החופש לבחור שלא לבחור

תמלול: איתי קולין

יתכן שזה אתה ששאלת אותה שאלה בשיעור הקודם. נכון? טוב. בסדר... נמשיך. פה אני רציתי... אה! יש לך שאלה. פה אני רציתי להוסיף משהו. יש חלוקה אצל המקובלים בין העולמות העליונות, דהיינו כתר, חכמה, בינה, והעולמות התחתונות, דהיינו תפארת ומלכות. העולמות של י"ק, והעולמות של ו"ק. אני אתייחס הערב רק לכלל אחד של אותה חלוקה. העולמות העליונות זה נקרא: 'עולם האמת.' לא במובן של 'עולם האמת' בתורת הנגלה, כן? "בית החיים", כן. אלא - 'עולם האמת' - דהיינו: התגלות האמת. באותו עולם - בעולם האמת, אין בחירה לבריות. לבריות שנמצאות באותן מדרגות, כן? אין בחירה. ועולם ד-ו"ק - זה דווקא עולם הבחירה. זה מובן? כן? הרב אורי שרקי: הבחירה היא לכאורה האקט של הבריאה עצמה.

מניטו: תסביר קצת יותר. הרב שרקי: זאת אומרת, המעשה של בריאת העולם היא מעשה של בחירה.

מניטו: של מי? של הבורא הרב אורי שרקי: של הבורא. ממילא הבחירה נמצאת בראשית המאמר.

מניטו: טוב, צריך לדון על זה. מכל מקום אני לא מתייחס לאותו מישור של הבחירה של הבורא. אתה מתכוון לחופשיות של הבורא. כי באותה מדרגה זה למעלה מהבחירה. אבל זה לא תשובה. אני לא מתייחס לאותו נושא. אלא לבריות. הנברא. אין שום בחירה באותן מדרגות. הבחירה מתחילה דווקא מתפארת ומטה. ב-ו"ק. אז אתם רואים את ההקבלה: י"ק - ו"ק. וה-וי"ו זה ההתפשטות של היו"ד למטה. והתיקון של העולמות "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" הנגלות - זה תפארת ומלכות. התיקון של העולמות - זה לתקן את הוי"ו. זה להחזיר אותה למדרגה של יו"ד. זה מספיק ברור? כן? עוד לא. רק דקה. יש פסוק שאני רוצה להסביר ביחס לאותו נושא. "והיה ביום ההוא יהיה ה' " - דהיינו יקו"ק, "אחד ושמו אחד." "והיה ביום ההוא יהיה יקוק אחד ושמו אחד." השם בבחינת עולם הזה זה יקוק. והשם בבחינת עולם הבא זה יהי"ה. יקיק. כשהעולם ד-ו"ק עולה למדרגה של י"ק, אז זה גמר התיקון אז מתגלה השם יהי"ה - יקיק. זה מובן? ולכן תזכרו את זה: כל התיקונים שצריך לתקן בעולם, זה לתקן את הוי"ו ולהחזיר אותו במדרגה של יו"ד. וזה תלוי בכלי של הוי"ו. דהיינו - המלכות. הה"א האחרונה. אז כשהה"א האחרונה היא מתוקנת, אז היא יכולה לעלות באותה מדרגה של הה"א הראשונה - בינה, זה העלייה של מלכות לבינה, ואז - הוי"ו דתפארת עולה למדרגה של חכמה. זה גמר התיקון. בלשון אחרת ממה שראינו בהתחלת השיעור. אז תזכרו את הפסוק: "והיה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" מה שרציתי להוסיף באותה בחינה, שאצל המקובלים העניין של הבחירה, זה דווקא מה שצריך לתקן. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לבחירה, כדי לתקן את העולם. אבל השאיפה, המטרה, זה דווקא לתקן את העולם ו... לאט לאט לגמור עם הבחירה. להגיע למדרגה של האמת. כי הבחירה זה דווקא האפשרות של החטא. והשכר של הצדיק שהוא מאבד את אותה בחירה. הוא לא יכול לבחור ברע. זה השכר של הצדיק. לכן צריך להבין את זה: צריך להגיע לאיזה גיל כדי לתפוס את זה. עד שבעים שנה, צריך לתקן את העולם, ולכן הבחירה זה ערך עצום. מי שאין לו בחירה הוא לא יכול לתקן את עולמו. אבל השאיפה, המטרה - זה להגיע למצב שלא צריך בחירה. כי הבחירה היא מסוכנת. כי דווקא דרך הבחירה אנחנו מגיעים למכשול של החטא. זה מובן? אז אנחנו נמצאים במדרגה שלמעלה מהבחירה. קהל: ואם סופסוף - כל עוד שיש בריאה, כמו שאורי אמר, כל עוד שיש בריאה - יש ניתוק בין הבורא והבריאה, אז חייב להיות בחירה. וגם במצב.. דבר שני - גם במצב שנגיד שמלכות עולה לבינה, וז"א עולה לחכמה, בכל זאת - כדי שז"א יעלה לחכמה, חייב להיות שגם בחכמה יהיה פה המצב של...

מניטו: טוב, אני אומר דווקא ההיפך. רק כדאי לדעת: אנחנו לא יכולים לתפוס במה מדובר בניסיון. לא רק. בכל המקורות כשמדובר ב'בינה', ו'חכמה', ו'כתר,' אין לנו שום ניסיון מזה. ולפי הכלל הזה אפשר להאיר את הנושא. מכיוון שאנחנו נמצאים בעולם של הבחירה. ומדובר בעולמות של י"ק, בעולם האמת, לא בעולם הבחירה. רק אני הוספתי, כדי ל... קצת נחמה. צריך לדעת את זה: שהשאיפה של הצדיק זה להגיע לאותה מדרגה. אולי אני אתן את הדוגמה של הבעל תשובה: הקריטריון של תשובה אמיתית, זה שבעל תשובה הוא לא יכול לחזור לסורו. הוא לא יכול. אין לו בחירה בזה. וזה השכר שלו. זה מובן? כל עוד שלא הגיע לאותה מדרגה שהוא לא יכול לחזור לאותו חטא, זה סימן שהתשובה איננה שלמה. אז כשהתשובה היא שלמה הוא לא יכול. ואיפה הבחירה? אין לו. וזה השכר שלו. אז זה התהליך של העולם. לפי תורת הרב, התשובה האמיתית, זה חזרה של העולם כולו לאותה מדרגה של למעלה מהבחירה. זה מובן? אז אם ככה, ואחר כך נראה השאלה, אם ככה, מה התועלת של בריאת העולם? אם ככה... [הפסקת ההקלטה] זהו. הסברתי. אז זה נלמד אחר כך. אפשר רק בקצרה, תגידו לי אם זה מספיק ברור, זה ההבדל בין המושג של 'הגן עדן,' והמושג של העולם הבא. ההבדל שאין הבדל. זה אותו עולם. [צחוק] אבל - מהו ההבדל? שהגן עדן זה היה מתנת חינם. ועולם הבא - זה אותה מתנת חינם, אותו עולם, אבל עם הזכות של אחרי הבחירה של העולם הזה. זה מובן? הרב אורי שרקי: אבל זה יותר

מניטו: מה? הרב שרקי: אבל זה יותר. זה 'עדן.' אמרנו מקודם ש...

מניטו: נכון. אני לא נכנסתי לאותה מדרגה. אבל - רק הנושא בכללו. מה שרציתי להוסיף שזה ודווקא אני נזכר באיזה מדרש שיש בהתחלה פרשת חיי שרה. בזוהר. הזוהר שואל: למה הנשמה יורדת למטה? היא כל כך בעולם שכולו טוב. למעלה. למה היא רוצה לרדת? למדתם את אותו מדרש, כן? בזוהר. כי למעלה, לפני הבריאה, לפני שירדה למטה בגוף, היא בבחינת: בת בבית אביה. ואביה - המלך, כן? אבל כשהיא למטה, היא בבחינת אישה בבית בעלה. וזה השוני המהותי בין שני המצבים האלו. בת אצל אביה, היא חיה בחיים של מתנת חינם. זה לא שלה. אף על פי שיש לה את כל המעדני עולם. זה לא שלה. אבל אישה בבית בעלה זה שלה. תפסתם? מכל מקום, יש איזה תוספת, זה נלמד כשנגיע לחידוש שיש ב'אור ישר.' ב'אור ישר' - האור חזר, אבל חוזר עם תוספת יש. באור ישר יש כפליים. סליחה - באור חוזר יש תוספת מהאור ישר. קהל: האם זה לא נכון לומר שבגלל... שאני לא מסוגל לבחור את הרע יש לי בחירה בטוב בלבד. כלומר, אני יעשה את הטוב בבחינת בחירה.

מניטו: תשמע, אתה צודק. באותה בחינה - בריאה להיות בורא ובחירה להיות בוחר - זה אותו דבר. אני עושה ממני מה שאני רוצה. זה סוד הרצון. הרב אורי שרקי: ...

מניטו: למשל. זה ההוויה האמיתית. אבל זה שונה לגמרי מהעניין של הבחירה של הפילוסופים בין טוב ורע. אבל, בעולם של ו"ק - יש בחירה. וקבלת עול מלכות שמיים זה אותה כוונה: לייחד י"ק בו"ק. אז בזמן של הכוונה - אנחנו תחת עול מלכות שמיים, אנחנו יצאנו מאותו עולם שיש בחירה. זה מובן. אז אולי אני אוסיף קצת משהו בזה, ותגידו לי אם זה מספיק ברור, כדי להסביר דווקא למה הרב מדגיש את החשיבות של הוי"ו. בוי"ו זה מתחיל העניין. העניין - דהיינו: מטרת הבריאה. וזה ברור, כי הבורא זה בבחינת עולם הבינה' שנקראת 'בריאה' עולם חסד יבנה הבריאה מתחילה בחסד. הבורא ברא את העולם מחסד עד מלכות. זה מובן? פעם למדנו דרך רמז. פאני אזכיר את זה בקצרה: זה בפסוק ג' של מעשה בראשית: "ויאמר אלוקים יהי אור" - זה אור דחסד. "ויהי אור" - אור דגבורה. "וירא אלוקים את האור כי טוב" - אור דתפארת. "ויבדל אלוקים בין האור" - אור דנצח, "ובין החושך" - שזה אור דהוד, פה יש סוד, "ויהי ערב" - אור דיסוד, ויהי בוקר - אור דמלכות וכל זה - יום אחד. אז "עולם חסד יבנה" זה מתחיל ב"יהי אור."

לכן, נלמד אחר כך ש'הפרי צדיק' לימד בספר 'צדקת הצדיק,' שהצדיקים הגדולים מפחדים להתפלל. לשנות את סדר העולם. כל מה שהקב"ה שם בעולם שלו, בחכמתו, זה מספיק כדי לתת לנו מה שאנחנו צריכים כבריות של בריות העולם. ולכן, היוזמה, לקחת יוזמה, לבקש, אם יש מספיק זכות, אם אין מספיק זכות זה לא מתפקד, אבל זה עניין אחר, לבקש שרצון הבורא ישנה את דעתו והשגחתו וישנה את מערכת העולם מכיוון שאני מרגיש איזה צורך, איזה חיסרון, זה חוצפה, והצדיק האמיתי מפחד מזה. ולכן, זה לגמור את אותו נושא: אתם זוכרים גם הגמרא, גם המדרש מסבירים "שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים" כי דווקא תפילה של צדיק נשמעת, מכיוון שצדיק שמתפלל רצונו - זה כמו רצון הבורא. ולכן הבורא מתאווה לשמוע מהצדיק את רצונו שלו! כן? זה נושא בפני עצמו. ולכן הצדיק הוא חסר כל. צדיק אמיתי - הוא עני לגמרי. כדי להכריח אותו להתפלל. כי כשהוא מתפלל - אז הברכה באה לכל העולם. ורק, ודווקא - אם הצדיק מתפלל. זה קצת חסידות, אבל זה יהדות. זה ברור, כן? אז אני חוזר להגדרה: רק מי שמקבל על עצמו את המשימה