תמלול השיעור

 

תמלול, כותרות, ומקורות: דוד כהן
‏

 

 

 

שיעור 1

פתיחה לסדרת השיעורים

טוב, אז אנחנו נתחיל בביטוי הראשון של הפרשה, "לֶךְ-לְךָ֛", קודם כל אני אסביר בקצרה את השאלה של המפרשים על העניין, ואחר כך נראה מה אומר לנו רש"י.

אז כדאי לנו לחתום באותה שאלה בפסוק הראשון אנחנו קוראים "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ " ^[1] והקושיה היא שאברה ..... לכאורה אברהם לא יודע לאן ללכת , הוא יודע מאין לצאת, אבל לאן ללכת הוא לא יודע, מכיוון שכתוב "אֶֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ " בלשון העתיד, זה מובן? כן? אתם רגילים כבר לאותה השאלה, אבל אנחנו מוצאים קודם כל, כמה פסוקים לפני זה, שהתורה אומרת, המקרא אומר, בפסוק ל"א בסוף פרשת בראשית^[2], פסוק לא: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן"^[3] אז לפי סדר המקרא , אנחנו רואים שמשפחת אברהם יצאה מאור כשדים ללכת ארצה כנען, בפסוק שלנו , לא מדובר בארץ כנען, אלא ב'ארץ אשר אראך', לכן ההנחה הבסיסית של כמעט כל המפרשים, שמשפחת תרח ידעה לאן ללכת אבל בכל זאת היא לא ידעה לאן להגיע, כי "ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען" - הם בעצמם יודעים, שאם כבר יוצאים מגלות אור כשדים זה כדי לחזור לארצם, וארצם כמובן זה ארץ כנען.

למדנו את הנושא הזה בהזדמנות אחרת , זה ברור לכולם כן?

שאלה מהקהל : אני לא הבנתי את ההבדל, הרב אמר שהם ידעו לאן ללכת ולא ידעו לאן להגיע

הרב: להגיע , כן, זה נראה מיד, כן אבל מכל מקום יש הבדל בביטוים, בסוף פרשת בראשית הפסוק אומר "ויצאו מאור כשדים", זה יציאה מאור כשדים, ובפסוק שלנו זה "לך-לך" , זה ביטוי אחר, זה מושג אחר לגמרי, יש כמה מדרשים על ההבדל בין יציאה והליכה, מכל מקום ידעו שהיה צריך לצאת מאור כשדים מכל הסיבות שהמדרש מסביר, כי המצב של משפחת אברהם היה מסוכן באור כשדים, והיה צריך לעזוב את אור כשדים אז יצאו מאור כשדים, ופה הביטוי בפסוק שלנו, זה "ללכת אל הארץ אשר אראך", אז אני חוזר על אותה שאלה.

יצאו מאור כשדים וידעו שצריך להגיע לארץ כנען, אבל איפה בארץ כנען?, אנחנו צריכים להגיע עד סוף פרשת וירא כדי לדעת לאן להגיע.

אז תיקחו מיד את התחלת פרשת עקדת יצחק, בספר בראשית.

פסוק א פרק כ"ב :" וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. [ ב ]וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ,"... אה שוב זה אותו ביטוי "וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה"

אז פה, בפסוק של עקדת יצחק, התורה מגלה לנו לאן היה צריך להגיע.

אתם רואים את ההבדל בין " וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" , "ארצה" זה הכוון של ארץ כנען, "ארצה כנען" . אבל לאן להגיע? מהפסוק שלנו בתחילת לך-לך לא יודעים "אל הארץ אשר אראך" מתי אראה לו? אל איזה ארץ הוא היה צריך להגיע? ב.. בחזון של עקדת יצחק , "וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" זה מובן ? כן? ולכן היעד היה ארץ המוריה. היעד של היציאה של אברהם אבינו ומשפחתו מאור כשדים כדי לחזור לארץ, לארץ מולדתם האמתי: ארץ כנען, אחר אני אצטט עוד מדרש שני אני רואה את זה בפירוש, ארצו האמתי זה ארץ כנען, ולכן המדרש מדייק מה מובא מארצך פה, מארצך פה לכאורה זה אור כשדים, אז המדרש מדייק נראה את זה מיד. לכן יצאו מאור כשדים כדי לחזור לארצם שהיא ארץ כנען, עד כאן זה ברור? כן? אבל לאן להגיע? מה היה היעד? זה ארץ המוריה. זה מובן?

לכן אפשר להגדיר את זה ככה: יציאת אור כשדים ...מגיע סוף סוף לעקדת יצחק. והקשר הזה של יציאה מאור כשדים "לֶךְ-לְךָ אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ" ו- " וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" זה נושא מובהק של המדרש , זה נושא חדש לגמרי, עד כאן היינו חושבים שהיו צריכים לצאת מאור כשדים כדי לחזור לארצם במילים של ימינו אנו, זה ציונות פשוטה, לעזוב את הגלות ולחזור לארץ כנען, לארץ ישראל, אבל פה, דרך המדרש אנחנו רואים שהיעד האמתי זה הגיע לעניין של עקדת יצחק, ארץ המוריה .

ארץ המוריה זה לא ארץ כנען , זה מקום מסוים בארץ כנען, ששמה, קורה לאברהם אבינו את המבחן הסופי של הזהות שלו : עקדת יצחק.

זה מובן? אז זה הנושא של המדרש שלנו. אם זה לא ברור , תשאלו שאלות.

שאלה מהקהל : בהליכה של תרח הייתה גם כוונה ללכת ...

הרב: אין הליכה של תרח, יש יציאה ...

שאלה מהקהל : ללכת ארצה ...

הרב: ללכת, אבל זה יציאה ללכת, אבל לא כתוב שתרח "הלך" , כתוב שאברהם "הלך", "וילך אברהם"^[4]

שאלה מהקהל : הכוונה הייתה גם לארץ המוריה? ^[5]

הרב: לפי המקרא, אי אפשר לומר כאן, לפי המקרא אפשר לומר שתרח היה מסכים לצאת מאור כשדים, וללכת ארצה כנען, והוא לא שייך ליעד של אברהם. אנחנו רואים לפי הפשט מיד, שהוא מתעכב בחרן, העיתוי של אברהם זה מדרשים אחרים , אנחנו רואים שתרח נכנס לארץ כנען עד פרשה של ברית בין הבתרים. אחרי הפרשה של ברית בין הבתרים , אז כל משפחת אברהם, תרח וכולל אברהם חזרו לחרן ואז בחרן שמה " וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה " גם זה, זה לא כל כך ידוע, כן? זה מדרשים אחרים שנראה את זה אחר כך.

שאלה מהקהל : "לך-לך אל ארץ המוריה " הוא שמע בחרן?

הרב: בחרן כן, לפי המדרש, כן.

זהו ,אז אני חוזר מההתחלה , טוב ששאלתם כיוון שצרך לדייק בדברים.

שאלה מהקהל : איפה היה ברית בין הבתרים?

הרב: בארץ

שאלה מהקהל : בארץ כנען

הרב: בארץ כנען! ראינו , יצאו מאור כשדים, נכנסו לארץ כנען , כתיירים נאמר כן, שמה היה את המחזה של ברית בין הבתרים, אחרי המחזה , זה הסבר של המדרש, אחרי המחזה של ברית בין הבתרים חזרו לחרן, ותרח נישאר בחרן, ואברהם חזר לארץ ישראל אחרי ה"לך-לך" של הפסוק שלנו.

זה צריך לזכור את זה.

שאלה מהקהל : אבל "לך-לך מארצך"

הרב: כן זה "לך-לך מארצך" כן.. , אבל "אל הארץ אשר אראך" אנחנו לא יודעים איפה הארץ, ברור כפי שלמדנו שזה ארץ כנען, אבל איפה בארץ כנען

לפי המדרש זה מתגלה רק בפרשת ויראה ב"לך-לך אל ארץ המוריה"

שאלה מהקהל : ......

הרב: סליחה?

שאלה מהקהל : שהוא כבר יושב בבאר שבע?

הרב: כן, אבל זה קשור, אנחנו לומדים מדרש כן? זה קשור לביטוי של "לך-לך" אז ה"לך-לך אל ארץ המוריה" מבהיר, מסביר את "לך-לך מארצך" דהיינו, היעד של "לך-לך מארצך" או ביתר דיוק, צריך להתחיל מהפסוק הקודם, היעד של: "יֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" גם לאברהם כן, זה היה, סוף סוף לא יודעים מהו היעד עד שאנחנו קוראים ב"לך-לך אל ארץ המוריה", לעקדת יצחק כן לכן זה סיפור שמתחיל ביציאה מאור כשדים , תזכרו את הביטויים, יציאה מאור כשדים, ומסתיים בעקדת יצחק.

אני רוצה להגיד את זה מיד, ונחזור לנושא, כפי שאנחנו נראה מיד בפרשת עקדת יצחק, זה סוף התגלות הקב"ה לאברהם.

זה הניסיון האחרון של אברהם, התנסה בעשרה ניסיונות כן, ובגמר פרשת עקדת יצחק, הדיבור לא מתגלה לאברהם , זה נגמר עם אברהם, אם אפשר לומר את זה ככה, והדיבור מתגלה ליצחק.

והמחזור של אברהם נגמר, ומתחיל המחזור של יצחק.

כל זה אנחנו צריכים ללמוד לאט-לאט כדי להבין את המשמעות של המדרש, מהי השאלה שהמדרש שואל, כדי להבין מה הוא אומר לנו. כי לימוד המדרש במקורות, זה לא דומה ללימוד פרשנות. לימוד פרשנות, ואף על פי שהמפרשים מבססים את הפירוש שלהם על המדרשים, המפרשים רוצים להאיר איזה מסר של המקרא לפי הפשט. תזכרו מה שאמר רש"י שבא לפרש את הפשט של המקרא, אני רוצה להסביר את זה קצת, למה אנחנו צריכים מפרשים? כי כדי להבין את הפירוש שנותן המפרש למשל רש"י , צריך להבין כבר את המקרא, מי שלא מבין את המקרא, לא יכול להבין את הפירוש על המקרא. לכן איזה מן מעגל כן, אני לא זוכר אם למדנו כבר את הכלל הזה, לכן רק בקצרה אני רוצה ל... זה נושא לגופו.

אני רוצה להאיר את העניין: הייתה תקופה בהיסטוריה שלנו, שעם ישראל, ה.. העם היהודי, לפני אלף שנה, עד התקופה של רש"י, היו עוד מבינים את המקרא כפי שהיו מבינים בזמן הנבואה, והנבואה הסתיימה, והחורבן, בין חורבן בית ראשון לבין חורבן בית שני, זה ידוע כן, אבל ההשפעה של הנבואה הייתה בישראל הרבה-הרבה זמן, לכן אף על פי שההתגלות נסתרה, מכל מקום דרך הזיכרון, וזה הכלל של הפסוק "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי"^[6], דרך הזיכרון, היו מבינים את המקרא במשמעות העברית שלו במשמעות הנבואית שלו. כאילו היו עוד חיים, בתקופה , בעידן, בעולם של הנבואה עצמה, וכל זה הולך ומסתיים, אז באו המפרשים והיעד שלהם זה לפרש את המקרא, שקיבלו הנביאים, ליהודים שהם חיים בעולם שאין נבואה. זה מובן כן? רש"י הוא הראש שלהם, הראשון שלהם, והוא המתרגם ליהודים את המקרא שניתן לבני ישראל בתקופת הנבואה דהיינו העם העברי, אתם כבר רגילים להבדלים כן? הזהות העברית זה הזהות השייכת לישראל בתקופת הנבואה. כי בהתחלת הגלות הסתיימה הנבואה, עד חורבן הבית עם ישראל היה העם העברי, וזה מתחיל מאברהם העברי, ונגיע למדרשים על אברהם העברי,כן. אחר כך, בזמן הגלות, לא היה נבואה אף על פי שמשהו מסוג הנבואה, משורש הנבואה, ממשיך, וזה רוח הקודש, אבל רוח הקודש זה רק לבעלי רוח הקודש. ולכן, רוב העם לא מסוגל להבין את המקרא, במשמעות שהיה לו, למקרא, לעברים, עברים ב"ב" לא ב"ו" ^[7] כן. זה מובן, דווקא היהודים היו .... חחח

אז המפרש הוא מתרגם, הוא מגלה את משמעות התורה השייכת לתקופה שלאחר הנבואה, זה הכוונה של המפרשים.

הכוונה של המדרש כמדרש היא כוונה אחרת לגמרי, זה לגלות נושאים ששייכים דווקא למשמעות של המקרא, כמקרא, בתקופה הראשונה. יש מפרשים של המדרש, שמשתמשים במדרש כדי ללמד תורה לעם ישראל אחרי תקופת הנבואה, אבל פשט המדרש אי אפשר להבין אלא ברבד, במישור של התקופה הראשונה.

טוב אפשר להרחיב את הדיבור על זה, אבל רק כדי ...

לכן פה, פה אנחנו מגלים, ..דווקא.., שאלה של המדרש שהיה יעד ליציאה מאור כשדים, מהו היעד הזה? תשובה פשוטה, תשובה ראשונית נאמר להגיע לארץ כנען, לפי פשט המקרא : " וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" אבל מכיון שאנחנו שומעים את הפסוק שלנו בלך-לך "אל הארץ אשר אראך" ועם הקושיה שלנו, עם השאלה שלנו, לאיזה ארץ? לא יודע! לכן המשמעות של המילה "אל הארץ אשר אראך" זה לא אותה משמעות שאנחנו מוצאים לארץ כנען בפסוק הקודם. ארץ כנען זה מובן, ארץ כנען, אבל אל הארץ אשר אראך , מקום מצוין בארץ כנען, ושמה נתגלה היעד של היציאה מאור כשדים.

אז לפי המדרש שלנו, מיד נראה את זה, לפי המדרש שלנו התשובה היא זה היה "ולך-לך אל ארץ המוריה" לכן הנושא, אני שוב חוזר על זה, הנושא שאנחנו צריכים ללמוד, מה הקשר בין יציאה מאור כשדים לעקדת יצחק.

לכן התחלתי להסביר, שעקדת יצחק זה סוף-סוף ההצלחה של ההתגלות לאברהם. כשזה הצליח, אז זה סוף פרשת עקדת יצחק והכל עובר למחזור השני של האבות, יצחק. יש שלושה מחזורים, המחזור של אברהם: צריך לגלות את הצדיק של מידת החסד. אחר-כך המחזור של יצחק: צריך לגלות את הזהות של צדיק של מידת הדין. ואחר-כך, רק אחר כך, בשלב השלישי, זה המחזור של יעקב אבינו, זה ארוך מאוד, מתחיל ביעקב ומסתיים בישראל, כשיעקב מקבל את שם ישראל, ואז מתגלה הצדיק של אמת, שהוא ישראל.

אז הכול מתחיל באברהם, אבל רק למפרע, כשיעקב מקבל את השם ישראל, אז הזיהוי של אברהם עצמו מתגלה כזהות האמתית , זה מובן? טוב.

אז פה אנחנו רואים שהשלב, התקופה, של עקדת יצחק, היא המכרעת בכל התהליך שמתחיל ביציאת אור כשדים. זה הנושא המדויק של המדרש שלנו, זה מובן? יש עוד? שאלות?

שאלה מהקהל : שני הביטויים עכשיו? היעד תלוי ברואה ולא במראה! ..מי שמראה את היעד, כשהכתוב "אל הארץ אשר אראך" ...

הרב: אז זה ההיפך ממה שאמרת...היעד תלוי בריבונו של עולם "אל הארץ אשר אראך" זה הקב"ה שמדבר.

שאלה מהקהל : .... לכתחילה כן, אבל אנחנו רואים שבסוף היעד תלוי באברהם...

הרב: לא, ההצלחה של היעד, זה תלוי באברהם כן, אבל היעד עצמו, אנחנו מגלים פה נושא, אני אומר חדש אבל זה יותר מחדש, נושא חשוב מאוד, היעד דהיינו התכלית של היציאה מאור כשדים זה מה שקרה בארץ המוריה, דהיינו הר- המוריה: עקדת יצחק, כשלב ראשון לבניין בית המקדש.

תפסתם את ה...?

שאלה מהקהל :...(בתיה לנצט: איזה מקום תפס המדרש בזמן הנבואה? האם אז היה כשהוא היה חי , כשהוא התרחש, האם אז היה פירוש האם אז הוא היה גילוי, האם הוא היה תוספת.. סיפורית?

הרב: אם אני,.. שמעתי, הבנתי את השאלה , זה גם זה וגם זה , תוספת בוודאי כן, רמז אחד לפי מדרש אחד שנמצא במדרש תנחומא על הפסוק של הנביא יחזקאל: "וַיְהִי דְבַר-ה', אֵלַי לֵאמֹר"^[8] אז המדרש תנחומא ^[9] מסביר את זה ככה, זה יחזקאל שמדבר "ויהי דבר ה' אלי "– בהר סיני, "לאמר"– בשעתה.

אז זה הממד של התורה שבעל פה, התושב"ע זה גילוי, לפי השעה מהתוכן שקיבלנו בהר סיני, והנביא מגלה את זה בשעתו.

אני חוזר על הפסוק לפי הסבר המדרש "ויהי דבר ה' אלי "– בהר סיני, "לאמר" – בשעתה, זה מובן? למשל כמו שאומר התלמוד "כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש . נאמר למשה רבנו בסיני" ^[10] אז זה צורך השעה, שהוא הגורם של הגילוי של השעה, זה ההגדרה של התושב"ע ... אז כמו שבתורה יש הצד, אני לא רוצה לומר את הממד, ועכשיו יש משמעות אחרת, חחח זה .. פרובלמטיקה עם הרבה ממדים...( היתה אז מפלגה בשם ממד א.ח)יש הצד של ההלכה והצד של הסיפורים, אבל לא סליחה, כמו שבתורה, במקרא יש את הצד של הסיפורים, גם כן בתושב"ע יש את הצד של ההלכה והצד של האגדה, אז מדרש אגדה זה המשך המאורע בממד הזה בצד הזה של גילוי הנבואה לפי צורך המדרש, ולכן אין מקום להחליט אם זה חידוש במובן של שינוי מהותי, אם זה בירור, אם זה תוספת, זה.. זה עניין אחר לגמרי, זה גילוי של התורה עצמה לפי צורך הדור. לפי דעתי השורש של אותו מדרש תנחומא שהבאתי על הפסוק של יחזקאל לפני, ברור מה הוא אומר, כן, ולכן בתקופת התנאים, כי המדרשים הראשונים נכתבו בתקופת התנאים כן, אז ראו התנאים צורך לגלות ממדים במקרא שכבר היו רחוקים מהמקור, ולכן היה צורך לגלות את זה שוב ברור לפי רוח הדור, לפי סגנון הדור, זה ההגדרה של הגמרא, על הייחוד של כל נביא ונביא, תוכן הנבואה זה אותה נבואה, זה תורה, אבל כל נביא מתנבא עם הסגנון שלו. הסגנון שלו, ברור שיש איזה הה. שייכות לאופי, לנפש, לא לאופי לנשמה שלו ושייכות לדור שלו כמובן

אתם מכירים את הביטוי "יפתח בדורו, כשמואל בדורו"^[11] , יש דור עם שמואל ויש דור עם יפתח, זה מובן? אבל התוכן זה אותו תוכן.

לכן עכשיו, אחר תקופת המדרש, בעלי המדרש, היינו צריכים פירוש על המדרש, ולפי דעתי באותו מישור שניסיתי להסביר, לדוגמא לפירושו של רש"י, מה הוא אומר ליהודים דהיינו עם ישראל שחי בתקופה שהנבואה נסתרת, מה אומר אותו מקרא שקיבלו אבותינו בני ישראל בתקופת הנבואה, לכן וזה לא בדיחה, שצריך להבין את זה, המפרש כשבא לגלות...כשבא לגלות הסבר או ממד של הסבר בו בזמן הוא מכסה מה שהוא רוצה לכסות. זה מובן? זה הביטוי הידוע "מגלה טפח ומכסה טפחיים" ^[12] . אז פה אנחנו לומדים דווקא כדי לגלות קצת, מה ה.. משמעות של המדרש, מה הוא רוצה לגלות לנו ולכן רציתי לפני נתחיל ללמוד אותו, להגדיר את השאלה לפי הפשט, אתם רוצים שאני אחזור בקצרה על מהלך הדברים? אז ממש בקצרה.

בסוף פרשת בראשית אנחנו רואים שמשפחת אברהם אבינו ידעה לאן ללכת "ויֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן"^[13] פה יש נושא בפני עצמו, כשלא היה צריך לגלות להם לאן ללכת, הם החליטו מסיבות שלהם המצב באור כשדים , עניין של כבשן האש, כן, הם החליטו שבא הזמן לשים קץ לגלות של אור כשדים ולחזור לארצם ברור שארצם זה ארץ כנען, הם ידעו את זה, יש מקורות במקרא, אבל לא צריך לחזור על המפורסמות מובן? משפחת אברהם אבינו היא משפחת של צאצאי עבר שיצאו לגלות מארץ כנען לאור כשדים והתורה לא מספרת את כל הפרטים של זה, אבל המדרש מחזיר את כל הפרטים האלו ואם יש צורך ללחום נגד השכחה , שכחנו שאברהם היה עברי, אז המדרש מסביר את זה דרך איזה רמז של המקרא " וַיָּבֹא הַפָּלִיט ויאמר [וַיַּגֵּד] לְאַבְרָם הָעִבְרִי .." ^[14]

מה פתאום אברהם העברי אז דרך זה המדרש מגלה את זה, תזכור שאברהם היה עברי מבני בניו של עבר, ושהיו בגלות באור כשדים זה פשוט כן? אז "וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" ואחר כך בפסוק שלנו בפסוק הראשון של פרק י"ב ,לך-לך : "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" אז יש שתי שאלות בבת אחת, קודם כל אם זה אל-הארץ אשר אראך, והוא לא יודע לאן ללכת, אנחנו לא מבינים את צו הקב"ה פה "לך-לך אל הארץ אשר ..." מתי?, כשתגיע שמה, אני מתגלה אליך שמה, כן, זה השאלה הראשונה.

השאלה השנייה, זה קושיה יותר חזקה, הם ידעו כבר לאן ללכת, מכיוון שהכתוב אומר ללכת ארצה כנען, אז מה פשר הדבר של "אל הארץ אשר אראך"? בא המדרש ומסביר, "סופו מורה על תחילתו" סוף-סוף היה היעד היה .... ארץ המוריה , זהו זה מובן? אז מזה אנחנו לומדים שהסיבה ליציאה של אברהם אבינו מאור כשדים זה עקדת יצחק. ולא סתם לחזור לארץ כנען ככנעני, זה מובן? זה. זה לא החידוש , זה הפשט, של המקרא, שהמדרש רוצה להאיר, לגלות.

שאלה מהקהל :.זה אנחנו מבינים מלך-לך פה ולך-לך שם, אין יותר לך-לך ב....לא מופיע לך-לך יותר .

הרב: בסיפור הזה לא.

יש משהו דומה בשיר השירים, המדרש משתמש בזה אבל זה מדרש אחר.

טוב אז אפשר להתחיל במדרש? אז יש לכם את הדפים? יש לי, יש לי עוד אחד אם אתה רוצה.

זה בטוח ? כי אם אין עוד שאלות אז תראו איך המדרש הוא פשוט מאוד, זהו?

זהו.

 

 

תחילת לימוד במדרש

בראשית רבה - פרשה ל"ט, ט'

אז, "אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁתֵּי פְּעָמִים כְּתִיב לֶךְ לְךָ".. שתי פעמים, פעם אחת בהתחלת פרשת לך-לך, פעם השנייה בסוף פרשת וירא... אז "אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁתֵּי פְּעָמִים כְּתִיב לֶךְ לְךָ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵי זוֹ חֲבִיבָה אִם הַשְּׁנִיָּה או [אִם] הָרִאשׁוֹנָה" ^[15]

קודם כל, משמעות השאלה, "אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵי זוֹ חֲבִיבָה" אז לפי ההסבר שהתחלתי להסביר כוונת המדרש היא פשוטה מאוד! מהו היעד , מה זה המושג הזה "איזו חביבה"? לפני הקב"ה , זה מהו התכלית הסופי היעד האמתי דבר שהוא חביב ויותר חביב זה הוא מגלה את עומק הרצון של מי שביקש את זה .

ברור שיציאה מאור כשדים זה חביבה , זה יציאה חביבה, זה פעם הראשונה, אבל יותר חביב מזה זה היעד. זה מובן? טוב.

"מִמַּה דִּכְתִיב: אֶל אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה, הֱוֵי הַשְּׁנִיָּה חֲבִיבָה מִן הָרִאשׁוֹנָה" זה לא מובן כן? מי יכול להסביר את פשט המדרש אחר כך נראה את הפירוש, אבל מיד מיד לפי הפשט , המשמעות של .. המשמע של המדרש הוא לא מובן כל כך: "מִמַּה דִּכְתִיב : אֶל אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה, הֱוֵי הַשְּׁנִיָּה חֲבִיבָה מִן הָרִאשׁוֹנָה"

שאלה מהקהל :....כי זה יותר מפורש...

הרב: זהו, כן זהו , מכיוון שזה יותר מפורש, אז הכוונה של הקב"ה זה היה ארץ המוריה לכן צריך להסביר למה כל העיכוב עד שאברהם אבינו מגלה את זה, שזה לא סתם ארץ כנען, חזרה לשורש, לארץ העברים! זה מה שצריך לזכור כן, זה נאמר במקרא וביוסף כן , כשהוא אומר למצרי, לשר המצרי " כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"^[16] ומדובר בארץ כנען , ללכת אל ארץ כנען, זה לחזור לארץ העברים.

זה פשוט כן? אבל זה לא כל כך היעד של הקב"ה אלא עקדת יצחק , ארץ המוריה.

שאלה מהקהל :.למה לא נאמר בלך-לך הראשון לך-לך אל ארץ המוריה ?

הרב: יפה, יפה אז הגענו לשאלה של המדרש , לכן צריך להסביר למה העיכוב עד שאנחנו מגיעים לסוף פרשת וירא. מיד, זה העיקרון של המדרש, מיד המדרש שואל את זה. זה מובן? אז מלשון המדרש אין אנו יודעים איזו היא חביבה , אנחנו מבינים מהו היעד האמתי. רק דקה אני רוצה להוסיף משהו, לפני שאני אשכח, אנחנו מכירים את אברהם אבינו כ-המאמין הראשון , הוא נקרא ראש המאמינים, כן, לפי הפסוק "והאמין בה' " אז הערך שלו, זה גילוי האמונה בה'.

עד לאברהם אבינו הייתה אמונה באלוקים בורא עולם, השם אלוקים מגדיר את הבורא ולכן היה דת אמתית דרך עמודי העולם מאדם הראשון דרך נח, שם ועבר וכל הצדיקים של העשרים הדורות האלו עד אברהם אבינו , אבל זה היה אמונה באלוקים וכשה' מגלה, ה' שהוא האלוקים, וה' מתגלה לאותם הצדיקים , הם שומעים דברי אלוקים, הם שומעים , מתייחסים, רק למידת אלוקים, דהיינו הבורא כבורא, זה דת אמתית זה עוד לא האמונה של אברהם אבינו.

החידוש בא בפסוק "וְהֶאֱמִן, בַּה'; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה"^[17] זה חידוש גמור "והאמין בה'" עד כאן מה היה מאמין? ברור שהיה מאמין, היה מאמין באלוקים, בתור אברם, כשעוד לא קיבל את השם אברהם, אברם ,אב לארם, היה מאמין אמתי בייחוד הבורא כבורא. גילוי ה' כה' זה חידוש גמור. עד כי... הסכים להאמין לזה, היה צריך מאמץ, כמה פעמים הקב"ה מחזיר על ההבטחה שהוא מבטיח לו ,כן, והוא מתקשה לקבל את זה מכיוון, כי לפי חוקות הטבע, אברהם לא מוליד, אין לו בן. והוא שומע הבטחה שיהיה לו בן, עד שהבין שההבטחה באה מה' לא מה 'מידת אלוקים'. כי מידת אלוקים זה מידת בורא עולם, משגיח על עולמו דרך חוקות הטבע, אז דרך חוקות הטבע , תחת המזלות האלו לפי שלון המדרש, אין לאברהם בן. עד שמגלה את האמונה בה' למרות חוקות הטבע. אתם תופסים את ההבדל? אז הערך של חידוש האמונה באברהם אבינו זה אמונה בה'.

אבל ה.. מה שמתגלה בעקדת יצחק, נראה את זה אחר-כך , אולי לא כבר הערב, "ויאמר אלוקים..." וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם"^[18] אנחנו חוזרים למידת אלוקים, עם עקדת יצחק " כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה" ^[19] .לא רק אמונה בה' אלא גם יראת אלוקים , זה התהליך של, מה שהגדרתי הערב כמחזור אברהם אב המאמינים, אז מתחיל באמונה בה' אבל הניסיון הסופי זה יראת אלוקים. אפשר אולי להגדיר את זה ככה, אעפ"י שאין לי   מקור למה שאני עתיד לומר "למרות האמונה בה' לא לשכוח יראת באלוקים" יש משנה באבות שדומה קצת לזה, " אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים.." זה אלו מאהבה "... וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם"^[20] אל תשכחו את היראה. זה הניסיון הסופי של אברהם אבינו, שמתגלה כצדיק של יראת אלוקים, זה עקדת יצחק, וכשנגיע נראה את זה ביותר פרטים, זה מובן?

שאלה מהקהל :....בתיה לנצט: גם יצחק לא מוליד עד מועד מסוים, באופן טבעי גם יצחק לא מוליד?

הרב: לא, לזה ,זה , אנחנו נראה בהתחלת פרשת תולדות יש סיבות אחרות לגמרי, הוא.. הקושי ללידת ישראל אחרי יצחק, בא מצד רבקה, "רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם"^[21] . הקליפה של ארם מונעת לידת בנו של יצחק. לכן הוא צריך להתפלל כדי שבנו של יצחק יכול להיוולד. ומה שבא לעולם זה לא בן אחד, היה צריך להיות ישראל, אלא שני תאומים , ומיהו ישראל, זה בין עשיו ליעקב עד יציאת מצרים. כשאנחנו שומעים ביציאת מצרים "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל"^[22], המדרש אומר אז ידענו שיעקב היה הבכור ולא עשיו, זה נושא אחר הסיבה היא אחרת לגמרי.

שאלה מהקהל :....אז איך אפשר להבין את ההתנהגות של אברהם ...

הרב:  כן.. רמזתי על זה, לפי תהליך של תפקוד עולם דרך חוקות העולם, אברם לפני שהיה אברהם, מכיר את עצמו כלא מסוגל, אין לו עתיד, זה סוף תקופה, הוא מכיר את עצמו כסוף תקופה, הוא מכיר את עצמו כבלי ...בלי הסגולה לקיים פרו ורבו, מכיוון שזה סוף תקופה של גלות של עם ישראל באור כשדים בהווה , אז דווקא האברם הזה, שומע הבטחה, אתה תהיה התחלה של תקופה " וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה." ^[23] תארו את ה...

שאלה מהקהל :..תדהמה

הרב:  תמיהה , תדהמה ,תדהמה אוקיי , זה מילה מהפסוק , הוא מכיר את עצמו כסוף עולם והוא מתחיל לשמוע , אתה תהיה ראשית העולם, זה המצב של עם ישראל בגלות, סוף-סוף לפי תפקוד חוקות העולם ,כל עם יש לו התחלה, שיא של ההיסטוריה שלו, אחר-כך ירידה ונעלם מהעולם. כן?

אז זה חוקות העולם על ההיסטוריה של כל עם ועם. אז לפי חוקות העולם, אין עתיד לאברהם, אין עתיד לישראל דאז. ודווקא, אותו ישראל מאז, שומע הבטחות ותקוות לעתיד, אז הוא היה מתקשה לקבל את זה, עד שהפסוק אומר "והאמין בה' " זה חידוש גדול כי כשאנחנו קוראים אותו פסוק "והאמין בה' " אז פשיטא, הוא היה מאמין , הוא לא היה מאמין? במה הוא היה מאמין? זה הוויכוח בין הרמב"ם ורש"י , הרמב"ן סליחה, הרמב"ן ב"נ" ורש"י על אותו פסוק. "והאמין בה' " איזה חידוש יש בזה? לכן אני רוצה לדייק "והאמין בה' " זה, זה החידוש. תפסתם את ההבדל בין אמונה באלוקים, הרבה צדיקים של אומות העולם מאמינים באלוקים כבורא העולם כן, אבל אמונה בה' זה חידוש של עם ישראל. וזה מתחיל באברהם. ה' הוא האלוקים זה החידוש של התורה.

שאלה מהקהל : .איך אברהם כאברם שמע בפסוק כתוב ה' ...

הרב: כן אבל מה אומר הפסוק בפרשת וארא בשמות "וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי ה', לֹא נוֹדַעְתִּי [לָהֶם]." ^[24] ה' נתגלה לאבות כאל שדי, אבל הוא האמין להבטחת ה' שנאמרה כל פעם באל שדי, "הבטחתים" אומר רש"י ^[25] כן? אבל הוא לא היה יודע ...רגע

שאלה מהקהל : זאת לא הייתה השאלה שלי ...

 הרב: רק דקה, רק דקה, אני אגמור, אבל הוא לא היה יודע גילוי ה' ,גילוי ה' למשה רבנו, כן, זה מה שאומר הפסוק, אני חוזר על הפסוק כדי שתבינו את השאלה "וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב"... וארא ..."בְּאֵל שַׁדָּי;" וּשְׁמִי ה'," ..לכן.." לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם." זה מה שאומר הקב"ה למשה . עידן הידיעה לה' מתחילה עם יציאת מצרים , ולכן האבות קיבלו את גילוי ה' כאל שדי. עכשיו מה השאלה שלך?

שאלה מהקהל : אז מכאן השאלה של המדרש ,אם כן מהי חביבה יותר, מצד אחד זה הבטחה מצד אחד... ...

הרב: תשמע, יתכן שאתה מסביר לנו חידוש עצום, אבל תסביר קצת יותר

שאלה מהקהל : טוב שאלתי שאלה מקודם

הרב: לא, לא, לא מה שאמרת עכשיו, תסביר.

שאלה מהקהל : אז מכיוון שאברהם הוא בתהליך של אמונה, עד שהוא יקבל שה' מתגלה אליו, אז השאלה של המדרש עכשיו יש לשנות את אברהם ..או שהצד הראשון ...פחות חביב מהצד השני עד שיתגלה אברהם ...

הרב: טוב עכשיו תפסתי את מה שרצית לומר, כשאמרת שזה מתקשר לשאלה הראשונה שלך : המראה או הרואה כן, טוב, צריך לנסח קצת אחרת, כן, לאמיתו של דבר , לפי השאלה שלך, שהקב"ה לא מגלה פתאום את היעד שלו מכיוון שדווקא פה, יענו כן, יש תהליך של התחדשות של זהות אברהם עד שיהיה מסוגל ליעד.

זה תהליך, זה מתחיל ביציאה מאור כשדים, בפסוק שלנו "אל הארץ אשר אראך" אבל אתה עוד לא מוכן לאותה התגלות ,ולכן אפשר לומר כפי שאתה אמרת וזה חידוש, כן? זה הכוונה של שאלת המדרש "איזוהי חביבה"

בלשון אחרת זה אותו תוכן ,תפסתם את העניין כן? טוב, כן, כן יש לך כאן שאלה.

שאלה מהקהל : מה שהמדרש אומר "איזוהי חביבה" הוא מתכוון חביבה לפני הקב"ה, או חביבה לאברהם..

הרב: כן, לא, להקב"ה , ברור.. זה מובן? אז מיד אחר-כך עכשיו שהבנו את התשובה של המדרש מכיוון שהמקרא מפרש לאיזה ארץ מדובר, ארץ כנען זה כולל כל ארץ כנען, ארץ המוריה זה הר-המוריה ואפשר להגדיר את זה ככה, זה קצת, קצת חידוש כי כל המשמעות של ארץ כנען זו דווקא ארץ המוריה, הר המוריה. כן. זה לא רבי סולומון שאמר את זה קודם .(צוחק )...אז אפשר להמשיך? כן.

טוב ..

אמר רבי יוחנן "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" מארפכי שלך^[26], ארפכיה זה שכונה, סליחה זה..

קהל : סביבה, סביבה ...

הרב: אהה מדינה, מדינה , זה מדינה , מהמדינה שלך , "מארצך" זה המדינה, "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" זו שכונתך, אתם זוכרים? ממולדתך זה ארץ כנען, ולכן הפשט של " מִמּוֹלַדְתְּךָ " ,גם מאור כשדים זה שכונתך, מאיפה שאתה שוכן שמה, אוקיי? זה מובן? [סוף הקלטת]

 

שם במקרא אברם מוגדר כ-אב לארם, עד שנקרא אברהם, הוא מוגדר כאב לכל העולם כולו. שנאמר "... כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ." ^[27]     וזה סוד הגרים, מיד נגיע למדרש השני הערב, אני רוצה להסביר את זה כדי שיהיה ברור: אומות העולם מתיימרים לומר שאברהם אבינו הוא אביהם, מכיוון שכתוב "כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ." יש הרבה גוים שמראים את עצמם כאילו הם בני אברהם אבינו. וזה לא שאלה תיאורטית, המלחמה בין ישמעאל וישראל, מתבססת דווקא על הטעות ההיא , כן? אז ישמעאל הוא בנו של איברהים, לא של אברהם, וזה פשוט להבין כן, כשישמעאל נולד , אברהם היה עוד אברם, ולא היה מהול, כן? נראה את זה במקרא אחר-כך, ולכן הגמרא מסבירה, וזה הלכה, "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם" זה עמים של הגרים שבאים מהמון גוים, ^[28] זה מובן? אנחנו לומדים את זה דווקא מהפרשה שלנו , נראה את זה אחר-כך.

אז "מִבֵּית אָבִיךָ" זה בית אביך , פשוטו כמשמעו, דהיינו בית האבא של אברהם, היה בית גלותי עברי גלותי באור-כשדים, דהיינו ארמי.

הוא היה צריך לנתק את עצמו מהבית אב שלו, זה מובן? טוב אז זה חידוש המדרש, כן, לכאורה זה סותר "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ"^[29] כן, ואנחנו יודעים שאברהם קיים את כיבוד אב ואם, נראה את זה אחר-כך כן? אם יש עוד זמן הערב אפשר לראות את זה, אברהם כיבד.. סליחה כן, קיים את כיבוד אב ואם גבי תרח, אף על פי שתרח היה גוי לגבי אברהם, אברהם כיבד אותו, וזה סימן שאברהם היה יהודי אמתי, אם אפשר לומר, כן? אבל לכאורה זה סותר כן? אבל זה לא סותר, הוא היה צריך לנתק את עצמו, מן הזהות המדומה שהייתה לו באור כשדים, זה מובן? זה הסבר של המדרש, אני חוזר על זה: "אמר רבי יוחנן: לך-לך מארצך", מהמדינה שלך, ארצך זה ארץ כנען, וממולדתך, זה שכונה שלך, מולדתך זה ארץ כנען, ומבית אביך, זו בית אביך.  זה מובן?

שאלה מהקהל : למה אתה אומר שתרח היה גוי? אתה אומר בגלל שלא היה מהול?

הרב: לא..

שאלה מהקהל : הוא בכל זאת עברי נכון?

הרב: לא.., הוא היה מבני בניו של עבר, אבל שהשתמד לזהות הארמית.

שאלה מהקהל : הוא השתמד!?

הרב: ברור! אחר-כך כשנדבר על לבן הארמי, אני יודע באיזה שנה נגיע ללבן הארמי חח.. לבן הארמי שהוא הדוד של יעקב, הוא גוי גמור! כן? צריך קצת.. לאט-לאט נגלה את כל זה כן? הזהות העברית של אברהם יוצאת מגלות ארמית, לכן הזהות של משפחת אברהם הייתה זהות הארמית, ואברהם הוא תחילה לגרים, הוא מגלה את עצמו כעברי, מי היו הארמים? העברים שהשתמדו לאור כשדים, זה מובן? בתלמוד כשאנחנו אומרים שהתבוללו לזהות הכשדית.

ולכן מה אומר המדרש על תרח? הוא היה עובד עבודה זרה, כן? אז.... זו תקופה שצריך לגלות את המשמעות שלה , מאדם הראשון הזהות העברית מתגלית לאט-לאט. סוף-סוף זה מתחיל דרך שם, ואחר כך זה מתגלה דרך עבר, עבר היה צדיק כן? זוכרים את הביטוי של הגמרא^[30] "בישיבת שם ועבר" בישיבת שם היו לומדים מצוות בין אדם למקום, ובישיבת עבר מצוות בין אדם לחברו. זה הדרך ארץ שקדמה לתורה כן?

והזהות העברית לפני אברהם אבינו לא הייתה ב.. לא הייתה גלויה כן, הייתה כמו עובר במעי האנושות, ועובר זה לשון עברי, עבר, כן, זה אותה משמעות זה אותו ביטוי. אז זה מתחיל להתגלות עם אברהם, ולכן צריך להבין שאברהם יצא ממשפחתו כגר ראשון שמתגייר לעבריות שלו שהייתה ..אה איך אומרים את זה. עמוקה ...

שאלה מהקהל : סמויה

הרב: כן.. בתוך תוכן ליבו, ממשפחה של גוים, ומי נשאר גוי מאותה משפחה? קודם כל לוט, חזר לגויות שלו כן? עם ניצוץ של קדושה שאחרי כמה דורות חוזר לנו עם רות, כן? אבל רות באה מגוים גמורים! מואב כן? ואחר כך לבן מאותה משפחה, אין גוי יותר גוי מלבן, כן? זה ברור? זה.. השונא של יעקב, " וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל"^[31] זה.. לפי ההגדה של פסח הוא היה יותר מסוכן מפרעה. "שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל"^[32] צריך לגלות את זה אבל זה אותה משפחה! מאיפה יצא לבן? ממשפחת תרח! מאיפה יצא לוט? ממשפחת תרח! טוב, אחר כך נתייחס לסוד של האימהות שיצאו גם כן, הנשים הצדקניות, יצאו מאותה משפחה אבל זה סוד! זה סוד האימהות, נראה את זה אחר כך , טוב עד כאן זה ברור? כן? לא גמרתי ..כן?

שאלה מהקהל : בתיה לנצט...לכיבוד אב אבל הגדרה שהוא כאילו, כאילו מנתק, אפשר לומר שזו בריאה ? בריאה חדשה?

הרב: זה בריאה.. ברור שאפשר , לא רק שאפשר, הכתוב אומר ...העם נברא זה פסוק

שאלה מהקהל : האב נברא?

הרב:   העם נברא! זה פסוק ^[33]

שאלה מהקהל : העם נברא. מאברהם ...זה מבחינת יש מאין

הרב:   כן... לא.. כן

שאלה מהקהל : כי אצל רבקה נשאר...

הרב:   מבחינת הנשמה זה יש מאין, מבחינת הגוף זה יש מיש , ורק רציתי להוסיף משהו, ש...שכחתי מה הייתה התחלה של השאלה ? כן?

שאלה מהקהל : מבחינת כיבוד אב ואם...

הרב:   כן, למשל " עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ....." ^[34] יעזוב איש את אביו ואת אמו אבלהוא מכבד את אביו, יש כבוד, אין סתירה, אמרת הרגע אחרת. זה מובן כן?

זה אותו מצב, אברהם לפי המסכת חגיגה^[35], מוגדר כתחילה לגרים , ואין סתירה אברהם העברי מזה גר, כן? מה זה גר? מכל מקום אין סתירה, כי המשפחה שלו הגיעה להיות סוף-סוף ארמית, דהיינו מתבוללת לתרבות הכשדית, זה מובן?

שאלה מהקהל : זה בכל זאת תמוה שהם יצאו ארצה כנען...

הרב:   כשאברהם החליט שצריך לשים קץ לגרים , לגיהינום של אור כשדים, וידעו לאן לחזור, לארצם, למי שיש מדרש רבה, יש בעמוד.. תראו את זה ,זה בפרק ה של אותה פרשה, פרשה לט' פרק ה, "רבי עזריה פתח ...את בבל ולא נכפתה....איש לארצו" המדרש מסביר "ונלך איש לארצו", “ויאמר ה' לאברהם לך-לך" ... איש אל ארצו! ארצו האמתית כן? ולכן.. מה?

שאלה מהקהל : ....על מי מדובר?

הרב:   על אברהם! זה פסוק בירמיה , המדרש מסביר את הפסוק בירמיה על אברהם, הפסוק בירמיה יש לו ביטוי כזה "ונלך איש אל ארצו" המדרש מסביר [זה] "ויאמר ה' אל אברהם לך-לך" ... אני חוזר על זה כדי להבהיר את זה, כי לפי ההיסטוריונים, יש איזה מין טעות, של... דורות של היסטוריונים כן? שמדברים על אברהם כאילו הוא איש בבל שהתגייר באופן מסתורי לזהות של ישראל, זה מן ... באופן מאגי , פתאום אנחנו מוצאים שבבלי הופך להיות עברי, הוא היה ממשפחה של עברים מתבוללים לאור כשדים, וחוזר לזהות שלו, זה מאיר את פשט המקראות "ויצאו מאור כשדים, ללכת ארצה כנען" לפני שהקב"ה אמר לאברהם "לך-לך מארצך " זה יוזמה משלהם, יוזמה משלהם, פעם הסברתי, אני לא זוכר אם למדנו את זה השנה, אנחנו רואים אותו מצב עם משה רבנו ביציאה מארץ מצרים.

לפני שום נבואה, המדרש מגדיר את המצב של משה רבנו עד גיל ארבעים כטירון בנבואה, הוא לא שמע שום נבואה, הוא היה טירון בנבואה אומר המדרש, אז הוא מעצמו מחליט לצאת ממצרים, לשים קץ לגלות מצרים ולחזור לארץ ישראל, לפני שהקב"ה התגלה לו ארבעים שנה אחר-כך בשנה.

זה מובן? כן, אז אם כבר הגענו להבהיר את העניין הזה המדרש יהיה יותר פשוט... קודם כל , אחר-כך ...

שאלה מהקהל : ....???

הרב:   רק שאלה אחת, אחר כך שאלה שניה . אחר כך אני שוכח , תתרגלו לזה , אני שוכח פשוט , אז צריך להבין את זה, אף על פי שהחליט את העלייה מאור כשדים לארץ כנען, הוא צריך כמה שנים כדי לגמור עם המצב של עולה חדש , זה ברור, זה התשובה הראשונה, כן אע"פ שכבר החליט, הוא צריך לשמוע את זה, "תנתק את עצמך ממה שאתה רואה עוד קצת או יותר.. פחות או יותר עוד ארצך" התשובה השנייה שאני רגיל להזכיר, זה מה ששמענו מהרב צבי יהודה ז"ל כל פעם שהיינו באים, קבוצת סטודנטים ללימוד בירושלים היה רגיל להתחיל את השיעור הראשון על "שלום עליכם"^[36] הוא היה מסביר בשעתיים מה זה "שלום" מה זה "עליכם" מי אתם כדי שנאמר "שלום עליכם" אז הוא היה שואל סטודנט פלוני, מאיפה אתה בא? אהה אתם זוכרים את זה כן? הוא היה משיב "אני בא ממרוקו" אז הרב היה ממשיך "ולפני זה מאיפה באת?", "ממרוקו !", "לא לפני זה!" , "אה, מספרד. " , "ולפני זה?" , "מספרד!" , עד שהתלמיד היה מבין את השאלה ואמר לו "אני בא מירושלים", והוא אמר לו "אתה חוזר לביתך!" כן? "מה אתה אומר שאתה בא ממרוקו? אתה בא מירושלים, דרך מרוקו, לירושלים" או דרך הונגריה או דרך פולין, זה מובן , ואנחנו היהודים עולים וותיקים או חדשים , אנחנו עדים לאמיתות המדרש הזה: כדי לנתק את הזהות שלנו מהזהות הנוכרייה, צריך מאמץ. נכון? כשאתה פוגש איזה ישראלי, בארץ, מה תהיה השאלה? אתה אשכנזי או ספרדי? אבל אשכנז או ספרד זה גלות! כן? אתה צרפתי? אתה הונגרי? אתה.., הוא יהודי! אבל עד שנעזוב את זה, זה ייקח הרבה-הרבה מאמץ, תפסת?

עכשיו השאלה השנייה.

שאלה מהקהל : למה כתוב ארץ כנען , איך הוא יודע שזה ארץ כנען?

הרב:   לא הבנתי...

שאלה מהקהל : .ארץ כנען זה ארץ שם!

הרב:   אהה.. בינתיים, לא הם היו אנשי תרבות, בינתיים היו יודעים שכנען בא כפולש לארץ שם, זה מה שמגלה המדרש על פסוקים אחרים, כן? "והכנעני אז בארץ" זה לא ארצו , הוא היה אז בארץ, הוא היה פולש, זה במדרש רבה בהתחלת בראשית כן? "כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתּוֹר"^[37] לכן צריך לזכור את זה , אע"פ שכולם ידעו שזה ארץ העברים, פרעה ידע את זה , כנען היה בפלשתינה , אז היו אומרים הפלישתים, חח... כולם יודעים שזה ארץ ישראל . לפי הקבלה יש משמעות עמוקה מיוחדת למושג "ארץ כנען" כשם של ארץ ישראל, אבל זה קבלה , זה משהו אחר, אולי פעם אם אתם רוצים בעוד "ארבעים שנה .....אקוט בדור" חח.. כן..

שאלה מהקהל : .בסוף של פרשת נח, כשהם מתחילים ללכת, ממי היתה היוזמה ללכת?

הרב:   מאברהם.

שאלה מהקהל : .כתוב "ויקח תרח"

הרב:   כן, כדי לייחס כבוד לתרח, לכן, נחזור על פשט הפסוק "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם"^[38] מה זה איתם? אם זה תרח שלקח? איתם זה אברהם ותרח, זה החזקה ועוד אחד, לחרן..סליחה לתרח הפסוק אומר, זה עוד מדרש שמסביר את זה, היוזמה באה מאברהם, והוא החזיר בתשובה את תרח אביו. אנחנו רואים את זה, אנחנו בדור של אברהם, הבנים מחזירים בתשובה את אבותיהם. אבל תרח חזר בתשובה, עד ברית בין הבתרים, ואחר-כך חזר לחרן...

שאלה מהקהל : .חזר בשאלה ..

הרב:   מה?

שאלה מהקהל : .הוא חזר בשאלה ..

הרב:   לא הוא ירד, חח... חח... ויש אומרים ..חח.. ששמה היה הנשיא של הפדרציה הציונית חח חח...כן זה שייך לשאלה שלך זה לא קל, יציאה מאותה גלות, יש הרבה, הרבה, הרבה גלגולים, עד שמגיעים לארץ המוריה.

ורק זה מתחיל את השלב של יצחק אבינו, זה אינו הסוף, צריך להתחיל בשלב השלישי של יעקב, עד שמקבלים את השם ישראל. יש לנו כמה דורות עד...עד כניסת השבת...חח. טוב, אז נחזור חחח...

שאלה מהקהל : .מה הוא מוסיף כאן? ..

הרב:   מה?

שאלה מהקהל : .למה רק בסוף הוא מגלה את המיקום של העקדה[??]

הרב:   כן, מיד נראה את זה, זה, כפי שאמרנו כבר מקודם, לא השאלה פה, אנחנו מגיעים יש הגיון במדרש, אם כן למה כל התהליך הזה? למה לעכב מדרגות, מדרגות עד שנגיע לגילוי... זה מובן? אולי לא הבנתי בדיוק את השאלה שלך..

שאלה מהקהל : . [??]

הרב:   כן,כן .צריך לנתק מדרגות, מדרגות, מהזהות לפי המדינה, מהזהות לפי השכונה, ומהזהות לפי בית אבא.

זה חמור מה שאנחנו שומעים מהמדרש הזה, כדי שיהודי יחזור להיות עברי, צריך ניתוק אחרי ניתוק, להוציא את כל השכבות של הקליפות האלו, בלי להתנגד לאמיתות שהייתה ב.. הגחלת שהייתה בקליפה ההיא, תפסתם את הנושא כן?

אולי במילים יותר פשוטות: מה שקרה לעם היהודי, דרך אלפיים שנה, ששכח שהוא ממוצא עברי. מה שקורה בחברה הישראלית ,הבעיה, לא לשכוח שאנחנו ממוצא יהודי, תפסתם את העניין, כן? היהודים שכחו שהיו ממוצא עברי, עכשיו הסכנה לישראלים היא לשכוח שהם ממוצא יהודי, זה הבעיה של אברהם.

למרות הכול כיבוד אב ואם צריך....

שאלה מהקהל : בתיה לנצט זה דומה במשהו לברכת משה לשבט לוי, שמציינים את לוי שהוא, אני לא זוכרת את לשון הפסוק, שהוא כאילו ניתק ממשפחתו....

הרב:   " הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו..... וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר"^[39] ואת אחיו לא הכיר...זה דומה אבל זה לא אותו נושא.

שאלה מהקהל : זה לא אותו נושא, אבל מצב דומה...

הרב:   זה מצב דומה.

שאלה מהקהל : .....שבט לוי לא מחויב לכיבוד אב ואם?

הרב:   ברור, אבל זה מצב אחר, זה ה ?? של הקדושה בעבריות, זה שבט לוי, זה עוד לא, עד שנגיע ליעקב אבינו, הביטוי של "קדוש יעקב" .....למפרע זה מתגלה שאברהם ויצחק גם כן היו בעולם הקדושה אבל למפרע מיעקב וזה נגלה דווקא בשבט לוי, תראו את זה במוסף של יום הכיפורים, מאדם הראשון עד שבט לוי , אז מתחיל סדר העבודה, אז אנחנו רואים את כל השלבים.

שאלה מהקהל : .....[??]

הרב:   העבריות שלהם תהפוך להיות כנענות

שאלה מהקהל : ..מה היה כל כך טהור ב[??]

הרב:   עקדת יצחק, נראה את זה אחר-כך...חח .. זה קשור כן אבל זה נושא אחרי כמה שלבים.

טוב , הצורה הראשונה שצריך לזכור הערב כן שעברי בלי יהדות זה כנעני.

היהדות זה הקדושה של העברי שנתגלה בגלות, לפי מה שאומר הפסוק "וְהָיָה שְׁאֵרִית ישראל [יַעֲקֹב]" ^[40] , חזרנו כשארית, עזבנו את הקליפות שמה, אבל זה סוד כן? אף אחד לא יכול לדון, רק הקב"ה יודע איך זה מתפקד, אנחנו רואים את התוצאה.

שאלה מהקהל : .כשאומרים עקדת יצחק זה כמו להגיד מסירות נפש?

הרב:   מסירות נפש זה ממד אחד של עקידת יצחק, אבל פה, אולי, בקצרה, זה עוד לא הנושא. הניסיון היה לאברהם, לא ליצחק, "[וְהָאֱלֹהִים,] נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם"^[41] אבל הנסיון של עקדת יצחק זה ליצחק זה לא לאברהם, כן, כל המדרשים מדברים על המידות של אברהם, ויצחק? עד כאן זה יצחק זה לא אברהם בעקדת יצחק, הוא היה בסכנה להיות קרבן, אז למה מגדירים את זה רק כלפי אברהם? מי יודע את התשובה?

שאלה מהקהל : .[??]

הרב:   זה השאלה , כן , הפסוק אומר "וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם" ויצחק המסכן הוא העיקר בכל הפרשה, אין שום רמז! אז אנחנו משבחים את אברהם על אומץ ליבו, "כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו"^[42] ויצחק? שום רמז, אבל, הבנתם את השאלה? התשובה היא פשוטה, לגבי יצחק שהוא ... סליחה ? לגבי יצחק שהוא צדיק של מידת החסד...

שאלה מהקהל : הדין!

הרב:   אז טעיתי ביצחק, על אברהם שהוא צדיק של מידת החסד זה ממש ניסיון, כן ? יצחק הוא צדיק של מידת הדין! הוא מחכה לזה!

צדיק של מידת הדין זה משהו שאי אפשר לתאר, כן, הוא מחכה כמו רבי עקיבא "כל ימיי חיכיתי עד שבא..." ^[43] אז לגבי יצחק זה לא ניסיון , דווקא זה עבודה שלו.

תפסתם את זה , למה דיברנו על זה?

שאלה מהקהל : מסירות נפש..

הרב:   מסירות נפש , טוב, אז אנחנו ממשיכים קצת במדרש.

שאלה מהקהל : אז זה מסירות נפש היא של אברהם או של יצחק?

הרב:   של אברהם! של יצחק אין צריך לומר, זה כל כולו, הוא כל כולו מסירות נפש , אבל מי יכול לתאר את עצמו צדיק כיצחק? כאברהם - טוב, כדי להגיע לזה, אבל כיצחק, זה משהו אחר.

תפסתם את זה? זה קשור למדרש שאומר "בראשונה הקב"ה רצה לברוא את העולם על פי מידת הדין וראה שלא יכול להתקיים, אז זה הכוונה הראשונה של הקב"ה הצדיק של מידת הדין בעולם הזה, אני מדגיש בעולם הזה, זה מידת הדין אבל מה ההבדל? עלמא הדין, (חה חה)זה בארמית ההבדל... תפסתם את זה .. אבל הוא ראה שאי אפשר להתקיים רק יצחק אבינו היה יכול, לכן הוא כל כולו מסירות נפש, זה מובן? טוב, אז עכשיו

[המשך קריאה במדרש]:

 

 

בראשית רבה פרשה לט, ט: אמר רבי יוחנן

"אל הארץ אשר אראך, ולמה לא גלה לו?", עכשיו יש לנו את התשובה "כדי לחבבה בעיניו, וליתן לו שכר על כל פסיעה ופסיעה" זה התשובה, צריך פסיעות, וכל פסיעות, לכל שלב של ניתוק, ושל קרבה ליעד, יש שכר משלו.

וכל אחד נמצא בשלב מיוחד.. מסוים של התהליך. שוב צריך לזכור שכל הסיפור מתחיל ביציאה של אור כשדים, עם אברם, ומסתיים בעקדת יצחק עם אברהם, כשזה הצליח הזהות עובר ליצחק . זה מובן? אבל כל פסיעה ופסיעה כל שלב ושלב יש לו את השכר שלו.

[המשך קריאה במדרש]

"הוא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר ר' יוחנן: "וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק"^[44] מיד אנחנו קופצים, דווקא בעקדת יצחק, מצב דומה "אמר לו: זה יחיד לאמו, וזה יחיד לאמו.  אמר לו: אשר אהבת.  אמר לו: ואית תחומין במעיא?! " ויש תחומים במעיים..."אשר אהבת" ?...יש עוד מדרש אחר בגרסה אחרת "זה בכור לאמו ,וזה בכור לאמו" אני אוהב את זה ואני אוהב את זה , אתם רואים שזה הבעיה שלנו עם שלום-עכשיו וכל ה... חחח "אמר לו: את יצחק. 
"ולמה לא גלה לו " מיד , זה אותה שאלה "כדי לחבבו בעיניו, ולתן לו שכר על כל דבור" [ודבור] עד כאן זה ברור. כן?

שאלה מהקהל : [??]..

הרב:   שיהיה חביב עליו

שאלה מהקהל : [??]..

הרב:   חח אני לא הבנתי את השאלה

שאלה מהקהל : [??]..

הרב:   כן, כי היה אוהב את ישמעאל, תחזרו על הפסוקים, הנטייה של אברהם לישמעאל. וזה הצרה שלנו בבחירות האלו כן? ...חחח ועד שאברהם אבינו, זה התחלת הזהות שלנו כן, אבל נגלה שהחביב זה לא ישמעאל אלא יצחק אעפ"י שהוא גם כן גם אהוב, אבל יש לו ברכות משלו, זה משהו אחר, כן "בֶּאֱרֹת חֵמָר"^[45] ועכשיו קוראים לזה נפט...כן, זה הברכות שלו...חחח

שאלה מהקהל : [??].......כי גם על אור כשדים כתוב "לחבבו"...

הרב:   אתה יכול להקיש מזה לזה, זה העיקרון של המדרש, זה לא קל לנתק את עצמו מאור כשדים כפי שאמרנו, הנה יש פסוק מלא על זה." וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן"^[46] מי יכול לתאר לעצמו שעליה מאור כשדים לארץ כנען זה דבר קל? זה מובן? למשל, אני למדתי את זה על יציאת מצרים, על העניין של יציאת מצרים, אנחנו מתייחסים למצרים של פרעה כפרימיטיביים, ברבריים, זה היה קל לצאת ממצרים , לצאת מהברבריות , מן תרבות שכזו, אבל היו ענקים בתרבות האנושית , התרבות המצרית דאז, היה משהו ענקי! זה מובן? כן. טוב עכשיו זה המצב גם באמריקה, זה קשה מאוד ליהודי אמריקאי לעזוב את אמריקה, מכיוון שאמריקה זה מצרים של היום. כן, זה לא סתם. אז גם כן, אור כשדים היה התרבות של אותו דור, של אותה תקופה. וצריך הרבה-הרבה זמן כדי ... דורות, כדי שצאצאי אברהם אבינו ייצאו מהקליפה של הגלות של אור כשדים, עד שמגיעים ל עבדות של המקדש זה מה שצריך להגיע

שאלה מהקהל : [??].......הדמות המרכזית בעקדת יצחק זה יצחק, גדולתו של יצחק, ויצחק עוד לא בקדושה? כיוון שאמרת פה...

הרב:   כן אני אמרתי שלמפרע זה נקרא קדושה, העניין של הקדושה כשנגיע ליעקב , למפרע זה נקרא קדושה, כי מידת החסד לחוד, לחוד! מנותקת מאיחוד המידות זה מידה מוחלטת, זה מידה מן המידות אבל זה לא קדושה. מידת הדין לחוד זה שוב אותו דבר, מידה מן המידות, אמתית , אבל זה לא קדושה. קדושה זה איחוד המידות, אז למפרע, כשאיחוד המידות מתגלה אז זה למפרע, אנחנו מגלים שמידתו של יצחק הייתה שייכת לקדושה.

שאלה מהקהל : [??].......לא, לא מבין...

הרב:   אני רק מוסיף מילה על המדרש "כדי לחבבו " -יותר מישמעאל, ...זה פשוט

"את בנך" - גם הוא בנו, "אשר אהבת" - גם הוא אוהב, "את יצחק" .

אז רק בסוף מתגלה לאברהם שיצחק הוא היעד, אז הקושי שלנו , זה בשבילנו זה פשיטא אחרי, אחרי כל כך זמן, אנחנו יודעים שיטה שהקב"ה בוחר בנו ולא בהם, כן, זה פשיטא אבל לאברהם זה לא פשיטא.

שאלה מהקהל : הוא קיווה שהוא יבין

הרב:   הוא עזר לו להבין, עד עכשיו רק שרה מבינה את זה. ולכן הקב"ה צריך לומר לאברהם "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ"^[47] דווקא על אותו עניין, שרה מבינה את זה.

שאלה מהקהל : אם הוא היה אומר לו, קח את יצחק

הרב:   לא, שכחנו כבר מה שלמדנו, יש פסיעות-פסיעות, יש מדרגות-מדרגות, יש שלבים, צריך להגיע עד הגילוי הזה

שאלה מהקהל : הוא מחכה, הוא מחכה שיהיה מוכן לזה

הרב:   ועוזר לו..

שאלה מהקהל : הוא עוזר לו

הרב:   הוא מגלה לו ש, מה צריך להבין. טוב תשמע, אנחנו חיים את אותו מצב, היהודים יודעים את זה, שארץ ישראל שייכת ליהודים, ואנחנו באותה בעיה: צריך לגלות את זה אעפ"י שיודעים את זה. כולם יודעים את זה, גם ישמעאל יודע את זה, אבל צריך לגלות את זה, כדי להגיע להאמין בזה. זה אותו תהליך. שיצחק הוא יצחק, ולא ישמעאל, אעפ"י שישמעאל הוא בנו, אעפ"י שהוא אוהב אותו, ושישמעאל יש לו ברכות משלו, לפי התורה, לא לפי ה.. לא לפי המתקדמת, לפי התורה. אבל זה... מה?

שאלה מהקהל : לפי מה שאומרת שרה, יש שני ביטויים, עם בני , עם יצחק

הרב:   גם כן, גם כן, אעפ"י שלפי הפשט אז יש, הסתירה זה בין ישמעאל שהיה "מצחק" לבין "יצחק" לשון עתיד, מצחק-לשון הווה, יצחק-לשון עתיד. ישמעאל נקרא מצחק בהווה, ו.. זהו, הבן האמתי של שרה הוא יצחק בעתיד, בלשון עתיד, כן זה הדיון. אז נמשיך, זה מובן? אולי דרך השאלות שלך, כדאי להבין את זה. בשבילנו אנחנו קוראים ספר. כאילו הכול מובן מאליו אבל הספר מגלה לנו שצריך ללחום כדי לגלות את הודאות של ה.. של כל שלב ושלב. אז ,בלי שום צרה, זה תהליך ממושך וקשה מאוד מאברם, להיות אברהם, לפי הסוכנות צריך שלוש שנים, כדי להיות עולה ותיק, אבל לפי התורה צריך דורות חחח.

אז נמשיך     "ליתן לו שכר על כל דבור ודבור דאמר רב הונא משם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי משהה הקדוש ברוך הוא ומתלה עיניהם של צדיקים ואח"כ הוא מגלה להם טעמו של דבר כך "אל הארץ אשר אראך"... "על אחד ההרים אשר אומר אליך" וִּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ " ^[48] " קוּם צֵא אֶל-הַבִּקְעָה, וְשָׁם, אֲדַבֵּר אוֹתָךְ"^[49]   ,כמה פסוקים שמורים על זה, יש תהליך, עד שמגיעים ליעד הסופי. ו"סוף מעשה במחשבה תחילה"^[50] אבל בסוף זה במעשה, בתחילה זה רק במחשבה, אז הכוונה אל ארץ המוריה הייתה כבר בלך-לך אל הארץ אשר אראך. אבל במעשה צריך תהליך עד שזה מתגלה, והרב צבי יהודה ז"ל היה רגיל לומר "בכול יש מדרגות, וגם בקדושה יש מדרגות" צדיק - מאיזה מדרגה, ואותו צדיק עולה ממדרגה למדרגה, זה מובן כן?

שאלה מהקהל : מה אנחנו אומרים את הביטוי, במעבר בפסוקים האלה...מה הם..

הרב:   זה דוגמאות אחרים

שאלה מהקהל : אחרות...

הרב:   אחרות, ביונה, ביחזקאל, שיש איזה מסר , רק בסוף התהליך, המסר יתגלה לך. למשל הפסוק האחרון "קום צא אל הבקעה ושם אדבר אֹתְךָ":   למה לא פה? למה צריך להגיע שמה? זה תהליך

שאלה מהקהל : זאת אומרת אם היה אומר, אם היה כתוב "פה לך-לך אל הארץ שאתה פה" הוא לא מסוגל לעשות את זה?

הרב:   יפה, ברור, זה היה בלתי אפשרי , באור כשדים, בהתחלה הוא היה טירון בעבריות ,בנבואה , מיד אם היה שומע "אתה יודע מה זה הגורל שלך? המעלה שלך? עקדת יצחק" הוא היה נשאר באור כשדים, אולי. זה ברור .

שאלה מהקהל : [??] זה דומה למאמרות בבריאת העולם?

הרב:   זה מקביל, זה דומה זה לא אותו נושא, אבל ישנה משנה באבות " ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד" ^[51] זה מקביל כן ,אלא כדי לתת... "ליתן שכר טוב לצדיקים" זה מקביל כן, שמה זה נושא אחר, לפי המהר"ל זה דווקא נושא הקדושה שמתגלה רק בסוף, רק במדרגה העשירית.

שאלה מהקהל : מה זה העניין של השכר? "ליתן לו שכר על כל דבור ודבור"

הרב:   אז, זה העניין של השכר, זה נושא רחב זה נושא אחר, "ודע, מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא." ^[52] אבל יש שכר, לצדיקים השכר הוא מתן, ויש לכאורה סתירה בין המושגים: זה מתנה או זה שכר? אם זה שכר, מגיע לו, אז למה אתה קורא לזה מתן? אבל בשביל הצדיקים ,לקבל שכר זה מתנה.אבל שכר יש, זה השכר בזהות, בכל מדרגה של ההתגלות של ההולדה, של התולדה של העובר הזה יש שכר בזהות, לכן אי אפשר לקפוץ מן המדרגה התחתונה למדרגה העליונה, לכל מדרגה יש הזכות השייך לאותה מדרגה, השכר השייך לאותה המדרגה אבל השכר של הצדיקים זה בזהות, זה לא באוצר של ה...תפסתם את זה?

שאלה מהקהל : הקב"ה רוצה לתת שכר לאברהם על כל דבר, למה הוא גילה לו שזה יצחק? למה אתה אומר לו שזה יצחק? היה אומר לו שייקח את בנו, ורק בסוף היה מגלה לו שזה יצחק. היה מקבל עוד שכר.

הרב:   כן, כן, זה אותו דבר, אין שאלה. זה אותו דבר, אתה מסביר את הפסוק, זה המדרגות, בכל מדרגה הוא מתעכב, כן? אפשר להסביר את זה ככה, אעפ"י שזה לא הפשט האמתי , הוא אומר לו קודם כל "קח את בנך", אחרי הרבה זמן יהיה על המדרגה את יחידך . טוב אז זה הקטע הראשון , עכשיו זה ברור כן?

אז ניקח מיד את הקטע השני, ו...כמה זמן נשאר? לא נישאר זמן!

שאלה מהקהל : שתי דקות.

הרב:   לא, אז אני מעדיף שתיקחו את הדפים, כן, ותלמדו כבר את הפשט, ונראה את זה בשבוע הבא. אז יש לכם פה את המדרש ד' ,ועל ,עוד דקה... על הפסוק " ואֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" ^[53] כן? מה אומר המדרש על זה? ומה אומר הזוהר על זה? אז כל אחד ייקח דף [??]

אז השיעור בצרפתית יהיה ביום רביעי בשש ורבע.[סוף קלטת]

 

 

הערות

^[1] בראשית, פרק יב' פסוק א'

^[2] סוף פרשת נוח [דוד כהן]

^[3] בראשית, פרק יא' פסוק לא'

^[4] בראשית, פרק כב' פסוק יג'

^[5] יציאה ללכת של תרח [דוד כהן]

^[6] מלאכי, פרק ג' פסוק כב'

^[7] עיוורים

^[8] יחזקאל, מופיע הרבה...

^[9] לא מצאתי [דוד כהן]

^[10] ירושלמי, דף ז,ב פרק א הלכה ח

^[11] בבלי, ראש השנה כה, ע"ב

^[12] בבלי, נדרים כ, ע"א

^[13] בראשית, פרק יא' פסוק לא'

^[14] בראשית, פרק יד' פסוק יג'

^[15] בראשית רבה,סדר לך-לך פרשה ל"ט, ט'

^[16] בראשית,פרק מ', פסוק טו'

^[17] בראשית,פרק טו', פסוק ו'

^[18] בראשית,פרק כב', פסוק א'

^[19] בראשית,פרק כב', פסוק יב'

^[20] משנה מסכת אבות, פרק א', משנה ג'

^[21] בראשית,פרק כה', פסוק כ'

^[22] שמות,פרק ד', פסוק כב'

^[23] בראשית,פרק יב', פסוק ג'

^[24] שמות,פרק ו', פסוק ג'

^[25] רש"י  [שם] : וארא. אל האבות: באל שדי. הבטחתים הבטחות, ובכולן אמרתי להם אני אל שדי: ושמי ה' לא נודעתי להם. לא הודעתי אין כתיב כאן, אלא לא נודעתי, לא נכרתי להם במדת אמיתית שלי - שעליה נקרא שמי ה', נאמן לאמת דברי, שהרי הבטחתים - ולא קיימתי

^[26] בראשית רבה,סדר לך-לך פרשה ל"ט, פסוק ט'

^[27] בראשית,פרק יז', פסוק ה'

^[28] כמה מקורות ... תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים פרק א דף סד טור א / הלכה ד,

תוספתא מסכת ברכות פרק א הלכה יב,

ברכות דף יג עמוד א, ו- מסכת שבת דף קה עמוד א.

^[29] שמות כ' י"ב.

^[30] בבלי,מסכת מגילה יז, ע"א

^[31] הגדה של פסח, מגיד,"צא ולמד"

^[32] שם

^[33] תהלים קב , יט : "תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ"

^[34] בראשית, פרק ב', פסוק כד'

^[35] בבלי, חגיגה, פרק א', דף ג', ע"א

^[36]   הפיוט מבוסס על אגדת חז"ל בתלמוד הבבלי, מסכת שבת קיט ע"ב.

^[37] דברים פרק ב', פסוק כג'

^[38] בראשית, פרק יא' פסוק לא'

^[39] דברים, פרק לג' פסוק ט'

^[40] מיכה, פרק ה' פסוק ו'

^[41] בראשית, פרק כב' פסוק א'

^[42] תפילת שחרית לימות החול-פרשת העקידה

^[43] תלמוד בבלי,מסכת ברכות דף סא ע"א :

בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה - זמן קרית שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים . אמרו לו תלמידיו: רבינו! עד כאן!? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך; אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו! ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?

^[44] בראשית פרק כב' פסוק ב'

 

^[45] בראשית פרק יד' פסוק י'

^[46] בראשית, פרק יא' פסוק לא'

^[47] בראשית פרק כא', פסוק יב'

^[48] יונה, פרק ג' פסוק ב'

^[49] יחזקאל, פרק ג', פסוק כב'

^[50] מתוך הפיוט לכה דודי של שלמה אלקבץ

וגם ביטוי נמצא בתקופה קדומה מלכה דודי ,בכוזרי של רבי יהודה הלוי, מאמר ג אות עג :תחילת המחשבה/הכוונה סוף המעשה.

^[51] משנה, מסכת אבות פרק ה', א'

^[52] משנה מסכת אבות פרק ב' , טז'

^[53] בראשית, פרק יב' פסוק ה'