רוצה ללמוד קבלה? תעבור לפרטי

תמלול: איתי קולין

מקור: אורות הקודש, שערי אורה

תשמעו, הקושי של לימוד התורה, זה שכל אחד נמצא בשלב אחר לגמרי במציאות לפי העניינים האלה. ולכן כל אחד קולט לפי המדרגה שהוא הגיע לפי התיקון שלו. ולכן זה היה אסור ללמוד תורה בפומבי ככה. אנחנו במצב לא נורמלי. המצב ההלכתי האמיתי, זה רב אחד לתלמיד אחד. בכמה נושאים - אולי שני תלמידים. והרב מחליט אם זה מתאים, לפי שורש נשמתם. כל הלימוד, זה - מאז 'חורבן הצינורות,' אנחנו לומדים ככה בפומבי, זה קשה מאוד! כי כל אחד צריך להבין את הדברים לפי מדרגת התיקון שלו. זה מובן? ולכן יש הרבה רבנים, כשמגיעים לעניין של מחשבה קצת עמוקה, ואנחנו בתורת הנגלה פה, יש רק רמזים שיש תורת הנסתר, השיעור היה על ספר 'אורות' של הרב קוק, בתחילת שנות השמונים[ השאלות - זה אסור. אסור לשאול בפומבי. אתם יכולים לשאול, כי אנחנו עוד לא מגיעים לאותה מדרגה שזה אסור לשאול. ]צחוק[ ואתם מבינים את העניין? מכיוון שהשאלה של מישהו, ‎רק הוא מבין אותה. ואולי הרב. החבר שלו - כבר הוא לא מבין את השאלה. הבנתם? ולכן זה קשה מאוד. בפרט אני חושב שיש מישור אחד, שהיה כדאי להפסיק את השיעורים בפומבי, זה שיעורי מוסר. פה זה ממש קטסטרופה. שיעור מוסר בפומבי זה הורס כל המשתתפים חוץ [מ]האחד, ומי יודע מי, שזה שייך לו. אתם מבינים למה אני מתכוון? כן? טוב,‎ זה כל מה שקורה בישיבות הרגילות. לא אמרתי מילה אחרת. אלא - 'הישיבות הרגילות.' הם קוראים לעצמם 'הישיבות הגדולות.' מה, מה השאלה? קהל: תלמדו את הגמרא, "עשה לך רב וקנה לך חבר" זה משנה כבר. "עשה לך רב וקנה לך חבר" אז אני אמרתי: יש מקרים שאפשר אולי שני חברים עם רבם. אנחנו קטנים, ננסים, לגבי המצב התקין של לימוד תורה בעם ישראל. אנחנו חיים בעולם אחר לגמרי, בתקופה של ממש... דלדול... הבנתם מה שאני מנסה להאיר. ולאט לאט, אנחנו בשלב 'התחיה.' ואתם יודעים שהשלב הראשון של התחיה זה מלא טומאה. ולאט לאט זה ישתפר, ונחזור למצב הנתון הקודם. יש גם כן ב'אבות דרבי נתן' על המשנה שאמרתי במסכת אבות: "עשה לך רב," האבות דרבי נתן, אני לא זוכר בדיוק את המשפט, אבל התוכן: והוא מדגיש - רב אחד. מי שיש לו יותר מרב אחד - אינו רואה סימן ברכה בתלמודו. למדתם את זה פעם? ולכן אתה זוכר את ה... רב אחד שילמד ממנו הלכה, אגדה, מחשבה, תלמוד, הכול. מקרא, הכל. וכל עוד שלא מגיע לאותו מצב, אינו רואה סימן -הפסקה בהקלטה - ...של כל הרבנים - היו נוכחים. היו על יד רבם והיו שומעים את כל הדעות. אז זה כדי לשמוע את הדעות של האחרים. אבל בבחינת היחס בין תלמיד לרב, זה רק תלמיד לרבו. הבנתם מה שאני הסברתי פה?

למשל, כשנתחיל ב'עץ חיים:' "כשעלה ברצונו," נכון? זה מתחיל ככה, העץ חיים. אז כשהוא אומר: "כשעלה," יש עניין של טרם ואחר-כך! והוא לא משגיח בזה! כאילו זה שאלה שלא קיימת. "כשעלה ברצונו" זה נצחי. וזה רק לגבי הבריאה שיש עניין של ראשית ואחרית. זה מובן? ולכן מבחינה נאמר - תאורטית, זה תפיסה שאין לה שום השוואה עם השכל הפילוסופי. השכל הפילוסופי - אין לו בסיס באותה שאלה. כי בשכל הפילוסופי אין מושג של ראשית יש רק מושג של 'התחלה. וכל הויכוח בין המפרשים על המילה "בראשית," הוא קשור לנושא שלנו. אם מאריכים ימים ואני מודע לזה - צריך הרבה זמן של התרגלות כדי לתפוס במה מדובר כל זה קשור לניסיון של הזקנה. יש חכמה שבאה לא מהמידע, אלא מהזקנה. ולכן זקן נקרא חכם, מחמת הגיל שלו. לאו דווקא מחמת המידע שלו. זה מובן מה שאני מנסה להסביר?

הרב אורי שרקי: זקן בגיל - הכוונה במספר השנים? מאז לידתו?

מניטו: אני הייתי אומר כמות הזמן. לאו דווקא מספר השנים. זה תלוי - לכל אחד ואחד יש לו שורש מיוחד. אפשר להיות זקן בן... ר' אלעזר בן עזריה, כן? היה לו... בן שמונה עשרה. ולכן הוא אומר "כבן שבעים שנה" אני מנסה להסביר את זה: איזה מושג, איזה ערך מיוחד, הוא לוקח משמעות אחרת אחרי ניסיון החיים. דרך ניסיון החיים. זה כבר אומר משהו אחר. וזה קשור ל'סוד הקבלה' שהמשנה כבר אומרת: לומדים - רק רב אחד ותלמיד אחד. אנחנו פה משחקים על אל"ף בי"ת, כן? אבל לימוד הקבלה זה רק - כל אחד והנתיב שלו. מכיוון שהמשמעות של המושגים היא שונה לפי שורש נשמה של כל אחד ואחד. זה אותו מושג, זה אותה אמת, אבל התוכן של המשמעות זה שונה. למשל, אני זוכר כשהייתי ילד. ואני שומע את החזנים של הדור של הסבא שלי. החזנות שלהם היתה אחרת, עם אותה מנגינה, אותם מילים, זה היה עולם אחר לגמרי מה שהיה אומר לנשמה. וכל תקופה - יש לה מציאות משלה. ולכן, כשאותם חכמים של הדור של הסבא, היו לומדים אותו נושא, המשמעות שהיו נותנים למושגים היתה אחרת לגמרי. זה מובן, כן? וכן הלאה. וזה סוד תורה שבעל פה פשוטו כמשמעו. נמשיך קצת.

הוספת תגובה