תמלול השיעור

 

 

תמלול, כותרות, ומקורות: דוד כהן
‏

 

 

שיעור 2

מולדת אברהם : ארץ כנען

[חזרה על השיעור הקודם]:

בקצרה רוצה להזכיר את הנושא של השיעור הקודם, וגם להזכיר כי זה לא הרצאה אלא לימוד ביחד, ולכן אם יש צורך לחזור על כמה שאלות שנשארו או משהו, אם יש צורך לחזור על.. אולי שאלות שנשארו מהשיעור הקודם, אעפ"י ששבוע זה ארוך, בין לימוד ללימוד, מכיוון שוב אני חוזר על זה, אני רוצה להדגיש את זה, זה לא הרצאות, זה שיעור שמיועד להרגל של לימוד עצמי סוף-סוף, איך אומרים עצמי או עצמאי?

שאלה מהקהל : עצמי   

הרב: עצמי ברור, אבל עצמאי גם כן, זה לא 'חינוך עצמאי' אבל...(חה חה)

טוב, אז, מי היה נוכח בשיעור הקודם? על המדרש הראשון, על פרשת לך-לך? כן. יש שאלות שנשארו מהנושא? אז רק אני אזכיר בקצרה את הנושא, זה מדרש שנמצא במדרש רבה, זה פרק יג' בפרשה לט' , לא סליחה, זה פרק...איזה פרק זה היה... ט' , פרק ט' בפרשה לט' במדרש.

אנחנו מוצאים במקרא פעמיים את הביטוי "לך-לך" , פעם הראשונה זה בהתחלת פרשת לך-לך, "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ" , והפעם השנייה זה בפרשת וירא "וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" הנושא של המדרש שלמדנו, זה הקשר בין שני הביטויים האלו, ומה שלמדנו בעיקר כי היעד של ה"לך-לך" הראשון, שלפי רוב המפרשים נאמר בחרן כבר, לא באור כשדים, לפי שאר המפרשים זה כבר נאמר באור כשדים, אבל מכל מקום, המקרא חוזר אחרי הסיפור של יציאה מאור כשדים ב. כשמשפחת אברהם אבינו הגיעה לחרן, המקרא חוזר בפסוק שלנו, "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ" לכן מה שלמדנו, מה שלמדנו מנושא המדרש, שהביטוי "לך-לך" מהתחלת פרשת לך-לך, היעד שלו זה "וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה".

זוכרים את זה? טוב. אבל היעד הזה, עכשיו אנחנו מגיעים לנושא של השיעור השני, היעד הזה, הוא מיועד דווקא לאברהם, ולא לשאר המשפחה שלו, לשאר האנשים שהיו אתו, זה בד"כ מה שלמדנו בעיקר בשיעור הקודם, זה מובן עכשיו כן?

אז אני רוצה קצת להסביר קצת, את הרקע של הנושא, לפי דעתי זה רקע חשוב מאוד זה מה שהמדרש מגלה כשמשפחת אברהם אבינו יצאה מאור כשדים, זה יוזמה של אברהם, מיוזמתו של האדם, לא היה שום, לא הייתה שום התגלות כדי לבקש ממשפחת אברהם לצאת מאור כשדים, לפי רצף המקראות. כן? זה בסוף פרשת נוח, "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן"^[1] זה מלכתחילה של החזון או הנבואה של "לך-לך", שבא אחר-כך, טוב צריך לזכור עוד נקודה: מה שהמדרש לומד, אינני יודע אם נגיע למדרשים האלו עצמם, אבל מה שהמדרש לומד, מסוף פרשת נוח, זה כשתרח ומשפחתו, לאמיתו של דבר היוזם היה אברהם, כדי לחלוק כבוד לתרח הפסוק אומר "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ" אבל היוזמה בא מאברהם עצמו ,כן. כשיצאו מאור כשדים ללכת ארצה כנען, נכנסו בארץ כנען. ומחזה של ברית בין הבתרים היה באותה נסיעה, ותרח היה נוכח, בארץ כנען, ואחר-כך, אחרי ברית בין הבתרים חזרו לחרן. זה מובן, כן?

אני רציתי דרך אגב לציין את זה, כי אחר כך נשתמש בזה, ובפסוק שלנו, התחלת פרק יב' "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" ,היעד זה ארץ המוריה.

זה מובן? אין שאלות על זה? כן. ולכן פרט אחד של המדרש שלמדנו הוא חשוב מאוד, אם אתם זוכרים איך מפרש המדרש כל ביטוי וביטוי באותו פסוק, "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" זה שכונתך, לאמיתו של דבר, ארץ מולדת של משפחת העבריים, של אברהם העברי, שהיו מכמה דורות, היו בגלות באור כשדים, בכמה אזורים של אותו...אותה מדינה נאמר, יותר ממדינה, אימפריה שלמה, ארם נחור, ארם נהריים, אבל המולדת שלהם הייתה ארץ כנען. ולכן כשיצאו מאור כשדים חזרו מעצמם למקור מקומם שזה ארץ כנען, לפי פשט הפסוק. אני חוזר על הפסוק " וַיֵּצְאוּ [אִתָּם] מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" זה בסוף פרשת נוח, כן. לכן בא המדרש ומדגיש שהביטוי "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" מהפסוק שלנו, המשמעות זה "שכונתך" , אתם זוכרים את זה, כן? ופה יש לנו כבר דוגמא של הדיוקים של המדרש, זה לא לחינם שהמדרש בא ונותן משמעות מדויקת של איזה ביטוי של המקרא שלכאורה הוא פשוט. כולם, כשקוראים את הפסוק הזה, " לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ" הכוונה זה אור כשדים...זה לא נכון, המדרש מדייק, מולדתם של העבריים זה ארץ כנען, ארץ העברים, לפי פסוק אחר של החומש, בסיפור יוסף הצדיק, "כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"^[2] כמה עברים היו בתקופה של יוסף: יעקב ובניו, וכולם ידעו שאותו ארץ שנקראת ארץ כנען, מכיוון שהכנעני אז היה פולש בארץ, כולם ידעו שאותו ארץ כנען זה ארץ העברים. זה מובן, כן.

אז פה יש לנו דוגמא של הדיוקים של המדרש שרציתי לציין. זה מובן? אבל אני מחכה לתגובות של שאלות, אין...

שאלה מהקהל : ??

הרב: כן, אז תגיבו קצת

שאלה מהקהל : ??

הרב: אנחנו לא צריכים מדרש, זה פשט המקרא! זה פשט המקרא, בסוף פרשת נוח, אחרי סיפור התולדות של משפחת שם, אנחנו מגיעים לעבר, "אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל"^[3], והוא הסבא של הסבא של אברהם העברי, השם עברי בא מעבר, זה הפשט של הביטוי עברי, יש הרבה צלילים של המדרש בביטוי הזה עברי, אם יש צורך אני אחזור על זה, כן, אבל הפשט: מבני בניו של עבר. זה רבי נחמיה במדרש רבה, ולמה רבי נחמיה ראה לצורך לציין פשט הכתוב? שאברהם הוא בנו של תרח, שהוא בן בנו של עבר, כן, זה מורה לנו שהיה עם שלם של עברים באותה גלות של אור כשדים, כולם נאבדו בשואה של נמרוד. מי יצא מאותה שואה של נמרוד? מאותה תקופה? משפחת אברהם אבינו.

כן, שאר העברים נאבדו, ולכן מציין רבי נחמיה, וזה פשט המדרש שלו, מי בני בניו של עבר. זה לא היה צריך, אנחנו קוראים את זה בפשט, בפשט של המקרא הם היו שארית הפלטה של בני בניו של עבר, מבני בניו של עבר, והכל נאבד חוץ מאותה משפחה, שהתורה מספרת עליה, זה מובן?

יציאת אור כשדים של העם העברי

כך אומר הפסוק "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ," לפני "לך-לך" , כן. "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" רק אחר-כך אנחנו שומעים "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ " וכו' זה מובן? טוב אני יודע שפה יש איזה, לא חידוש, אבל התחדשות של הפשט של המקרא, כן. כי אנחנו רגילים לחשוב על אברהם אבינו שמעיקרא היה עיראקי, איזה בבלי, שבאופן מאגי, פתאום מוצא את עצמו עברי, מה פתאום? היה עברי בגלות באור כשדים, ועברי בגלות באור כשדים נקרא ארמי, זה מובן? טוב.

זה מה שרציתי לציין, ולכן כשאתם מוצאים במדרש שלנו "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" זה שכונתך, זה כדי להוציא את המשמעות שהמולדת.. כי המולדת כביכול של אברהם הייתה אור כשדים, זה לא המולדת שלו. עכשיו זה מובן כן? כששואלים איזה ישראלי שעולה חדש או עולה ותיק, אפילו מכמה דורות, מהי מולדתך? אעפ"י שהגיע מפולין, מהונגריה, מרומניה, או מתימן הוא לא יכול לומר מולדתי זה אלג'יריה, מולדתי זה ארץ ישראל. ושכונתי כשהייתי בגלות זה היה אולי פריס, או מרסיי.

שאלה מהקהל : אבל מהפשט של המקרא, מולדת זה אור כשדים! זה ארץ המוצא ...

הרב: זה לא המולדת.

שאלה מהקהל : אבל אמרת בשיעור הקודם, ??

הרב: נכון! לא עכשיו אני מבין את השאלה, כן אבל פה הכוונה זה המולדת של עמו של אברהם, מולדתך כאיש שייך לעם העברי, אז זה ארץ כנען.

שאלה מהקהל : ??

הרב: הוא מאור כשדים, כן, אבל זה מארצך, לא ממולדתך, "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ"

שאלה מהקהל : "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ"

הרב: "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" כן, זה , אז בא המדרש ואומר, צריך להבין את הפשט של " וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" במשמעות האמתית, לפי, ההיסטורית האמתית, אתה שוכן שמה, מולדתך אם זה אור כשדים, זה רק שכונתך, המולדת האמתית זה ארץ כנען. זה מה שרציתי להגיד וזה ברור.

שאלה מהקהל : יש פסוק אחר בחיי-שרה כשאברהם שולח את אליעזר "כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, תֵּלֵךְ"^[4] מכאן אנחנו לומדים שמולדת וארצו זה ארץ כנען?

הרב:   לא גם שמה יש מדרש שמדגיש שזה לא ארם נהריים אלא ארץ כנען. גם שמה יש מדרש, נגיע אליו.

שאלה מהקהל : שם זה ארץ כנען?

הרב:   כן, כן גם שמה יש אותו דיוק של המדרש שזה לא המולדת האמתית אלא השכונה שלו, היה גר שמה.

שאלה מהקהל : אבל הוא שולח אותו מארץ כנען, איך ??

הרב:   נכון גם שמה, תראו את המחלוקת שיש בין רמב"ן ורש"י מהי ארץ מולדת של משפחת אברהם? יש מחלוקת בין המפרשים, אז סוף-סוף זה מבוסס על פסוק בישעיהו [ביחזקאל] "אביך ...אמך... "אָבִיךְ הָאֱמֹרִי, וְאִמֵּךְ חִתִּית"^[5] אתם זוכרים את הפסוק? כן "אָבִיךְ הָאֱמֹרִי, וְאִמֵּךְ חִתִּית" בישעיהו, ושמה מדייקים, שהיו מארץ כנען אבל גרו בארם נהריים, וזה נקרא שמה החיתי האמורי, אבל המוצא, דווקא דרך הביטויים האלה, האמורי והחיתי, זה ארץ כנען. וכי ניתן להדגים את זה, זה מה שקורה לנו, רמזתי כבר קצת על זה ... כששואלים מאיפה אתה בא לישראלי שנמצא בתקופה שלנו פה אז יש לו נטייה, יש לנו נטייה להגדיר את המוצא לפי ארץ הגלות שאנחנו באנו ממנה. לפי דעתי זה הדיוק שהמדרש רוצה לגלות, כן. בסוף חזרתי על הנקודה הזו, כדי שנבין שהמדרש לא בא סתם להוסיף משהו על המקרא, אלא לגלות איזה ממד עמוק של המשמעות של המקרא.

לפי...לכאורה, סוף-סוף הכניעה של העברים באור כשדים הייתה כל כך עמוקה, וההוכחה זה תרח עצמו, כן, שהיה עובד עבודה זרה באור כשדים, הייתה כל כך עמוקה, שנראים כשייכים לתרבות ולזהות של אור כשדים בסגנון הארמי, אבל מה שמתגלה פה, ולפי דעתי, שוב זה לא חידוש, אלא התחדשות של המשמעות דרך המדרש, זה לא חידוש, זה הפשט של המקרא, שהמוצא שלהם, המוצא שמי, עברי , ולאו דווקא בבלי, ארמי, כשדי, זה מה שרציתי לציין.

שאלה מהקהל : ??

הרב:   יפה , תפסתי, אפשר לדייק את זה ככה, פה אנחנו חוזרים, אנחנו חוזרים למה שלמדנו כבר בשיעור הקודם, יתכן שפה המדרש רוצה שנגלה משהו חשוב, זה תהליך ממושך עד שאברהם עצמו מגיע סוף-סוף לגלות את העבריות שלו, אברהם עצמו בשלב הראשון של החיים שלו היה רואה את עצמו כשייך לזהות הארמית, ולכן אפשר להסביר את זה ככה, לפי השאלה שלך, "לך-לך" ממה שאתה רואה מולדתך, זה גם כן שייך לפשט של המקרא. בא המדרש ומגלה את המשמעות האמתית, כשהקב"ה אמר לאברהם "ממולדתך" זה משכונתך, כי לאמיתו של דבר לפי הגדרה של אמיתות התורה, כי אין דברי שקר בתורה, כן, "ואין למו מכשול"^[6]   לפי אמיתות התורה, פה "מולדתך" המשמעות זה שכונתך, זה דברי המדרש.

חכמת המדרש

חכמת המדרש היא עמוקה מאוד, ואי אפשר להבין מדרש על בוריו אלא דרך הסוד, כי כל המבנה של המדרש בא מהסוד. אני רוצה שוב לחזור על כל הכללים הידועים לכאורה על הנושא, כשהתלמוד אומר "עברנו על כל הש"ס ולא ראינו פסוק.. מקרא יוצא מידי פשוטו"^[7] מה הכוונה? כל הש"ס זה רק מדרשים!? אז הכוונה היא עברנו על כל המדרשים של הש"ס, ובמדרשים לא ראינו, לא מצאנו מקרא יוצא מידי פשוטו, במדרש, אז רק כשנבין את המדרש, סליחה, את הפשט בדרש, אנחנו מבינים את כוונת המדרש על הפשט, אבל זה צריך דרך הסוד. יש איזה ... זה לא בדיחה, זה מסורת אצל הספרדים, שאתם מכירים את סוד הפרדס, כן, זה ממש סוד כי פרדס זה מילה פרסית זה לא מילה עברית, פרדס זה פרדיס ב...[פרסית] לכן צריך מדין, סליחה מדין , צריך מניין : part a dix [בצרפתית יוצא עם עשר] חחח... אז המבנה של הפרדס זה פשט, רמז, דרש, סוד, אבל כשמתחילים בסוד מופיע המילה ספרד, ... שמעתם על זה כן? לכן - זה הגר"א, הגאון מווילנה שמפרש את זה - הפשט האמתי זה הסוד, ולכן כדי להבין את הרמז ואת הדרש צריך לעבור דרך הסוד, ולכן חכמת המדרש זה לא סתם, זוהי חכמה עמוקה מאוד, והיא מגלה לנו את הסוד של הפשט, אם אפשר לומר את זה, מה ההבדל בין הרמז, דרש וסוד, וגם בין הפשט, זה נושא בפני עצמו. אם אתם מעוניינים לדעת את זה אפשר ללמוד את זה, כן, רק בקצרה, כש.. רמז מגלה את הקשר שיש בין איזהפסוק לפסוק אחר ולכמה פסוקים אחרים, הדרש מגלה את המשמעות של הפסוק כשלעצמו, והסוד מגלה את המבנה, את המבנה של ההתגלות הבורא כבורא וכמשגיח לנושא של הפסוק.

לא הבנתם כלום...חה חה, בכוונה, אבל העניין הוא שאנחנו נמצאים בעולם בתקופה של אחרי הנבואה, ולכן אין לנו שום קשר למשמעות האמתית של הפסוקים שנתגלו לנביאים בתקופה של העם היהודי, אנחנו לא יכולים ואין לנו אפשרות לזהות במה מדובר בעולם המקרא ברבד הזה של התגלות הנביא העברי בתקופת העברים שהיא הייתה תקופת נבואה, העולם היה אחר. ההתגלות, אם אנחנו מבינים את זה ברצינות, ההתגלות היה דבר נגלה, פשוטו כמשמעו, עכשיו אותה משמעות של הנגלה של העברים זה הנסתר בשבילנו, זה נסתר בשבילנו, כן, ולכן הרבנים של המדרש, של התלמוד, ואחריהם המפרשים, באים לגלות את המשמעות של הנגלה של העברים, ליהודים, שהם היורשים של העברים אבל בתקופה שאין נבואה, ושאי אפשר לזהות במה מדובר, רק בסוד יודעים את זה. הדוגמא הפשוטה שאני רגיל לתת, אתם מבינים את העומק של הדברים? כן? שזה עניין המלאכים, אנחנו יהודים מאמינים בהופעת המלאכים לפי המקרא, אבל מי יודע מה זה מלאך, מי זה מלאך? זה רציני, זה נושא רציני כשיהודי בא, מדבר על המלאכים, אצל איזה רב, או הרב מכיר את היהודי הזה כיהודי תמים, זה אמונה תמימה, פשוטה, אז הוא אומר אשרי המאמין, ואם הוא מכיר אותו שזה לא אדם תמים, אז הוא שולח אותו לרופא. מי שרואה מלאך בתקופה שאין מלאכים, זה מחלה. תפסתם את העניין? כן, זה לא אומר שאין מקרים נדירים מאוד, של בעל רוח הקודש, של מגידים, מלאכים, נשמות, רוחים, אני יכולתי להוסיף... מתגלים להם, אבל זה נדיר מאד, וזה דווקא אצל תלמידי חכמים שהם באמת מקובלים. מה זה מקובל? זה מי שמקבל איש מפי איש עד משה רבנו מפי הגבורה, צריך לשמוע את זה ברצינות, לא מי שקרא באיזה ספר, שכתוב דברים על הקבלה, ואף אחד לא מבין במה מדובר.

זה מובן? כשהביטויים האלו, כשתלמידי חכמים אומרים "אם הם היו מלאכים אז אנחנו בני אדם, ואם הם היו בני אדם, אנחנו חמורים"^[8] מי אמר את זה לעצמו? הרמב"ם אמר את זה, כשהוא היה מדבר על האמוראים ולמעלה מאמוראים זה התנאים, ולמעלה מהתנאים זה הנביאים, ולמעלה מהנביאים זה האבות, אז תתארו לעצמכם הרמב"ם היה אדם רציני, כשהוא אומר "ואם אנחנו...ואם הם, האמוראים היו בני אדם, אנחנו חמורים" מי מדבר? הרמב"ם. אז מה אנחנו? בני חיי... חחח צריך לגלות את זה כן, ולהבין את זה, ולכן ברור ש...אולי עוד בצורה אחרת, המפרש, אמתי, כשבא לפרש, זה כדי לכסות את סכנת אולי מישהו יכול להבין את הסוד והוא לא כבר מוכן, אז בא מפרש ומכסה את זה, זה הביטוי "מגלה טפח ומכסה טפחיים" ^[9] ,זה לא השיטה של המדרש שלקחתי דוגמאות עליה, השיטה פה של המדרש זה לגלות את המשמעות לגבי היהודים שהם מאמי,נים במקרא של הנביאים. שוב אני חוזר אולי רמזתי על זה בשיעור הקודם, יש איזה מין מעגל, מעגל קסמים אומרים, של הלימוד , כדי להבין את רש"י למשל צריך להבין את המקרא שרש"י מפרש. אז מי שלא מבין את המקרא שרש"י מפרש, לא יכול להבין מה דעתו של רש"י. אני זוכר כשהייתי קטן בתלמוד תורה, וזה בכל תלמודי תורה שבעולם, השאלה הראשונה שהרב היה מסביר לנו, זה מה קשה לו לרש"י? במה התקשה? צריך לגלות את השאלה של רש"י כדי להבין את התשובה שלו. וכדי להבין את השאלה של רש"י צריך להבין, את השאלה של רש"י, צריך לדעת את הפסוק על בוריו. הרב יודע את הפסוק, והתלמיד מקבל את ההסבר של רש"י אבל דרך הגילוי של הרב. זה מובן? ואם היינו בדורות כתיקונם, כסידרם, ברור שהאידאל נאמר, היה שרק המקובלים יכולים לפרש את המקרא לפשטנים. אבל פשטן שרוצה לפרש את המקרא שאי אפשר להבין אותו רק דרך הסוד, יוצא מה? ביקורת המקרה...במקרה אולי רואים משהו כן... טוב תפסתם את חומרת העניין. אז אולי נרד לאט-לאט ברבד שלנו כן, כן.

יצאנו ממולדתך שכונתך ויש השלכות פוליטיות ענקיות.

מעשה אבות, סימן לבנים

שאלה מהקהל : המקור של אברהם זה בא מארץ ישראל......

הרב:   ואתה שואל שאלה כזו כמה ימים לפני הבחירות, כן?

שאלה מהקהל : ???

הרב:   אה, יום אחד כן. חח.

שאלה מהקהל : ???

הרב:   יפה, יפה תפסתי את השאלה, ואני לא יודע עוד אם זה שאלה כדי לדעת תשובה או זה שאלה של אסטרטגיה פדגוגית, שאתה שואל אותה. איך מתחיל רש"י את הפירוש שלו בתורה? כן

" לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם^[10].."   זוכרים את רש"י? יש לכם את הספר, "שהיא מצוה ראשונה שנצטווו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית?" ומה התשובה של רש"י? "משום: "כח מעשיו הגיד לעמו...." שזה פסוק של תהילים שאין לו פשט.. "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"^[11] איזה פשט? "שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים; הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה וכו' ^[12] זה הבעיה של רש"י לפני אלף שנים! זה נבואה, הוא יודע כשישראל יוצא מהגלות לחזור לארצו, את השאלה של אברהם העברי, למי שייך, שייכת אותו ארץ? וצריך לדעת שאנחנו צאצאי אברהם העברי, אם לא כן אומות העולם, קרי האו"ם כן, אומר מה אתם פתאום באים כליסטים לארץ לא לכם? אתה תופס את זה? את חשיבות השאלה? ולכן ברור לכולם, שוב אני חוזר, שוב אני חוזר, הייתה תקופה, תקופה ארוכה מאוד, מעבר לצאצאי עבר עד אברהם אבינו שהעם העברי היה מחוץ לארצו בתרבות דאז שהייתה תרבות אור כשדים, ואותה זהות העברית הסתתרה דרך, מה שאנחנו קוראים קליפת ארם שהיא הקליפה של הגלות, עד כדי כך שתרח אבי אברהם מתפקד כעובד עבודה זרה באור כשדים. התבוללות נוראה, תמיהה! ורק מאברהם ואילך יש התעוררות של אותו ניצוץ של קדושה עברית טמונה בקליפה הארמית כדי לגלות, וזה לקח דורות, שלושה דורות עד יעקב אבינו שאותה זהות מתגלית ויוצאת לאור ואז שומעים את השם ישראל, יעקב שמקבל את השם ישראל. זה היה תאריך ממושך... תהליך ממושך, מה אמרתי? תאריך? תהליך ממושך!. וחכמי הסוד הסבירו את זה לפי המבנה המטאפיזי של נפש האדם. כן, ולכן אני לא רוצה להתייחס לסוד, חכמי המדרש, על בסיס של ההסברים של חכמי הסוד, אז מסבירים שאותה קליפת ארם היה צריך להוציא מאברהם העברי, כדי להגיע לזהות של ישראל. והקליפה החיצונית יוצאת עם ישמעאל, והקליפה הפנימית יוצאת עם עשיו. ואחרי ה.. איך אומרים, הניקוי הזה, אם אפשר לומר, אז אנחנו מגיעים לזהותו של יעקב אבינו שהיה מיטתו שלמה, זה הביטוי מהמדרש "מיטתו שלמה" , מיעקב ואילך כל צאצאי יעקב הם מישראל. אבל זה רק למפרע שיצחק הוא שייך לישראל, ואברהם הוא שייך לישראל. כשמתגלה שיצחק הוא- הוא, בנו של אברהם, אז אברהם הוא אברהם, כשמתגלה שיעקב הוא-הוא, בנו של יצחק ולא עשיו, אז יצחק הוא שייך לישראל, זה מובן? צריך להתרגל לזה. היה תהליך קשה מאוד, עד שאברהם אבינו מגיע כשלעצמו שלבים-שלבים לאמונה לה': "וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה"^[13] , זה לא סתם. למפרע, אנחנו שואלים את עצמנו, איזה קושי היה לאברהם להאמין? הלא אברהם אבינו הוא ראש המאמין. כן, הוא היה צריך לבנות את עצמו כראש המאמין, הוא יצא מטומאת קליפת ארם שבאור כשדים. ואותו תהליך זה הדגם של מה שקורה לנו היהודים שיוצאים מגלות אדום וצריכים להתעלות על קליפת ארם של הגלות שלנו כדי לחזור לעבריות שלהם. אנחנו כל זה כדי לצורך ה.. לצורך המציאות, פשוטו כמשמעו. התורה, המקרא הזה הוא התעודת זהות שלנו, אנחנו חיים אותו תהליך, זה לא ככה סיפורים, כדי לדעת מה אבות אבותינו אכלו בארוחת בוקר, מה אמרו בארוחת הערב. זה, הזוהר אומר, זה גם בזוהר וגם בתיקוני הזוהר, "מי שרואה במקרא סיפורי דהדיוטי ", אתם מבינים מה זה בארמית, "סיפורי דהדיוטי" סיפורים של סתם הדיוט כן. "ראוי לו שלא התקרב לתורה", ראוי לו שלא ילמד, והזוהר מוסיף ביטוי חריף מאוד : "כי הוא הגורם של הגלות". כי הוא לא הבין מהי הזהות של, מהו הגורל, מהי הבעיה של אותו עם, להסתלק מקליפת ארם. במשך אלפיים שנה בגלות זה היה נסתר כל זה, יש לנו את המקורות, אבל חכמי ישראל ראו לנכון לחזק את עמם בגלות כדי להישאר בחיים, כן. אבל אנחנו כבר הגענו לתקופה שצריך לגלות את זה, הסיפור של אברהם אבינו ומשפחתו בהתחלת ההיסטוריה של עם ישראל, זה הסיפור שלנו באיזה שהוא רבד אחר. זה סיפור של שורש הזהות שלנו, שורש נפשנו, אומר המהר"ל. וכל מה שמתרחש בנו, ההתחלה זה בשורש הזהות שלנו, לכן כדי להבין מה קורה לנו צריך להבין מה המקרא ראה לנכון לספר על השורשים. אבל השורשים, זה דווקא אותו סיפור של דורות האבות, זה מובן? טוב.

שאלה מהקהל : ??

הרב:   זה מלימוד על מספר שנים של חיי אברהם שהפסוק מציין במקום זה או אחר. ובברית בין הבתרים, אברהם היה יותר צעיר מהגיל שהיה לו בלך-לך. לכן אני אמרתי את זה דרך אגב, זה שורה של מדרשים אחרים שמגלים את זה, ואם אתם נתקלים במפרשים עצמם על אותה מחלוקת, אז ראיתי לנכון שתשמעו את זה שזה קיים, כן. ואולי אני אדגים את זה באופן קצת חד.

באותו תהליך של יציאה מהגלות אנחנו רואים כמה אפשרויות, אז אני חוזר על השורש של משפחת אברהם אבינו, מעיקרא באותו אור כשדים בביתו של תרח היה תרח, אבי אברהם, ואבי נחור, יש אברהם, יש נחור והרן האבא של לוט, כן, הרן , לוט בן הרן, היו שלושה אחים. אחד מת שמה, זה הרן, לא היה מסוגל לצאת חי מאותה הרפ.. איך אומרים הרפתקא, .. איך אתם אומרים ?

שאלה מהקהל : הרפתקה

הרב:   זה לא יכול לצאת מגרוני ..חח .. אוונטור ( aventure) כן ,של יציאה מגלות אור כשדים, זה הרן. נשאר שמה אבל יש לו זכות, ממנו יצא לוט ולוט זה לא סתם, אעפ"י שחזר להיות טמא לגמרי, מלוט יצאה רות, ודוד המלך, השורש זה אותה משפחה, כן . שוב רות זה לא סתם גיורת, כן, זה חלק מנשמת אברהם שחוזרת ל....מקור שלה, טוב, ולכן היא ה.. גיורת של שבועות, של מתן תורה, זה קשור. כן, טוב. אז זה הרן, נחור נשאר שמה, נשאר כ.. עם הכוח להוליד את האימהות, האימהות באות מדווקא המשפחה של אחיו של אברהם שנשאר שמה, וגם זה בימינו אנו, יש איזה רזרבואר של אינדיאנים יהודים שאפשר לשלוח שמה ... חח.. טוב תפסתם את ה..

זה ממדים שונים של אותה זהות ומי יכול יותר, אז הרן מת שמה, אבל לוט יוצא. נחור נשאר שמה, אבל סוף-סוף מהטומאה של ארמיות ההיא של משפחת נחור, אביו של בתואל הארמי, אביו של לבן הארמי, אז יצא סוף-סוף אחרי שרי, יצא רבקה, יצא רחל, יצא לאה, עם השפחות ולוט יוצא עם אברהם, אבל אנחנו רואים כאן, תרח בא כתייר לארץ, ויורד ומייסד שמה את הסוכנות היהודית של חרן, את הפדרציה הציונית של חרן ... אנחנו רואים ממש את הדגם המדויק של מה שקורה לנו . עד כדי כך! אי אפשר להכחיש, זה פשט ה, זה פשט הפסוקים, ולכן יש צורך גבוה ללמוד את כל זה, וכך הגורל שלנו, ככה הזהות שלנו, זה עם שלנו, כך הוא מתפקד, אז כדאי להבין את זה כדי להבין מה קורה בחברה שלנו. כל מה שקורה בחברה שלנו, זה כבר נאמר באותו סיפור, שהוא הדגם של ההיסטוריה שלנו, מה ההבדל? מהי מהו מקום הבחירה האישי של כל אחד ואחד, הסיפור הזה זה סיפור של השורשים המדבר על האבות, כל אחד מהם היה לבד כל ישראל. אברהם זה כל ישראל במידתו של אברהם, אדם אחד, יצחק היה כל ישראל במידתו של יצחק, אדם אחד, וכן יעקב. אנחנו חברה, עם, כלל, אנחנו חיים כעם, ככלל את חיי האבות ולכן בא המדרש ואומר, עכשיו זה פשוט לגמרי , "מעשה אבות, סימן לבנים" ^[14] זה הנושא, מעשה אבות, סימן לבנים. אבל מעשה אבות כאבות, סימן לבנים כבנים , והבנים זה עם, זה כלל, זה אותה זהות אצל האבות אבל האבות היו צדיקים יחידים, יחידי סגולה. כן, סליחה.

שאלה מהקהל : יש לי שאלה בקשר לפסוק ל"א תרח לוקח את משפחתו כדי ללכת ארצה כנען...??

הרב:   סליחה, אני לא שומע, איזה פסוק?

שאלה מהקהל : פסוק ל"א , בעצם ...?? בפסוק י"ג , י"ב , ה' אומר לו אחרי שהוא התכוון ללכת..

הרב:   יפה, יפה, אז אני חוזר בהתחלת ההסברים, בקצרה, בפסוק ל"א התורה מספרת בד"כ איך זה התחיל, יצאו מאור כשדים ללכת ארצה כנען. אנחנו יודעים מהמשך הסיפורים שנכנסו לארץ כנען לברית בין הבתרים ואחר כך חזרו לחרן, אז לפי רוב המפרשים פסוק ראשון של פרק י"ב נאמר בחרן , "ויאמר ה' אל אברהם לך-לך מארצך", תנתק לגמרי, תמשיך, מה שהתחלתם לעשות זה מה שהיה צריך לעשות, הגילוי הזה בא לאמת את היוזמה של משפחת אברהם. יש לנו עוד דוגמא, אולי ראינו את זה בשיעור הקודם, ביציאת מצרים היוזמה בא ממשה רבינו, הוא רואה את המצב, והוא היה האיש החזק של מצרים כיורש של פרעה, ובפנימיות שלו, בן ראש שבט לוי , העברי "פר אקסלנס" אם אפשר לאמר את זה, והמצרי "פר אקסלנס", משה החליט שעתיד העולם יעבור דרך אחיו העבריים ולא דרך אחיו המצרים, זה היוזמה שלו, אז נתקל בתגובה שלילית גם של המצרים וגם של העבריים, ברח אצל יתרו. ארבעים שנה אחר-כך הקב"ה מתגלה אליו, אצל יתרו ואומר לו תחזור למצרים, זה מה שרצית לעשות, זה מה שהיה צריך לעשות, תחזור ותצליח.

זה אותו.. זה מקביל, יש הקבלה ברורה, היוזמה באה מהאדם, אחר-כך הקב"ה מאמת את זה, וגם זה חשוב לתקופה שלנו, כל הוויכוח על הלגיטימיות של הציונות, של הציונות, אצל ה.. אני לא רוצה לומר הדתיים, כי גם הישראלים הנורמליים הם דתיים, אצל הדתיים האנטי-ציונים, זה אותה פרובלמטיקה, כן, תחכו עד שתהיה התגלות, אנחנו לא שמענו את השופר הגדול של ביאת המשיח, ולכן מוטב להישאר בקפריסין. זה אותה פרובלמטיקה, כי בדרכם, וזה לא אומר שאינם מאמינים, אבל יש טעות באמונה, הם מאמינים חזקים, אבל יש טעות באמונה, בדרכם היוזמה צריכה לבוא מלמעלה, אבל אנחנו רואים שלפי המקרא כל פעם ההתעוררות בא למטה, ואחר-כך זה מאומת מלמעלה. זה מובן? כן. לכן כשיש לנו וויכוח עם התלמידי חכמים האנטי-ציונים, אנחנו מגלים שהם מאמינים, אבל אי אפשר להגדיר במה הם מאמינים, מאמינים בתורה כספר של מצוות, כל מה שמגלה המקרא על הזהות של אותו עם, של אותן מצוות זה חושך אפלה, לא תופסים , לא תופסים.

איך רש"י ראה לנכון להתחיל את הפירוש שלו ,תדעו שיבוא העת ואתם צריכים לחזור לאותה בעיה של אברהם אבינו, זה מובן? כן, כשאברהם חוזר לארצו אז כולם אומרים "מה פתאום? איזה עיראקי אברהם, בא לקחת את ארצות שבעם עמים " הליגה הערבית כן, כשעזבו את הליגה הערבית היו שבעה חח.. וזה אותו סיפור!

קהל: כלומר התשובה של רש"י ....

הרב:   לו אחרת ? אתה חושב? תסביר

קהל: ??

הרב:   לא ,טוב, אולי אני אסביר קצת יותר מה שאתה אמרת. הנה ככה, השאלה היא ככה, זאת שאלה עצומה, עצומה... איך רש"י נותן תשובה לשאלה שלו? אז אני חוזר שוב, אבל קצת לאט-לאט כדי שכולם יבינו את הכוונות של השאלה שלך אם אני הבנתי אותה.

יש שני חלקים בפירושו של רש"י, קודם כל השאלה שלו, השאלה שלו היא ככה: אם אנחנו מקבלים כהנחה כהגדרה של ספר תורה זה ספר המצוות, לא היה צריך להתחיל את התורה, כי הרי ספר המצוות אלא מ" הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים " שהיא מצווה ראשונה שנצטווו בה ישראל, עד כאן אני אסביר ואחר-כך נמשיך. יש ביטוי ברש"י שצריך לפענח אותו, מה הביטוי? "לא היה צריך להתחיל את התורה" איזה נושא זה? יש צורך להתחיל? ברור, אם אני כותב ספר אני מתחיל בהתחלה, הביטוי "צורך להתחיל" צריך להבין אותו, עמוק-עמוק ברש"י, כן, השאלה היא "אין מוקדם או מאוחר בתורה" ^[15] אז קודם כל נבין את הביטוי הזה, "אין מוקדם או מאוחר בתורה" התורה היא אמת, בעולם האמת אין התחלה וסוף הכל הוא נצחי בבת אחת, אין מוקדם או מאוחר בתורה, לפי הגאון מווילנה, מפרשים את זה ככה: בתורה, באמת של התורה, אין מוקדם או מאוחר, אבל בספר תורה יש מוקדם או מאוחר. תפסתם את ההבדל? אם אני מעמיד בכתב את התורה, תורת אמת, אז אני מוכרח להתחיל באיזה שהו מקום, הספר יש לו התחלה, התורה לא, ולכן מה היה, הצורך להתחיל בתורה? מכיוון שהיה צורך לכתוב אותה, והגרסה בזוהר בפרשת בא, אם אני זוכר, כן בפרשת בא, הגרסה היא בזוהר "לא היה צריך לכתוב את התורה אלא מהחודש הזה לכם"^[16] זה מובן? מכיוון שהיה צורך לכתוב אותה, אז היה צריך להתחיל באיזשהו פסוק, אעפ"י שבתורה אין התחלה "אין מוקדם או מאוחר" אבל בספר תורה יש "מוקדם או מאוחר" אבל הסדר ההגיוני זה התחלת התגלות המצוות, ואם נחזיק באותה הנחה, שעיקר התורה זה ספר המצוות, אז ההתחלה ההגיונית זה "החודש הזה לכם" כספר המצוות, מכיוון שזה הגילוי הראשון, תפסתם את זה ? טוב , אבל אותו פסוק "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים" זה פסוק שני בפרק י"ב בשמות, והפסוק הראשון אומר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם .." אנחנו צריכים לדעת מי הוא משה? מי הוא אהרון? מי הם ישראל? מה עושים במצרים? מיהו אלוהי העברים שמתגלה להם, לכן צריך פתיחה, היה צריך פתיחה כדי להבין במה מדובר, ולכן אני רוצה לסכם את זה ככה: לאמיתו של דבר, התורה כספר המצוות מתחילה ...

 

הפירוש הראשון של רש"י [המשך]

 

[לאמיתו של דבר, התורה, כספר המצוות מתחילה בפסוק "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים", הפתיחה הייתה צריכה להיות ככה]

אבל זה מסביר קודם כל את הקושי הראשון שיש ברש"י, השאלה של רש"י היא על כל המקרא מ"בראשית ברא" עד "החודש הזה לכם" והתשובה של רש"י זה רק על המילה "ברא" של הפסוק הראשון וכל אורך היריעה של המקרא הזה, מבראשית עד החודש הזה, לא נתן תשובה, עכשיו זה קצת יותר מובן, השאלה שלו זה לא על כל הטקסט , על כל המקרא, מבראשית עד החודש הזה לכם, אלא רק על מעשה בראשית, כי פתיחה היסטורית היה צריך להיות, אבל באותה פתיחה הייתה יכולה להתחיל בפרק השני של ספר בראשית, "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" ^[17] וזה סיפור ההיסטוריה של המין האנושי, עד אדם הראשון.., מאדם הראשון סליחה, עד נח, עד שם, עד עבר, עד אברהם, עד משה ואהרון.

תנו לי איזה אספר שמות, יש איזה חידה בספר שמות שמוצאת את הפתרון במה שאנחנו לומדים עכשיו ולכן הרבה שאלות היו מוצאות פתרון בזה, אתם זוכרים את השאלה של המדרש למה התורה לא מתחילה ב"אלף" ? אלא ב"בית" ? אם התורה הייתה מתחילה ב "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" הייתה מתחילה ב"אלף" אתם רואים איך זה, איך זה קשור, טוב , חוץ מזה בהתחלת ספר שמות, ראינו את זה, אני חושב, בשיעור אתמול דווקא, בהתחלת ספר שמות התורה מתחילה לספר את תולדות עם ישראל, אני רוצה למצוא את הפסוק, רק דקה.. זהו.. זה, אם אתם רוצים לרשום, זה בפרק ו' בשמות פסוק י"ד [י"ג], התורה אומרת את זה ככה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." זה הנושא שלנו, כן, זה המרכז של אותה פתיחה, היה צריך להגיע עד אותו פסוק כדי להרחיב הפתיחה על המצווה ראשונה שנצטווו עליה ישראל ביציאת מצרים, זה מובן? התורה מתחילה,[פסוק י"ד] "אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן" וכן הלאה ..[פסוק ט"ז] "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי" והפרק מסתיים במשה ואהרון וזה לא ממשיך , אחרי לוי יש יהודה, אחרי יהודה יש כל השבטים?! זה [לא] ממשיך פה, כי היה צריך רק להסביר את הרקע של משה ואהרון, זה מובן? אני סוגר את הסוגריים האלו. תפסתם את זה? אצל המפרשים זה חידה למה התורה מתחילה בסיפור תולדות ישראל, ומפסיקה במשה ואהרון כי היא צריכה רק לפתוח את הפתיחה שלה עד משה ואהרון כדי להסביר מי הם משה ואהרון מי הם בני ישראל מה עושים שמה במצרים, אבל אותה פתיחה הייתה יכולה להתחיל "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" בפרק ב' בבראשית, לכן השאלה של רש"י, זה רק על מעשה בראשית, זה מובן? עכשיו התשובה של רש"י : ולמה היה צריך לעלות בכתב את מעשה בראשית? כי לפי התוכן שלו - וחוץ ממה שכולם יודעים, שאסור ללמוד מעשה בראשית ברבים, לכן זה לא מקומו בתורה שבכתב - היה צריך להיות בתורה שבעל פה בנסתר שלה, כן, אף אחד לא מבין מה קורה שמה באותו פרק של מעשה בראשית, ואסור ללמוד אותו ברבים, כן, אז התשובה של רש"י היא ככה: משום כוח מעשיו הגיד לעמו שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם, בימינו אנו אומרים אימפריאליסטים אתם, אבל זה אותו דבר כן, שכבשתם ארצות שבע עמים , אז הם משיבים להם, יאמרו להם, ומדובר כמובן לפי שאלתך בגוים שמקבלים את סמכות המקרא. לכן זה נבואה של המדרש, יבוא יום ואומות העולם, דהיינו הנוצרים בעיקר, המוסלמים לפי דרכם, אבל הנוצרים בעיקר, יאמינו, לפי דעתם, לפי אמונתם במקרא הזה ואפשר לצטט את המקרא כדי לשכנע אותם, זה מובן? וזה פלא איך ראה המדרש, שאומות העולם יקבלו טענה שבאה מפסוק של המקרא, זה השאלה שלך כן? אז אם ככה, זה יותר פשוט לומר להם, אתם מאמינים באותו ספר? מה כתוב בחיי האבות? כמה פעמים שאותו ארץ זה שייך לישראל והם יודעים את זה!?

טענת אומות עולם על כיבוש ארץ ישראל.

אבל הטענה שלהם זה לא השייכות של הארץ לישראל, אלא ליסטים אתם שכבשתם, הייתם צריכים לחכות את זה על מגש של המשיח, ממש כפי שאומרים הדתיים האנטי-ציונים, כן, זו הטענה של אומות העולם, ליסטים אתם זה לא אומר שאותה ארץ זה לא ארץ ישראל, ברור שזה ארץ ישראל לפי התנ"ך, כן, הם יודעים את זה , מאמינים בזה, אבל מה הטענה שלהם? מה הטענה שאנחנו שומעים מאומות העולם, בכל העיתונות, בכל.. נכון? זאת הטענה, אתם כובשים, וזה אסור לכם, אם אתם באמת ישראל, תחכו ב.. כנחלה, שתנחילו ממתנה אלוקית, אלוהית , שתקבלו את זה. כך מפרשים את הנושא בבני-ברק, במאה-שערים, וגם בוותיקן, כן, וגם אצל הערבים.

כולם יודעים שזה שייך לישראל, אבל אתם לא ישראל, אתם ציונים כובשים. ישראל אמתי צריך לקבל את זה כנחלה, אז בא הפסוק של תהילים " כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"^[18] מה שגויים רואים כנחלה. ורואים את זה כנחלה שלהם, כן? אז בא רש"י ואומר: היינו צריכים, אותו סיפור של מעשה בראשית, כדי שהגויים האלו שמאמינים בסמכות המקרא - לפי מה? לפי אמונה שלהם - ישמעו, יקראו, איך הקב"ה נותן את הארץ למי שנותן אותה. כי הטענה שלהם תיאולוגית, פוליטית, היא: ליסטים אתם שכבשתם. אז מה כתוב במעשה בראשית? כשהקב"ה נותן את הארץ לאדם הראשון?

שאלה מהקהל : "...מלאו הארץ, וכבשוה"           

הרב: אֶת-הָאָרֶץ , זה "מִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ"^[19] כדי שיראו את זה, "מִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" זה התשובה לטענה שלהם. הטענה שלהם זה סוף-סוף, זה לא כי ארץ ישראל איננה ארץ ישראל, הטענה.. אתם רואים את הנבואה של רש"י פה? במה היא הנבואה של רש"י? במה שבחר מכל המדרשים על אותה שאלה זה, זה שבע פעמים בתורה שבעל פה, לא היה צריך להתחיל את התורה מ"החודש הזה" בצורות אחרות, הוא בחר דווקא את התשובה, זה ממש כוח מרוח הקודש לפני אלף שנה. אם אבא-אבן^[20] היה לומד רש"י ברצינות, היה אומר את זה לאומות העולם, הכול היה משתנה. אבל לא גמרתי, כן, ותראו איזה פלא, מה אומר הפסוק בתהילים? " כח מעשיו הגיד לעמו" זה מעשה בראשית, "הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" מכיוון שכשבא היום עם הטענה של הגויים זה ליסטים אתם, כבשתם, אז כוח מעשיו הגיד לעמו, מעשה בראשית כדי שתהיה לנו פתחון פה של תשובה של הגויים ודווקא אותו פסוק, " מִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" פסוק כ"ח של מעשה בראשית, 'כח מעשיו' בדיוק, תראו את הפסוק, כן. טוב זה כבר סוד, ואעפ"י שזה לא רגיל ללמוד ככה, זה ברור שזה כוונה של רש"י, שזה כוונת המדרש, במה עוסקים החכמים האלה? זה העולם של המדרש, הוא מגלה את הבסיס של המשמעות של הפשט כפשוטו כי... עד כאן רש"י. עד כאן יש לך תשובה לשאלה שלך, כן? טוב.

חכמי המדרש לא אמרו תסבירו להם, אתם מאמינים שאנחנו צאצאי האבות, אז מה כתוב בתורה? שאתם מאמינים בה, לפי אמונתכם? כתוב שארץ ישראל שייכת לישראל, אבל זה לא הטענה שלהם. הטענה שלהם היא אחרת לגמרי! וזה הטענה שאנחנו שומעים בכל העולם בתקופה שלנו ו.. אני אסיים ב.. מיד אחר-כך , מה הפלא , בא הרמב"ן , Nahmanide ,   ואומר: תיזהרו, תבינו את רש"י היטב, כי זה עולה בדעתכם שהגויים יכולים ל.. משהו נכתב במקרא כדי שהגויים ייקראו את זה , כן, יש פה פסוק מפורש האומר "לֹא עָשָׂה כֵן, לְכָל-גּוֹי--וּמִשְׁפָּטִים בַּל-יְדָעוּם:
הַלְלוּ-יָהּ." ^[21] בשר ודם יכול להבין סתרי תורה? אלא תחזרו על הפסוק של רש"י, "כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים" צריך שיהודים יבינו את זה, זה ברור? כן, זה רמב"ן שמוסיף את זה, וברור כשמש בגבורתו שזה המצב בתקופה שלנו, היהודים לא מאמינים בזה, ולכן אין להם כוח נגד הגויים לגבי הבעיה של ארץ ישראל, זה הדיוק של רמב"ן, כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים, זה ברור כן? יפה! ומה הייתה השאלה?

שאלה מהקהל : .. בקשר למה ששאלתי קודם ,אם אפשר לחזור ... , בפירוש של פסוק י"ד בפרק כ"ב של רש"י .

הרב: פרק כ"ב של בראשית?

שאלה מהקהל : של בראשית, בפעם השנייה שהוא מדבר , שהוא מדבר בהר המוריה, ואברהם לא יודע, לכאורה יוצא כאילו סתירה שהוא התכוון ללכת ארצה כנען, ורק בפסוק י"ד בפרק כ"ב שם מתגלה ה' לעם ישראל.

הרב: יפה, אז אני קורא, לא לעם ישראל, לאברהם בעקדת יצחק. לכן אמרתי בהתחלת השיעור, כי הלך-לך אל הר המוריה שייך רק לאברהם. ולא ללוט ולכל הנפש אשר עשו בחרן.

שאלה מהקהל : אבל כתוב " בהר זה יראה הקב"ה לעמו"

הרב: אז, איזה פסוק זה?

שאלה מהקהל : י"ד פרק כ"ב

הרב: י"ד, "וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר" ?

שאלה מהקהל : "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא.."

הרב: אז זה לא י"ב.

שאלה מהקהל : י"ד, י"ד

הרב: אהה י"ד, "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, ה' יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר ה' יֵרָאֶה." כן, התורה מסבירה את זה, אין שום שאלה, התורה מסבירה את זה: לדור יציאת מצרים, כהתגלות על הר סיני ובנין בית המקדש על הר המוריה, כן, וזה ההסבר של המדרש, אנחנו לומדים כשהקב"ה אמר לאברהם " לךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ... אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ." הכוונה זה הר מוריה, כשתגיע לארץ כנען, אני אראך לאן ללכת לעקדת יצחק. וזה התחלת הפרק כ"ב: "וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק." ^[22] וכן הלאה. כן, זהו? אז יש עוד שאלה על זה?

שאלה מהקהל : לי יש שאלה על הרש"י

הרב: איזה רש"י?

שאלה מהקהל : על הרש"י "לתת להם נחלת גויים" ..??

הרב: טוב. קודם כל, הסברתי את הפרק הזה כן, לפי המדרש עצמו, כי הטענה והוויכוח של הגויים נגד ישראל, זה קודם כל נושא של אמונה. אצל אומות העולם מאמינים כי כל מה שהקב"ה נותן לאדם, הוא נותן את זה בחסד. לפי דעת התורה, הקב"ה הוא נותן בחסד אבל צריך לזכות בזה, יש בא הביטוי "לכבוש את המלכה" את המלכות, "לכבוש את היצר" מה ההבדל בין אמונה של התורה, ואמונת הגויים? אמונת הגויים מאמינים שהכול בא בחסד, לא זוכים בזה, מיהו הצדיק? מי שקיבל! חסדי ה' , זהו הצדיק. אצל התורה, אצל היהדות, זה רק השלב הראשון, קודם כל מקבלים בחסד, אחר-כך מתחיל העניין של עקידת יצחק. צריך לפדות את זה, צריך לשלם את המחיר, צריך לזכות בזה, מיד כשיצחק, זה השלב השני, היה מוכן ,אברהם בעיקר, מוכן להקריב את יצחק, מה אומר הקב"ה?   זכית קנית ,כן ? אז יש הבדל מהותי מבחינה תיאולוגית בין הדעה של הגויים והדעה של החרדים, והדעה של התורה, כן? זה הפשט לפי המדרש של "כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם "..מה שהגויים מגדירים כנחלה, מה זה נחלה? כן, נחלה ירושה בלי לזכות בזה , מה אומרת התורה? "עֲלֵה רֵשׁ"^[23] איך? כיבוש! קודם כל צריך את יהושע אבל השורש זה כבר במעשה בראשית. "מִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" תראו את הדיוק, במנהגו של העולם כשכובשים ארץ באים מחוץ לאותה ארץ , כובשים אותה ורק אחר-כך ממלאים אותה, פה זה התכנית של התנועה הציונית , מלאנו את הארץ ורק אחר-כך כבשנו אותה. אתם רואים עד היכן זה מגיע. והודות הערבים. כי מלחמה זה מבחוץ לבפנים מלחמה של כיבוש, כל המלחמות שלנו היו מבפנים לבחוץ , כדי להגיע לגבולות ישראל, ועוד לא הגענו. לבחוץ כן.

ו.. טוב .וחוץ מזה, זה פלא ואנחנו שוכחים את זה, כל העולם כולו, רואה את ארץ ישראל כנחלתו בתנאי שזה לא יהיה , שזו לא תהיה מולדת של היהודים. כל העולם כולו רואה את ירושלים כבירת העולם . אז זה הפשט של הפסוק של תהילים "לתת להם נחלת גויים" איזה פשט יש בפסוק הזה? כל הגויים כולם רואים את זה כנחלתם , זה פלא, חוץ מהחרדים חח.. טוב אז גמרנו עם כל הפתיחות האלו? ולכן יש לי נטייה לומר את זה , בלי תעמולה חח.. ה' בחר בנו כן, זה לפי המקורות, יש לי הרבה מקורות באותו מושג , חזרה מן הגלות לארצנו זה הסיפור של אברהם אבינו, זה הסיפור של משה רבינו, זה הסיפור של עזרא ונחמיה, וזה הסיפור של הדור שלנו , וזה ממש תחיה^[24] ...חח.. פשוטו כמשמעו חח.. כן.

שאלה מהקהל : היה בשיעור שעבר שאמרת אילו אברהם היה חי היום הוא היה שלום עכשיו

הרב: כן וזה היה הסוד

שאלה מהקהל : ולא העזתי לשאול מה הייתה שרה?

הרב: הייתה גוש אמונים חח... בלי שום ספק. תראו איזה פסוק נפלא יש בפרשת השבוע.

אתם יודעים את הכלל: כל מה שמתרחש בעולם זה נכתב בפרשת השבוע, יש תקופות שרואים את זה, ויש תקופות שלא רואים את זה, אנחנו בתקופה של גילוי, "גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה--נִפְלָאוֹת, מִתּוֹרָתֶךָ" ^[25] כן, זה ברור מאוד, איזה מקרה שאינו מקרה, ככה אומרים בבחירות האלו דווקא מיד אחרי פרשת וירא, ומה אומרת שרה אימנו בפרשת וירא "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ"^[26] .

שאלה מהקהל : ???

הרב: רגע כאן, אני רוצה למצוא את הפסוק הזה, כש...זה היה 'בלך-לך' אולי? איפה זה הבשורה ליצחק? כשצחקה שרה? אתם זוכרים את הפסוק? זה אחרי אבימלך כן? ... כן...לא, לא, לא...מה?

שאלה מהקהל : בפעם הראשונה או השנייה

הרב: השנייה

שאלה מהקהל : וירא

הרב: זה וירא, איזה פרק?

שאלה מהקהל : פרק י"ח

הרב: פרק י"ח , אז תיקחו פרק י"ח, ונראה מיד מה קורה פה, ...איפה זה כאן? כן, תיקחו פסוק י"ג בפרק י"ח, פרק י"ח "וַיֹּאמֶר ה', אֶל-אַבְרָהָם:  לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי." ..לא זה לא אותו פסוק, כשאברהם צוחק, איפה זה?...

שאלה מהקהל : ??

הרב: זה אחר-כך, זה אחר-כך...מצאתם?

שאלה מהקהל : איך הפסוק?

הרב: " הלבן מאה שנה [...] ואם לבת תשעים שנה" זוכרים את זה? אה כן, כן, כן, לא, לא. רגע, מה?

שאלה מהקהל : פרק י"ח, פסוק י"א?

הרב: י"א , אה כן, כן, זהו: " וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלֹתִי"... אה י"ח לא זה עוד לא, זה משהו אחר...

שאלה מהקהל : לפי דעתי זה בפרק י"ז, י"ז , "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד"

הרב: נכון, זהו, זהו, איזה פסוק ?

שאלה מהקהל : י"ז.

הרב: "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ," זה אברהם לא שרה, כן," הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" וזה ממש מה שאומרים בשלום-עכשיו. זה לפי המציאות, לפי חוקות הטבע, צריך להיות ריאליסטי, זה בלתי אפשרי, נכון זה אברהם שאומר את זה. זה ברור? וזה מספרים , בגלל שזה דמוגרפיה בגיל חח.. לפי המציאות הריאליסטית זה בלתי אפשרי, וזה מה שקרה, ולכן מי שנוטה לומר את זה , אבל נכון אנחנו מאמינים אבל זה בלתי אפשרי, הוא מקטני אמנה^[27].זה פגם באמונה. זה מובן כן? זה ברור בעליל חח.. אבל אתם רואים איך שאני רגיל לומר השנה, רק הלימוד יכול^[28] חח...

הקהל : חח חח...

הרב: ומישהו הוסיף, כדי להגיע לאמת^[29], חח..

הקהל : חח חח...

הרב: אז אם אין עוד שאלות, (חה חה )אז בקצרה, נמשיך בעוד מדרש,

שאלה מהקהל : אחרי השעה שבע היום ??

הרב: בטלוויזיה! אבל נכון אנחנו עושים את זה אחורי הפרגוד, המסך,

חזרה ללימוד המדרש

אז אולי נקרא עכשיו את הפסוק, אני אקרא מהתחלת הפרק , פרק י"ב ונגיע לפסוק שנלמד "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" לא צריך לחזור על כל זה, עכשיו זה מובן, כן? היעד הסופי זה ארץ המוריה אבל הוא מגלה את זה רק בסוף כדי להרבות שכרו, זה מה שלמדנו במדרש הקודם. "ואֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה[.ג]וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. [ד] וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן." מכאן אנחנו לומדים שהייתה איזה תחנת ביניים בחרן, כן, "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן" אז על הפסוק הזה נלמד נושא מסוים על הביטוי "וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן" אז תיקחו קודם כל במדרש רבה, במדרש רבה, זה מתחיל בפרק י"ג בפרשה ל"ט ,כן? ...זה מובן? מצאתם? מה אומר המדרש?

בראשית רבה : פרשה ל"ט, י"ג

" וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט" מה אומר המדרש: " ולוט טפל לו" אז מה מחדש המדרש? אם לפי הפסוק, מיהו הנושא של ההליכה? "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'." טוב זה מובן, העיקר, מרכז ההתפתחות פה , זה אברהם..."וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט" מה אומר המדרש? שלוש מילים: "לוט טפל לו" אם אתם רוצים נראה את הפירוש שמודפס פה " " וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט,[..] וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן"^[30] זה פסוק קודם, באותו פסוק, אני מוסיף ל'כאורה', העיקר הוא תרח, ואילו אברם ולוט שווים זה לזה ולפי זה היה צריך לומר כאן וילך אברם ולוט, כאשר דיבר אליהם ה', ואומר, בניגוד לזה הפסוק אומר "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' , וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט" אלא לוט לא היה בכלל הדיבור של לך-לך, אלא מעצמו הלך, טפל לאברהם, ולקמן "כעת היה לו להקב"ה ,כעס" זה כעס? כן, כן, במדרש כן, כעס היה לו הקב"ה בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו. אז פה זה הפירוש של המפרש פה ,כן? אבל נחזור למדרש כאן, אנחנו רואים שיש איזה מין זהות דומה מאוד בהתחלה לזהות אברהם שמלווה אותו. אבל זה לא מחזיק מעמד, אעפ"י שיש ?? להיות כאברהם זה לא מחזיק מעמד, זה מובן? זה מובן? לא להבין, וזה כוונת המדרש, שרק למפרע אנחנו רואים שלוט היה טפל, מלכתחילה היה טפל לו! אבל מכל מקום מה שחשוב ללמוד שכשאברהם מופיע בעולם יש עמו מי שדומה לו. אבל יש כברת דרך שנראים כזהים "כי אנשים אחים אנחנו"^[31] כן? ואחר-כך זה מתגלה. כי מלכתחילה , מלכתחילה היה טפל לו.

תיקחו עכשיו שני פסוקים בפרשת לך-לך, הפסוק קודם כל, הפסוק השביעי "וַיֵּרָא ה', אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת" פסוק ז' בפרק י"ב , באותו פרק , ואחר-כך תיקחו את הפסוק ...י"ד בפסוק י"ג , בינתיים י"ד , סליחה י"ד בפרק י"ג כן? אז נראה מה קורה פה, אז נתחיל בפסוק י"ד בפרק י"ג , בינתיים לוט נפרד מאברהם, אז מה אומר הפסוק: "וה' אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ" , " אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ" זה מיותר כי אנחנו יודעים מהפסוקים הקודמים שנפרד ממנו. זה מובן? כן? זה פסוק י"ד מפרק י"ג מה אומר רש"י " אחרי הפרד לוט- כל זמן שהרשע עמו היה הדיבור פורש ממנו" מאברהם. כל זמן שהרשע היה עם אברהם, היה הדיבור פורש ממנו ולכן זה הפשט האמתי של הפסוק שלנו "וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ" אבל סתירה עם הפסוק שלנו פסוק ז' "וַיֵּרָא ה', אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ..." הרי אמר לפני זה , אז מה מוסיף רש"י בפסוק י"ד , י"ג , ..י"ג בי"ד יש לכם בסוגריים ברש"י "ולעיל שהיה לוט אצלו וכתיב וירא ה' " פסוק ז' , "אל אברם באותה שעה כשר היה" באותה שעה, היה כשר, צדיק לכאורה, אבל רש"י אומר כשר. אז זה מסביר את הביטוי, הדיוק של המדרש. מה זה טפל לו ? אעפ"י שלכאורה הם זהים "באותה שעה כשר היה" יש כשר שהוא טפל, נראה ככשר אבל לעתיד מתגלה, שהוא לא באותה מדרגה , שהוא לא באותו כיוון , ושסוף-סוף מתפרד, זה מובן?

שאלה מהקהל : איפה הרש"י הזה?

הרב: הרש"י הזה זה בפסוק י"ד , פרק י"ג , אולי זה לא בספרים שלכם? כן יש את זה כאן, בסוגריים.

שאלה מהקהל : ??

הרב: פרק י"ג , פסוק י"ד .. פרק י"ג

שאלה מהקהל : ??

הרב: זהו, אולי שהיה לוט עמו , וירא ה' אל אברהם, באותה שעה , באותה שעה כשר היה, זה קל להבין.

שאלה מהקהל : זה לא בספר שלנו

הרב: כן זה ספרים expurgés   ..חח.. שעברו צנזורה ,טוב לכן הבאתי את המקור של הפסוק, אז זה מאיר את הכוונה של המדרש שלנו, זה מובן? דאם לא כן לא היה צריך למדרש להוציא לאור דבר פשוט " וַיֵּלֶךְ אַבְרָם... וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט" אתו , עמו, כן? אבל ברור שהפשט הוא שהוא היה טפל. בא המדרש ומדגיש , היה טפל לא רק בהחלטה של ההליכה, בזהות שלו. זה מתגלה אחר-כך , בהמשך הסיפור.

שאלה מהקהל : ??

הרב: מה? זהו, וכך הסבירו, זה כבר בזוהר וחכמי הקבלה בעיקר השל"ה^[32] , יש זהות שהניצוץ של הקדושה הוא טמון עמוק ,עמוק מאוד, ולכן הזכות של לוט לכל ההיסטוריה שלו , זה זכות עצום, היה חבר של אברהם, בהתחלת ההליכה כן? אבל לא נראה לעין, זה לא נראה לעין בתקופה שלו, בדור שלו, רק הקב"ה יודע שיש משהו בתוך תוכי לוט אבל זה כמו, סתום כן? וצריך הרבה תהליך היסטורי כדי שזה יתגלה , זה יתגלה עם רות. אבל ברוח הקודש אברהם היה יודע את זה . נראה את זה מיד, קצת לפני זה, וזה בפסוק ט' של פרק י"ג, ונראה איך מסביר רש"י , כשאברהם אומר ללוט, פסוק ח' " וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ:  כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ." לא היו אחים , אחד היה אחיין של אברהם!? אבל זה כבר נושא בפני עצמו, הזהות של אח חוזרת לעולם עם אברהם ועם לוט, לכאורה באופן פורמאלי, חיצוני, לוט מסוגל להיות אח, יש לו רועים , אח זה רועה, אבל אברהם הוא אח עם ההורים שלו.. הרועים שלו. ויש מריבה בין הרועים של לוט והרועים של אברהם. מה הייתה סלע המחלוקת של אותה מריבה: שגם אנשי לוט היו רועים, אותה זהות של הבל בשורשה " וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן" ^[33] מי היה הבל ? אחיו של קין "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו"^[34] האח מסוגל להיות רועה, בכל סיפור המקרא מי מחפשים כדי לכרות ברית אתו? מי מסוגל להיות אח , אז יהיה מסוגל להיות רועה , זה יוסף, זה משה, זה האבות, אחר-כך זה יוסף, זה משה, מחפשים את הרועה , את האח זה מובן? כן אז יש אח אמתי ויש אח בטומאה, זה לעומת זה ברא אלוהים, אפשר לומר את זה ככה. אברהם הוא אח בקדושה " דרכיו אין בכם מוסר " לוט אח אבל הוא בטומאה , כל מה שעושה אברהם, לוט עושה אבל בטומאה. זה מובן? כן, אז כשזה מתגלה שהרועים של לוט היו רועים במרעה שלא שייך להם :חטא במוסר, אז הרועים של אברהם ריבו עם הרועים של לוט, רבו, רבו כן. ולכן זה מה שאומר אברהם בפסוק ט' "הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי" מכיוון ש-"אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ " שרואים לוט, חושבים שרואים אברהם, כשרואים אברהם חושבים שרואים לוט, זה אח וזה אח, זה יהודי וזה יהודי. אבל מה אומר אברהם ליהודי הזה לוט, שהוא בחר את המסר של האחווה אבל בלי המוסר, ו-" יֶפה [תַלְמוּד] תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ"^[35] כן , ההבדל זה בדרך ארץ פה, אוקיי, אז אומר אנחנו דומים כי אנחנו אחים זה משהאומר המדרש , הם היו דומים כאחים, כשרואים את זה, חושבים שרואים את זה, לכן "היפרד נא מעליי" וזה מה שאנחנו צריכים להגיע, "אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" זה מיותר ברור שאם אתה הולך לשמאל אז אברהם הולך ל.. הייתי אומר לתחיה.. לימין כן ..חח ואם לוט לא הולך לימין , ברור שאברהם היה הולך לשלום.. כן ,לך-לשלום ,חח.. לשמאל כן .זה מיותר , מה אומר רש"י? תראו מה שאומר רש"י, " בכל אשר תשב לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר, וסוף דבר הוצרך לו שנאמר וישמע אברם כי נשבה אחיו וגו" אז זה הכוונה , אם אתה הולך לשמאל אני אהיה בימין של השמאל שלך לא רחוק, ואם אתה הולך לימין אני אהיה בשמאל של הימין שלך כי אברהם רוצה להגן על לוט, השל"ה מסביר מכיוון שאברהם ידע ברוח הקודש, שבתוך תוכי נשמתו של לוט, הייתה קדושה של רות, אבל סתומה, אהה.. איך אומרים, עמוקה, עמוק מאוד, זה העניין, בסוף-סוף דרך תהליך ?? זה הגיע , לוט זה לא סתם, אבל בדורו של לוט זה רשע, רשע שיש בו משהו שנקרא רות, בסוף הדרך "a la fin de la route" חחח... ורק נביא יכול להרגיש בזה, אברהם אהב את לוט , מה אהב בלוט, את רות. זה פשוט. טוב אז ...

שאלה מהקהל : מה עם ה.. "באותה שעה כשר היה".. הרי ה...

הרב: יש חוש, יש חוש הומור לרש"י, "כשר היה" אבל איזה כשר של בד"ץ? של.. חח..

קהל: לא אבל מבחינת הסבר המדרש שמה, המדרש היינו מחכים לו .. ??

הרב: לא, לא, ברור שרש"י מפרש , וטעמו ונימוקו עמו, אבל זה קשור לבעיה שמסביר המדרש. מה שאנחנו לומדים מהביטוי של רש"י היינו מחכים לצדיק, לא כשר, ופה אנחנו לומדים שיעור עמוק, אפשר כשר שאיננו צדיק. זה מובן כן? לכאורה זה כשר, אבל מה יש בתוכו? זהו, אז אני גומר את ה... יש כשר שזה מכסה את רות.. זה "הכש-רות"^[36] ..חחח...

אז זה נחזור על מדרש האחרון, פה יש לנו בפרק, בפסוק שלנו , זה הפסוק ...ח' "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן." ^[37] כל פרט הוא חשוב, לא רק ויצאו, ויבואו, היה מאמץ כדי לצאת, אבל היה מאמץ כדי להגיע, שוב תהליך שזה לוקח שלב-שלב, וכן הלאה.

בראשית רבה : פרשה ל"ט, י"ד

אז נקרא את המדרש י"ד : " וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" - "אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זימרא" , בדף שלכם, "אם מתכנסין כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד, אינן יכולין לזרוק בו נשמה, ואת אמר" ואתה אומר "ואת הנפש אשר עשו בחרן? "  השאלה של המדרש, מה זה? אברם ושרי הם בני אדם. כשמולידים בנים, עושים נפש, כן, אבל מה זה הנפש אשר עשו בחרן? שזה לא הבנים שלהם, לפי המדרש זה ידוע זה הגרים שעשו, כן?

"אלא, אלו הגרים שגיירו, אם כן, שגיירו, למה אמר עשו?  את הנפש אשר גיירו בחרן" למה המקרא אמר "אשר עשו בחרן"? במקום "גיירו"? "אלא ללמדך" סליחה "ללמדך, שכל מי שהוא מקרב את העובד כוכבים ומגיירו כאילו בראו. ויאמר אשר עשה, למה נאמר אשר עשו? אמר רב הונא: אברהם היה מגייר את האנשים, ושרה מגיירת את הנשים:" אז אנחנו לומדים שני דברים מתוך המדרש ש.. ויש גם בגמרא נושא קרוב מאוד .."מי שמלמד תורה לבן חברו כאילו בראו.. כאילו הולידו , כאילו הולידו." ^[38] ואת הנפש אשר עשו, מכיוון שהמקרא אמר "עשו" זה עשו ממש, אחר-כך נראה מה אומר הזוהר, על אותו דיוק, אבל קודם כל המדרש כן, עשו ממש ולכן כאילו בראו, יש הבדל בין עשו ובראו, אתם מבינים? המקרא לא אמר אשר.. ברו, בראו . והדבר השני אנחנו לומדים את הזכות של שרה שהוא מקביל לזכותו של אברהם , ולמה היה צריך אברהם כדי לגייר את הגרים?  ושרה כדי לגייר את הנשים? זה השאלה לפי המדרש, גילוי חידוש, כן? אברהם היה עוסק עם האנשים, זה דיוק המדרש, ושרה עם הנשים, למי יש רעיון על זה?

קהל: גם במאה שערים ....

הרב: לא, לא, זה לא עניין של מחיצות, זה עניין יותר עמוק. אנחנו לומדים שיש תהליך של אברהם כדי לחזור להיות ישראל, ותהליך של שרי כדי לחזור להיות שרה. אברם, אברהם , שרי, שרה. זה לא רק ש.. חיקוי , של שרה לאברהם יש תהליך של זכר ותהליך של נקבה, ותהליך של אנשים, ויש תהליך של נשים. אולי במילים אחרות, הזיקה לאמיתות של התורה דרך ציר האנשים היא שונה מהזיקה של הנשים, זה זהות אחרת ולכן בשורש עמנו יש אברהם ושרה זה נביא , הוא נביא והיא נביאה, זה תיקון נפש הזכר ותיקון נפש ה.. ונפש ה.. וזה אנחנו שוכחים ,כן, יש אבות ואימהות והתורה מספרת את הדרך של האבות והדרך של האימהות, היה צריך לתקן את נפש האדם, אבל " זָכָר וּנְקֵבָה, בְּרָאָם"^[39] ולכן יש תיקון לזכר ותיקון לנקבה, טוב זה לא אומר שמחזיר בתשובה לא יכול להחזיר אנשים ונשים וטף, כן, ברור, אבל זה הכוון, זה הדרך, זה השיטה, הבעיה שצריך לפתור היא אחרת, אז, כשמדובר בזכר, הדגם זה אברהם, כשמדובר בנקבה, הדגם זה שרה, הדגם זה שרה פה. אסור לגייר אישה כדי להיות אברהם, ואסור לגייר איש כדי להיות שרה, זה לא בדיחה מה שאני אמר פה כן, תפסתם את ה.. טוב.

קהל: זה דומה מאוד ליחס הסיפור עם ישמעאל? ....

הרב: דהיינו? דהיינו ? תסבירי קצת, תסבירי את השאלה.

קהל: ישמעאל תמיד, בשיעור שעבר....

הרב: יחס של שרה לישמעאל?

קהל: כן

הרב: נכון, יפה, נכון, יפה, יפה , אם אברהם היה לבד לא היינו ישראל, צריך שרה , ואם שרה לבד גם כן, צריך אברהם.

קהל: למה?

הרב: כי אברהם, מידתו חסד, אברהם מידתו חסד. לא, בלי בדיחה , זה הגאווה של עם ישראל הוא שיש בחברה הישראלית נטייה של אברהם, לא מוצאים את זה אצל ישמעאל. לא מוצאים "שלום-עכשיו" בישראל , אבל בתנאי שלא יהיה בשלטון ,כן.

קהל: חכמת נשים ..

הרב: יפה, אבל לא שמעת מה שאמרתי עכשיו, עכשיו זה גאווה של עם ישראל אבל בתנאי שלא יהיו שרים. שרים זה שרה, טוב , אז אולי נגמור עם ה.. עם הזוהר , יש קצת נימה אחרת כן, תיקחו פה ס"א , ב..הקטע האחרון בדף של הזוהר ^[40] , אז נקרא בארמית כן, כדי להתרגל קצת לארמית, יש לכם את התרגום למטה, זה הפירוש של הסולם, אז ס"א : " א"ל רבי אבא," אמר לו רבי אבא,   זה וויכוח לא מחלוקת עם מנ שלמדנו מקודם."אי הוה כתיב" אילו היה כתוב, "והנפש אשר עשו בחרן," מה כתוב במקרא שלנו "ואת הנפש אשר עשו בחרן" ה"את" הזה למדנו, אילו היה כתוב "והנפש אשר עשו בחרן, הוה אמינא הכי," הייתי אומר זה אותו דבר, אלא הייתי אומר כפי שאתה מסביר למעלה, אבל צריך להוסיף עוד הסבר "אלא "ואת הנפש" כתיב, את לאסגאה" את, זה לרבות "זכותא דכלהו נפשאן" את הזכות של כל הנפשות האלו "דהוו אזלי עמיה" שהיו הולכים איתו "דכל מאן דמזכה לאחרא" כל מי שמזכה מישהו אחר "ההוא זכותא תלייא ביה" הזכות של השני, תלוי בו, במזכה. זה מובן? כן, "ולא אעדי מניה, מנלן דכתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן" זה לא מתנתק ממנו, ואת הנפש , מה שיש עם הנפש..

... זה המילה "את" של הפסוק , "  זכותא דאינון נפשן הוה אזיל עמיה דאברהם." ^[41]   , הזכות של אותן נפשות היה הולך עם אברהם, אז אברהם היה הולך: עם שרה, עם לוט טפל לו עם רכושם , עם הגרים והגיורות ועם הזכות של אותם גרים וגיורות. זה קשור לאברהם הזכות הזה, כבר בהתחלת ההיסטוריה שלנו , אנחנו מתחילים את ההיסטוריה שלנו עם זכות עצמנו, זכות אברהם ושרה, ואת זכות הגרים שעשו אברהם ושרה. דהיינו מהתחלת ההיסטוריה שלנו יש מימד אוניברסלי בזכות אברהם. אם היה רק מזכה את עצמו, היינו אומרים: טוב זה דת בין הדתות, יש דת של אומה זו, אומה אחרת, יש דת ישראלית, את היוצאים מן הכלל של התורה אנחנו לא היינו מוצאים אותם , היוצא מן הכלל של התורה, שזה שייך גם לישראל וגם לעולם כולו. וזה הגילוי בשינוי השם של אברהם " אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ." ^[42]   ולפי ההלכה "אב המון גוים" זה לא שאברהם הוא גם כן האבא, האב של אומות העולם , אלא הוא האב של הגרים שבאים מאומות העולם. זה מובן? אז הקשר הזה לכלליות של המין האנושי, זה דרך הגרים של אברהם ושרה. ואחר-כך הגמרא מסבירה שהיה איזה אזלת יד באותו מעמץ לגייר גרים, אצל אברהם דווקא ולכן זה בגמרא בגיטין כשאמר " בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה." אז הקב"ה משיב לו "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" ^[43].... זה נגיע אחר-כך לאותו נושא.

מהי הסיבה של גלות מצרים? אז הגמרא מגלה , אנחנו נלמד את הסבר המהר"ל על זה, הגמרא מגלה שבשורש השורשים שלנו היה איזה פגם, .. חולשה, לא פגם. אברהם לא היה עושה מספיק גרים, וזה לכאורה סותר את מה שאנחנו לומדים פה. דווקא אברהם הוא מוכר כמי שהיה מגרר..., מגייר , מגרר גם כן חח , מגייר גרים , הדיוק של המדרש פה הוא חשוב "ואת הנפש אשר עשו בחרן" אז הגמרא מגלה שהוא לא היה עושה מספיק, ולכן זה מסביר שהקשר עם הכלליות של האנושות צריך להיות חזק מאוד כדי לחזק את ישראל כשלעצמו הרי זה גם כן בעיה אקטואלית אם אפשר לומר, כן, התרגלנו לזה ש "קשים גרים לישראל כספחת"^[44] , אבל אני רוצה להסביר את זה מכיוון שהבאתי את המאמר הזה. מצד אחד אנחנו מוצאים בגמרא שיש יוצא מן הכלל על אהבת הגר, אהבת הבריות זה " וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ "^[45]  עם "למד" , אהבת הגר "ואהבת נפש.. את הגר"^[46] כמו "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקיךָ "^[47]  יש מצווה מיוחדת לגר, זה יראוך?? אין סתירה בין אהבת הגר, ו"קשים גרים כספחת לישראל" ההסבר הוא פשוט מאוד אבל לפי דעתי לא כל כך מוכר, אסור לגייר אומה שלמה כגרים , אסור לגייר רבים כגרים, צריך לגייר כל אחד ואחד , אהבת הגר בלשון יחיד, קשים גרים בלשון רבים, כספחת. ולכן לפי ההלכה זה אסור, כשבא שבט שלם ומבקש גיור זה אסור, אז כל אחד כשלעצמו זכר- זכר, נקבה –נקבה , כל נפש , זה לחוד. גרים זה כ.. בצוותא אם אפשר לומר את זה , יש במשך ההיסטוריה שלנו הרבה אומות העולם, הרבה עמים באו מאומות העולם, הרבה שבטים ביקשו את הגיור ככה , איך אומרים בסיטונאות , כן? והחכמים לא רצו את זה, והיום הבעיות עם האתיופים זה קצת קשור לאותו עניין, כן , לכן ... טוב אני לא רוצה להרחיב את ה...דיבור כי זה עלול ללכת לרבנות הראשית. ולכן הרבנות הראשית מצאה פתרון, להגדיר את הטבילה לחתונה כטבילה לגיור , כדי לגייר כל אחד ואחד. והמפ"ם^[48] לא רצה, המפ"ם , אני אומר את הדברים כמו שהם , טוב זה עוד סיפור אחר.

אבל למשל כשהייתי בקמרון לפני לא הרבה זמן, שוב ביקשו ממני, יש לנו כמה מיליונים שרוצים להיות יהודים , אני אמרתי אסור לפי ההלכה, טיפין, טיפין, טיפין כל אחד, יש כבר טיפים, טיפים , לא רק מקמרון , מגאנה , מ.. אבל זה איפה לשים אותם? במרכזי קליטה של היהודים? לא יהיה מקום ליהודים, חח , טוב אני סוגר את ה.. וזה הנושא.

 

^[1] בראשית, פרק יא' פסוק לא'

^[2] בראשית, פרק מ', פסוק טו'.

^[3] בראשית, פרק י', פסוק כא'.

^[4] בראשית, פרק כד', פסוק ד'.

^[5] יחזקאל, פרק טז', פסוק ג'.

^[6] תהלים קיט קסה'.

^[7] תלמוד בבלי, מסכת שבת דף ס"ג. "דרב כהנא גמר לכל הש"ס ולא ידע הדבר דאין מקרא יוצא מידי פשוטו"

^[8] בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ב, עמוד ב' " אם ראשונים בני מלאכים - אנחנו בני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים"

^[9] בבלי, נדרים כ, ע"א

^[10] ספר שמות פרק יב , פסוק ב'

^[11] תהלים, קיא, ו

^[12] "....לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"

^[13] ספר בראשית פרק טו , פסוק ו'

^[14] בראשית רבה: "אמר לו הקב"ה (לאברהם): שב, אתה סימן לבניך!". , הרמב"ן בפרושו על ספר בראשית מרחיב את עקרון זה לכלל, שעל פיו מפרש את כל מעשי האבות שבתורה‏, שם כותב: "כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים"

^[15] בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ו', עמוד ב' דנה הגמרא בשאלה ממתי דורשים בהלכות הפסח, ומביאה הגמרא כי הפסוק ממנו לומדים שמשה דרש בהלכות פסח בראש חודש ניסן מופיע לאחר מאורע שקרה בר"ח אייר, ועל כן מוכיח רב ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" . וגם מופיע בעוד הרבה מקומות.

^[16] זוהר פרשת בא ל"ט, ע"ב, עפ"י תרגום הסולם [לא היה התורה צריך לכתוב אלא מ"החדש הזה לכם]

^[17] בראשית, פרק ב' פסוק ד'

^[18] תהלים, קיא, ו

^[19] בראשית, פרק א', פסוק כ"ח.

^[20] אַבָּא אֶבֶן  1915 -2002 דיפלומט ומדינאי ישראלי. נודע כבעל כושר ביטוי מבריק ויוצא דופן ונחשב "הדיפלומט מספר אחת" של מדינת ישראל

^[21] תהילים, קמז

^[22] בראשית, פרק כ"ב, פסוק ד'

^[23] דברים, פרק א, פסוק כ"א

^[24] התחיה הייתה מפלגת ימין בישראל שהוקמה באוקטובר 1979 והתפרקה בשנת 1992 ,השיעור של הרב מתקיים יום לפני הבחירות לכנסת ה-12 , שנערכו ב-1 בנובמבר 1988 אז זכתה התחיה לשלושה מנדטים.

^[25] תהילים ,קיט

^[26] בראשית, פרק כ"א, פסוק י'

^[27] המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה. (ברכות כד ב)

^[28] סיסמא למפלגת הליכוד בשנת 1988 הייתה "רק הליכוד יכול"

^[29] צירוף אותיות של מפלגת המערך בהובלת שמעון פרס.

^[30] בראשית, פרק י"א, פסוק ל"א

^[31] כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ-   בראשית, פרק י"ג, פסוק ח'

^[32] רבי ישעיה הלוי הורוויץ, מכונה השל"ה (או השל"ה הקדוש ,על שם חיבורו "שנילוחותהברית"  :ה'שי"ח, 1558 – י"א בניסן ה'ש"צ , 24 במרץ 1630 ) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

^[33]  בראשית, פרק ד', פסוק ב'

^[34]  שם

^[35]  משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ב'

^[36]  Cache Ruth   בצרפתית – להסתיר\לכסות את רות..

^[37]  בראשית, פרק י"ב, פסוק ה'.

^[38]  תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט, עמוד ב'   "אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן: כל המלמד בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, שנאמר "ואלה תולדות אהרן ומשה" וכתיב "ואלה שמות בני אהרן" לומר לך אהרן ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו"

^[39]  בראשית, פרק ה', פסוק ב'.

^[40]  זוהר חלק א דף עט/ב

^[41] זהר חלק א עט ב

^[42] בראשית,פרק יז', פסוק ה'

^[43] בראשית,פרק טו', פסוק י"ג

^[44] תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע' : אמר רבי חלבו: קשים גרים לישראל כספחת, שנאמר: 'ונלווה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב' (ישעיהו י"ד, א)

^[45] ספר ויקרא, פרק יח',פסוק יט'.

^[46] כמה מקורות קרובים מצאתי : ספר דברים, פרק י, פסוק י"ט -"וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם."

או ספר שמות, פרק כ"ג,פסוק ט' - "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם."

^[47] ספר דברים, פרק ו',פסוק ה'.

^[48] מַפָּ"ם : מפלגת הפועלים המאוחדת, הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית אשר הוקמה בינואר 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון". ניתן לזהות בתנועת מרצ את ממשיכתה של מפ"ם.