ארכיון שיעורים

archionup1

logo arc

 

כי מציון - פרשת שמות

דבר תורה לפרשת שבוע שכתב הרב יהודא לאון אשכנזי (מניטו)

תרגום ועריכה מצרפתית: אליעזר שרקי

הגהה: שדמה קדר, בלה בל אנג' ובת שבע גז'

שמות ומספרים

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו (שמות א, א).

"ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים" (שם, ה).

רש"י מבאר את פסוק ה על פי המדרש ומצביע על שוני מהותי בין יוסף ליתר בניו של ישראל:

"ויוסף היה במצרים". והלא הוא ובניו היו בכלל השבעים, ומה בא ללמדנו, וכילא היינו יודעים שהוא היה במצרים? אלא להודיעך צדקתו של יוסף. הוא יוסף הרועה את צאן אביו. והוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועמד בצדקו.

הארה זו חשובה ביותר. לכאורה יש כאן עניין לשוני גרידא: על יוסף אי אפשר לומר שהוא מ"בני ישראל הבאים מצרימה", כי הוא כבר היה "במצרים". אלא שרק יוסף מסוגל להיות "במצרים" ובו בזמן להישאר נאמן לזהותו. הוא הנושא, מתוך תכונה טבעית ומתוך ייעוד, את הזהות של "היהודי החי בקרב הגויים".

הרב קוק ז"ל היה רגיל לצטט בהקשר זה את הפסוק (תהילים עח, ס): "אוהל שיכן באדם", "באדם", כלומר בתוך כלל האדם, בקרב האנושות. האחים, לעומתו, היו צריכים להתגורר ב"שכונה היהודית", בגטו שבארץ גושן, בפריפריה של מצרים, ולמרות זאת הושפעו מתרבותה(1). בכל תרבות ותרבות צמחו "העתקים" של יוסף. חלקם היו נאמנים למקור, אך הרוב הגדול היו מזויפים, מנותקים משורשם העברי, לא כיוסף שידע כי הוא עברי ולא הסתיר את זהותו.

השנים-עשר והשבעים

בדרך כלל מניין האוכלוסין מתואר בתורה כנעשה "במספר שמות". ביטוי זה הוא שגרתי בתורה, אך הוא טומן בחובו סתירה פנימית משמעותית, ואף התנגשות של מושגים.

המספר מתייחס לכמות, לאלמוניות, לקבוע. מאחורי המספר מסתתר המנגנון הקר של הסטטיסטיקה, של הטבע העיוור והאדיש לכאורה.

לעומת זאת, השם מבטא את סוד אישיותו הייחודית של האדם. הוא מתייחס לאיכות, לחירות, למצפון, למידות ולאהבה.

כפי שאומר רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי: שם האדם הוא צלו של שם ה', בורא העולם, אשר מקיים חוקי הטבע, ויחד עם זאת משגיח על האדם במהלך ההיסטוריה.

בשל כך, ה' הוא אלוהי כל יחיד ויחיד.

לכן שני מושגים אלה, המחוברים יחד בביטוי "במספר שמות", מנוגדים בצורה קיצונית. צמד מלים זה מקיף את כל היש, מן ההכרח המוחלט (או כמעט מוחלט) בעולם המתמטי, ועד החירות המוחלטת בעולם הרוחני.

ידועה החשיבות הרבה בתורת הסוד לערכן המספרי של המילים (גימטריה). והנה, לאותיות ס.פ.ר (שהן שורש המילה "מספר") ולמילה "שם" יש אותו ערך מספרי (340). קשר זה בין המספר והשם הוא ביטוי לתפישה אחדותית של העולם. האל האחד בורא עולם שנהיה הטבע על מנת לאפשר את גילוי חירותו של האדם. האל האחד קורא לאדם, דרך התגלותו בהיסטוריה, להגשים את תכניתו: התגלות הקדושה במציאות, דרך איחוד המידות והערכים.

תכנית זו יוצאת מן הכוח אל הפועל בהדרגה. לאורך התהליך, יש מי שכבר זכו לשם, ואחרים שעדיין נמנים כמספר, כאלמונים בקבוצה שהם שייכים אליה.

כך במשפחת יעקב, רק שנים-עשר הבנים זכו להיקרא בשם, בתכנית הזאת הנקראת "ישראל". האחרים עדיין כלולים במספר "שבעים נפש". (אמנם אותם שבעים נפש כבר הוזכרו בשמם בפרק מו בספר בראשית, אך זה שיקף את מצבם בזמן הגעתם למצרים. אולם עתה, בפרשת שמות, עם תחילת אירועי השעבוד והגאולה, רק שנים-עשר זוכים להיקרא בשמם.)

אך רש"י (על שמות א, א), בדרכו שלו, מבשר בשורה: בסוף, כל שבעים הנפש יזכו אף הן להגיע למדרגת "שם".

אף על פי שמנאן בחייהן בשמותן, חזר ומנאן במיתתן להודיע חיבתן, שנמשלו לכוכבים שמוציאן במספר ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר (ישעיה מ, כו) "המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא".

המדרש עליו התבסס רש''י(2) הביא פסוק דומה אך שונה במקצת: "מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא" (תהילים קמז).

רש"י בחר בפסוק המציין את המילה "שם" ביחיד, לעומת הפסוק המובא במדרש המציין "שמות", בלשון רבים.

_________

(1) ואף ירדו עד מ"ט שערי טומאה (עיין אור החיים על שמות ג ח).

(2) "שקולים הן ישראל כצבא השמיים נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות, שנאמר (תהלים קמז) מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא" (שמות רבה א, ג).

 

הוספת תגובה