ארכיון שיעורים

archionup1

logo arc

תמלול השיעור

 

תמלול, כותרות, ומקורות: דוד כהן

 

 

 

שיעור 3

[ הדקות הראשונות של תחילת השיעור כנראה לא הוקלטו, הרב פותח עם ספר מבוא התלמוד שמודפס בסוף מסכת ברכות שבתלמוד הבבלי]

תכלית בריאת העולם

הרב:   טוב... distribue a tous le monde [1]..כן

זהו בשיעור הקודם הגענו לפסוק י"א בפרק י"ב , אולי כדאי לחזור על הפסקה, ומיד נמשיך, אז נתחיל בפסוק י' "וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם," ואם אני זוכר למדנו את ההבדל בין לגור ולדור באותו הקשר כן? טוב, "כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.[ י"א] וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ" זה היה נושא של המדרש הקודם, מכיוון זה היה לפני שבועיים כן, אז אני לא זוכר אם נשארו שאלות על זה?

והדיוק של המדרש היה על " הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי" האם לא ידע לפני זה , הם היו בגיל מבוגר מאוד , כל זה למדנו כבר, כן? לא נשאר שאלות על זה ? [י"ב] " וְהָיָה, כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.  [י"ג] אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ--לְמַעַן יִיטַב-לך בעבורך" סליחה " לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ." אם אני זוכר היטב הגענו עד לנקודה ההיא, אז נחזור להתחלה של הדף שלכם ,יש סוף של מדרש. לא נלמד את כולו אלא רק השורות האחרונות, של הקטע הראשון למעלה מהדף במדרש רבה. "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ " סליחה לא לא נתחיל בשורה השלישית לפני הסוף. אין לכם דפים? אז תיקחו לכל הפחות ספרים.

Hanna, donnes leur des Bereshit s’il en reste, sinon, sinon tu leur donnes des tanachim . [2]

יש עוד דפים? זהו! אברהם היה עיקר מכיוון שבפסוק הוא הנושא "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה " מהתחלת הפרק אברהם הוא הנושא של כל העניין. "וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה" ואנחנו מבינים שהוא לקח את שרה אתו, זה מתברר מיד "וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ," אבל כך מדייק המדרש, אברהם היה עיקר דכתיב "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ" מהתחלת העניין, כן, "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ" זה מ.. כשהוא יצא מאור כשדים כבר,כן , אז הוא היה עיקר של כל התהליך הזה , כן , אבל בכל זאת הוא אומר "אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ--לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ" עשה עצמו טפילה דהיינו, פה יש לפי המדרש , נושא שצריך להדגיש אותו, איזה מין שינוי של חשיבות היחסית בין אברהם ושרה, לפני שנראה מה אומר המדרש. צריך להבין את זה, בכל התהליך של התולדות שהתורה מספרת לנו בחיי האבות , בסיפורים של חיי האבות, היעד זה להגיע לזהות של ישראל. הזהות של ישראל בסוגריים , ישראל כשם שסוף-סוף יעקב קיבל, כשם לעם שייצא ממנו ושיקבל את התורה, כי כל הסיפורים האלו זה הקדמה לתורה כתורה, לתורה כספר של המצוות .מי מקבל את התורה זה ישראל , אז מהתחלת הסדר הסיפורים , למעשה מאדם הראשון , למעשה לפי המדרש מבריאת העולם, העולם נברא כדי שישראל יקבלו את התורה , זה נושא של המדרש, ואפשר ללמוד אותו לגופו. אבל נניח שהכול הובן , שכבר למדנו את זה, אני לא זוכר אם למדנו את זה באותה מסגרת אבל המקורות הם ברורים, כן, כששואלים את השאלה, לכאורה פילוסופית אבל זה שאלה של הבנה במקרא, כן, "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" מהו היעד של הבריאה? מיד מהתחלה, לפי תוכן כל המקרא, מהתחלה עד הסוף, אז מתברר שיש איזה יעד. מהו היעד? זה מעמד הר סיני. זה למדנו , ההקשר בזה בלך-לך מאור כשדים, המשמעות של לך-לך מאור כשדים זה מתגלה בלך-לך אל הר המוריה. כן? ויש הרבה מקורות במדרש שהיעד של בראשית " בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" מוצא את משמעותו במעמד הר-סיני . אולי בקצרה אני אזכיר את הפירוש של בעל הטורים[3] ,כדאי, זה עוד דוגמא של השיטה של המדרש. אני לא יודע אם אתם רגילים ללמוד את בעל הטורים , אבל כדאי לפעמים לראות איך הוא מאיר לפי השיטה שלו, והשיטה שלו זה נושא בפני עצמו, הוא מאיר את תוכן המדרשים דרך נוטריקון, דרך גימטרייה, דרך איזה רמז לפי צורת הסגנון של הדברים, כן? אז יש לו מיד בהתחלת פירושו איזה דיוק ששייך לנושא שלנו, מהו היעד של " בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" אז מביא את הנוטריקון , נוטריקון, בראשונה, התחיל לכתוב, לא צריך , בראשונה ,בראשית נוטריקון: "ב" בראשונה "ר" ראה "א" אלוקים "ש" שיקבלו "י" ישראל "ת" תורה. "בראשונה ראה אלוקים שיקבלו ישראל תורה" ולכן לפי המדרש, עכשיו אנחנו במסגרת המדרש, עולם המדרש, כן, וכל השאלות צריכות להיות שייכות לנושא כפרשנות המדרשים ולכאורה אפשר לומר, זה סתם משחק מילים, כן, זה הגאווה של עם ישראל, שבשבילו נברא העולם, זה הגאווה של הדתיים בישראל שבשביל מעמד הר סיני.. חח.. נברא ישראל שבשבילו נברא העולם. אז מהו התוכן של הדיוק הזה של בעל הטורים? אם יש משמעות להיסטוריה של העולם אנחנו צריכים למצוא אותה באיזה שהוא תהליך של התפתחות ההיסטוריה שנותן משמעות לבריאה עצמה. אז בשביל איזשהו ישראל שיקבל את התורה שהיא נותנת את הערך של בריאת העולם, וכל זה, זה אותו נושא, כן, אז סוף-סוף אנחנו מבינים שיש סיבה, שיש עילה, שיש תכלית, יעד לבריאת העולם. התשובה שייכת לשאלה, צריך להבין את השאלה, האם יש איזה משמעות למציאות של העולם שלנו? לפי הקטגוריות של המקרא, זה העולם נברא, יש לו בורא, לכן צריך להבין איפה אנחנו יכולים למצוא את המשמעות של יעד הבורא? טוב, אף אחד לא נמצא בסוד הבורא, אבל מכיוון שהעולם קיים, זה סימן שיש איזה סיבה, איזה יעד שמסביר את.., אם אנחנו מניחים הנחה שיש משמעות של העולם, אותה המשמעות. זה למשל המדרש שאומר שכשברא את העולם הקב"ה היה מסתכל בתורה ובורא את העולם, אתם זוכרים זה בהתחלת מדרש רבה גם כן.

האם ישראל חייב להיות ישראל?

טוב, פה אני רוצה רק לדייק את הדוגמא ההיא, זה לא אומר שיש החלטה קדומה, איך אומרים את זה בעברית ... הכרחיות, שישראל יהיה ישראל וזה רק ישראל שיש לו את הסגולה לקבל את התורה. הדיוק של בעל הטורים יש לו משמעות יותר עמוקה מזה, "בראשונה ראה אלוקים שיקבלו ישראל את תורה", אנחנו עוד לא יודעים מי זה ישראל. לכן בא הסיפור כדי לגלות מיהו הישראל ההוא שבשבילו נברא העולם. וסוף-סוף, יש התחלת ההסבר באברהם ואחר-כך השלב של יצחק ואחר-כך השלב של יעקב, בירור הזהות העברית, כשיעקב מגיע למדרגה שהיא מסוגלת, ראויה לשם ישראל, אז אנחנו יודעים שעכשיו יש כתובת. יעקב הוא ישראל. מזה צריך ללמוד לפי דעתי אעפ"י שיש מחלוקת בין החכמים, שמאדם הראשון מעיקרא, כל אומה ואומה הייתה יכולה לכאורה להיות ישראל, מה קרה, וזה בלתי הפיך, שמאדם הראשון עד שם, עבר, אברהם, יעקב, זה אותה אומה שהיא ישראל. זה מובן עד עכשיו? כן? טוב ולכן כשבעל הטורים אומר "בראשונה ראה אלוקים שיקבלו ישראל תורה" זה התחלת ההסבר למה יש בסיס לבריאת העולם, למה יש משמעות לאותו עולם מכיוון שזה בטוח שאיזה שהוא ישראל יקבל את התורה שהיא נותנת את הערך, את המשמעות לעולם. כן. אתם זוכרים את ההתחלה של פירושו של רש"י גם כן, כשהוא מפרש את המילה בראשית לפי הדרש, לפי המדרש, אז הוא מסביר שלמילה בראשית אין פשט, באותו פסוק, וצריך לפרש אותה לפי מה שמסביר המדרש, אין ראשית אלא תורה ואין ראשית אלא ישראל[4], לכן פה יש נושא מה קודם למה? מה יותר חשוב למה ,ישראל או התורה? זה נושא אחר אבל מכל מקום אנחנו לומדים מזה, שישראל הוא ישראל של התורה , והתורה היא התורה של ישראל. אז מה שאומר בעל הטורים, לא שהקב"ה ברא עולם עם כמה מיני צורות אדם אחד מהם מלכתחילה באופן הכרחי הוא ישראל ולא השאר וה'ישראל' ההוא מקבל את התורה ולא השאר, את התורה ולא השאר, זה עניין אחר לגמרי. צריך להבין את זה ככה, שלבים-שלבים, בראשונה ראה הקב"ה שאיזה אדם, בן אדם, יקבל את התורה, והתורה מספרת מיהו הבן אדם הזה שזכה להגיע לאותה מדרגה שנקראת ישראל ואז התורה ניתנה לעולם ואז יש משמעות לעולם וזה בלתי הפיך, ממעמד הר סיני, זה מובן? כן? עם ישראל נולד כיעקב, בן יצחק, בן אברהם, בן עבר, בן שם, בן נוח, בן אדם. כן, ואותו יעקב זכה לאותה סגולה שנקראת ישראל ושהיא סגולת התורה. שהיא התורה המשמעות, התכלית של בריאת העולם. מכיוון שיש כבר זהות מוגדרת, ישראל, אעפ"י שלאמיתו של דבר, זה המושג אולי הכי קשה להגדיר, ישראל, מיהו ישראל? ומכל מקום, עכשיו יש כתובת. מיהו ישראל זה עם צאצאי יעקב כשזוכה לממדים של תורה וארץ, הוא ישראל. זה עוד דיוק בתוך הדיוקים, זה למדנו פעם את זה, זה דיוק של הבן איש חי כן, אנחנו לומדים, סליחה ,בפרשת וישלח, כן בבן איש חי , אנחנו נולדים כיעקב, כשיעקב מקבל את הממד של התורה זה משה רבנו, של הארץ זה דוד המלך, אז הוא נקרא ישראל. זה תוכן המדרשים השייכים לסיפור חיי יעקב אם נגיע לאותו שלב בעוד כמה שנים אני לא יודע ..חח.. אז וכך הוא מסביר הבן איש חי, אני מזכיר לכם, הגימטרייה של יעקב זה? כמה זה עולה הגימטרייה של יעקב? 182 , הגימטרייה של משה: 345, גימטרייה של דוד: 14 אם אני זוכר כן? אז סה"כ זה גימטרייה של ישראל[5], הממדים של הזהות הנקראת ישראל, זה יעקב העם, משה התורה, ודוד הארץ. טוב זה מובן, כן. ולכן זה יעקב עם התנאים של משה ודוד שנקרא ישראל, לכן יש כתובת לכל מי, כל מי שרוצה להיות ישראל יודע את הכתובת, אפשר להיכנס לישראל, ומעניין מאוד, זה מה שלמדנו במדרשים הקודמים, שבהתחלת סיפורי חיי אברהם יש העניין של הגרים, "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" אתם זוכרים? אבל יש, יש , איך אומרים? המשפטנים, יש תנאים יורידים [-Juridiquesחוקיים] לזה, יש, מגדירים את זה גיור כהלכה, יתכן, ושמה למדנו, שהנושא הוא לא כל כך פשוט מכיוון שבהמשך ההיסטוריה שלנו בגלות שכחנו שלפי התורה, לפי ההלכה, לפי ההלכה היו כמה מדרגות של גרים. למשל , יש דיוק חשוב מאוד על הפסוק הזה "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" שאולי ניקח את הפסוק שזה היה גיור בלי ברית מילה, מכיוון שעוד אברהם אבינו בעצמו לא קיבל את המצווה של הברית מילה זה מן מדרגה של גיור.

אולי נחזור לאותו פסוק כדי לראות את הדיוק הזה אחר-כך, אני חוזר על ההבדל של מדרגות, של רמות בין מידתו של אברהם, מידתו של שרה, בחיפוש הזה שמתחיל מהתחלת סיפור חיי האבות של הזהות ישראל. ואני אחר-כך אחזור לזה. זה הנושא הראשון במדרש שלנו, אז נחזור קצת .

רק דקה... כן , פסוק ה' בפרק י"ב , ונראה מה רש"י מה הוא אומר... כן פסוק ה' באותו פרק כן, בפרק י"ב.

אז חוזרים לזה: " וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן;"[6] זה רמז לגרים שהיו. אברהם היה מגייר אנשים ושרה הייתה מגיירת נשים , בכל זאת תזכרו את זה , זה מן רמה של גיור, עכשיו כן, למדנו את זה בשיעור הקודם, עכשיו אנחנו יודעים רק את ההגדרה של "גר צדק", כן, אבל היו כמה סוגים, היו כמה, יתכן שאם נחזור לתורה האמתית, הרבה בעיות, לכאורה פוליטיות, ימצאו פתרונם לפי התורה.

אז מה אומר רש"י " הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרן "שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים ושרי מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאילו עשאו...עשאו" זה מה שלמדנו לפני חודש, אם אני.. או לפני הנסיעה שלי אם אני זוכר.. אבל למדנו את זה ,כן? במקום הנדרש, "לכך כתיב אשר עשו. " ולא אשר.. מה אמרנו? אשר... ?

שאלה מהקהל :   ... ??

הרב : לא, לא, לא, מכיוון שאנחנו מבינים לפי המדרש ש"אשר עשו" זה סימן שגיירו אותם אז המדרש לומד שמי שמלמד תורה לחברו כאילו עשאו[7] ולכן זה אשר המילה היא עשאו ולא ?

שאלה מהקהל :   בראו?

הרב : לא, לא, זה עניין של מושגים של קבלה, זה לא העניין פה, אתה מבין את ההבדל כן? זה לא העניין פה.

אשר היו איתם, או אשר קנו, מכיוון שרכשו זה כבר נאמר. כן? נמשיך ברש"י ותראו מיד.

"ופשוטו של מקרא, עבדים" לעשות נפש בלשון של המקרא, זה לקנות עבדים. את הרכוש, זה הדמים, והנפש, זה הנפש. את הרכוש רכשו, הנפש עשו, אבל לפי פשט המקרא, זה דיוק של רש"י לפי פשוטו, זה העבדים והשפחות. המדרש מסביר שזה הגרים, שאלו הגרים, אתם תופסים את ההבדל? כן, אז השאלה על רש"י זה למה התחיל במדרש ולא בפשט? אני חוזר על זה: פשוטו של מקרא –עבדים ושפחות שקנו - זה מה שחיפשתי 'שקנו' - ,כן, "להם, כמו עשה את כל הכבוד הזה" [שם ל"א, א'] "וישראל עושה חיל [במדבר כ"ד, י"ח] לשון קונה וכונס", כן? אז לפי הפשט את כל רכושם אשר רכשו, המילה רכוש יש לה חשיבות רבה, כן, היעד של הזהות הנקראת ישראל וזה מתחיל באברהם, זה לכנס את הרכוש שנמצא מחוץ למקום הקדושה. איפה יש אותו רכוש אז אברהם צריך ללכת, כדי להציל אותו. זה סוד הרכוש, כן, ואתם זוכרים, ביציאת מצרים, את ההבטחה לאברהם "ואַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" [8] , מה למדנו ? מה אנחנו לומדים לפי המקורות על זה? למה היה צריך להבטיח לאברהם שאחרי השעבוד של מצרים, הגלות שנהפכה לשעבוד, מכיוון שהמצרים אינם מלאכים. כבר כמה דורות עם ישראל רצה להיות במצרים אבל להישאר שונים מהמצרים, אז זה גורם את השנאה של המצרים , ולכן וזה הצרה של הגלות , זה מתחיל בכבוד, וזה מסתיים בשעבוד, כן, מכיוון שהגויים אינם מלאכים, וצריך להבין את זה. הגויים הם בני-אדם! ולכן יש איזה מצב שגורם שסתם גלות תיהפך לשעבוד. זה מה שקרה במצרים, באופן מצומצם מאוד, הפסוק, אני מתכוון להסבר של הרמב"ם בשמונה פרקים, באופן, בתמצית, הפסוק אומר מיד לאברהם "וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם-" מדרגות של שעבוד " -אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה"[9] , טוב זה נושא לחוד , אבל מכיוון שבנושא אחר בחיי אברהם, הוא עזב איזה רכוש, כשאמר למלך סדום "וְהָרְכֻשׁ קַח-לָךְ"[10] אתם זוכרים את זה? , כן, שלא יאמרו, לא, שלא תאמר "וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם"[11] ויש הסבר שההבטחה מכיוון שההבטחה לאברהם זה ויהיה ברכה שהקב"ה יברך את אברהם, אבל שהברכה לא תבוא מהגויים אלא מהקב"ה, זה מידה מופרזת של חסד אברהם. זה ההסבר של המהר"ל ,כן, היה צריך לקחת את אותו רכוש כדי להציל אותו, לקדש אותו, כן, כי זה התפקיד של אותה זהות שנקראת ישראל, וזה מתחיל באברהם כפי שאמרנו, כן? אז מכיוון שאברהם עזב את הרכוש, הרכוש נפל איפה שנפל, ולכן גזירה על צאצאי אברהם להיות בגלות איפה שהרכוש נפל כדי להוציא אותו מהטומאה. "ואַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", אתם רואים את הקשר, כן? ופה כתוב רכוש 'מלא' , לא לפי הקבלה יש פה איזה סוד , הרכוש הזה היה לו חשיבות רבה מאוד, זה רכוש כתוב ב "ויו" כן, כתוב במקרא אם אתם רוצים, ברוב המקומות רכוש כתוב בלי "ויו" אבל פה זה רכוש מלא, אני רק רוצה לציין , עם ישראל הוציא ממצרים ערכים מכל המדרגות, כן, מאותם הערכים בנו את הכלים לקדושה של הקדושה של עם ישראל. יש במדרשים שתי שיטות, מאיפה לקחו את כל הכלים כדי לבנות, כדי לבנות את המשכן, כן, השיטה הראשונה זה רכוש שקיבלו מהמצרים, כן, שיטה שנייה זה בריאה יש מאין, הקב"ה המציא את זה מהמדבר, כן, אנחנו רואים את זה מה'עורות תחשים' , עורות תחשים. איזה מן בהמה זה התחש? כן, אז המדרש מסביר, אין בהמה כזה. אלא לצורך בניין המשכן, אז הקב"ה ברא בריאה חדשה, איזה מן בהמה שנקראת תחשים, כן, אבל מכל מקום אנחנו רואים את ה.. את שביל הזהב של הסבר המדרש איפה שנפל הרכוש איפה שנפלו אותן נפשות, שצריך להציל מהטומאה, וזה מתחיל מאז בריאת העולם, מאז חטא הקדמון, אם אפשר לומר את זה, זה גם נושא אחר, אז אברהם, ישראל, צריכים לרדת כדי להציל אותן. זה, זוכרים את זה כן? טוב, אז השאלה שלנו זה למה רש"י מסביר את הדרש לפני הפשט?

שאלה מהקהל :   ... ?? התרגום אונקלוס גם לפי הדרש..

הרב : לא, לא, ...רק דקה אני אבדוק את זה .. כן "דְּשַׁעֲבִידוּ לְאוֹרָיְתָא בְּחָרָן"[12] ,נכון, דהיינו אנחנו צריכים להבין למה לפי הפשט זה ברור שהכוונה של הכתוב "וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן" זה גרים ולא עבדים, כן, ההסבר הוא פשוט מאוד, אם זה היו סתם עבדים לפי הפשט הרגיל, ורש"י מסביר את זה בסוף פירושו, אז זה כבר נכלל בכל רכושם אשר רכשו ,כן, יש לנו עוד מקורות שעבדים ושפחות זה בתוך הרכוש, אבל מדרגת הנפש זה משהו אחר.

אם כן, "וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" אז המשמעות של המדרש קודמת למשמעות של הפשט. זה לא סתם עבדים ושפחות, אתם יודעים אצל האבות , העבדים ושפחות זה לא סתם עבדים ושפחות, זה תלמידי חכמים, תלמידים של האבות. אתם יודעים אפילו שהיו, הייתי אומר גרים, אבל זה לא המקום לומר גרים פה, היו בני אומות אחרות, כן? אתם זוכים את העיקר " יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים." [13] יודעים את זה? זוכרים את זה? זה נאמר על ידי התפילה של אליעזר, כן, כי התורה חוזרת פעמיים על הסיפור של אותה תפילה של אליעזר ואז המדרש אומר, אנחנו רואים שהרבה מצוות חמורות בתורה, לומדים אותן רק באיזה רמז, תלוי באוויר כאילו, ומה שקרה לאליעזר שהוא עבד אברהם, והוא לא יהודי הוא לא עברי, כן? היה דמשק אליעזר, איזה מן סורי כזה, כן, ואז התורה נותנת לו כבוד של פרקים ארוכים מאוד, אז המדרש אומר בפשטות כדבר המובן מאליו, ואנחנו צריכים להבין אותו " יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים." כי הדרך ארץ של האבות, זה העיקר כהקדמה לתורה, קדמה דרך ארץ לתורה , איזה דרך ארץ? זה הדרך ארץ של האבות , זה ברור כן, מי שאין לו דרך.. אותו דרך ארץ של האבות, התורה שלו היא לא תורת משה, כי תורת משה זה תורת ישראל, כשתורת משה תהיה תורת ישראל, צריך שישראל יהיה ישראל, איך ישראל יהיה ישראל בלי הדרך ארץ של האבות!? אז הדיוק , כן, אז עבדי אבות היו יותר קרובים לשורש אותו דרך ארץ של התורה מהבנים, שאחר-כך שוכחים אותו דרך ארץ ויש בידיהם תורה, אבל זה לא תורת ישראל, למשל צדוקים.

הצדוקים היו מדקדקים בתורה, כן? אבל מכיוון שהדרך ארץ שלהם הייתה דרך ארץ יווני , ולא דרך ארץ של האבות, נאבדו מהעולם. זה כבר בעיה של השיטה 'תורה עם דרך-ארץ'. כן, שאנחנו מכירים אותה. אם זה דרך ארץ של התורה, איזו היא דרך ארץ של התורה? זה דרך ארץ של האבות והחכמה של אותו דרך ארץ נקרא פרקי-אבות ולא סתם לא בחינם, כן, וזה לא דרך ארץ של תרבות זו או אחרת, כל אומה וכל תרבות יש לה דרך ארץ משלה. אבל יש דרך ארץ שייכת לתורה, וזה הדרך ארץ של האבות. איפה לומדים את זה? דווקא במדרש על סיפור חיי האבות. זה מובן? כן, אתם זוכרים מה שלמדנו פעם ביציאת מצרים בפרשת בשלח, "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים"[14] פה הפשט זה דרך של ארץ פלשתים, אבל לפי הנושא שלנו ולא נחם אלוקים , המדרש אומר, ייתכן שרש"י אומר אותו מדרש , אפשר לבדוק, ולא נהגם לפי דרך-ארץ פלשתים[15] כי לפלשתים יש דרך-ארץ שלהם. עפ"י קרוב הוא כי עם ישראל הוא קרוב לה', ולכן הדרך-ארץ שלו, הדרך-ארץ של ישראל, זה דרך ארץ אחר לגמרי. יש דרך ארץ פלשתי ויש דרך ארץ ישראל, או זה ,או זה, זה מובן? כן, טוב חח.., אנחנו נחזור לעניין שלנו. מה שרציתי להזכיר שמהתחלה הנושא הוא איך להגיע לאותה זהות שנקראת ישראל והיא הזהות של איחוד המידות, אז מהתחלה אנחנו רואים כל הכוחות של אותן המידות שנאצלו, שנגאלו מגלות ארם , שההשגחה מנסה לטהר אותן, לקדש אותן, כדי שיגיעו לזהות הנקראת ישראל וזה מתחיל באברהם ושרה.

אז מידתו של אברהם זה מידתו של אברהם וזה העיקר, לפי הנושא שלנו, מידתו של שרה זה מידתו של שרה ואנחנו רואים לפי המדרש שלנו שמהתחלה אברהם עושה את עצמו טפל לשרה. זה הכוונה של המדרש, זה מובן? אולי דוגמא אחרת כדי להבין את זה, כיוון שהזכרנו תפילת אליעזר, כן, אתם זוכרים כשלמדנו את ההתחלה זה היה לפני הבחירות, ראינו באופן ברור, שאברהם היה שייך ל"שלום-עכשיו" זוכרים את זה? ושרה אימנו דווקא, הייתי אומר ל"גוש-אמונים" זה יותר חמור, הייתה שייכת ל"מולדת" כן, והלכה כשרה! חח... טוב זה לפי התורה, זה פשוט, חח.. אז חוזרים ל.. אתם רואים מה זה תורה עם דרך-ארץ? לפי התורה כן? טוב, אז חוזרים, חוזרים לנושא חח..

אז אתם רואים בתפילתו של אליעזר השאלה היא: הוא לא מבקש שהקב"ה ייתן לו סימנים כדי להכיר איזה אישה יכולה להיות שייכת ליצחק, הוא יודע. רק הוא מתפלל כדי שאישה כזו תהיה במציאות, הנס הזה, אבל הוא יודע איזה מידה הוא צריך למצוא. כיוון שיצחק אבינו היה צדיק של מידת הדין, כדי להגיע לאיחוד המידות, אשתו צריכה להיות צדקת של מידת החסד הגמור, ולכן הוא יודע את הסימנים, אם אני אבוא ואני אמצא אישה בעלת גמילות חסדים, כן עם הגמלים, גמילות חסדים ... חח.. ואז אני יודע שהיא היא האישה. רק התפילה שלו שתהיה אישה כזו, ושהיא תקבל לעזוב את הגלות של המשפחה של אברהם, היא מצאצאי נחור, שלא רצה לעזוב את הגלות, כן, והוא ראה שתקבל את המשימה היא וזה לא סתם, כן, היא הייתה יכולה להיות נסיכה של היהודים של בבל דאז, כן, ושהיא תקבל את יצחק, כן, ואליעזר לפי המדרש היה חושב על זה, ואם היא לא עם יצחק ואם זה לא מסתדר אני אקח אותה, אתם זוכרים את המדרש? כן, זה אליעזר ש.. אז יש לנו מידתו של יצחק, וזה מידת הגבורה, הדין הגמור, אם נגיע למדרשים של פרשת יצחק, נלמד את זה ביותר פרטים, ורבקה זה החסד הגמור. אבל שרה מתגלית כשייכת לאיזה מידה ?

מידת הצדק, מידת הדין, כן? מידה מיוחדת לגמרי אבל זה עניינים של לימוד הקבלה, מכיוון שיש בה גם את אותה מידה של הגבורה, אבל יש גם את היופי, את היופי המיוחד שאברהם מגלה בה   "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי... [אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ]"[16] זהו.. ולכן אעפ"י שמהלך,, בהתחלה מהלך התהליך אברהם היה צריך להיות העיקר, פתאום אנחנו רואים שהעיקר זה שרה, כן, ו"למען ייטב לי בעבורך" אז נמשיך במדרש...

המשך במדרש – פרשה מ' ,ד'

" ונעשה טפילה לה"   "עשה עצמו טפילה ונעשה", סוף-סוף, " טפילה לה, שנאמר " וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ " זה מובן? ולכן כשיש בעיה של, אני לדעתי זה דרך-ארץ, כן, איך להחליט לפי התורה, דהיינו, לפי הדרך-ארץ של האבות , לפי התורה האמתית, לפי תורת ישראל, אז הלכה כשרה. ואנחנו רואים את זה כבר במדרש, זה הנושא של המדרש. אני חוזר על זה, אברהם היה עיקר וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ עשה עצמו טפילה "אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ--לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ" ונעשה טפילה לה " וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ". אחר-כך נראה את ההמשך, יש שאלות על זה?

אפשר אולי להוסיף משהו כדי להאיר את העניין: יש פרצוף ישראל מבחינת זכר, ובשלב הראשון זה אברהם, ופרצוף ישראל מבחינת נקבה, ופה בשלב הראשון זה שרה. פרצוף ישראל כעם מבחינת זכר, ופרצוף ישראל ככנסת ישראל, נוקבא,  כנסת ישראל, זה בבחינת שרה, וצריך להגיע לאיחוד של שתי המידות האלו וסוף-סוף זה מה שההיסטוריה מחפשת דרך ההיסטוריה של יעקב שסוף-סוף מקבל את השם ישראל, "ואלה שמות בני ישראל", אז מתחילה ההיסטוריה של ישראל כעם, ישראל ככנסת ישראל, אבל יש שתי בחינות, הבחינה של ישראל זכר פה זה אברהם...

העם זה עם של ישראל ככנסת ישראל, תפסתם קצת את ה...

קהל: ??

הרב: חסד גמור.

קהל: ??

הרב: זהו, זהו , אני שומע את השאלה, זה לא ביולוגי, זה עניין הלכתי ,כן.

טוב, לפי דעתי כדאי רק לגלות את הנושא, כן, כדי להתקרב קצת לפי דרך לימוד המדרש לתפיסה של הקבלה. כן , יש מעמד של ישראל מבחינת זכר, יש מעמד של ישראל מבחינת נקבה, מה ההבדל? ישראל כעם זה בבחינת זכר, ישראל ככנסת ישראל זה בחינת נקבה.

זה מסביר הרבה דיוקים במקרא, הוא , היא , היא , הוא ... התיקון פה, זה התיקון שמתחיל באברהם, אבל מיד אנחנו רואים שהעיקר זה התיקון של שרה. טוב יש עוד שאלות?

קהל: ??

הרב: איזה מילים?

קהל: ??

הרב: כן, זה עניין של פשט. כדי להגיע למדרגה של המדרש, צריך כבר לעבור את כל ליבון הבעיות של הפשט אז כן, זהו.

קהל: זה ברור

הרב: הסיפור מתחיל ככה: בפסוק ה' של פרק י"ב " וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו" אז העיקר זה אברהם, כן? ואחר-כך בנושא שלנו " הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה כִּי וכו' ... " אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ" אז 'למען ייטב לי בעבורך' זה סימן שהעיקר זה שרה , הברכה תבוא דרך שרה. כן. פה צריך לחזור לנקודה מסוימת כשאברהם לא רצה לקבל את הרכוש של מלך סדום, אתם זוכרים את זה, כן? ופה ציינתי: זה אם זהותו של אברהם הייתה כבר זהותו של ישראל, היה לוקח ולוקח אותו רכוש היה חוסך מאתנו את צאצאנו המון גלויות, כן, זה סוד כורש , כי כורש זה אותיות רכוש, כן, ו.. אבל מבחינת אברהם הוא אמר שלא תאמר אני העשרתי את אברהם , כן מכיוון ששמע את ההבטחה של הקב"ה "אני אתן לך את הברכה" אז חלילה וחס, שיאמרו שמלך סדום נתן לי את הברכה, אותו רכוש כן, זה נקרא לפי ההסבר של המהר"ל "מידה מופרזת" , וזה שייך לפרצוף של ישראל כעם, ישראל כעם, מוכן להקריב את עצמו בהיסטוריה. אבל ישראל ככנסת ישראל, והשורש זה כמידת שרה אמנו, אומרת לא, ההלכה זה לא ככה, כן. ההלכה של ישראל זה לא הלכה של אברהם , כן, זה מובן? כן , והתיקון נעשה פה בעם דרך נשים צדקניות בכל שלב ושלב של ההיסטוריה של עם ישראל התיקון נעשה דרך נשים צדקניות. טוב, מי היא האישה הצדקנית בדור שלנו , לא יודע, חח .. אבל בכל זאת נחזור לעניין. שאותו דבר, כשאחר-כך נראה איך זה התגלה "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ" איזה פסוק זה? בהמשך "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ" .

קהל: ט"ז .

הרב: מה?

קהל: פסוק ט"ז .

מידתו המופרזת של אברהם

הרב: פרק , באותו פרק כן? כן "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ" . מה אמר אברהם ? " לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ" אז הפסוק אומר : "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ" מה אומר רש"י? "ולאברם היטיב - פרעה", מהו הדיוק של רש"י פה? ולאברהם... פרעה היטיב לאברהם בעבור שרה , זה ההסבר של רש"י, כן, תראו ברש"י,טוב, אז מה הוא רוצה להסביר לנו?

קהל: ??

הרב: יפה , אבל זה לא ההסבר, כן.

קהל: שלא הקב"ה, אלא פרעה...

הרב: זהו, זהו, אתם רואים? איך זה שייך, אבל צריך לדייק, הכוונה של רש"י היא שאברהם לא תפס ולכן כך הוא הסגנון של המקרא שדרך פרעה זה הקב"ה שמברך אותו, זה משהו אחר לגמרי. כן, דאם לא כן מה בא ללמדנו כי זה הפשט מי הטיב בעבור אברהם , זה פרעה, אז אנחנו לא צריכים את הדיוק של רש"י, אז רש"י מדייק "פרעה היטיב בעבורו .. לאברהם" וזה בסדר, פרעה הוא כלי של הקב"ה, זה מה שצריך לגלות. זה מובן? כן.

וכמוכן אצל מלך סדום, כי זה הצרה מה שהמהר"ל מגדיר כמידה מופרזת ,בשם האידאל הורסים את המציאות, זה, זה הדוגמא כן. דאם לא כן למה התורה מספרת לנו פרטים אנקדוטיים כאלו? כן, אלא זה מה שמגלה המדרש, זה מובן? טוב..

קהל: ??

הרב: זה אותו נושא, זה מידה מופרזת אומר המהר"ל, על אותו פסוק " בַּמָּה אֵדַע " כי זה לא ספק, אין לו שום ספק שהקב"ה יכול בעתיד לקיים את הבטחתו והוא שואל " בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" [17] ? הקב"ה אמר לו בפסוק הקודם " זרעך יירש את הארץ הזו" [18] ואברהם שואל במה אדע? אז מאיפה השאלה ההיא? זה לא שיש לו ספק, הוא מאמין, והוא המאמין הגדול, אבל יש לו ספק בזכות שלו. וזה הספק הכי חמור! כן, הקב"ה אומר לישראל "אתה ישראל" איך ישראל מגיב? ואתה הקב"ה, אתה בטוח שאני ישראל? כן? האם יש לי מספיק זכות כדי להיות ישראל? הקב"ה גזר "אתה ישראל" אז באים ה ... חחח   ואומרים "אין לנו מספיק זכות כדי להיות ישראל" ..."צריך עוד זכות" זה, זה הצרה! מידה מופרזת, זה גם מה שאומרת הגמרא שהפריז במידותיו של הקב"ה, הוא הפריז במידותיו של הקב"ה, אתה כבר, אתה הקב"ה, אתה חושב שאני מספיק צדיק "ועמך כולם צדיקים" אולי צריך להיות קצת יותר קיצוני בצדקות? כן, במה אדע שזה מספיק? וזה מחלה שלנו, כן.

קהל: של הגברים

הרב: מה?

קהל: חחח..

הרב: של מה? לא הבנתי

קהל: של הגברים.. חח

הרב: נכון! נכון! וזה שייך למידת זכר, כן? ולכן אוי ואבוי כשהנשים מתחילות באותה מידה חח..

אבל זה נכון, יש איזה מן גנדרנות של הזכרים, "תראו אותי איך אני דתי".

טוב זה מובן כן? אז אצל אברהם אין שום חטא, זה מידתו, מכיוון שהזהות שלו זה להיות צדיק של מידת החסד, וזהו זה צדיק אמתי של מידת החסד אמתית, זה מידה מופרזת. אם מידת החסד איננה מוחלטת, איננה חסד. כן, ולכן אברהם הוא אברהם, אבל מחפשים ישראל –איחוד המידות, כשישראל מתנהג כאברהם זה חטא. זה ההסבר של העניין שלו "בַּמָּה אֵדַע".

ולכן השאלה של הגמרא היא איזה חטא, חטא אברהם, שצאצאיו נגלו ארבע מאות שנה? כן? אצל אברהם אין שום חטא, אבל אצל הצאצאים שמשחקים את המידה של אברהם והם ישראל, אז זה חטא.

זה מובן? כן? זה מה שקורה, אצל הצאצאים, זה כבר ספק, " בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" אצל אברהם זה מידה, מידה מופרזת אבל זה מידה טובה, כן, זה ענווה, כי זה נושא עמוק מאוד, זה החרדה של היהודי כשהוא מגלה שהוא יהודי, דהיינו בשבילך נברא העולם. זה חרדה, זה אחריות, זה נותן חלחלה, כן, אז מנסים לברוח מזה, זה יונה, כן, מנסים לברוח מזה. אז יש הבדל בין אותה תגובה של ענווה ולפי כל חכמי המוסר אסור להפריז בכל המידות חוץ מענווה "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ"[19] זה יוצא מן הכלל. רק הקב"ה רשאי להיות בגאווה. "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ" [20] כן.

אבל אצל הבריאה ענווה מופרזת זה ענווה אמתית כן, זה מובן כן? אז את הפחד הזה מאותה גאווה - בשבילי נברא העולם, אני יהודי, כל העולם כולו אומר, אתה ישראל, אתה ישראל, אתה ישראל. אז כשזה ענווה זה ענווה, זה חסידות ,כן, אז נותנים השלטון לשרה, אבל כשזה ספק, אז זה אשמה גמורה , מאמין שהוא בספק זה נקרא מקטני אמנה, מאמין ולא מאמין, אז זה חולשה באמונה, אם זה ספק. וזה מחלת הצדיקים, דווקא, הטעות: לכאורה מתפקד כענווה לאמיתו של דבר זה ספק. זה חמור מה שאני מסביר פה, כן, זה בגמרא בסוף גמרא סוטה[21] צדיקים שאינם מאמינים, יש דבר כזה, כן, זה מובן? אם אתם רוצים אפשר למצוא את המקור, צדיקים שאינם מאמינים, קטני אמנה, וצדיקים, אבל שאינם מאמינים. אבל אצל אברהם לא, זה מידה חיובית אמתית. אברהם הוא עניו, אעפ"י שבשבילו נברא העולם, אתם זוכרים את הדיוק במדרש, "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם – אל תקרי בהבראם אלא באברהם, בזכות אברהם" [22], כן.

והוא אברהם, שואל "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" ,כן, לכן לפי דעתי זה גדלות ההסבר של המהר"ל, אצל המהר"ל בשורש אין שום חטא. אבל אצל אברהם כשורש של ישראל, אם זה מתגלה בישראל אז החט היה בשורש ואיזה חטא? מידה מופרזת. זה מובן? כן.

קהל: ??

הרב: כן, איזה דיוק?

קהל: ??

הרב: יפה, יפה, זה שאלה טובה, אבל מה שצריך לגלות, שמה שאברהם היה צריך לגלות, וזה שאלה חמורה בטעויות באמונה, שכשבא ממקום אחר, זה מהקב"ה שבא, אבל לא זכינו ממקום אחר, רק אותו מקום, כן. כשבא דרך מלך סדום, זה בא דרך ההשגחה. וכשבא דרך פרעה, זה בא דרך ההשגחה, אז פה יש איך אומרים, התפתחות. מסדום לא קיבל אבל מפרעה מקבל, הוא כבר למד את הלקח. זה מובן?

קהל: כתוב שהיה רעב בארץ

הרב: כן, זה למדנו בשיעור הקודם, זה שייך לנושא, יש התפתחות, הוא כבר שונה, כן. העניין של סדום זה אחר-כך, כן, אבל כשהוא מתמודד עם סדום אז אולי זה לא דרך ההשגחה. כשהוא מתמודד עם פרעה ,כן זה דרך ההשגחה, תפסתם את זה?

קהל: מה שיש אצל מלך סדום זה אותו דבר שהיה אצל פרעה?

הרב: זה אותו עניין, זה עניין של הרכוש, היה הרכוש שהיה צריך לקחת אותו להוציא מהטומאה ולקדש אותו, אברהם עזב את הרכוש. אז אחר-כך כשהקב"ה מגלה את סוד הגלות לאברהם, הוא אומר לו בפירוש. "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל." [23] , איזה רכוש? הרכוש שהיה צריך להציל.

אתם רואים שאי אפשר להבין את פשט המדרש בלי רמזים בקבלה, זה מובן כן? זה העניין שהניצוצות שהם מחוץ למקומם, למקומם זה בית המקדש, ויש מחוץ לבית המקדש ניצוצות של הקודש שנפלו בטומאה , וצריך להציל אותן. וזה נקרא רכוש. טוב תפסתם את זה? כן.

קהל: הרכוש שאנחנו כל הזמן מדברים עליו, הוא ממון ממש? או איזה מידות או משהו כזה?

הרב: זהו, בכל המדרגות, בכל המדרגות.

קהל: בכל המדרגות?

הרב: בכל המדרגות, זה בכל המדרגות של המציאות, כן. יש לנו, אם מדובר על מידה, אותה מידה בכל המדרגות של המציאות, כל אחד לפי המדרגה שלו, כן.

למשל, לימוד התורה, יש שם המדרגה של הפשט, יש המדרגה של הדרש, המדרגה של הרמז, המדרגה של הסוד, זה אותה תורה כל אחד לפי עולמו, הוא שייך לפשט, לדרש, לרמז, לסוד... "ארבע נכנסו לפרדס"[24], זוכרים את הסוגיה? מי שנכנס בשלום, יצא בשלום. אז מי שנכנס רק בפשט, לא יצא מהסוד, מי שנכנס רק ... רק מי שנכנס בסוד יצא בשלום, זה רבי עקיבא, כן.

זה מובן? טוב זה לא דרש על הגמרא, זה הפשט שלה, חח.. אמרתי את זה רק ברמז אבל זה סוד חח..

קהל: הרב, בטומאה יש גם כן מדרגות נכון? אולי מדרגת הטומאה של סדום הייתה יותר נמוכה מהטומאה של פרעה ?

הרב: לא, דווקא הטומאה של סדום הייתה יותר ..כן , ולכן אפשר להבין את הפחד של הצדיק, כן. אבל סוף-סוף אני נזכר לפי השאלה, מה שאומר המדרש כשרבקה .. כשהפסוק אומר " וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ"[25] הייתה מעוברת מיעקב ועשיו כשרבקה הייתה עוברת דרך בתי כנסיות, יעקב רצה לצאת, כשהייתה עוברת דרך דיסקוטק חח.. , זה עשיו שרצה לצאת, טוב. בוא נאמר, בית הכנסת וכנסת סתם, כן חח... אבל שמעתי שזה קרקס כבר, אז זה משהו דומה חח... אז חח...

אז המדרש מסביר " וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ " טוב אז לפי הפשט הרשע רצה ללכת למקום הרע והצדיק רצה ללכת למקום הטוב, אבל החסידים הסבירו את זה באופן עמוק מאוד, כן, זה השיטה של החסידות במדרש, כן, כשבכל בוקר אנחנו אומרים "הוי עז כנמר"[26] כן, אנחנו יודעים שעז, "עז פנים לגיהינום ובושת פנים לגן-עדן"[27] אז מי שהוא רק מבחינת בושת פנים, יכול להיות צדיק רק בגן-עדן, אבל מי שהוא עז כנמר, הוא יכול להיות צדיק גם בגיהינום. זהו. אז יעקב אבינו שהוא היה איש תם בבושת פנים, היה יכול להיות צדיק רק בבית הכנסת, עשיו היה יכול להיות צדיק גם בכנסת חח.. , אבל נכשל כן, תפסת את ההסבר כן, כי מעיקרא שניהם היו יכולים .. צריכים, להיות ישראל. אחד בבחינה, ואחד בבחינה שלו , זה עוד נושא אחר, אבל לא היה כתוב שאחד היה צריך להיות רשע, ואחד היה צריך להיות צדיק, אלא המשימות של כל אחד ואחד היו שונות, המשימה של עשיו זה עולם הזה, מלך, המשימה של יעקב, עולם הבא, כהן, אבל יש מלך צדיק, יש מלך רשע, יש כהן צדיק, ויש כהן צדוק חח.. זהו...

טוב, עכשיו אפשר להמשיך במדרש, אני רק אראה את השעה, לא יש לנו עוד חצי שעה, כן..

קהל: (בתיה לנצט)אם לא היה החטא של אדם הראשון, הפרויקט של בריאת העולם, ומתן תורה והר סיני, גם כן הייתה אותה תכנית? החטא של אדם הראשון לא.. לא

הרב : הוא קלקל את הדברים, ולכן אנחנו צריכים את משמעות של אותה תורה בממד הכפרה, ומשמעות בממד התיקון. אבל מלכתחילה כול היה צריך להיות תיקון , זה בדיעבד של החטא שיש ממד בתורה שמתגלה ככפרה, זה הנושא שלמדנו אולי פעם, אני חוזר רק בקצרה כי זה נושא חשוב.

דגש תורת ישראל בתיקון העולם

אנחנו יודעים מהמדרש דווקא, כי משה ואהרון הם שווים בתורה, תורת משה, תורת אהרון.

כן, שניהם קיבלו אותה תורה, והמדרש מוכיח את זה לפי הפסוקים כן? השכינה מדברת מתוך הלימוד המשותף של משה ואהרון, יודעים אותו מדרש כן? הדיבור היה יוצא מביניהם, אבל אנחנו רגילים למושג של תורת משה, למה אנחנו לא רגילים למושג של תורת אהרון? מה ההבדל? תורת אהרון זה , זה תורת הכפרה, ותורת משה זה תורת התיקון , ולכן תורת ישראל הדגש זה בצד התיקון של התורה, בנצרות זה דווקא ההיפך, הדגש זה בכפרה, ולכן יש הבדל תהומי בין שתי הדתות האלה. כן, אז כשה.. ביהדות מתגלה את הנטייה לכפרה עיקר ותיקון טפל, זה מסוכן מאוד , זה כבר התבוללות, כן, זה מובן מה שאני אומר? ולדאבוננו אנחנו רואים את זה, שיש את הפרופיל הזה שעבד התורה זה אדם שהוא באבל, זה נוצרי, זה לא יהודי, איפה שמחת התורה? זה מובן? כן , אז אם יש חטאים צריך לכפר, אבל לא כדי שיהיו חטאים כדי שיהיו כפרות שנברא העולם. זה, שנברא העולם כדי שהאדם יזכה בו, בעולמו, דרך התיקון של העולם "אשר ברא אלוקים לעשות" זה מובן כן? אז באותו תפקיד של מתקן העולם שהוא התפקיד של העבד ה', יש , איך אומרים פנצ'רים, חטאים, אז צריך לכפר, אבל זה בפנים! מכיוון שיש כל כך חטאים , אנחנו רואים כל כך כפרות, אבל זה לא היעד. אני יכול לקבל ספר ירמיה? אה, יש לי תנ"ך פה. תכף אני אקרא לכם איזה פסוק בירמיה על אותו נושא. אם אני זוכר זה פרק שביעי אבל אני לא יודע בדיוק, רק דקה.

כן זה בפרק שביעי " כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל-זִבְחֵיכֶם, וְאִכְלוּ בָשָׂר.   כִּי לֹא-דִבַּרְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, וְלֹא צִוִּיתִים, בְּיוֹם הוציא (הוֹצִיאִי) אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--עַל-דִּבְרֵי עוֹלָה, וָזָבַח." כפרות    כִּי אִם-אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי--וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם; וַהֲלַכְתֶּם, בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, לְמַעַן, יִיטַב לָכֶם." [28]

וזה הנושא שלנו, תיקון. מי שמתקן ייטב לו בעבור התיקון, והתיקון זה שרה כן? אז זה סלע המחלוקת בין התאולוגים הנוצרים והיהדות, אתם רואים מה אומר ירמיהו? הקב"ה ביציאת מצרים לא ביקש קרבנות, כן, ואתם זוכרים שירמיהו היה כהן, מקריב קרבנות, כן, אז הפשט, לא יודעים לקרוא את הפשט, הפשט הוא ברור מאוד. כי מה הקב"ה ביקש זה לא כפרות, מעיקרא, כי כפרות באים לכפר על החטאים. הוא לא ביקש חטאים, רק תהיו בסדר, ואם יש אי-סדר צריך לכפר את האי-סדר אבל היעד זה לא בכפרות, זה התיקון , זה מובן ההבדל? ולכן העיקר זה תורת משה, ולכן המדרש מסביר. כל המצוות שהיו שייכות לבית המקדש ככפרה משה היה לומד ושוכח זה לא שייך לו. זוכרים אותו מדרש? זה בפרשת תצווה כן? זה לא שייך לו כי לא בא לשם כך, אה מה הייתה השאלה? אה כן, כן, כן, זה בדיעבד שהעבודה של הקרבנות מתגלית כעבודת כפרה, אבל מלכתחילה הייתה עבודת הודיה. כן. ולכן זה לכל הדעות, לעתיד לבוא כל הקרבנות מתבטלים, חוץ מקרבן עולה, מקרבן הודיה. זה, זה קשור זה, זה המשמעות.

אני חוזר בקצרה, התהליך בעולם הזה, זה לתקן את העולם הזה, והתהליך של התיקון, יש קלקול, צריך לכפר על הקלקול ולתקן את הקלקול, אבל העיקר זה התיקון, זה לא הכפרה. כי זה עולם ממש .. ואני לא תופס את הנפש הדתית של דת כמו הנצרות למשל. עיקר הדת זה אבל וכפרה, כן, זה עולם של מפלצת , מובן? אבל אצלם זה ברור, זה, זה הדת. הם אינם תופסים את שמחת המצווה. אז כשכבר מתפשט אותו נגע צרעת , מתפשטת בישראל בקהילה היהודית זה צרה צרורה. כן?

קהל: אני לא כל כך מבין מה זה התיקון כל עוד שאין חטא? מה.. מה צריך לתקן?

הרב: יפה, זה השאלה, טוב, טוב ששאלת. כן, העולם נברא ומיד העולם נמצא במצב של תוהו ובוהו, ויש סיבות לזה טוב? זה עניין של קבלה , מכל מקום זה פשט המקרא " בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" קוראים ולא רואים מה שקוראים כן? אז צריך לתקן את התוהו ובוהו, אז הקב"ה שהוא המאציל הוא הבורא הוא היוצר, כיוצר, תיקן את התוהו ובוהו עד שלב של יום השישי ומסר את העולם לאדם שישלים את התיקון "  אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת " כן, מי הנושא של לעשות? ברור שזה ה' אבל דרך האדם. כן? וזה דיוק המדרש, כל מקום שבמקרא יש עשייה, המשמעות זה תיקון. תראו את זה בפרשת כי תצא, למשל,   " וְעָשְׂתָה, אֶת-צִפָּרְנֶיהָ." לשון תיקון אומר רש"י. כן. יש מחלוקת מהו התיקון אם צריך , איך אומרים, להגדיל את הציפורניים או לקצץ אותם , זה מחלוקת בין החכמים חח..

אבל מכל מקום, כל המוסיף גורע.. חח.. אבל עשה זה לתקן.

תפסתם? לכן כשאנחנו שומעים את התאולוגים אומרים שהעולם נברא מושלם והתקלקל, מי קלקל אותו? כן? זה לא מה שאומר פשט המקרא. כן, תפשתם את השאלה? כן? אז באים כל ההסברים מיתולוגיים, מאגיים של התאולוגים הללו, כן שמסבירים ש .. טוב אני לא זוכר מה מסבירים אבל אין הסבר ... לאמיתו של דבר העולם מבחינת בריאה הוא שלם, במדרגה שנקראת בריאה, זה מחשבת הבורא, הוא כבר ברא, מבחינת ברואו את העולם הבא, וצמצם אותו לממדים של העולם הזה, זה עניין התוהו ובוהו. כן, ולכן אנחנו מתחילים בהיסטוריה של האדם לא עם עולם שלם. עם עולם של תוהו ובוהו, בשלב שצריך לסיים בתיקון של התוהו ובוהו אבל הקב"ה שם את האדם בגן-עדן, כדי שיכול להכין את עצמו, עבודת בית כן, כדי לדעת איך לתקן את העולם מחוץ לגן-עדן ולזכות בגן-עדן שנקרא עולם הבא. תפסתם את זה? כן? אז הוא רצה לצאת מההכנה כדי לראות מה קורה בחוץ אז גורש מהגן-עדן. זה, זה העניין שם כן. הוא היה בתלמוד תורה שנקרא גן-עדן, כדי להכין את עצמו. דור המדבר טעם, טעם של העולם הבא , מבחינת גן-עדן, כן, וזהו אבל שמה החטא הוא הפוך, הם לא רצו לצאת מהתלמוד תורה, שהיה המדבר. כן. רצו להישאר בישיבה של משה רבינו במדבר, איזה מחנה עם מדריך שנקרא משה רבינו ואתה רוצה שאני אלך לקיבוץ ? חח..

זה מה שקרה לדור המדבר ,כן, טוב אז אם אין עוד שאלות אפשר להמשיך .

אז עכשיו אנחנו מגיעים לאותו פסוק , סליחה איזה פסוק זה? כן זהו.

המשך לימוד המדרש פרשה מ' פסיקא ה'

" וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה;" פסוק י"ד   "וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים" לא, לא זהו "וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה; וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת-הָאִשָּׁה, כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד."   אז נלמד את המדרש על זה , אולי מישהו רוצה לקרוא את המדרש? ... כי בבית המדרש זה התלמידים שלומדים , ולא..

טוב, אם אין איש , אני אשתדל .. אז " ושרה היכן הייתה ? " אז השאלה של המדרש לפי פשט המקרא היא "וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה;" כבוא אברהם מצרימה, תראו בפירוש של המדרש היה צריך לכאורה לומר "ויהי כבואם מצרימה" מכיוון שאנחנו יודעים שפה יש שני דמויות, שתי דמויות, גם אברם וגם שרה, כן? אז כאילו שרה נעלמה, "וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה;" מזה המדרש מגלה את כל התהליכים שסוף-סוף צריכים לבוא להבין לא רק בסיפור של חיי האבות מבחינת מעשה אבות - סימן לבנים, אלא להבין את המשמעות איך ישראל חי כצאצאי אברהם ושרה. איך זה מתגלה כשאנחנו כעם כישראל, כנסת ישראל אנחנו חיים את אותם החיים של חיי האבות. כי זה הזהות שלנו. זה אם אני זוכר למדנו באותה שיטה את העניין של "אמרי-נא אחותי את" זוכרים את זה? במדרש הקודם. זה הכיוון של המדרש, הוא מגלה מה קורה באותו מצב של אברהם ושרה במצרים בצורה שנוכל להבין מה קורה לנו כשאנחנו נמצאים באותו, באותו מצב .

תראו אולי בדף שלכם יש כבר בסוף, המדרש האחרון "ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וגו' "   ו' , מדרש ו'   "ר' פנחס בשם רבי הושעיא רבה אמר: אמר הקב"ה לאברהם אבינו צא וכבוש את הדרך לפני בניך. "   כי אברהם הוא הדגם של מה צריך לעשות הבנים שלו "צא וכבוש את הדרך לפני בניך." איזה מן חיל , איך אומרים את זה ? נחשונים, איך אומרים את זה בצבא, חיל חלוץ, כן חיל חלוץ , זהו , זה מובן כן? אז זה השיטה של המדרש .  "ושרה היכן הייתה ? נתנה בתיבה ונעל בפניה" שוב אותה תמיהה ,כן, אם הוא מרגיש כל כך סכנה, למה הוא מכניס את עצמו לאותה סכנה? אין לו הבטחה בבורא , אין לו בטחון בבורא כן, אין לו אמונה, אעפ"י שנאמר כפי שציינתם "ויהי רעב בארץ" אז אין בורא עולם? אי אפשר לבקש רחמים? צריך לעבור את כל הצרות האלו את כל הסכנות האלו , הוא יודע מיד ,ראיתי שעם כל ההסברים שלמדנו, את יפה בצורה כל כך מיוחדת שאני בטוח שזה סכנה אם יגלו שאת נשואה איתי, אז הוא שם אותה בתיבה , מה המשמעות של זה? למה המדרש מוצא דווקא שצריך להסביר ככה? על השאלה של עצמו "ושרה היכן הייתה ?" הייתה אבל לא הייתה , הייתה מבחינת נסתר, לכן ההסבר הוא פשוט, איך הייתה בלי להיות? הייתה בארון כמו התורה שאנחנו שמים בארון וסוגרים את הארון , כדי שהמצרים לא ייראו את יופי שרה. זהו, ונעל בפניה . אז כל פרט הוא .. יש לו את החשיבות שלו , "כיון דמטא למכסא אמרין ליה" אז בעלי המכס, אנשי במכס ,שאלו את אברהם "הב מכסא" אתה צריך לשלם את המכס של מה שיש בתיבה , " אמר אנא יהיב מכסא" אמר, אני מוכן לשלם את המכס "אמרין ליה מאנין את טעין" האם זה כלים שאתה נושא בתיבה? "אמר אנא יהיב דמאנין" לא צריך לפתוח , אתם רוצים כלים אני משלם, כמה צריך לשלם בשביל כלים וכן הלאה.. כן "אמרין ליה דהב את טעין אמר אנא יהיב מן דדהב אמרו ליה מטכסין" זה משי לפי התרגום, כן, זה מדרגות, שוב זה דומה לשאלה שלך כן "טעין אמר דמטכסי אנא יהיב מרגלין את טעון אמר אנא יהיב דמרגלין אמרין ליה לא אפשר אלא דפתחת וחמית" ונראה , לא, ותראה "לן מה בגוה" מה יש בתוכה של התיבה "כיון שפתחה הבהיקה כל ארץ מצרים מזיוה" של שרה , זהו מה שמגלה המדרש מהסגנון של הפסוק עצמו דהיינו "וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה ; וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים   אֶת-הָאִשָּׁה, כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד." אז זה כל המילים של הפשט, עכשיו לוקחים את המשמעות במדרש , אז ניתן לפענח את הסגנון, אז נמשיך "ר' עזריה ור' יונתן בר חגי משם רבי יצחק אמרי" על הביטוי "כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד "איקונין של חוה נמסרו לראשי הדורות "   זה כבר, זה שוב שייך למה שלמדנו מקודם, בשיעור הקודם שיש למצרים, איזה ידיעה, מה היא מה הוא היופי, אותו יופי מיוחד שרק שייך למלכות , זה היופי של ה , שמתגלה , אנחנו מגדירים את זה כקדושה , והם מגדירים את זה כאלקות, כן היופי שמתגלה באדם האמתי, ופה מגלה לנו המדרש שאיקונין של חווה נמסרו לראשי הדורות ,ומדובר בראשי הדורות במצרים, ראשי מצרים ידעו מה זה יופייה של אישה אמתית דהיינו חווה, בת-חווה. וגילו את זה , אז נלמד איך המדרש לומד את זה מהביטוי "יפה היא מאוד" זה מובן ההסבר? כן? כשהמקרא , כשהפסוק אומר יפה, זה לא סתם יופי במשמעות הרגילה, זה יופי מיוחד ששייך לנושא שהתורה רוצה לגלות לנו, ולא רק יפה, אלא מאוד. "להלן כתיב ו"ְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד "[29]   זה ב.. סליחה

קהל: ??

הרב : כן, "וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד", יש הבדל, אותה נערה יפה עד מאוד , פחות ממאוד, אבל שרה יפה מאוד, "והנערה יפה עד מאוד מגעת עד איקונין של חוה ברם הכא כי יפה היא מאד, מאד מאיקונין של חוה." זה מובן ההבדל ? אז זהו, הכוונה של המדרש היא ברורה מאוד. כן, מה שמתגלה דרך שרה, זה הרחם של המין האנושות של העולם הבא. והמדרש מגלה עוד ממד חשוב מאוד, שאותה תרבות של המצרים, היו מחכים לגילוי כזה, ופתאום זה מתגלה . אז מכיוון שאברהם ושרה מגיעים במצרים עם אותה מדרגה , אז אברהם תופס את הסכנות שיש בזה, צריך לכסות את זה, לנסות לכסות את זה ,אבל כשסוף-סוף זה מתגלה , אז מתגלית התקווה של העולם , שאברהם נושא באותה תיבה את התקווה של העולם, אז זה מסביר את כל התהליך של הסיפור.

תורה שבעל פה , התורה שבכתב

אז אתם רואים איך, באיזה מדרגה של משמעות, המדרש מגלה את הפשט של המקרא. כן ושוב אני חוזר לשיטה של המדרש כפי שראינו במדרש ו' פה, זה מה שקורה לעם ישראל בהיסטוריה שלו מבחינת מעשה אבות-סימן לבנים. אני רוצה .. מכיוון שיש לנו עוד כמה דקות כן, אני רוצה להראות לכם מקור בגמרא שכך היה דעת חכמי הגמרא בהגדרה של המושג "תורה" .

הצורך ללמוד תורה כדי להבין את הדרך ארץ של האבות, כדי לדעת איך להתנהג בהיסטוריה של עם ישראל. אי אפשר רק עם תורה, בבחינת קיום המצוות, הלכה. אלא המושג של תורה, באותה משמעות המדרש. כן. אז אולי מישהו יכול לקחת מהמשרד שלי מסכת ברכות , ונגמור עם זה .כן תביא מסכת ברכות..

יש שאלות בינתיים?

קהל: ??

הרב : יפה! זה אותו עניין, מחמת הפחד מה יקרה..

זה סוד הנסתר שבתורה, זה שייך לעניין של אסתר המלכה הכול רק בנסתר.

[מביאים לרב את מסכת ברכות]

תודה. הנה רק בקצרה ,מכיוון שהזכרנו בלימוד אחר את המקור, תראו את הדיוק של חכמי הגמרא. זה במסכת ברכות פרק ראשון, דף ה', אם אתם רוצים לרשום את המקור...זהו " א"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב  וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם. [30]  " זה פסוק מספר שמות. אני חוזר על הפסוק "   וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם. " אז הנה ההסבר של הגמרא "לוחות אלו עשרת הדברות, תורה זה מקרא, והמצווה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים, להורותם זה גמרא. מלמד שכולם נתנו למשה מסיני"     טוב אנחנו יודעים שכל התורה שבעל פה היא בתורה שבכתב וכל התורה שבכתב היא בעשרת הדיברות. כל התורה כולה זה התפתחות של עשרת הדיברות ולכן הפסוק אומר   "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם" אבל פה יש דיוק של המימרא פה, בין תורה למצווה, לפי מה שאומר הפסוק אז ההסבר של הגמרא, מצווה זה משנה, כדי להבין את הצד של ההלכה שיש בפסוקים שנותנים לנו את המצוות במקרא צריך משנה. ולכן יש לימוד של התורה בבחינת ההלכה זה הגמרא, זה התלמוד, כן צריך משנה ויש לימוד של התורה כתורה וזה מקרא, תפסתם את ההבדל? תורה זה מקרא אומרת הגמרא, מצווה זה משנה .

למשל, דוגמא פשוטה, יש פסוק שאומר "ואהבת לרעך כמוך" אז איך מתנהגים לפי אותו פסוק? צריך משנה שלמה. לפי פשט הפסוק אי אפשר להבין את השולחן ערוך של אותה המצווה, צריך משנה, מצווה זו משנה, אבל יש גם כן את המשמעות של אותו פסוק כתורה, כמקרא ,זה מובן? אז זה התשובה, רש"י מסביר את זה ככה "תורה זה מקרא, חומש שמצווה לקרוא בתורה", מהו החידוש של רש"י? חוץ מהמצווה ללמוד תורה בגמרא , ולימוד תורה זה גמרא, זה תלמוד כן, אי אפשר להבין את התורה כמצווה בלי ללמוד תלמוד. חוץ מזה יש עוד מצווה אחרת, מצווה לקרוא בתורה כמקרא, מה לומדים בתורה כמקרא? מה שאנחנו לומדים במדרש, זה מובן? אז אם כן למדנו פה דף הגמרא.. מה השאלה?

קהל: מה משמעות לסדר לימודים שמה? , ז"א זה שהמשנה באה אחרי נביאים-כתובים , זה דבר מעניין : לוחות הברית, תורה, משנה נביאים כתובים וגמרא, לפי הסדר זה היה צריך להיות נביאים וכתובים לפני המשנה לא?

הרב : לא, יפה, השאלה שלך היא יפה מאוד, זה כמעט חידוש גמור , אבל כבר החכמים שאלו את השאלה הזו, כן, אבל זה לא .. זה...

[סוף שיעור 3]

 

 

[1] בצרפתית : תחלק לכולם

[2] בצרפתית : "חנה תני להם ספרי בראשית אם נשאר, אחרת תני להם תנכ"ים "

[3] רבנו יעקב בן אשר1269-1343,פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב " ארבעה טורים".

[4] רש"י , ספר בראשית, פרק א', פסוק א': "בראשית ברא" – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני [פירשו אותי שלא לפי הפשט], כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו" [משלי ח', כ"ב] ובשביל ישראל שנקראו "ראשית תבואתו" [ירמיהו ב', ג']

[5] בן איש חי - הלכות שנה ראשונה – פרשת וישלח – בריאות הגוף והנפש: "ויאמר לו אלהים שמך יעקב, לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך, ויקרא את שמו ישראל" [בראשית ל"ה, י'], נראה לי בסייעתא דשמיא טעם ליתרון שם ישראל אשר נתן לו, והוא כי ישראל [541] הוא מספר "יעקב, משה, דוד [סה"כ 541]", דשלשה צדיקים אלו צריכין להיות בחיבור אחד, כי הם בחינת ו"ה שבשם ברוך הוא, והיינו יעקב באות וא"ו וכן משה רבנו עליו השלום, אלא שיעקב מלבר ומשה מלגאו כנזכר בזוהר הקדוש ובדברי רבינו האר"י ז"ל, ודוד הוא בחינת ה"א אחרונה. ולכן אמר לו השם יתברך "ומלכים מחלציך יצאו" (שם פסוק יא) רמז לו על משה רבנו עליו השלום דכתיב ביה "ויהי בישורון מלך" (דברים ל"ג ה'), ועל דוד המלך עליו השלום שהוא ראש המלכים שזכה ונטל המלכות. ונרמזו שלשתם בשם ישראל כי צריך לחבר אותיות ו"ה תמיד ביחד שלא יתפרדו חס ושלום. ולכן ישראל שיצאו נשמותיהם מן חיבור בחינת ו"ה גם כן זכו לשם זה של ישראל שנקראו בו.

[6] בראשית פרק י"ב, פסוק ה'.

[7] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין צ"ט, ב : אמר ריש לקיש כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר [בראשית י"ב, ה] " ואת הנפש אשר עשו בחרן" ר' (אליעזר) אומר כאילו עשאן לדברי תורה שנאמר [ דברים כ"ט, ח] "ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם" רבא אמר כאילו עשאו לעצמו שנאמר ועשיתם אותם אל תקרי אותם אלא אתם אמר רבי אבהו כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה שנאמר [ שמות י"ז, ה] "ומטך אשר הכית בו את היאר" וכי משה הכהו והלא אהרן הכהו אלא לומר לך כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה:

[8] בראשית פרק ט"ו, פסוק י"ד.

[9] בראשית פרק ט"ו, פסוק י"ג. " וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה"

[10] בראשית פרק י"ד, פסוק כ"א.

[11] שם, כ"ג.

[12] תרגום אונקלוס, בראשית פרק י"ב, פסוק ה'.

[13] בראשית רבה , פרשה ס' , חיי-שרה, ח' " אמר רבי אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים"

[14] ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ז.

[15] רש"י , שם , "ולא נהגם כמו ( שמות ל"ב) "לך נחה את העם " (משלי ו') "בהתהלכך תנחה אותך"

[16] ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק י"א.

[17] בראשית, פרק ט"ו פסוק ח'

[18] "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ"

[19] משנה אבות, פרק ד', משנה ד' : "רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר, מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר, כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בַגָּלוּי.אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם:

[20] תהילים צג .

[21] מסכת סוטה דף מ"ט, ע"ב

[22] בראשית רבה, פרשה י"ב ,פסקה ט' :" אמר רבי יהושע בן קרחה: בהבראם, באברהם, בזכותו של אברהם."

[23] בראשית ,פרק ט"ו, פסוק י"ד.

[24] תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד , ע"ב.

[25] בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ב.

[26] מסכת אבות, פרק ה' ,משנה כ'.

[27] שם.

[28] ירמיהו, פרק ז', פסוק כ"א ,כ"ב, כ"ג.

[29] ספר מלכים א', פרק א', פסוק ד'.

[30] ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק י"ב.

 

הוספת תגובה