משה רבינו לא נכנס לארץ ישראל? תפסתם למה אני מתכוון? למה משה רבינו לא נכנס לארץ ישראל, אחת מהסיבות שנתנו החכמים שאם משה היה נכנס לארץ ישראל, היה בונה בית המקדש, הבית המקדש לא היה יכול להיות נחרב, העם היה נחרב, ולכן כדי להציל את העם, משה רבינו לא נכנס, כדי שחמתו של הבורא דרך מידת הדין, תהיה על עצים ועל אבנים של בית המקדש ולא על עם ישראל. כי התורה היא תנאי לקיום עם ישראל, אם עם ישראל נכשל, זה הסוף שלו, אז כדי שזה לא יהיה הסוף, נצח ישראל לא ישקר, אז יש הממד של הגלות , זה ההמשך של המציאות עד ... קריאת שמע של שחרית, עד יבוא שילה, עד ... תפסתם את ה.. זה דומה. שבכל אומות העולם, היופי, אני חוזר לנושא, היה נגמר בדרך אבל מה אברהם מגלה ששרה , היא אותה סגולה לגלות מה שצריך לגלות בדרך , אני חוזר עכשיו למדרש     " אלא שע"י הדרך אדם מתבזה וזו עמדה ביפיה" ומה זה הדרך? אפילו בחוץ למקומה היא כמות שהיא. זה הנימוק שרציתי ללמוד על המילה "הדרך" דרך זה גלות . כן , מה יש?

קהל: מה כוונה במתבזה?

הרב: מתבזה , זה מתקלקל, מתקלקל, נראה בזוי, שפל, se flétrir   en francais^[12]

זה מובן ? יפה, אז זה הלימוד הראשון. אז שוב אני חוזר על הדיוק, מה המדרש רוצה לפרש, את המילה "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי" והוא רוצה לפרש למה דווקא באותה הזדמנות, אברהם אמר את זה לשרה, כל עוד שלא הגיעו לכלל גלות לא היה צריך לומר את זה, ברור שהיה יודע שהיא הייתה יפה מראה, אבל כשהיא רואה , כשהוא רואה אותה בגלות מצרים נשארת ביופייה אז הוא יודע שבאמת מדובר בשרה שהיא מבחינת חווה כמו שנראה אחר-כך במדרש ההוא כן.זה מובן? אז אתם רואים מיד כשאנחנו מתחילים ללמוד את המדרש ברצינות, הפשט עצמו לוקח ממדים אחרים לגמרי. זה מובן? זה לא סתם סיפורים, זה משהו אחר, שוב אני חוזר על מרכז הנושא. היה רעב , לכן היה צריך לגלות דבר ה' בעולם כדי לשים קץ לאותו רעב, ואז היה לאברהם ולשרה , היה משהו לגלות, מה? היא האישה היא האחות, כל עוד הדבר תורה הזה לא נאמר, אז היה חסר משהו, זה המשימה שלהם, אברהם לא היה יכול לומר את זה אלא אם כן שרה עומדת ביופייה גם בחוץ לארץ. זה מובן? אחר-כך המדרש יסביר מה זה ה'יפת מראה', יופי של המראה הנאמר פה. וצריך לגלות את זה מאדם הראשון עד אברהם, לא היה שום, לא הייתה שום התקדמות באותו נושא, וזה מעניין מאוד, מיד נגיע למדרש , המדרש משווה את שרה לחווה, כן.

באדם הראשון וחווה, יש איזה מין חידוש לגמרי בעניין של זכר ונקבה, אצל כל שאר בעלי חיים, כן יש רק זכר ונקבה, ואצל אדם וחווה, מתגלה משהו אחר, איש ואישה, וזה נשאר באותו מישור. איש ואישה, פנים אל פנים, זה סוד המילה, אחד מול השני, זה נושא אחר, אבל קשור. וזה הכוונה של המדרש, אדם נולד מהול ומילה, זה גם המשמעות של דיבור, וגם המשמעות של ברית-מילה, פשוטו כמשמעו, זה קשור, אז כשהמדרש אומר, אדם נולד מהול אז זה מגלה שהיחס בין אדם לאשתו הוא שונה לגמרי מסתם יחס זכר ונקבה אצל בעלי חיים. זה כבר המישור של חי המדבר . אז מישור של חי המדבר, הקשר בין איש ואשתו, הוא אחר לגמרי מסתם קשר בין זכר ונקבה, זה המעלה של אדם גבי הבעל-חיים. כן, לשון המדרש : אדם מזדווג פנים אל פנים , זה לא הסגולה של שאר בעלי חיים, פנים אל פנים, זה דיבור, זה מילה וכו'.. לפי אותו נושא, כן.

וזה נפסק, ההתקדמות ההיא נפסקה, בתקופה של אדם וחווה, כשאברהם אבינו שוב לוקח על עצמו את המשימה של הבורא, אז הוא מתחיל, איפה שאדם סיים. זה לא מספיק בשביל אישה, צריך עוד מדרגה, אח ואחות. זה מה שצריך לגלות לעולם, לכן הוא אומר "וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ " .

אז זה ההסבר של החפץ חיים, אחר-כך אחרי הדיוקים על המדרש, נחזור על ההסבר של החפץ חיים, איך החפץ חיים הסביר את זה, מה הבסיס שלו, אבל מכל מקום, צריך לגלות את זה, מה היה לו לומר למצרים, מה זה המצריים? באותו סיפור? התרבות האנושית דאז, אז אברהם מתחיל מחדש את העניין האלוקי. שנפסק באדם הראשון , כן, אז מה יש לומר לו? " אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ " אני זוכר, אני נזכר עכשיו, זה מדרש על "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" ^[13]   אז המדרש מסביר, זה במדרש רבה, כשמשה רבינו שמע מפי הקב"ה מפי הגבורה, אותו "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" אז הוא שאל ואמר הטענות הם פתחון פה למינים, הם יאמרו כמה אלוקות יש, נעשה, לשון רבים, אז הקב"ה השיב לו ,זה במדרש , כתוב, מי שרוצה לטעות, יטעה.

מי שרוצה לטעות ,שיטעה. כן? אז זה אותו עניין, כתוב "ִאמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ " שמא בא התורגמן יווני, או צרפתי, ויטיל דופי על אברהם כפי שאמרנו בהתחלה, כן, איזה מין מוסר אצל אברהם, שהוא מוסר את שרה לכלל סכנה שכזו, כן. אז אפשר לומר מה שאמר המדרש על נעשה אדם, כתוב : מי שרוצה לטעות יטעה. כן, זה מובן? זה, תוכן הדברים זה עניין אחר לגמרי, טוב , כבר אמרנו הרבה, אמרנו הרבה דברים על זה, אבל זה מובן ?

קהל: כשכתוב רעב בארץ זה ארץ כנען?

הרב: ארץ כנען , כן

קהל: ??

הרב: יפה, זה אותו דבר, אם תפסתי את השאלה. כשיש רעב בארץ, זה סימן שצריך לגלות משהו בעולם, אז יורדים בגלות כדי להוציא את זה. ודווקא זה במצרים שיצא את העניין של אברהם ושרה, אח- אחות. בסיפור של יוסף, כן, ויהי רעב בארץ, מכיוון ש.. אולי אני אשתמש קצת במושגים של קבלה זה יותר קל. כן, מההתחלה של ההיסטוריה של כל העולם כולו מבריאת העולם, זה העניין של שבירת הכלים, אני לא רוצה להתייחס לזה, אבל יש מוקד של הקדושה, מחוץ למוקד של הקדושה, יש ניצוצות קודש שהם בחוץ, וצריך לגלות אותן ולהביא אותם למוקד של הקדושה. זה אחד מההסברים של הצד ההכרחי של הגלות אצל האבות, כי כשנוצר האדם, הוא נוצר כמוקד של הקדושה, עניין האלוקי, אבל, אפשר לומר את זה, זה דומה מאוד ל-בחיפזון של יציאת מצרים, בחיפזון נשאר שם משהו בחוץ. וכן במשך כל ההיסטוריה עד ימות המשיח, צריך ללכת להוציא את ניצוצות הקודש האלו, איפה שהן...

[....] הקדושה של פנים זה בישראל, אבל יש קדושה בחוץ , הקדושה בחוץ היא בבחינת ניצוצות הקודש שהם כלואים בקליפה וצריך לגלות, אז כשמגיע הזמן לגלות אותן ולגאול אותן , אז הסימן, זה רעב בארץ.

כדי להכריח את הצדיקים, להכריח לא להכריע, לרדת כדי לגלות ולגאול את אותן ניצוצות הקודש, אז זה המסר שיש שבר במצרים. צריך שמה, יש קדושה בתוך הקליפות, וצריך לשאוב את הקליפות כדי להוציא את הסולת מהפסולת. זה הנושא.

זה מקביל מאוד , אפשר עכשיו להסביר את זה בנקל , לאברהם היה מסר, למסור , כן .

מסר אברהם לאומות העולם- האישה היא אחות

האישה היא האחות, וכל המשתמע מזה, נלמד את זה אחר-כך. כן, כי זה מאחורי המדרש, זה היה המסר שלו, והיו לו סיבות לדעת, שזה במצרים שצריך לגלות את זה. אז זה מקביל למה שקרה בתקופה של יוסף הצדיק, יש שבר במצרים, דווקא שמה. כן, ולא במקום אחר, זה, מה שהוא המסר שהוא רוצה לגלות, מקומו במצרים. הוא היה יודע את זה, בגלל שהיה איש תרבותי של אותה תקופה, זה מובן? כן.

טוב , רק צריך לזכור מה הסביר המדרש על התחלת הפסוק י' "ויהי רעב בארץ" שלא תחשוב שזה סתם רעב של אוכל, זה רעב של דבר ה'. אז זה מכריח את אברהם לרדת למצרים לגלות מה שהיה לגלות. הוא לא ירד למצרים כדי לאכול, אלא הוא היה עשיר מאוד, אברהם, אלא יש לו מסר לגלות כמו יוסף הצדיק, וזה הממד של תקופה של יוצאת, של יוסף סליחה, יוסף הוא הצדיק. בתקופה של משה , משה הוא הנביא. אז לכן השאלה זה לא מי צודק, יוסף או משה, יוסף-לרדת לגלות, היהודים קוראים לזה עכשיו דיאספורה, או משה, הציוני הזה, שרוצה שנחזור לארץ ישראל.

השאלה היא באיזה תקופה אנחנו חיים. אם אנחנו חיים בתקופה של יוסף, יוסף הוא הצדיק, ואז יהודה שותק, אבל בתקופה של יהודה זה יוסף ששותק. "בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז, הייתה יהודה לקדשו..." ^[14]   זה סוף התקופה של יוסף, לכן בפסוק שמה בתהילים כתוב "עדות ביהוסף שמו" ^[15] , כתוב יהוסף, זה יוד-קה, וו- קה, אבל במקום ה- ה' האחרון , זה סוף. סוף של יוסף. זה גאולה כן, זה מובן כן, טוב. אז נחזור לתפוח-עץ זה פשט חח..

מדרש בראשית רבה – פרשה מ'- פיסקא ד'

נחזור לעניין, אז זה הלימוד הראשון. הסבר שני, " ר' זעירא בשם רבי סימון אמר הלכנו בארם " רבי זעירא, זה השם של הרחוב פה, במקרה או שלא במקרה, חח.. אז " ר' זעירא בשם רבי סימון אמר הלכנו בארם נהרים ובארם נחור ולא מצאנו אשה נאה כמותך " זה ההסבר של "ידעתי" ידעתי כבר.

כשהיינו בארם נהריים, ובארם נחור, זה בבל, זה בבל של ההיסטוריה שלנו, כן, ואנחנו יודעים שבבל זה לא ארץ ישראל, אבל בבבל יש קדושה מיוחדת. יש שלושה תחומים: ארץ ישראל- ארץ הקודש, ובבל וחוץ לארץ. בבל זה בין חוץ לארץ וארץ ישראל, יודעים את זה?

קהל: סוריה שבמשנה?

הרב: כן, זה קשור לזה, כן זה חלק, זה ארם נהריים וארם נחור, זה קצת יותר רחב מסוריה, קצת עיראק ואולי קצת יותר. ובכל הדינים הנוגעים לחוץ לארץ, המעמד של בבל זה מעמד בינוני, בין ארץ ישראל, בין קדושת ארץ ישראל וחוץ לארץ פשוטו כמשמעו.

ולכן למשל במסכת כתובות בכל העניין של הגירושין, אם אחד מהם לא רוצה לעבור, אז המעמד של הקהילות שבסוריה, מעמד מיוחד כן, וגם כן בסוד השבועות במסכת כתובות, הפסוק זה " בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פוקדי אותם." ^[16] בבל זה משהו מיוחד. האיסור לעלות מבבל לארץ ישראל, זה איסור לעלות מבבל דווקא, לא מחוץ לארץ. בבל, זה בבל כן עכשיו זה מובן? זה היה האזור של אותה זהות הארמית. אבותינו העבריים היו בבחינת עובדי עבודה זרה מעבר לנהר, כן, היו מבחינת עובדי עבודה זרה, אני נזכר עכשיו ששמעתי איזה שאלה על זה בשיעור קודם, כן, זה היה פה? כשהיו בארם היו עובדי עבודה זרה, פשוטו כמשמעו. מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ ^[17] , והמקום זה ארץ ישראל.

ו ..אבל עובדי עבודה זרה בטהרה, כפי שאמרנו מקודם, זה כאילו דומה לעבודה זרה.

קהל: ??

הרב: ברור, זה העניין של שת, של שת, זה מתחיל בשת, אנחנו מגיעים לכישלון של אותה שושלת של שת, ורק נוח ניצל מזה, כן, ואחרי נוח זה דרך שם, ולכן אבות העולם היו מאדם הראשון עד אברהם אבינו היו אבות העולם, ואחר-כך אבות ישראל , זה אברהם, יצחק ויעקב.

למשל שם ועבר, שם ועבר היו מיחידי עולם, זה לא סתם שהתורה רצתה , לא רק להשאיר את שמם ולא לספר בשמך , יש פסוק שאומר, רש"י מביא את זה על נוח," זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" ^[18] זה סוף הפסוק, ולכן כל השמות שהשאיר התורה זה שמות של גדולים, מה אנחנו צריכים לדעת, מי היה מחויאל מי היה מתושלח, מי היה שם, מי היה עבר, מי היה חם, כן, היו גדולים ומה שהתורה מספרת זה נחות לנו להבין באיזה עולם אנחנו חיים. אז מאדם הראשון היו גדולי עולם , יחידי סגולה, ואז הגיע לתקופה של עבודה זרה, על תרח בעיקר, אבל מכל מקום, ארם נהריים זה כמין ארץ ישראל של בבל, כפי שהיהודים אמרו בהיסטוריה שלנו , ארץ ישראל של.. ירושלים של ליטא, של ווילנה, או ירושלים של אלג'יריה או טלמסן, או ירושלים של מרוקו זה אני לא יודע איפה זה אולי פאס, אולי מרקש אולי קזבלנקה נדמה לי, כן, חח.. יש הרבה ירושלים של מרוקו, ועכשיו בצרפת, ירושלים של צרפת איפה זה? טוב.. שמעתם על ... טוב אני לא רוצה ל...להתחיל בזה כן , אני חוזר מהגיהינום הזה. טוב אז יש מדרגה, מעמד מיוחד לארם נחור וארם נהריים. אז גם שמה זה היה בולט, ששרה הייתה היפה שביפות, מיד, מיד נראה טיב היופי הזה.

אז פה המדרש מגלה לנו, שאברהם ושרה זה לא סתם. מכל אלו צאצאי בניו של עבר, צאצאי העבריים , הם היו היותר קרובים לזהות האמתית של מחשבת הבורא כשברא האדם, אדם וחווה, של העניין האלוקי. הם, הן אברהם ושרי, אז אברהם אומר לשרה במדרש, כבר שמה הייתה היפה בבנות, כפי שאומרים את זה. זה היה בולט כבר שמה, כל שכן כשנרד למצרים שיהיה בולט, זה מובן? כן. אז נמשיך

קהל: האם אפשר לומר ש"הנה נא ידעתי" זה ....?

הרב: מכיוון שזה היה שמן של תמרוקים חח.. יסכה זה רומז ו.. זה מה שאתה מתכוון כן? זה נכון .

קהל: ??

הרב: לא , יש לשרי , לשרי היה שם אחר, יסכה, והמשמעות זה נסך, זה שייך לעבודת הקטורת.

אז מתגלה פה כבר ש אברהם ושרי היו ידועים כבר, כיוצאים מן הכלל באותה זהות של ארם נחור וארם נהריים, נהריים.

נחזור למדרש " הלכנו בארם" כשיצאו מאור כשדים כן? " הלכנו בארם נהריים ובארם נחור ולא מצאנו אישה נאה כמותך. עכשיו שאנו נכנסים למקום כעורים ושחורים" כל שכן, אתם תופסים את ההסבר של המדרש? כבר שמה שכל הנשים היו יפות, מכיוון שהיו יהודיות ,כן, ארמי זה יהודי. שמה כבר ידענו שאת היפה, אז כל שכן, כשאנחנו נרד למצרים , שמה הם שחורים , היו גם כן, המצרים אמתיים היו שחורים, ואצל השחורים היופי היה ערך מכובד, כושי בעברית זה יפה, כן, כן כושי זה יפה "כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח." ^[19] זה אישה יפה , ודווקא השחורים האמתיים הם יפים מאוד. הם היפים מבני אדם, גם הגברים וגם הנשים, זה ידוע כן. אבל היו גם כן כמה עמים שהיו כעורים, יש פה שני דיוקים, אצל הכעורים, ברור שהיופי של שרה יהיה בולט. כן, אצל השחורים, שהם יודעים מה זה יופי, כל שכן, זה מובן?

אז "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך" שוב אנחנו חוזרים לאותה קושייה.

"וחיית נפשי בגללך" כאילו זה סותר את הפסוק הקודם. חוזרים אנחנו למקרא , "וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ 'אִשְׁתּוֹ זֹאת', וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.  אִמְרִי נָא 'אֲחֹתִי אָתְּ', לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ " יש אי- התאמה בין הפסוקים אתם רואים את זה? כן . מכל מקום , מה אכפת להם? אם רוצים לגזול את שרי, מי זה בעלה או אחיה, מה ההבדל? ולכן צריך להבין את זה , יש כמה מהמפרשים , בעיקר אם אני זוכר מוצאים את זה במלבי"ם^[20]   שמסביר את זה ככה. כי אצל המצרים באותה תקופה יופי כמו היופי הזה, זה היה אלוקי. ולכן אסור להדיוט להיות בעל אישה בעלת יופי כזה, זה גידוף כן.

נותנים, היופי הזה, נותנים דווקא למלך, ולא להדיוט ולכן אם הוא נראה כאח של שרי, אין פה אשמה, בעיני המצרים. אלא אם הוא היה בעל, רק המלך יש לו רשות להיות בעל של אישה יפה.

אז אתם רואים שלאט-לאט אנחנו עולים מדרגה בנושא הזה, זה ההסבר של המלבי"ם, רק דקה אני רוצה להוסיף משהו חשוב פה. זה מה שצריך לגלות, הנוהג אצל הפרעונים, הם היו לוקחים את אחותם כדי, איך אומרים את זה, לקדש אותן, להינשא . ההיפך: לוקחים את האחות, כדי לעשות מהאחות האישה, פה אברהם מגלה משהו אחר לגמרי, ההיפך כן, כי האישה צריכה להיות אחות. כי הלוקח את האחות כאישה, זה חטא, לפי התורה, חסד הוא, זה חטא של גילוי עריות, זה חטא של אהבה. והיה צריך לתקן את החטא הזה, ומה שקורה פה זה התיקון של מה שקרה אצל אדם וחווה. דווקא אצל אדם וחווה זה היה כמו אצל הפרעונים האחות הייתה לאישה, נכון? ומסבירים את זה בפסוק שאומר "עולם חסד יבנה" ^[21]

"עולם חסד יבנה" בהתחלת העולם היה חטא חמור מאוד, לקחת את האחות ולהזדווג אתה , אז בא אברהם ותיקן את זה , זה ההיפך. אז אנחנו מגלים לאט-לאט מה מסתתר מאחורי כל הסיפור הזה.

קהל: ??

הרב: כן, בספר ויקרא, איסור להתחתן עם אחות או עם האח , זה נקרא חסד. אז זה-זה חסד של סטרא אחרא, חסד זה אהבה, כן, מידת חסד, אבל אהבה של הסטרא אחרא נקרא חסד, זה טומאה.

זה חסד בטומאה, מה קורה פה? זה טעות באהבה, זה מידת החסד מחוץ לאיחוד המידות, מחוץ למידת הדין, אז פה מתחיל התיקון של אותו חסד של העולם חסד יבנה. לפי הפשט המילה חסד בפסוק הזה "עולם חסד יבנה" ,זה דווקא הבריאה היא מעשה של חסד, לתת מציאות לזולת, זה חסד, זה בריאה. אז "עולם חסד יבנה" . לפי סדר המידות, המידה הראשונה זה חסד, אלוקי אברהם זה חסד, מה זה אלוקי אברהם? הבורא המשגיח כולו חסד. כן. אז עולם חסד יבנה, כדי לבנות מחדש את העולם צריך להתחיל במידת החסד, בניין, הבניין של העולם, ששת ימי המעשה זה נקרא אצל חכמי הקבלה "ימי הבניין", הבניין מתחיל ב "יהי אור" חסד, כן, בהיסטוריה בניין מתחיל באברהם, "עולם חסד יבנה" אבל בא המדרש ומסביר שיש עוד משמעות למילה חסד, מאיפה? של חטא, של טומאה, כן, חסד של הסטרא אחרא , איפה אנחנו מוצאים את זה? בזיווג הראשון של אדם הראשון וחווה, של קין והבל, זה היה חסד, לצורך בניין העולם. אז הפרעונים ממשיכים ככה, ואצל כל ממלכות העולם היה הנוהג הזה, מתחתנים רק עם בני מלך, מאותו דם , "הדם הכחול" שלהם חח.. כן כאילו הם ממשיכים אותו חסד, שצריך להינשא לאותה זהות ולא..., זה מובן כן? אז בא אברהם ותיקן את זה , כי האמת היא אחרת לגמרי ! החפץ חיים מסביר את זה כך: יש אהבת פנים ואהבת חוץ. כמו שיש קדושת פנים וקדושת חוץ , אז אהבת פנים, זה אהבה בין איש לאישה וזה מותר בבית, אסור בחוץ. אסור, האהבה של איש ואשתו זה אסור בחוץ, זה מותר בבית. ויש אהבת חוץ בין אח ולאחותו, זה מותר בחוץ, אסור בפנים וצריך לתקן את שתי המדרגות האלה, זהו החפץ חיים מביא פסוק משיר השירים "מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי; אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא-יָבֻזוּ לִי " ^[22] אז זה מה שהיה צריך לתקן, כל עוד שאנחנו עוד במישור של אהבת פנים בין איש לאשתו, התיקון של העולם נגמר, כן, היחס בין אדם וחברו זה עוד לא תוקן, זה מתחיל באדם הראשון, איש- אישה, אבל זה עוד לא תוקן, צריך להגיע לעוד מדרגה נוספת, של אח ואחות, זה אהבה אמתית שכוללת גם אהבת פנים וגם אהבת חוץ. כשהבעל והאישה מתחילים להידמות כאח-ואחות זה סימן של הצלחת הזיווג , מבינים את זה? כן? לא צריך להגיע לאותו גיל, לאותו .. זה לא עניין של גיל , זה לא אותה מדרגה כדי לתפוס את זה. ברם אנחנו מוצאים את זה גם כן אצל אומות העולם , בחכמת אומות העולם, וזה שאיפה לאותה מדרגה, לאו דווקא זכר ונקבה, לאו דווקא איש ואשתו, אלא גם להגיע לאותה אהבה של אח ואחות, אז זה סימן של הצלחת הזיווג, זה מובן? כן, אז זה מה שקורה פה. מכיוון שיש לה אח, זה מה שאומר אברהם לשרה, יש לה אותו יופי אז התחיל העסק, צריך לגלות את זה, "אימרי נא אחותי את, וחיית נפשי בגללך" סוף התיקון, נגמר התיקון. זה לא האינטרס של מתנות חח.. תפסתם את זה, אז זה ההסבר של החפץ חיים.

ואפשר להרחיב את ההסבר הזה, וזה היחס שבין עם ישראל והתורה. כן, כי יש פסוק שאומר " אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ " ^[23]   אז יש חכמה מבחינת אישה, יש חכמה מבחינת אחות, והחכמה מבחינת אישה, זה מקביל לאיש ואישה, זה מותר בפנים אסור בחוץ, זה חכמת הנסתר, זה התורה כאישה בעלת בית, כן. החכמה , אותה חכמה כאחות, זה חכמת הנגלה, זה שייך גם כן לחוץ , אז כשעם ישראל בא לעולם עם התורה שלו עם החכמה שלו , אז שואלים אותו זה אחותך או אשתך? אם זה אשתך, נהרוג אותך כדי לקחת אותה.. חח.. ואם זה אחותך, אז תקבל מתנות, כן, לא קיבלנו עוד את המתנות חח.. וזה מעניין, המדרש אומר את זה, זה עניין , נראה במדרש, זה סימן של מעשה אבות- סימן לבנים. וישראל כעם לקח על עצמו את אותה סכנה , יש לו אישה , התורה, ואחר-כך אני אביא את המדרש איפה שמסבירים שהתורה היא באמת האישה של עם ישראל. כן, ואז באים העולם ואומרים, תראו איזה יופי של חכמה, משהו למופת , זה אחותך או אשתך? העולם כולו לקח את התורה של עם ישראל והורג את עם ישראל כדי לקחת את התורה שלו, זה אותו סיפור, כן, וזה אותו סיכון, זה אותו גילוי, כן, אז יש חוכמות חוץ, וחוכמות פנים, יש פסוק " חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה "^[24] חוכמות חוץ, זה חוכמות הטבע, חוכמת פנים זה התורה.

ובתורה יש צד של חוץ וצד של פנים, זה מובן? אז כשאומרים, ספרים החיצוניים , חוכמות חיצוניות , זה אותו נושא, כן. אז זה מקביל למה שקורה פה כבר. זה קצת מובן, כן? מה קורה עם אברהם ושרה.

טוב אז ".  אִמְרִי נָא 'אֲחֹתִי אָתְּ', לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ " אז נמשיך במדרש.

אבל אתם צריכים להחזיק בדפים האלה לשיעור הבא, מה השעה כבר?

הקהל 9:00 :

הרב: 9:00 , ויש לנו עד 9:30 ? יש עוד זמן כן? אז נמשיך. " הלכנו בארם נהריים..."   כן,כן.

קהל: אם מדובר על נושא פנימי , למה משתמשים במילה יופי

אז צריך ל.. תיקחו את הדף שלכם, צריך להגיע עד הסוף , אפשר לראות את הדף? כן, בסוף הפרק ה' ,כן, יש לך

מדרש בראשית רבה – פרשה מ'- ה'

" עזריה ור' יונתן בר חגי משם רבי יצחק אמרי " שורה לפני השורה האחרונה "איקונין של חוה נמסרו לראשי הדורות להלן כתיב מ"א א, ד: "והנערה יפה עד מאד" מגעת עד איקונין של חוה ברם הכא כי יפה היא מאד מאד מאיקונין של חוה." זה אותו יופי, זה היופי של חווה, זה היופי של פרצוף של אדם אמתי, כן, יש הרבה מקומות עוד בגמרא שאיקונין, הפנים של האבות היו דומים לפנים של אדם הראשון, ואדם הראשון כדומה למלאכים בפנים.. נפסיק פה. ומה אומר המדרש? איקונין של חווה נמסרו לראשי הדורות, מאדם הראשון ואילך ראשי הדורות , חכמי הדור היו יודעים את הקריטריונים של היופי האמתי של האדם, וכשנפגשים עם מישהו שדומה לזה, אז יודעים שזהו זה, זה הצלם האלוקי. ואנשי מצריים ידעו מה זה צלם האלוקי, כן, כשרואים את הצלם האלוקי על פני שרה, כן, אז מתחיל הסיפור. תפסת את השאלה? זה במדרש כבר. זה מובן כן? אז נמשיך.

קהל: יש לי שאלה ..

הרב: נוספת.. שומע

קהל: פה זה מדרש ולפי המדרש יש פירוש...

הרב: לא.. פעם הייתי עוד צעיר מאוד, והסברתי משהו אני לא זוכר , זה היה לפני הרבה זמן, ולפני איזה קהל שלמד בתלמוד תורה רגיל, כן , אז אחד אמר לי: תשמע מה שאתה מסביר זה יפה , אבל זה לא בטקסט, זה אתה ממציא את זה . אז אני אמרתי : אתם מייחסים לי כבוד מיותר חח... זה, תפסת? זה הפשט של המקרא, מה רוצה המדרש להסביר? מה צריך לדעת כדי להבין פשט המקרא ולכן כל פעם , הלימוד הרגיל הוא קודם כל לגלות את הקושי שיש במקרא, והמדרש בא לפרש הקושי שיש במקרא כדי להבין את פשט של המקרא, ולכן כל מה שלמדנו במדרש נמצא בפשט.

טוב זה מה שעשינו בלימוד , כל מה שלמדנו במדרש נמצא במדרש, זה אותו דבר, תפסת? זה עניין התורה שבעל פה כן, ויש מימרא בגמרא "עברנו על כל הש"ס ולא מצאנו מקרא יוצא מידי פשוטו" ^[25] יודעים את המימרא ההיא כן? באים הפשטניים ואומרים: המדרש אין לו ערך. מה אומרת הגמרא? עברנו על כל הש"ס , וצריך להחזיק רק בפשט , עברנו על כל הש"ס ולא מצאנו מקרא יוצא מידי פשוטו , דבר טיפשי שבעולם, כל התלמוד כולו זה דרש על המקרא, ועברנו על כל הדרש ולא מצאנו מכל הדרשות שמקרא יוצא מידי פשוטו , זה הפשט, תפסתם את זה? חח..

זאת אומרת , מדרש שבו המקרא יוצא מידי פשוטו ,זה לא דרש, זה לא מדרש, זה דברי הבאי, כן זה דברים שבדו מליבם, המדרש האמתי מסביר את הפשט. בלי המדרש אי אפשר להבין את הפשט, זה מה שקורה בלימוד של המדרש . כל עוד שאני לא תופס איך המדרש מסביר הצורה של הפשט, לא הבנתי את המדרש, אז בא מישהו שלמד, אומר: אבל מה שאומר המדרש זה לא הפשט , דווקא הגענו לראות שבלי המדרש לא רואים מה שיש בפשט, אז המדרש זה הפשט, וכן הלאה חח..

טוב כדאי , אם זה ייקח יותר זמן , כדאי לקחת כל הזמן כדי שתלמדו את זה, זה חכמת ישראל! זה לא סתם סופר אחד שהיו לו רעיונות על ה-  BIBLE וכתב איזה רשימות חח.. זה משהו אחר , זה חז"ל, ולכן איך חז"ל מסבירים לנו את משמעות הפשט, כי בלי הדרש הפשט הוא סתום לגמרי, אין לו שום הבנה . אני חוזר על זה , איך מתחיל רש"י? הפירוש של על התורה " אין המקרא הזה אומר אלא דרשני" כך הוא מתחיל , דהיינו, המדרש הזה .. המקרא הזה לא אומר כלום אין לו שום פשט. הוא אומר רק דבר אחד: דרשני. אבל זה הפשט של רש"י כן? "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני. (נקודה) כמו שדרשו רבותינו ז"ל" והוא מביא דוגמאות במדרש "אין ראשית אלא ישראל .." אבל פעם למדנו את זה קצת אחרת "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו שדרשו רבותינו ז"ל " נקודה. ולמה? כי אין ראשית אלא תורה ואין ראשית אלא ישראל, אין תורה אלא תורת ישראל ואין ישראל אלא ישראל של התורה. ולכן אין המקרא הזה אלא של חכמי ישראל , אין לו פשט אחר. בא מישהו אחר ומוציא מזה את הנצרות. בא מישהו אחר ומוציא מזה את האסלאם, בא מישהו אחר מוציא מזה את ביקורת המקרה חח.. אבל רק חכמי ישראל יודעים מה כתוב פה, אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו שדרשו חז"ל. נקודה. וזה הוכחה, אין לא שום פשט הסיפור הזה. זה מלא קושיות, מלא סתירות, לפי הפשט שאני מגדיר את זה כאינפרה-פשט. כי הפשט האמתי זה הסוד, זה ברור? זה מובן? טוב . עכשיו תפסת את העניין?

קהל: ??

הרב: זה מה שמתגלה כאמתי, בלתי הפיך, זה ממש, זה גילוי הפשוט המוחלט "הנה נא ידעתי " עכשיו זה מתגלה כאמתי כיוון שגם בדרך נשארת ביופייך, זה השאלה?

שאלה מהקהל : לא, שאלתי איך אפשר להגיע להבין את זה לבד?

הרב: זה נקרא לשון לימודים, זה ברור, זה הפשט, זה העניין, כל עוד שלא מגיעים לפשט , זה סימן שלא מבינים כלום. השאלה שלך אני רוצה לשאול אותה אחרת. בלי הפשט האמתי אי אפשר להבין שום דבר. זה מה שאמרת , מה שאני אמרתי לכם, ניסיתי לעזור לכם להבין את הפשט בעברית, של לשון הקודש, לכן כדי להגיע לזה צריך הרבה-הרבה לימוד של מקורות התורה שבעל פה. כי המתרגם הוא משליך את חכמת השפה שלו על העברית, באה תושב"ע ומגלה את ההיפך. מה משמעות העברית אפילו בשפה זרה. אנחנו קוראים מקרא של העם העברי עם שכל של יוונים, רומאים, צרפתים, איטלקים אז יוצא שלא מבינים כלום. אז מה שצריך זה לגלות את המשמעות העברית של העברית, זה מה שרש"י מגדיר כלשון הקודש. דיברנו כבר על זה .

קהל: סליחה

הרב : כן, אז אולי נמשיך

קהל: אפשר להבין מכל מה שדיברנו ש ..??

הרב: לפי דעתי כן. זה סוד הפרד"ס , כן, פשט-רמז-דרש-סוד. אבל כמתחילים מהסוד זה ספרד.. זה הקבלה, אותה מילה כן, סוד-פשט-רמז-דרש. אז יש.. אפשר לקבל פה מסכת ברכות? אבל בהוצאה הגדולה של התלמוד , אני עשיתי לכם , מה אמרו החכמים הגדולים על מה זה הגדה ? לא-לא שמה, במשרד שלי. על מה זה הגדה, כן , אני רוצה להסביר את השאלה שלך , יש לכם בינתיים שאלה אחרת?

קהל: יש לי שאלה על הרש"י הראשון , כשהוא אומר אין המקרא הזה אומר אלא דרשני... אז מה זאת אומרת פתאום יש פשט חוץ מהמדרש? או זה אותו דבר?

הרב: לא, לא , אם אתה זוכר את הרש"י הז, צריך לשנות מילה אחת כדי שתהיה פשט , אז כך אתה בא לפרש, בראשית ברוא אלוקים את השמיים ואת הארץ, ולא ברא. לכן הפשט שלנו אין לו משמעות, כך אומר רש"י , אתה רוצה למצוא פשט , אז תשנה מילה אחת , ברור כן?

קהל: ??בנושא האישה האחות

הרב : כדי לתקן את זה

קהל: לתקן.. זה אומר לנו שרק במקום של אותו דבר בגלגולו אפשר לעשות ...

הרב: רק במקום שיש אפשרות שיקבלו את זה , שיבינו את זה , שיגלו..

קהל: זה נושא..

הרב: זה כפי שאמרת כבר, במקום שיש שבר, שמה צריך לרדת לשבור את השבר. יש שבר במצרים , בצרפתית אומרים "Il y a de la mise en bouteille au chateau, alors faut y aller au chateau " ^[26]   חח..

קהל: איפה השבר בארץ? איפה השבר עכשיו?

הרב: עכשיו נפסק הרעב בארץ, נפסק, הארץ נתנה יבולה. נפסק. אין לנו מה לעשות בחו"ל , ואלפיים שנה לא נתנה את יבולה, פתאום היא נותנת. נתנה לנו את הקדושות האלה חח.. זה נפסק, כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים , לא צריך להוציא מן הטומאה את ה... אני אספר לכם סיפור אחר, דומה מאוד אבל זה אותו העניין. פעם היה לי וויכוח עם יהודי שומר .., לא רק שומר מצוות אלא .. אבל אנטי-ציוני בחו"ל כן, הוא אמר לי ככה : "אתם הישראלים, אתם בונים את הבית,יפה , אבל אנחנו מכינים את המזוזה, זה יהיה בית עם מזוזה" אז אני אמרתי לו: תשמע , אנחנו בונים את הבית, כשהבית יהיה נגמר, תהיה מזוזה משלנו, אנחנו לא צריכים את המזוזה שלכם.. חחח... הוא כבר הבין חח..

כי זה פשוט, כן, שוב אני חוזר על מה שאמרנו מקודם. בתקופת יוסף, הוא הצדיק, הוא המשביר, כי יש שבר במצרים, מה יש לנו לגלות מהקדושה אצל הגויים עכשיו? מתמטיקה , קיבלנו כבר, פיזיקה, קיבלנו כבר, אינפורמטיקה^[27] , קיבלנו כבר, כל זה קיבלנו , זה חוכמות חוץ. אנחנו צריכים מה? לגלות תורה מחו"ל? מה זאת אומרת תורה מחו"ל? תורה מבוסטון, תורה מברוקלין תורה מסרסל^[28] , תורה ממרסיי ,תורה מקורסיקה, נפסק! באלפיים שנה, אבל ההרגל עושה משהו אנחנו ממשיכים כאילו לא קרה דבר, השכינה חזרה למקומה, גמרנו, זה פרהיסטוריה כבר זה משהו אחר לגמרי. יצאנו מפרה-היסטוריה של ...., זה מה שרציתי לדייק.

בתקופת יוסף , יוסף הוא הצדיק, אבל אנחנו התחלנו כבר בתקופה אחרת לגמרי, של משה רבינו.

שאלה מהקהל : כל ה ?? מבינים כל זה ?

הרב: צריך לשאול אותם חח.. למה אתם שואלים אותי? חח.. אז אני לא יודע , תשמע פעם שמעתי ממורי ורבי, ההגדרה מה זה דחליל, מה זה דחליל? מרחוק מפחדים, מתקרבים צוחקים , זה דחליל.

אתה מסכים? זה חמור מה שאני אמרתי , אז מכיוון שאתם שצוחקים, בוכים .

קהל: ??

הרב: מה ?

קהל: ??

הרב: סיפור מצחיק חח..

וזה.. זה צריך לומר את זה בצער, לכן אני צוחק, כן, צריך להצטער עליהם ??

קרה משהו וכאילו לא קרה דבר, אז צריך לזכור יש במסכת ברכות, סוגיה אולי .. אם יהיה זמן נחזור על זה, מי שלא זוכר מה זה היה גלות לא יכול לדעת מה זה גאולה. זהו אז ההיפך גם כן, מי ששקוע בגלות, לא רואה את הגאולה ,כן. " ותחזינה עינינו בשובך לציון " זה הפשט, בשובך לציון – תחזינה עינינו. מה הפשט? שנראה כשאתה תחזור, אז רק הדור שכשהשכינה חוזרת יכול להתפלל כזה, ככה. והפשט הוא קצת אחר, כשזה יגיע, שנראה את זה , יש הרבה ש "עיניים להם ולא רואים" אז "ותחזינה עינינו " זה תפילה, זה תפילה חשובה

שאלה מהקהל : ??

הרב : מכיוון שבדת שלהם, שהיא דומה מאוד ליהדות , אגב חח.. , בדת שלהם, יש מצווה לבוא ארצה, עליה לרגל חח.. אז באים באווירון לא ברגל חח... אבל כתוב "ועַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ "^[29] חח..

קהל: ??

הרב: לא, לא , המצב הוא חמור מאוד

קהל: ??

הרב : מה אומרת הגמרא "אין תורה כתורת ארץ ישראל"^[30]   וזה פשט.

קהל: ??

הרב: אבל מכיוון שזה.. לפי דעתי, וזה מה שאנחנו לומדים , זה כבר שנים , אותה תקופה של אברהם של יצחק ויעקב אנחנו חיים אותה, מבחינת כלל ישראל, זה אותה תקופה , חוזרים מאור כשדים, זה לא קל כדי להאמין , ועד ש עד שיעקב מקבל שם ישראל זה לא קל, צריך מאמץ ויש הרבה-הרבה בעיות, וצריך להבין מי זה ישמעאל, מי זה עשיו , מי זה לבן, מי זה אבימלך, מי זה עמלק סוף-סוף , כן כי אנחנו חיים את כל המאורעות האלו מבחינת כלל, מה שהם חיו מבחינת יחיד, יחידי סגולה, אנחנו חיים את זה "מעשה אבות סימן לבנים" ממש פשוטו כמשמעו. צריך לזהות במי מדובר .

פעם , אני לא זוכר אם דיברנו על זה, השונא הכי אכזר ליעקב זה דווקא לבן, לפי שנקרא בפסוק לבן הארמי , מי שרוצה להישאר ארמי ולא להיות כמו אברהם העברי, אז זה השונא ה הכי אכזר . זה חמור מאוד מה שאני אומר פה ,כן , אתם תופסים את חומרת העניין .

קהל: שאלה, כשכתוב "וחיית נפשי בגללך " סיום השלמת התיקונים , מה יש לנו צורך במקרה כמו בניסיון של אבימלך?

הרב: מכיוון שזה עוד לא הצליח,זה התחלה, בסיפור הראשון הזה כן , "אימרי נא אחותי את" הפשט היה צריך לאומר : אימרי נא "אחי הוא" נכון? אז זה שלבים , זה מצליח עם יצחק ורבקה , יש שלבים כדי להגיע לגמר התיקונים , זה ההתחלה , זה עוד לא הצליח , כי הבורים האלה במצרים לא תפשו שום דבר כן, אבל אתה אמרת שהיא האחות , אבל אחר-כך אברהם מסביר , היא גם כן אחותי אבל אתה לא יכול להבין , טוב ננסה עוד פעם , כן , זוכרים את ה..

וגם, כן?

קהל: ??

הרב: כן, שמה זה מושלם כן, אבל יש איזה שלב שצריך להסביר, כי גם כן אחותי בת אבי אבל לא בת אמי , היא גם כן אחותי , אבל אתה לא מסוגל להבין במה מדובר עד שסוף-סוף זה יתגלה .

תפסתם כבר את העניין כן? אז אני רוצה רק להשיב לאותה שאלה , שצריך הסוד כדי להבין את המדרש , זה השאלה שלך, אז הנה , רק דקה, ואחר כך -נמשיך בפעם הבאה.

רק דקה אני אמצא את זה.. זה בשמואל הנגיד ,איפה זה.. זהו יש לכם ..

ספר מבוא התלמוד לרבי שמואל הנגיד ז"ל - הגדרת ההגדה בתלמוד

... לפני כמה שנים, אני לא זוכר איפה, רק דקה, איפה זה? הוא מסביר מה זה שמעתתא, סוגיה, והגדה , תוספתא , ברייתא, זה מילון כן? עוד מעט אני מגיע, הרבה זמן שלא עבדתי עם זה. כן.

" והגדה - הוא כל פירוש שיבוא בתלמוד על שום ענין שלא יהיה מצוה, זו היא הגדה, ואין לך ללמוד ממנה אלא מה שיעלה על הדעת. ויש לך לדעת שכל מה שקיימו חז"ל הלכה בעניין מצוה שהיא מפי משה רבינו עליו השלום, שקבל מפי הגבורה, אין לך להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו, אבל מה שפירשו בפסוקים כל אחד כפי מה שנזדמן לו ומה שראה בדעתו ולפי מה שיעלה על הדעת מן הפירושים האלו לומדים אותם, והשאר - אין סומכין עליהם." ^[31]  

לכאורה הוא אומר כל דבר הלכה זה משה רבנו על פי הגבורה, הגדה, מדרש, כן, המדרש מה שיעלה על הדעת תקבל, מה שלא יעלה על הדעת לא תקבל. אבל זה קשה מאוד, כן מכיוון שאותם חכמים, רבי עקיבא, רבי ישמעאל, רפי טרפון, שהסבירו הלכה, מה זה הלכה, זה ממשה רבנו מפי הגבורה, אותם החכמים כשמסביריםהגדה, דרש, אם זה עולה על דעתך תקבל, אם לא, אסור.

מי יכול לפרש את הקושי הזה? כן? כי הוא מהישיבות הליטאיות , אבל הוא היה ספרדי, מזכיר...

שאלה מהקהל : הגדה היא לפי רמה של השומע, רמת השומע כלומר זה לפי רמתו של השומע ...

הרב: כן, וצריך להוסיף עוד דבר, כן תפסתם את זה , אם אתה מסוגל להבין תשתמש בזה, אם אתה לא מסוגל להבין, אסור לך. אבל אל תעשה ככה להלכה, הלכה, תבין, לא תבין זה הלכה, כן.

תפסתם את זה? אבל יש דיוק יותר, יותר פשוט ,כן, מה הוא רצה לומר "מבוא לתלמוד" והוא מסביר דברים פשוטים לכאורה, מה זה ברייתא ,מה זה משנה, מה זה הגדה, מה זה הלכה, למי כתב את המבוא הזה? לעם הארץ גמור, ברור כן, למי שאין לו רב. אז מי שאין לו רב, צריך להשתמש במילונים, אז בא החכם ואומר, תדע לך, מה שאתה רואה שתבין, תבין. מה שאתה לא מבין , אסור לך לנגוע, כי המשנה אומרת "עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק"^[32] , אם אין לך רב קח מילון.

אבל אסור לך עם הדרש, כן, זה מובן? אבל זה פשוט, תפסתם את זה?

שאלה מהקהל :   ... ??

הרב:   זה לא מדויק, אין מגלים, כן, אלא ראשי פרקים למי שמבין מדעתו, וככה אנחנו נוהגים, כן, וזה שייך לתורת הנסתר, אין מגלים ואסור לרווקים , רווקות מותר, אבל רווק אסור. חח..

כי דווקא לפי מה שלמדנו, התורה היא האישה, ולכן אישה יכולה להבין אישה, אבל איש בלי אישה לא יכול להבין אישה, לכן רווק אסור ללמוד נסתר, זה מובן ? חח.. גם זה מהנסתר.

טוב, אז הנה דוגמא, כן, אז בא חכם ואומר, מי שלא מקבל מרב אסור לו להתייחס ל.. ואנחנו מוצאים בתלמוד ירושלמי שנתנו רשות להביא בכתב את ההלכות ואסרו את ההגדות. רק אחר-כך נתנו להביא בכתב את ההגדה כי זה היה אסור להעלות בכתב מה שבעל-פה ולכן ההגדה היא נמסרת יותר בע"פ מההלכה. זה מובן את זה?

שאלה מהקהל : ??

חיוניות לימוד המדרש

הרב:   ברור , זה ברור! לא? מלמד תינוקות לא צריך להיות רב, הוא מלמד תינוקות, אז כשמגיעים לרמה שנקרא תלמוד תורה, צריך רב. ו.. אז הסדר הוא ככה: אצל הרב שמלמד ואצל התלמיד שלומד, התלמיד שלומד לא צריך להתחיל בסוד, אבל הרב שמלמד, עד שגמר הסוד הוא מלמד פשט. הסדר הוא הפוך. זה מובן? אז לכן רמזתי ככה, זה לא לחינם, שהקבלה היא ספרדית, כן, זה מסתורי כי פרדס זה לא מילה עברית, וספרד זה לא מילה עברית, אז זה מתחיל בסוד, רמז, דרש, פשט... לא, לא סליחה, סוד, פשט, רמז, דרש. וזה התשובה של השאלה שלך וכי, ואם לא כן, אם אין אמונה חזקה, אז זה הופך להיות צדוקיות, מי שלא מאמין באמונה שלמה, ומחזיק באותה דעה, שהיה לחז"ל על הגדה, כל אחד מה שעולה על דעתו, זה נופל בצדוקיות. יש מדרש שמסביר את זה, זה לא מדרש זה ברייתא, "מי שלא למד הלכה אף פעם לא טעם, טעם חכמה"^[33], לא יודע מה זה חכמה, כי לא למד הלכה. "מי שלא למד מדרש, הוא לא מכיר מי שאמר והיה העולם" המדרש זה מביא לחכמת האמונה, ולכן למי שיש אמונה פשוטה אז יש לו אמונה שלמה, למי שאין אמונה שלמה, אם הוא לא לומד מדרש, הוא כופר בעיקר, הוא לא יודע בפני מי הוא עומד. אמונה לוקה. זה הסגנון של הברייתא. באבות דרבי נתן, רצונך לדעת מי שאמר והיה העולם, תלמד הגדה. ולכן זה לא סתם, אז במרוצת הגלות קרה מה שקרה, ורואים את התורה סתם כקודקס של צדוקים, ואמונת ישראל מהי? לא יודעים. מחפשים אצל פילוסוף זה או אחר, איזה קאנט שמלמד חכמת ישראל, אמונת ישראל, או זה היידגר, או זה... חכמים, אבל חכמי אומות העולם, זה לא חכמי ישראל.

חכמי ישראל זה חכמי המדרש, זה מובן העניין? לכן צריך לצאת מהגלות ההיא. טוב, אז יש עוד סוגיה אבל אין לנו זמן עכשיו, שצריך להבין את זה, שיש תקופת הגלות ויש המשימה שלה, והמצב שלה, והאמת שלה, ויש תקופת הגאולה, אז מי שלא היה יודע מה זה היה הגלות לפני תקומת מדינת ישראל, מי ששוכח מה זה היה גלות, בלי שום אפשרות לבוא פה לכנסים האלו ולבוא להתפלל לכותל ולבוא לומר קדיש בבני-ברק, וכן הלאה, מי ששכח את זה הוא כופר בעיקר. זה פשוט מאוד, או זה מעשה שטן או זה מעשה ה' , אם זה מעשה ה' צריך להסיק מסקנות, אם זה מעשה שטן צריך להסיק מסקנות, מי אומר שזה מעשה שטן? דווקא הערבים הישמעאלים ואלו שאומרים ש... תפסתם את זה? טוב ...  

[סוף שיעור 4]

 

^[1] "דברים , פרק ח', פסוק ג'.

^[2] תלמוד בבלי, מסכת יבמות דף סא.

^[3] דברים, פרק כ"ו, פסוק ה'.

^[4] ספרי על דברים, פרק כ"ו, פסוק ה'.

^[5] תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י,ע"ב.

^[6] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה ,דף ח' ע"ב

^[7] בראשית, פרק כ"ו, פסוק ח'.

^[8] בראשית, פרק ב', פסוק ז'.

^[9] בראשית, פרק י"ב, פסוק טז'.

^[10] תהילים, ס"ח, י"ט.

^[11] בראשית , מ"ז, כ"ח.

^[12] בצרפתית לקמול, לנבול

^[13] בראשית , א', כ"ו.

^[14] "תהילים קי"ד.

^[15] "תהילים פ"א.

^[16] מסכת כתובות ק"י:

^[17] מתוך ההגדה של פסח

^[18] משלי, פרק י' , פסוק י"ז.

^[19] במדבר, פרק י"ב, פסוק א'.

^[20] פירוש המלבי"ם: (יד - טז) "ויראו המצרים", ר"ל וכשבקש איש לקחתה לא יכול לתת מה ששאל אברהם מחירה, עד "שראו אותה שרי פרעה", וגם הם לא השיגה ידם לתת המחיר שבקש עד "שהללו אותה אל פרעה", שהוא היה בכחו לתת מהר ומתן כיד המלך. ותקח האשה בית פרעה ר"ל שלקחה לארמונו ע"מ לקחתה לאשה, כמ"ש ואקח אותה לי לאשה, "ולאברם היטיב בעבורה" שנתן לו מחירה כל מה שבקש עד שהיה לו צאן ובקר וכו' ואברם היה מוכרח לקחת אחר שנתנו לו כפי מה ששאל: גם יל"פ עפ"י הנודע בספורי ימי קדם שכל אשה שראו בה יופי מופלגת למעלה מן הרגיל היו מיחסים לה אלהות והיו מהבילים שהיא בת אלוה פלוני ושהאלהים חושקים אותה, והיה אסור לאיש הדיוט ליגע בה וכ"ש שיקחנה לאשה, שהיה חייב מיתה שמועל בקודש, לבד המלך שהיה ג"כ אלוה אצלם היה מותר לקחתה. וע"כ חשש אברהם שכשיראו אותה המצריים יאמרו איך יתכן שאשתו זאת. והלא פגם בכבוד אלהות ויתחייב מיתה בנימוסיהם, ועי"כ יהרגו אותי. משא"כ כשתאמר אחותי את ייטיבו לי כשאני אח לאלוה. וע"כ הללו אותה אל פרעה ואמרו לו זו ראויה למלך, שהוא ג"כ אלהים. רק ע"י שנגע אותו אלהים היה ירא מאברהם שראה שאלהים רב ריבו והיא ראויה אליו:

^[21] תהילים פ"ט, ג'. " כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם"

^[22] שיר השירים, פרק ח', פסוק א'

^[23] משלי, פרק ז', פסוק ד'

^[24] משלי, פרק א', פסוק כ'

^[25] תלמוד בבלי, מסכת שבת דף ס"ג. "דרב כהנא גמר לכל הש"ס ולא ידע הדבר דאין מקרא יוצא מידי פשוטו"

^[26] "מכינים את הבקבוקים בארמון... אז צריך ללכת לארמון " ביטוי בצרפתית , בעולם היין, כאשר יין מופק ע"י בעל הכרם מהתחלה ועד הסוף וגם כולל הכנת הבקבוקים אומרים "מכינים בקבוקים בארמון" הרב מוסיף שמה איפה שמכינים את היין, צריך ללכת.

^[27] מדעי המחשב.

^[28] סרסל- עיר בפרבר הצפוני של פריס בצרפת עם קהילה יהודית גדולה.

^[29] בראשית פרק ג', י"ד.

^[30] ויקרא רבה פרשה יג פיסקא ה'

^[31] קיצור כללי התלמוד , מ"ה ,ע"ב.

^[32] משנה מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ז   "רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אדמות"

^[33] מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, נוסחא א' ,פרק כ"ט ,הלכה ז'.

"רבי יצחק בן פנחס אומר: כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות, לא טעם טעם של חכמה. כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש, לא טעם טעם של יראת חטא."