היה קורה בתורה (כתב יד)

היה קורא בתורה[1]

מתוך גנזך כתבי היד של מניטו

היה קורה בתורה והגיע זמן המקרא עם כון לבו יצא בפרקים שואל מפני הכבוד

היה קורה בתורה בקורה להגיה תנן דכתיב והגית בו יומם ולילה והוא דין ישראל א"נ דין ישראל להיות סופר בין העמים דכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך[2]

והגיע זמן המקרא זמן קריאת שמע בנשף זה בין יום ללילה ובין לילה ליום. וצריך להגות קודם המקרא הפרשה בתורה כדי שתהא קריאת שמע ככתבה כדברי ר' יהודה דאמר ר' יהודה קריאת שמע ככתבה ומשמעו בל' הקודש. ....נשכחה(ת) הלכה זו[3] מהיהודים

אם כיון לבו: לקרות כלומר אם כונת היגיונו היתה לקרות לכתחילה ובא הזמן ועדיין הוא בהיגיון מה דינו?

יצא: בהגיונו

בפרקים: ופרקת עולו מעליך בין עול לעול בין ברכה ראשונה וברכה שניה ובין ברכה שניה לקבלת עול מלכות שמים.         

פרק זו הפרשה.

[1] משנה ברכות ב א. ושם בגמרא "בקורא להגיה"

[2] יש להשוות ולהשלים לנכתב כאן את דברי מניטו בהרצאתו על מורשת היהדות והאוניברסיטה:" אנחנו שייכים לדור בו מתקיימת באופן נבואי המשנה הראשונה של הפרק השני של מסכת ברכות[15]:

"היינו קוראים בתורה כדי להגיה, לתקן העתקות חדשות, ולשמור אותה מהשכחה על ידי ספירת האותיות, להבין בחסרות וביתרות, והגיע זמן לקרוא[16] באמת. אבל זה הגיע בפתאומיות ואנחנו עדיין חוזרים ושונים מבלי לקרוא. יבואו כל רבותינו, יפגשו וילבנו בכנות את הסוגיות ביניהם. אנחנו נמתין כל הלילה בכניסה למערה כדי לשמור ולבוא ולהגיד להם כבבני ברק הקדומה: רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית[17].".

[3] שיש להגות לפני הקריאה.