תמלול: הילה פלדות
הגהות והוספת מקורות: צוות מכון מניטו
הנפש של פושעי ישראל שבעקבתא דמשיחא, אותם שהם מתחברים באהבה אל עניני כלל ישראל, לארץ ישראל ולתחית האומה, היא יותר מתוקנת מהנפש של שלמי אמוני ישראל, שאין להם זה היתרון של ההרגשה העצמית לטובת הכלל ובנין האומה והארץ. אבל הרוח הוא מתוקן הרבה יותר אצל יראי ד' ושומרי תורה ומצות, אע"פ שההרגשה העצמית וההתעוררות של כח פעולה בעניני כלל ישראל אינן עדיין אמיצות אצלם, כמו מה שהן אצל אלה שרוח עועים אשר בתוכם מעכר את לבם, עד כדי להתקשר בדעות זרות ובמעשים המטמאים את הגוף ומונעים אור הרוח מלהתקן, וממילא סובלת גם הנפש מפגמיהם. התקון שיבא ע"י אורו של משיח, שיעזור לזה הרבה דבר ההתפשטות של תלמוד רזי תורה וגילוי אורות חכמת אלהים, בכל צורותיה הראויות להגלות, הוא, שיעשו ישראל אגודה אחת, ותתוקן הנפש של היראים שומרי תורה ע"י שלמות הנפש שבפושעים הטובים, ביחש לעניני הכלל ותקות הגשמיות והרוחניות המושגות בהכרה והרגשה האנושית, והרוח של הפושעים האלה תתוקן ע"י השפעתם של יראי ד' שומרי תורה וגדולי אמונה, וממילא יבא לאלה ולאלה אור גדול, והופעת תשובה שלמה תבא לעולם, ואז יהיו ישראל מוכנים לגאולה. והצדיקים העליונים, מארי דנשמתא, הם יהיו הצנורות המאחדים, שעל ידם יעבור שפע אור הנפש משמאל לימין ושפע אור הרוח מימין לשמאל, ותהיה השמחה גדולה מאד, "כהניך ילבשו צדק, וחסידיך ירננו", וזה יהיה בכח אורו של משיח, שהוא דוד בעצמו. ש"הקים עולה של תשובה", "בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך".
(הרב קוק, "אורות התחיה" מ"ג)
מניטו: טוב, אז...אולי נתחיל בקטע הזה, באותו דף? לא, בקטע הראשון, בקצרה. ואני אנסה להסביר את זה לפי המושגים של הקבלה, קרוב יותר למושגים של קבלה. אז, זה קטע מפורסם וחשוב מאוד להבין אותו. בדף פ"ד כן. פ"ד מ"ג, אז:
"הנפש של פושעי ישראל שבעקבתא דמשיחא, אותם ש..."
אני אקרא את המשפט ואחר כך אני אסביר:
"...אותם שהם מתחברים באהבה אל עניני כלל ישראל"- איזה מין פושע שהוא אוהב?
קהל: כן...
מניטו: טוב, זה עניין אחר.
"לארץ ישראל ולתחית האומה, היא יותר מתוקנת מהנפש של שלמי אמוני ישראל, שאין להם זה היתרון של ההרגשה העצמית לטובת הכלל ובנין האומה והארץ. אבל הרוח הוא מתוקן הרבה יותר אצל יראי ד' ושומרי תורה ומצות, אע"פ שההרגשה העצמית וההתעוררות של כח פעולה בעניני כלל ישראל אינן עדיין אמיצות אצלם, כמו מה שהן אצל אלה שרוח עוֹעִים אשר בתוכם..."
מניטו: "עִוְעִים אשר בתוכם מעכר את לבם, עד כדי להתקשר בדעות זרות ובמעשים המטמאים את הגוף ומונעים אור הרוח מלהתקן, וממילא סובלת גם הנפש מפגמיהם", עד כאן.
אז פה יש מושג, שהוא מושג קבלי מובהק, זה- "עקבתא דמשיחא"[1]. אז 'עקבתא דמשיחא' זו התקופה עִקבות, עׇקבות לא, כן עִקבות המשיח... התקופה של סוף עולם הזה והתחלה של ימות המשיח. והסימן הכי בולט, לפי המקורות, זה קיבוץ גלויות. אני שוב רוצה להתייחס לזה, יש פה איזה שיבוש בשימוש של המושג בימינו אנו.
'קיבוץ גלויות' זה שייך לתקופה הראשונה של ימות המשיח. זה קיבוץ היהודים שמכירים בעצמם שהם יהודים, שגם כן הם מוכרים כיהודים ושחוזרים לארץ ישראל. זה השלב של 'שיבת ציון'.
אבל החזרת עשרת השבטים, זה לא נקרא - 'קיבוץ גלויות'. אלא - 'הנידחים' זה מובן, אתם זוכרים את ההתחלה של הפרק ברמב"ם[2]- קודם כל המלך המשיח ואחר כך בניית בית המקדש אחר כך הוא מקבץ נידחי עם ישראל. ולכן, אנחנו רק בהתחלה של התהליך הזה של 'קיבוץ גלויות היהודי', אחר כך מתגלה משיח בן דוד והוא מחזיר את 'הנידחים', וזה כבר לא שייך ליהודים, כן זה קשור לדאגה שאמרנו מקודם, זה כבר לא שייך לקיבוץ גלויות זה כבר שייך לתקופה, לשלב אחר, אחר לגמרי.
טוב, 'עקבתא דמשיחא'. אז פה תתעורר אולי התוצאה של מה שאמרנו מקודם. מכיוון שהיה פילוג בין שני הכוחות, וזה סכמתי וזו הכללה, כן. מצד אחד - הזיקה הלאומית כלאום ככל הגויים. זה ברור מאוד. כשאנחנו שומעים הציונים שמדברים על אותו שלב, ממש הם מדגישים את זה, אף על פי שיודעים שזה לא כל כך ככה, זה לא כל כך ברור. אומרים - "מדינה חילונית, ככל הגויים", פשוטו כמשמעו, ואומרים: ש"חילוני זה דמוקרטי", כאילו דתי לא יכול להיות דמוקרטי, ברור, או דמוקרטי לא יכול להיות דתי, כן, זה מובן. "חילוני ודמוקרטי", כן, שמענו את זה כבר...וכן הלאה. המילים גם כן הן פשוטות מאוד.
ולכן מנותקים לגמרי באופן שיטתי מהתורה. אף על פי שבאופן אישי, היו יכולים להיות יהודים פשוטים, שומרי מצוות כמו כל יהודי פשוט, כן, כמו שהיה בהרבה, הרבה, המון קהילות במשך 2000 שנה בגולה. לא! יש איזו שיטתיות, ולכן הם עצמם מגדירים את עצמם כלפי התורה כ'פושעי ישראל', זה מובן, כן. וזה המושג שהרב משתמש בו. אז פה, אני חוזר על הביטוי - "הנפש של פושעי ישראל" ו"הרוח של שומרי אמוני ישראל".
אז אנחנו יודעים, לפי ההגדרה של הנשמה, במושגים הקבליים, שיש כמה מדרגות בהתגלות כוח הנפש: המדרגה הכי תחתונה, מלמטה למעלה, נקראת – 'נפש'. זה ההגדרות של המקובלים. בהגדרות של הרמב"ם, למשל, זה הגדרות שונות לגמרי, כן. אצל הרמב"ם המושג 'נפש' הוא יותר גדול מהמושג 'נשמה'. אבל זה דבר אחר לגמרי, אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה עכשיו. ז"א לא להבין את זה מזה ואת זה מזה.
אף על פי שגם אצל הרמב"ם יש חמישה חלקים, חמישה כוחות, חמש מדרגות, כן. והרב חרל"פ, אם אני זוכר את ב"מי מרום"[3] אומר שזה..., ברוח הקודש אמר את זה, שיש חמש כמו המקובלים ואולי התכוון...אבל זה נושא בפני עצמו.
אני חוזר ל.. לפי המושגים של הקבלה. אז, הנפש שהיא המדרגה הכי תחתונה של הנשמה, היא הנשמה עצמה, שוב, כשהיא קשורה לעולם החיצוני. כשהיא קשורה ל'ארציות' של חיינו. ואני לא מתכוון לארץ-ישראל, ל'שמיים וארץ', כן. החסידים אומרים: ל'חומריות', כן.
זו הנשמה עצמה אבל קשורה לעולם החיצוני דרך הגוף וכל הכוחות שלנו. ולכן, כשמגלים שכל נפש ונפש היא שייכת לא רק לעולם החיצוני, דרך האיברים שלו, אלא קודם כול לאיזו חברה מסוימת, הנפש גם כן היא היחס של הנשמה לחיי החברה. זה מובן, טוב.
אז פה יש לנו איזה סוג של 'פושעי ישראל'. לפי התורה או כלפי התורה, הם פושעי ישראל אבל הם קשורים באהבה, אומר הרב, לכלל ישראל ולכל התהליך של תחיית האומה וכן הלאה, אף על פי ש...אז הנפש שלהם היא יותר מתוקנת מהנפש של 'שלומי אמוני ישראל'. למה? מכיוון שהנפש שלהם היא בריאה, כיהודית. היא מצאה, אחרי 2000 שנה, את כור מחצבתה. אם אפשר לומר את זה ככה, את הבית שלה. את ה'נורמליות' שלה, זה מושג של הרב, 'טבעיות' זה מושג המהר"ל, אבל זו אותה משמעות. ולכן מבחינת הנפש זה בסדר וזה יהודי... איך אומרים את זה?
קהל: בריא...
מניטו: טוב, אפשר לומר 'בריא'. בריא כיהודי, לא בריא מבחינת המושג של הרפואה, כן. ובמקביל לזה, הנפש של יהודי שלא שייך לתהליך של התייחסות לכלליות של האומה, כמובן, הוא חולה. הנפש היא חולה, באותה מחלה שנקראת 'גלות'. אפילו אם חי בארץ ישראל זה יותר בולט/ פחות בולט, כן. אבל הוא, כפי שהיינו - בגולה. אם אומרים "בריא" מצד אחד אז צריך לומר "חולה" מצד שני. כי הוא לא בעולמו, הוא לא במסגרת שלו ולכן...טוב, זה מובן מאליו.
כוח ההרגל, לפי דעתי, מונע להבין את זה באופן פשוט. כי כוח ההרגל הפך את כל העניינים. והתוצאה הייתה שדווקא מכיוון שגלות זה עונש, אז לכן גלות זה כאב וזה טבעי כשמקבלים עונש להיות בכאב ולכן זה טבעי ליהודי להיות, לחיות חיי כאב, כיהודי... ולכן יש הבדל, הפער הזה בין שני הצדדים.
אני ממשיך על מה שאמר כבר הרב, ב...כהשלמה לזה. מכיוון שהנפש של הרוח המתוקן היא לא מתוקנת, גם הרוח מושפעת מהאי-תיקון של הנפש[4]. ולכן, מה שאמרנו עד כאן, זו הגדרה תאורטית. הנפש בריאה אף על פי...סליחה, אני מתחיל להפך - הרוח הוא בריא אף על פי שהנפש היא חולה. אבל הוא ממשיך ואומר , מכיוון שהנפש היא חולה, הרוח הוא לא יכול להיות כל כך בריא. אולי אפשר להשתמש בהגדרה שהבאתי מקודם: זה מבחינת האמונה זה בסדר גמור, כן כי האמונה המופשטת, המנותקת מן המציאות יכולה להיות 'כדין וכדת'...איך אומרים...בריאה לגמרי, אבל 'קשורה למציאות' זה כבר עניין אחר לגמרי. וגם כן בחלק הראשון, של "פושעי ישראל הקשורים באהבה" וכן הלאה... מכיוון שהרוח שלהם היא לא כל כך בסדר, גם הנפש נפגעת מזה, ולכן יש איזה מצב שגם אלו וגם אלו אינם בסדר. אף על פי שיש מדרגות שונות: לפי הנפש - זה החלק הבריא של האומה, לפי הרוח -זה החלק הבריא של האומה. אבל מכיוון שחסר להם חלק של בריאות, נאמר, גם אלו וגם אלו הם במצב של...של דיכאון ו... זה מובן?
וייתכן מאוד שהשנאה ביניהם זה רק הסימן של המחלה שיש בצד האחד ובמצד השני. טוב, אנחנו יודעים, תודה לאל, שיש הרבה, הרבה יוצאים מן הכלל .ייתכן מאוד שהיוצאים מן הכלל הם הכלל, ושהשאר הם היוצאים מן הכלל. טוב, זה תהליך שכבר מתחיל.
ואומר בסוף, נקרא את זה יחד. אולי, אולי אני אקרא את הכול, אני אמשיך במה שהתחלתי:
"התיקון שיבא ע"י אורו של משיח"
ולכך אנחנו צריכים משיח, כן. לא להיות, לא להיות ראש ממשלה של פושעי ישראל ולא להיות רב ראשי של הדתיים. אנחנו צריכים משיח כדי לאחד את שני הכוחות:
"התיקון שיבוא על ידי אורו של המשיח שיעזור לזה הרבה כבר על ידי התפשטות רזי תורה וגילוי אורות חוכמת אלוקים".
מכיוון שזה מה שחסר גם לאלו וגם לאלו. זה ברור, זה מובן?
קהל: זו הנבואה
מניטו: כן...
קהל: שניתנה לחכמים...
מניטו: לא, מה שהוא אומר ש: "תלמוד רזי תורה ולימוד אורות חוכמת אלוקים"
הכוונה היא לקבלה, כן. אבל זה מה שחסר גם לאלו וגם לאלו. ולכן הוא אומר ש:
כוחו של משיח "שיעזור לזה הרבה דבר ההתפשטות של תלמוד רזי תורה".
טוב, הרבה פעמים אני אמרתי דברים דומים, ואחר כך כשלמדתי עם הרב הבנתי את מה שהייתי אומר, כן, מדבר. שהדתיים והחילוניים, אם צריך להשתמש באותם מושגים, הם כאילו ככה 'אחור באחור', כן. אין דו-שיח, ז"א אין מילה ביניהם. הם לא יכולים... הם אינם 'פנים אל פנים'. הם לא מדברים אחד לשני. הם צועקים אחד על השני, זה עניין אחר, כן. מדברים אחד על השני אבל לא מדבר אחד אל השני. זה ברור מאוד, חוץ מיוצאים מן הכלל, ש...כמו, כפי שאמרתי, אולי זו התחלה של הכלל אבל זה...
למה? זה מכיוון שחסר להם אותו דבר, חסר להם, גם אלו וגם אלו, הלשון של הדו-שיח הזה. מכיוון שהלשון של הדתיים, זה לשון של החלק הדתי שנותק מן האידאה הכללית, והלשון של הלאומניים ותו לא, זו הלשון של החלק הלאומני שנותק מלשון הקודש. זה מובן?
ולכן, צריך לחזור למה שראינו בפרק הקודם: כשרוח התורה מצטמצם רק לחלק המוסרי-רוחני שהוא חשוב מאוד, אבל כשזה חלק המקביל למה שיש גם אצל אומות העולם, כן, אבל בצורה יהודית. וזה חשוב להבין את זה, כשמצטמצם זה לא אומר שבעלי המוסר אינם חכמים אמתיים, שהמוסר הזה הוא אינו היהדות האמיתית, שהרוחניות וכן הלאה...אבל כשזה מצטמצם אך ורק לזה, כן, אז הצד השני, שהוא החלק השני של הנבואה - המשמעות של ההיסטוריה, המשמעות של החברה, המשמעות של התחייה בהיסטוריה - לא שומע, לא מבין, לא מקבל. והתגובה שלו - "זה דומה למה שאומרים הגויים", וכן הלאה, וכן להפך - כשהלאומיים מדברים רק בחלק של ההומניזם, נאמר, שלהם שדומה ל...הדתיים לא שומעים, לא מדברים. זה מובן כן? זה מה שקרה, זה האסון שקרה.
ולכן, הלשון הכולל את שני העולמות האלו, זו לשון הקבלה. אבל צריך להבין, שמדובר בקבלה האמיתית ולא במיסטיקה של מסתורין, של...זה מובן, כן. נמשיך?
אתם זוכרים מה שאמר ה'זוהר'? שדווקא לימוד ה'זוהר' יביא את הגאולה. זה מה שאומר הרב בצורה אחרת, כן. זוכרים את המקור ב'זוהר'[5]...
אני פעם חידשתי את זה כשהייתי צעיר, ומאז, שמעתי אותו חידוש מאה פעמים. כשהמשנה אומרת: "חכמים היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות", זה קשור, כן, "היזהרו בדבריכם" - תשימו את ה'זוהר' בדבריכם "שמא תחובו חובת גלות". ייתכן שזה הפשט של ה'זוהר'... .
"זאת חוכמת אלוקים בכל צורותיה הראויות להגלות" איזה דיוק בלשון, כן, "בכל צורותיה הראויות להגלות", תפסתם את הדיוק שיש פה.
"הוא, שיעשו ישראל אגודה אחת". "שיעשו ישראל אגודה אחת"- ולא להפך, כן.
"ותתוקן הנפש של היראים שומרי תורה ע"י שלמות הנפש שבפושעים הטובים".
קהל: "שבפושעים הטובים..."
מניטו: כן, "שבפושעים הטובים", איזו אוטופיה יש לנו פה. זה משהו נפלא כן (צוחק).
"ביחש לעניני הכלל ותקוות הגשמיות והרוחניות המושגות בהכרה והרגשה האנושית, והרוח של הפושעים האלה", הטובים כן, "תתוקן ע"י השפעתם של יראי ד' שומרי תורה וגדולי אמונה, וממילא יבא לאלה ולאלה אור גדול", זה מובן כן. "והופעת תשובה שלמה תבא לעולם, ואז יהיו ישראל מוכנים לגאולה. והצדיקים העליונים, מארי דנשמתא".
זה ביטוי יפה מאוד. יש מארי משנה[6], מארי מקרא, מארי משנה מארי קבלה, פה יש עוד מדרגה - "מארי דנשמתא"[7].
"הם יהיו הצנורות המאחדים, שעל ידם יעבור שפע אור הנפש משמאל לימין".
מי יהיה בשמאל?
קהל: פושעים...
מניטו-ומי בימין?
קהל: צדיקים...
מניטו: לא. לפי המושגים האלו ולפי המידות של הקבלה זה ההפך, כן.
קהל: צריך לעשות התכללות
מניטו: לא, משמאל זו מידת הדין, זה 'שולחן ערוך', זה 'שולחן ערוך'. וימין זו מידת החסד זו אמונה, אמונה בהיסטוריה, אל תתבלבלו כן, טוב:
" משמאל לימין ושפע אור הרוח מימין לשמאל[8], ותהיה השמחה גדולה מאד, "כהניך ילבשו צדק, וחסידיך ירננו", וזה יהיה בכח אורו של משיח, שהוא דוד בעצמו. ש"הקים עולה של תשובה בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך". זה ממש קטע יפה.
קהל: יש פה מידת האהבה ואהבה זו מידת החסד, זה צד שמאל.
מניטו: לא, דווקא זה ימין אבל פה צריך לדייק. האהבה באה מלמעלה מהנפש, האהבה באה מלמעלה מהנפש. דווקא במישור של הנפש יש כיסוף[9], האהבה באה יותר מלמעלה[10], זה מתגלה דרך הנפש.
טוב, אז נתראה בשבוע הבא אם ירצה ה'.
[1] ראו 'אורות התחיה' פרק מד עמוד פד וכן קונטרס "ומעין מבית ד'" לרש"ב מליובאוויטש : "ולדעתי לפי שעתה הוא זמן הבירורים היותר אחרונים דעקבות משיחא וכאשר למשל קדירה בגמר בישולה היא רותחת ביות ובעת הרתיחה מה שבשולי הקדרה עולה למעלה וכו', כמו כן בתוקף הבירורים בזמן האחרון הנה כמה דברים שנראים לנו על פי שכל רחוק מאוד שיתוקן יכול להיות שהוא קרוב לגמרי"
[2] 'משנה תורה', הלכות מלכים, פרק יא, הלכה א.
[3] 'מי מרום' חלק א ירושלים תשמ"ב עמ' עא:" ומעתה נבוא למה שמבאר הרמב"ם מחלקי הנפש ובלי ספק גם זה נוגע למהלכי המדות ושמבלעדי ידיעות והכרות אלו אי אפשר להגיע לידי שלימות המדות ידוע כי חלקי הנפש המשה הם כפי שגילו לו ברוה"ק שהם נפש רוח נשמה חיה יחידה... זהו בדרך כלל מציאות בחינות חלקי הנפש אולם ברוחניות יש בכל חלק מעין כל החלקים על כן יש גם בכל חלק מהנפש כל החמישה חלקים והוא מה שביארו בעלי רוה"ק שמאה וחמשה ועשרים בחינות להנפש היינו שכל חלק כלול מחמישה נפש שבנפש רוח שבנפש נשמה שבנפש חי' שבנפש יחידה שבנפש וכן הלאה בכל החלקים. והרמב"ם שנשמתו הגדולה ראתה כל מה שנתגלה ברוה"ק ידע גם לחלק חלקי הנפש לחמישה חלקים הזן המרגיש המדמה המתעורר והשכל והם מתאימים כנגד חמשה חלקי הנפש רוח נשמה חיה יחידה וכונתו לומר כי כל רגשות הגוף מהנפש הן נובעות"
[4] השוו 'שער הגלגולים' סוף הקדמה ז בדיון על נפש אחאב
[5] זהר במדבר דף קכד עמוד ב :" "והמשכילים יבינו מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי בגינייהו אתמר שם והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזהר מן זוהרא דאימא עלאה תשובה באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי"
[6] ראו הקדמת תיקוני זהר דף א עמוד ב .
[7] ראו זהר ויקרא דף כח עמוד ב: "א"ר שמעון זכאין אינון מארי דנשמתא , מארי דאורייתא , בני פולחנא דמלכא קדישא" ולהסבר נוסף ראו 'עמק המלך' שער טז
[8] לכאורה נראה שכוונת הרב קוק הפוכה מהפירוש של מניטו. שלפי פשט דברי הרב קוק, שפע אור הנפש בא מפושעי ישראל -השייכים לצד שמאל – ויעבור לצד ימין ויחייה את הנפש החסרה של שלומי אמוני ישראל – השייכים לימין. וכן להיפך לגבי הרוח. אולם ראו 'אורות הקודש' חלק א 'חכמת הקודש' פרק נג 'מימין לשמאל ומשמאל לימין' :"כשמסבירים עמקי הקודש בדעת השכל בראית התבונה האנושית הולכים מימין לשמאל...ומבארים את הכול על פי שפעת הקודש הולכים מן השמאל אל הימין" וליתר ביאור ראו בשיעורים על שערי אורה שיעור 47 :" [אבל גם ישמעאל היה רובה קשת?] נכון וזה בא מאותו שורש, אבל כל העניין של הבנים האלו, שנפרדו מאיחוד התולדות זה דווקא העניין של הניתוק אצלם, של המידות. אני רוצה להסביר את הכלל: יש הבדל בין הכלי והאור. הכלי של ישמעאל, הוא ההיפך של האור של אברהם. אם אפשר לומר. כל מידה יכולה להיות טהורה אפילו המידה של רובה קשת, אם היה מדובר בנפש ששואפת לקרוא בשם ה' ולא לאלוה זה או אחר. שוב זה העניין של איחוד המידות
בעצמו הוא בא מאיזה רושם של אור הפוך, אבל זה נושא אחר, פה הוא מדבר על המידות וכשישמעאל מתחיל את התיקון של הכלי שלו הוא בוחר דווקא באור ההפוך – האור של מידת הדין, ואותו דבר לעשו כשמתחיל לתקן את הכלי שהוא כולו דין אז הוא שואף לאור החסד" כלומר אור הנפש שהיא מצד הכלי בשמאל, מלמטה, הוא מהימין ואילו אור הרוח שהיא מצד הכלי מימין מלמעלה, הוא משמאל. ולמימד נוסף של היחס בין שמאל לימין ראו שערי אורה שיעור 20 :" תשמע, למטה מתפארת זה עולם הפוך. תזכור את זה. אז לכאורה ההוד זה בצד מדת הדין, זה סוד של משה רבנו היה לוי ואהרן הכהן היה כהן. משה רבנו זה בנצח לכאורה, זה נושא אחר. כי אחרי המדרגה של תפארת לא רק שזה עולם יותר בצמצום אלא זה עולם הפוך, לכן שיכל את ידיו. זה נושא שנגיע אליו. היה צריך שהדין התגלה דרך הצמצום כדי שהעולם הזה התקיים כעולם הזה, אבל המטרה היא חסד גמור של עוה"ב.זה מה שרציתי לדייק. לפי הדיוקים...
מה זה דין? סוף סוף זה אחוריים של החסד. מכיוון - שוב אני חוזר על אותה מלה-: מכיוון שהחסד, ברוך ה', זה רציני אז הדין הוא רציני. בלי דין רציני אין רציניות בחסד."
[9] ראו זהר חיי שרה דף קלג עמוד א :" ותהי לו לאשר ויאהבה כיון דאמר ותהי לו לאשה לא ידענא דהוא רחים לה דהא כל בני עלמא רחמי לנשייהו מאי שנא ביצחק דכתיב ביה ויאהבה אלא ודאי אתערותא דרחימו דדכורא לגבי אתתא לאו איהו אלא שמאלא דכתיב "שמאלו תחת לראשי" וחשך ולילה כחד אינון ושמאלא אתער רחימו תדיר לגבי נוקבא ואחיד בה ועל דא אע"ג דאברהם הוה רחים לה לשרה לא כתיב ביה ויאהבה אלא ביצחק" ולענין ההבדל בין כיסוף לאהבה ראו פרקים אחרונים בספר התניא לרש"ז מלאדי
[10] ראו 'פרדס' שער 'ערכי הכינויים' ערך 'אהבה'.
השאירו את תגובותיכם
Post comment as a guest