תמלול: איתי קולין
מקור: שיעורים על תורת התולדות תורת התולדות
* להרחבה בנושא, ראו כי מציון על פרשת פקודי ובהעלותך.
מניטו: ואתם יודעים שבחשיבה המוסלמית אין שום יחס לזמן. אולי אתם יודעים את זה, כן? הם חיים בהווה! אני אחר כך אקדים עוד הסבר אחר, אז התוצאה היא - ההשקפה של המוסר. היא השקפה אחרת. טוב. ולפני שאני אסיים עם, עוד דוגמה בנושא: ואחר כך אתם תשאלו, כן? אני אסביר את זה: אתם רואים ש... אצל האסלאם היום הקדוש - זה יום השישי. הם קוראים לזה: "יום אל-ג'ומעה" יום המועד. וביהדות זה יום השביעי. ובנצרות - זה לכאורה יום ראשון, אבל לאמיתו של דבר זה למחרת מיום השביעי. זה יום השמיני. ואני אסביר את זה מיד. לפי סיפור התורה, בפרק ראשון כבר, זה סיפור לא קל, מעשה בראשית,, סתום וחתום, אבל יוצא משהו ברור: ש... כאילו יש איזה מין סיום של העבודה של כל יום: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" אחר כך: "ויהי ערב ויהי בוקר"... עד יום השישי. לא כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי" כאילו לפי ההשקפה של התורה אחרי התקופות, ואין לנו שום מושג מה היו אותן התקופות. אני לא רוצה להיכנס בשאלות אחרות על הנושא, זה לא הנושא שלנו, מכיוון שלא היה אדם. וזמן שהאדם לא תפס, אין לו המשמעות של הזמן שלנו. פשוט מאוד. כן. חכם גדול מאוד שהיה: רבי שם טוב גפן, מרוסיה, שהסביר את זה במקורות שלו על קאנט. שזמן שהנפש היינו שהיא לא תפס, אינו בזמן. כי... טוב, זה עוד נושא פילוסופי אחר. אבל אפשר להבין שלפי השקפת התורה כל ההיסטוריה שלנו של מה שהמקרא קורא: מהאדם הראשון ואילך, נמצאת בתוך היום השביעי הזה שעוד לא נגמר. עוד לא כתוב: "ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי בכל יום של מעשה בראשית יש איזה מין פרויקט. תכלית. למשל ביום הראשון: "יהי אור". "ויהי אור"! וכן הלאה. תראו במקרא עצמו, אפשר להגדיר את הפרויקט של יום השביעי בפסוק פשוט מאוד שנמצא בתורה: בהקשר - "ויברך", "ויקדש", זה - "קדושים תהיו כי קדוש אני" זה הפרויקט של ההיסטוריה של העולם. אז - זה עוד לא נגמר! אז פעם יהיה כתוב: "ויהיו קדושים" "ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי" ונתחיל את היום השמיני. הבנתם פחות או יותר את ההסבר הזה. קהל: וגם ה... נח.
מניטו: סליחה? קהל: ש"וינח" - זה יום מנוחה.
מניטו: אם אתם רוצים אחר-כך, ניקח את ה... "וישבות מכל מלאכתו אשר עשה" אבל זה לא פשוט להבין את זה: מה זה "ברא", מה זה "עשה", ומה זה "מלאכה", מה זה "עבודה" בבריאה. אבל רק אני רוצה להסביר את ההשקפה של השבוע לפי האסלאם, לפי היהדות, לפי הנצרות. מיד מגיע. מה קרה ביום השביעי? שהבורא שבת ממלאכתו של בורא. כבורא. לא כהשגחה. כי השגחה - זה ממשיך. והעולם נהפך מבריאה לטבע. כי במשך ששת הימים, אנחנו מרגישים שהבורא יוצר את כל מה שברא. כן? הוא פועל. אין אדם! אבל הכל משתנה מרגע לרגע. מיד כשהאדם נכנס בסיפור הכל נהפך לטבע. חוקות הטבע. וזה הטבע שלנו. זה העולם שלנו. התורה מסבירה לנו שלעולם שלנו יש בורא, אבל בכל זאת היא יודעת שהבריאה עצמה הפכה לטבע. אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי ו"חוק ולא יעבור", טבע זה טבע. ולכן צריך להבין - למה היה צריך ככה? שהבורא יסתתר מאחורי הטבע? והתשובה היא פשוטה מאוד: כדי שההיסטוריה של האדם תוכל להתחיל. כי אם יש גילוי הבורא, אין בחירה לאדם. אז כדי שתהיה בחירה לאדם, שההיסטוריה שלו תתחיל, צריך שהעולם יהפך לטבע. זה מובן? היו תקופות של תאופניה [התגלות האל, בלועזית] ניסים. מעמד הר-סיני. אבל זה נדיר. והגמרא אומרת: אסור לסמוך על הניסים. כי בכל... לא התכוונתי לשר ניסים [השר משה ניסים שפעל בשנות ה-80] אבל - אסור לסמוך. כי בכל העידן הזה של היום השביעי, עד אחרית הימים, יש לנו פגישה, מועד, כן? אנחנו במבחן בהיסטוריה. וכדי שההיסטוריה תתפתח, אז צריך בחירה וכדי שיהיה בחירה, אנחנו צריכים להיות בעולם שנקרא: העולם של היום השביעי. זה ההגדרה של היום השביעי. וזה ההשקפה של היהדות. מה אומרים המוסלמים? אין בחירה לאדם. זה האל שגוזר את הכל. כאילו הם נמצאים עוד בתוך ששת הימים. וזה לא רמז למלחמה של [...] שכאילו נמצאים עוד ביום השישי! שהוא משותף לבהמות ולאדם. והם אומרים מעצמם בתאולוגיה שלהם: הם בדביר של ההיכל. ולא בהיכל. לא נכנסו בעידן של היום השביעי. ולכן היום הקדוש אצלם זה היום השישי. זה מובן? באו הנוצרים ואמרו התקופה של הבחינה ההיא שנקרא יהדות, דרך המוסר, נגמרה. המשיח הגיע. לא צריך עוד... עניין של בחירה, לא, אנחנו למעלה מהמוסר. הישועה לא באה דרך המוסר. אלא דרך ה"ישו", בלי "עה". הבנתם? וכאילו הם חיים בחלום שלהם, זה אשליה. אבל כאילו הם חיים בעולם של היום השמיני. ולכן היום הקדוש שלהם זה היום ראשון, למחרת מ... והשאלה היא פשוטה: באיזה עולם אנחנו חיים? האם אנחנו חיים בעולם שיש בחירה לאדם? או לא. המוסלמי אומר: "לא! אין לנו עוד בחירה" "אנחנו עוד ביום השישי". אבל... והוא... אולי הוא לא מרגיש. אולי הוא לא יודע. אני לא יודע. אני לא מוסלמי. אני לא יכול לזהות את זה מבפנים. שהעולם הוא כמות שהוא! הנוצרים כבר מתחילים לגלות שאולי טעו. שאולי כן - המוסר זה חשוב. שאולי כן - הבחירה יש לה תכלית, יש לה משמעות. ולכן לגשש, לחפש, איזה מין תלמוד כדי לבסס את הדת שלהם בעידן הנוכחי, כן? ואני חושב שהתשובה היא פשוטה מאוד: אנחנו פשוט ביום השביעי והוא עוד לא נגמר. ואנחנו רואים פה, לנושא שלנו, את ההבדל: מי שמאמין שהיחס שלו לעולם הוא יום השישי מצחק בהווה, אין בחירה. אין אחריות מוסרית. מי שהיחס שלו לעולם הוא היחס של היום השביעי יש בחירה, יש אחריות, יש משמעות למוסר, אז - אף על פי שהדת דומה מאוד: יש בורא, ההשקפה העיקרית היא שונה לחלוטין.
השאירו את תגובותיכם
Post comment as a guest